Talmud Builders

    Bava Batra 118a

    Back to index

    English translation — Bava Batra 118a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1But according to the one who says that Eretz Yisrael was divided among those who entered Eretz Yisrael, what does the verse: “To the more you shall give the more inheritance” teach? It is obvious that larger families will receive more land due to their greater numbers. The Gemara concludes: This poses a difficulty to one who holds that opinion.

    2The Gemara presents the second question. And Rav Pappa said to Abaye: Granted, according to the one who says that Eretz Yisrael was divided among those who left Egypt, this is why the daughters of Zelophehad cried out in protest of the fact that they would be denied their father’s portion, to which he was entitled as one who left Egypt. But according to the one who says that Eretz Yisrael was divided among those who entered Eretz Yisrael, why did they cry out in protest; after all, Zelophehad was not there to take his portion, so his daughters should have no claim to the land?

    3Abaye answers: Rather, according to this opinion, the protest of Zelophehad’s daughters was in reference to the returning of the portions from the generation that entered Eretz Yisrael to the generation that left Egypt, as described in the baraita above. And accordingly, Zelophehad’s daughters demanded to take their portion in the property of their grandfather Hepher, who received land posthumously through his children, their uncles.

    4The Gemara presents Rav Pappa’s third question: Granted, according to the one who says that Eretz Yisrael was divided among those who left Egypt, this is why the descendants of Joseph cried out in protest of the fact that they would receive an inadequate portion of land due to the fact that they had proliferated greatly in the wilderness. As it is written: “And the children of Joseph spoke to Joshua, saying: Why have you given me but one lot and one part for an inheritance, seeing I am a great people, because the Lord has blessed me thus” (Joshua 17:14). But according to the one who says that Eretz Yisrael was divided among those who entered Eretz Yisrael, what is the reason they were crying out? They were all entitled to take their own portion of land and should have had no cause for complaint.

    5The Gemara answers: They protested due to the children, as they had many children who were not entitled to a portion of the land.

    6Abaye said: Learn from the fact that the Bible records the complaints of only the daughters of Zelophehad and the descendants of Joseph that there was not one other individual who did not take a portion of land; as if it enters your mind that there was even one other who did not take a portion of land, he should have cried out in protest. And if you would say: The verse wrote about one who cried out and his protest was effective, and the verse did not write about one who cried out and his protest was not effective, that is difficult. But there is the counterexample of the descendants of Joseph, who cried out and their protest was not effective, and the verse wrote about them.

    7The Gemara rejects Abaye’s inference: Generally, the verse would not record an instance where one cried out if his protest was not effective, and there, the verse includes the protest of Joseph’s descendants in order to teach us a measure of good advice: That a person should be wary of the evil eye. And this is what Joshua said to them, as it is written: “And Joshua said unto them: If you be a great people, go up to the forest, and cut down for yourself there in the land of the Perizzites and of the Rephaim” (Joshua 17:15). Joshua said to them: Go and conceal yourselves in the forests so that the evil eye will not have dominion over you.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 118 עמוד א

    1אלא למאן דאמר לבאי הארץ, מאי ״לרב תרבו נחלתו״? קשיא.

    2ואמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא למאן דאמר ליוצאי מצרים, היינו דקא צווחן בנות צלפחד. אלא למ"ד לבאי הארץ, אמאי צווחן? הא ליתיה דלשקול!

    3אלא לחזרה, וליטול בנכסי חפר.

    4בשלמא למאן דאמר ליוצאי מצרים, היינו דקא צווחן בני יוסף דכתיב: ״(יהושע יז״, יד) וידברו בני יוסף אלא למאן דאמר לבאי הארץ מאי קא צווחי כולהו שקול׃

    5משום טפלים דהוו נפישי להו:

    6אמר אביי שמע מינה לא הוה חד דלא שקיל דאי סלקא דעתך הוה חד דלא שקיל איבעי ליה למצווח וכי תימא דצווח ואהני כתביה קרא דצווח ולא אהני לא כתביה קרא הא בני יוסף דצווחי ולא אהני וכתבינהו קרא׃

    7התם עצה טובה קא משמע לן דאיבעי ליה לאיניש לאיזדהורי מעינא בישא והיינו דקאמר להו יהושע דכתיב ״(יהושע יז״, טו) ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה אמר להו לכו והחבאו עצמכם ביערים, שלא תשלוט בכם עין רע.

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    More commentaries

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד וההיא דרשה דספרי הויא לפי המסקנא עכ"ל בתוספות ישנים אינו אלא גליון ונ"ל שטעות נפל בו וצריך להיות וההיא דרשה דכספים הויא לפי כו' ודו"ק:

    בגמ' אלא למ"ד לבאי הארץ אמאי קא צווחי כו' בספר ג"א הקשה כיון דלמ"ד לבאי ארץ נמי חזרה נחלה אצל אביהן א"כ יתום שיצא ממצרים ולא היה לו אבות לא לקח כלום וקשיא א"כ מאי פריך למ"ד כו' אמאי צווחי הלא הרבה יש להם לצווח דלא לקחו אלא אותם שיש להם אבות ואותן בני עשרים שבאו לארץ ולא היה להם אבות כו' לא נטלו וא"כ שפיר צווחו כו' עכ"ל ע"ש ולא משמע כן מתוך שמעתין דודאי בן עשרים מבאי ארץ שהיו לו אבות מיוצאי מצרים חזרה נחלתו אצל אביו ובן כ' מבאי ארץ שלא היו לו אבות מיוצאי מצרים נוטל מיהא בזכות עצמו כדאמרי' לקמן וכ"כ התוס' בהדיא לעיל לפר"ת דנ"מ לענין טפלים כו' ע"ש ודו"ק. עוד כתב שם והאריך בו דאם נאמר אם היה לאח א' מהן בת ולשני בן דחזרה חלק נחלה ליוצאי מצרים ויחלוקו האחים בשוה ותטול הבת חלק א' זה אינו דכיון שלא היה לכ"א בן שיזכה בחלוקה במקומו אין האח מיוצאי מצרים זכה בשום דבר כו' עכ"ל אבל מתוך שמעתין מוכח דאינו כן כמ"ש התוס' בהדיא לקמן בד"ה ובזכות אבי אמותיהן כו' ע"ש ומה שהקשה דא"כ למ"ד לבאי הארץ אמאי לא נטלו בנות צלפחד חלק אביהן הא איכא למימר דנטלו חלק אביהן צלפחד דהיינו שהחזירו בני אחי צלפחד חלקן לאביהן ויהיה צלפחד חולק עם אחיו ואחר כך יורשים בנותיו ממנו חלקו ואמאי לא מוקי מתני' נמי כמ"ד לבאי ארץ דנוטלין חלק צלפחד שבא לו ע"י חזרה מבן אחיו ונוטלין ג"כ ב' חלקים מנכסי חפר שבאו לו מבני אחיו של חפר ע"י חזרה עכ"ל ולאו קושיא היא כלל דלא ה"ל למיתני חלק אביהן סתם אלא חלקו בנכסי אחיו כדקאמר לבסוף וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ודו"ק:

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 118a

    Bava Batra 118a. The full printed text of this folio side — 7 numbered segments, about 151 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד וההיא דרשה דספרי הויא לפי המסקנא עכ"ל בתוספות ישנים אינו אלא גליון ונ"ל שטעות נפל בו וצריך להיות וההיא דרשה דכספים הויא לפי כו' ודו"ק:

    בגמ' אלא למ"ד לבאי הארץ אמאי קא צווחי כו' בספר ג"א הקשה כיון דלמ"ד לבאי ארץ נמי חזרה נחלה אצל אביהן א"כ יתום שיצא ממצרים ולא היה לו אבות לא לקח כלום וקשיא א"כ מאי פריך למ"ד כו' אמאי צווחי הלא הרבה יש להם לצווח דלא לקחו אלא אותם שיש להם אבות ואותן בני עשרים שבאו לארץ ולא היה להם אבות כו' לא נטלו וא"כ שפיר צווחו כו' עכ"ל ע"ש ולא משמע כן מתוך שמעתין דודאי בן עשרים מבאי ארץ שהיו לו אבות מיוצאי מצרים חזרה נחלתו אצל אביו ובן כ' מבאי ארץ שלא היו לו אבות מיוצאי מצרים נוטל מיהא בזכות עצמו כדאמרי' לקמן וכ"כ התוס' בהדיא לעיל לפר"ת דנ"מ לענין טפלים כו' ע"ש ודו"ק. עוד כתב שם והאריך בו דאם נאמר אם היה לאח א' מהן בת ולשני בן דחזרה חלק נחלה ליוצאי מצרים ויחלוקו האחים בשוה ותטול הבת חלק א' זה אינו דכיון שלא היה לכ"א בן שיזכה בחלוקה במקומו אין האח מיוצאי מצרים זכה בשום דבר כו' עכ"ל אבל מתוך שמעתין מוכח דאינו כן כמ"ש התוס' בהדיא לקמן בד"ה ובזכות אבי אמותיהן כו' ע"ש ומה שהקשה דא"כ למ"ד לבאי הארץ אמאי לא נטלו בנות צלפחד חלק אביהן הא איכא למימר דנטלו חלק אביהן צלפחד דהיינו שהחזירו בני אחי צלפחד חלקן לאביהן ויהיה צלפחד חולק עם אחיו ואחר כך יורשים בנותיו ממנו חלקו ואמאי לא מוקי מתני' נמי כמ"ד לבאי ארץ דנוטלין חלק צלפחד שבא לו ע"י חזרה מבן אחיו ונוטלין ג"כ ב' חלקים מנכסי חפר שבאו לו מבני אחיו של חפר ע"י חזרה עכ"ל ולאו קושיא היא כלל דלא ה"ל למיתני חלק אביהן סתם אלא חלקו בנכסי אחיו כדקאמר לבסוף וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 118a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    משום טפלים דהוו נפישי להו ולפי זה אפשר אפילו כמאן דאמר לשבטים איתפליג דאף על פי שהיה מנין של יהודה מרובה ממנו טובא לדידהו הוי טפלים טובא ואף על פי שנוטלים חלק כאחד מן השבטים אפילו כן צוחו על שלא היה מספיק לפי הטפלים. אי נמי דאפילו למאן דאמר לשבטים איתפליג לא שיטול שבט המועט באוכלוסין כמרובה אלא שמוסיפין לזה לפי פקודיו וכדכתיב איש לפי פקודיו יותן נחלתו ואחר כך חוזר השבט וחולק למשפחותיו. וכמו כן למטה. הראב"ד ז"ל. והרשב"א ז"ל.

    והוא לא היה בתוך העדה זו עדת מרגלים קשיא לן למאן דאמר לבאי הארץ נתחלקה הארץ מאי נפקא מינה במה שלא היה אביהם בעדת מרגלים ומתלוננים אפילו היה מהן היו יורשים. ויש לומר דנפקא מינה לחלק בכורה דחלק פשוטות היו נוטלין אפילו אם היה בעדותן אבל בחלק בכורה לא היו נוטלות בנכסי חפר דאי מכח אבוה דאבוה קירתי חלק בכורה מאי עבידתיה כדאמר בפרק מי שמת ואף על גב דמסיק התם לימא ליה מכח שניהם דאבא קאתינא ובמקום אב קאמינא הכא אי במקום אב קיימי לא היה ראוי לחלוק בארץ אלו היה בעדת מרגלים. עוד נראה לי דנפקא מינה גם לחלק פשיטות לענין ליטול בנחלת אבי אביהן ואף על פי שאדם יכול לומר על אחי אבי קא יריתנא כמו שיכול לומר על אבי אביו כדמוכח בפרק מי שמת דוקא במקום שאביו ראוי לירש אבל במקום שאין אביו ראוי לירש אינו יורש את אחי אביו שהרי בא לירש את אחיו במקום אחי אביו אלא מפני שהוא במקום אביו ליורשו דבשלמא בן הבן בא מכח זקנו וכדכתיב תחת אבותיך יהיו בניך כדאיתא התם. ומסתברא כלישנא קמא לפי שיש לומר גם אחי אביו היינו יורשו מכח אביו אלא לפי שאין האח יורש אלא במשמוש נחלה אצל האב והאב מוריש את בניו ואת בני בניו. עליות.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 118a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמָע לָן; דְּאִיבָּעִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאִיזְדַהוּרִי מֵעֵינָא בִּישָׁא. קשא לפי פירוש רשב"ם ז"ל הוה ליה למימר זה על דברי יהושע ולא על פסוק זה? ונראה לי בס"ד דדייק עֵצָה טוֹבָה זו מפסוק זה שאמרו אותו שלא לצורך לעניינם דכבר אמרו וַאֲנִי עַם רָב (יהושע יז, יד) ועל זה היתה מטרת שאלתם ואם שם האריכו בדברים שאין בהם צורך למה שנאן הכתוב? לזה אמר עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמָע לָן דְּאִיבָּעִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאִיזְדַהוּרִי מֵעֵינָא בִּישָׁא אם ידבר על איזה רבוי של בנים או של עושר דבעת הזכירו הרבוי יאמר לשון בקשה 'כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ' או 'ה' יִשְׁמְרֵם' וכיוצא כי לכן בני יוסף אף על פי שאין להם מורא מן עין הרע הקפידו לזכור דברי ברכה על עצמן בעת שהוכרחו לומר 'וַאֲנִי עַם רָב' דהוסיפו לומר אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי הֳ'. ומה שאמרו עַד כֹּה בֵּרְכַנִי הֳ ' רמזו באותיות כֹּה על ברכה שבירך יעקב אבינו ע"ה את יוסף הצדיק ע"ה בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן (בראשית מט, כב) שיש בפסוק זה צרופי שמות המגינים מן עין הרע כידוע והוא עשרים אותיות ועם אות ה' שהוסיף לו מלאך גבריאל בשמו שקראו יְהוֹסֵף כדי לשמרו מן עין הרע של מצרים בעת שימלוך עליהם וידוע דאות ה' מסוגלת לשמירה מן עין הרע הרי נעשה לו שמירה על ידי כ"ה שהוא כ' אותיות של פסוק 'בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף' ואות ה' שהוסיף לו בשמו ונעשה זה קרן קיים לזרעו לשומרם מן עין הרע. ועוד נראה לי בס"ד רמז בתיבת כֹּה על כ"ה אותיות של 'אברהם ויצחק' במלואם שיש בהם כ"ה אותיות דמצינו שברך אותם יעקב אבינו ע"ה וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק (בראשית מח, טז) ועל ידי כך וְיִדְגּוּ לָרֹב שיהיו כדגים שאין שולטת בהם עין הרע. אי נמי אברהם יצחק תשעה אותיות ויעקוב מלא בוא"ו וישראל וישורון מלא בשני ווין יעלו סך הכל כ"ה אותיות. ובזה פרשתי כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ו, כג) כי אותיות השמות הם צינורות לשפע הברכה כמו שכתב הרב ערבי נחל על פסוק נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ (בראשית ב, יט) ומאחר שברכם וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק ועל ידי כך וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ שיהיו כדגים לכן אמרו עַד כֹּה בֵּרְכַנִי הֳ ' כי יעקב אבינו ע"ה בירך אותם ברוח הקודש ולכך ברכה שלו תתיחס להשם יתברך. ונראה לי עוד מה שאמרו עַד כֹּה רמזו בזה על מספר צ"ט שמתים בעין הרע כמו שאמרו בגמרא במציעא פרק המקבל (בבא מציעא קז:) רב אזל לבי קברי עבד מה דעבד אמר צ"ט מתו בעין הרע ואחד בדרך כל הארץ עיין שם. והנה עַד כֹּה [99] עולה צ"ט וזהו בֵּרְכַנִי הֳ ' שניצולים מן אותם צ"ט המתים בעין הרע.

    אָמַר לְהוּ לְכוּ וְהֵחָבְאוּ עַצְמְכֶם בַּיְעָרִים, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּכֶם עַיִן רַע (יהושע יז, טו). קשא טענו שהם עַם רָב (יהושע יז, יד) וצריכין מקום גדול והוא השיב להם תיקון להצלתם מן עין הרע והרי זה דומה לטענו חיטים והודה לו בשעורים? ונראה לי בס"ד הכונה לומר אתם צריכין להחבא עצמכם ביערים שלא תשלוט עין הרע ברבוי שלכם ואם אני נותן לכם מקום גדול כפי הרבוי שלכם בזה יטילו בכם עין הרע אף על פי שאין רואים בעיניהם הרבוי שלכם כי מן גודל המקום יבינו שאתם רבים במספר על כן תצמצמו עצמכם במקום שהוא צר לכם כדי שלא ירגישו אחרים ברבוי שלכם מחמת המקום. ונראה לי עוד רמז להם סגולה לבטל עין הרע שכתב הרב הקדוש מהרש"ם ז"ל וכתבתי אותה בסה"ק אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ פרשת במדבר שיראה הנחיר שלו עיין שם ורמז להם על הנחיר באותיות יערה כי העין תתחלף באות ח' באחה"ע וה"א תתחלף באות נו"ן באי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך הרי יערה אותיות נחיר.

    Ben Yehoyada on Bava Batra 118a · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 118, Amud Aleph, about 151 words in 7 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 7 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 110 words

      Opens “אלא למאן דאמר לבאי הארץ, מאי ״לרב…”

      Named: רב תרבו.

    2. Segment 224 words

      Opens “ואמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא למאן…”

      Named: רב פפא, אביי.

    3. Segment 35 words

      Opens “אלא לחזרה, וליטול בנכסי חפר.…”

    4. Segment 427 words

      Opens “בשלמא למאן דאמר ליוצאי מצרים, היינו דקא…”

    5. Segment 55 words

      Opens “משום טפלים דהוו נפישי להו:…”

    6. Segment 639 words

      Opens “אמר אביי שמע מינה לא הוה חד…”

      Named: אביי.

    7. Segment 741 words

      Opens “התם עצה טובה קא משמע לן דאיבעי…”

      Named: רב אתה.

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Bava Batra 118a · Segment 6 — “אמר אביי שמע מינה לא הוה חד דלא שקיל…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 118a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026