Talmud Builders

    Bava Batra 59a

    Chapter 3 - Chezkat HaBattim

    גם: בבא בתרא דף נ״ט ע״א, פרק ג׳ חזקת הבתים

    English translation - Bava Batra 59a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1We learned in the mishna: With regard to a gutter pipe, one does have the means to establish an acquired privilege for its use. Granted, according to the one who says those first two explanations, i.e., Shmuel and Rabbi Ḥanina, it is well. The distinction between the halakha with regard to a spout and that of a gutter pipe is clear: Since the gutter pipe is fixed in place, there is an acquired privilege, and it may not be moved or shortened.

    2But according to Rav Yirmeya bar Abba, the one who says that the mishna means: If the owner of the field wishes to build beneath it he may build, what difference does it make to the owner of the gutter pipe if the owner of the field builds beneath it? Why would he have the right to prevent it?

    3The Gemara answers: Here we are dealing with a gutter pipe that is made of stone and is built into the walls of the building, in a case where the owner of the gutter pipe said to the owner of the field: It is not amenable to me that you build beneath my gutter pipe, as my walls will weaken as a result.

    4Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to a pipe from which water is draining into another’s courtyard and the owner of the roof comes to seal his drainage pipe, the owner of the courtyard can prevent him from doing so. As the owner of the field can say to him: Just as you have acquired my courtyard for the purpose of throwing your water into it, I have also acquired the water of your roof, and since I wish to use it, you may not seal the pipe.

    5It was stated that there is a dispute with regard to this issue, as Rabbi Oshaya says: The owner of the courtyard can prevent the owner of the roof from sealing the pipe, while Rabbi Ḥama, Rabbi Oshaya’s father, says: He cannot prevent it. Rabbi Oshaya went and asked Rabbi Ḥama’s father, Rabbi Bisa. Rabbi Bisa said to them: He can prevent it. Rami bar Ḥama read the verse about him: “And if a man prevail against him that is alone, two shall withstand him; and a threefold cord is not quickly broken” (Ecclesiastes 4:12), saying that this applies to Rabbi Oshaya, son of Rabbi Ḥama, son of Rabbi Bisa, three generations of Torah scholars in one family who knew one another and conversed with each other with regard to matters of halakha .

    6§ The mishna teaches that with regard to an Egyptian ladder, which is small and portable, one has no means to establish an acquired privilege for its use. The Gemara asks: What is an Egyptian ladder like? The members of the school of Rabbi Yannai say: It is any ladder that does not have four rungs.

    7The mishna teaches that with regard to an Egyptian window, one has no means to establish an acquired privilege for its use. The Gemara asks: What is different with regard to an Egyptian ladder, that the mishna does not explain what it is, and what is different with regard to an Egyptian window, that the mishna does explain what it is? The Gemara answers: It was necessary for the mishna to state the definition of an Egyptian window according to the unattributed opinion of the mishna because it wants to cite the dissenting opinion of Rabbi Yehuda in the latter clause.

    8With regard to windows, Rabbi Zeira says: If one built a large window at a height that is lower than four cubits from the ground, he has the means to establish an acquired privilege for its use, and therefore, his neighbor can protest the initial construction of the window. If one built a large window at a height that is above four cubits from the ground, he has no means to establish an acquired privilege for its use, and therefore his neighbor cannot protest its construction. And Rabbi Ile’a says: Even if it is built at a height that is above four cubits from the ground, he has no means to establish an acquired privilege for its use, but nevertheless, his neighbor can protest its construction.

    9The Gemara asks: Shall we say that they disagree with regard to whether there is coercion concerning conduct characteristic of Sodom? Perhaps their dispute is with regard to a circumstance where one will not suffer any loss while another gains some benefit, and the former desires to prevent the latter from gaining the benefit, if the former is coerced into not being evil without reason and consequently allows the latter to derive the benefit, counter to the behavior of the residents of Sodom. One Sage, Rabbi Zeira, holds that there is coercion, and therefore the neighbor who does not suffer any damage from a high window cannot protest, and one Sage, Rabbi Ile’a, holds that there is no coercion.

    10The Gemara rejects this: No, everyone agrees that there is coercion concerning conduct characteristic of Sodom, and it is different here, as according to the opinion of Rabbi Ile’a this is not conduct characteristic of Sodom, as the neighbor can say to the one who constructed the window: There are times when you place a bench beneath yourself, and you stand and see into my home. Therefore, I can protest. The Gemara relates that there was a certain individual who came before Rabbi Ami and presented this precise scenario. Rabbi Ami sent him before Rabbi Abba bar Memel to ask for a ruling. Rabbi Abba bar Memel said to him: Act in accordance with the opinion of Rabbi Ile’a.

    11Since the mishna cited a dispute with regard to the conditions under which an owner has acquired the privilege to use a window, the Gemara teaches that Shmuel says: And if a window was built for the purpose of enabling light to enter a dark room, then the owner of the window has the means to establish an acquired privilege for its use, whatever size it is, not only if it is a large window. And if the neighbor did not protest its construction, he cannot subsequently force the owner of the window to seal it.

    12MISHNA: With regard to a projection emerging from the wall of one’s house, overhanging a courtyard, one has the means to establish an acquired privilege for its use if it protrudes at least as far as a handbreadth,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 59 עמוד א

    1תנן: ״המזחילה יש לה חזקה״. בשלמא למאן דאמר הנך תרתי שפיר.

    2אלא למאן דאמר שאם רצה לבנות תחתיו בונה, מאי נפקא ליה מינה?

    3הכא במזחילה של בנין עסקינן, דאמר ליה: לא ניחא לי דתיתרע אשיתאי.

    4אמר רב יהודה אמר שמואל: צינור המקלח מים לחצר חברו, ובא בעל הגג לסותמו, בעל החצר מעכב עליו, דאמר ליה: כי היכי דאת קנית לך חצר דידי למשדא ביה מיא, לדידי נמי קני לי מיא דאיגרך.

    5איתמר, רבי אושעיא אמר: מעכב. ר' חמא, אמר: אינו מעכב. אזל שייליה לרבי ביסא, אמר להו: מעכב. קרי עליה רמי בר חמא: (קהלת ד, יב) ״והחוט המשולש לא במהרה ינתק״ זה רבי אושעיא בנו של רבי חמא בנו של רבי ביסא.

    6סולם המצרי אין לו חזקה. היכי דמי סולם המצרי? אמרי דבי ר' ינאי: כל שאין לו ארבעה חווקין.

    7חלון המצרית אין לה חזקה כו'. מאי שנא גבי סולם דלא מפרש, ומאי שנא גבי חלון דמפרש? משום דקא בעי איפלוגי רבי יהודה בסיפא.

    8אמר רבי זירא: למטה מד' אמות יש לו חזקה, ויכול למחות; למעלה מארבע אמות אין לו חזקה, ואינו יכול למחות. ורבי אילעא אמר: אפילו למעלה מארבע אמות אין לו חזקה, ויכול למחות.

    9לימא בכופין על מדת סדום קא מיפלגי דמר סבר: כופין, ומר סבר: אין כופין?

    10לא; דכולי עלמא כופין, ושאני הכא דאמר ליה: זימנין דמותבת שרשיפא תותך, וקיימת וקא חזית. ההוא דאתא לקמיה דר' אמי. שדריה לקמיה דרבי אבא בר ממל, אמר ליה: עביד ליה כרבי אילעא.

    11אמר שמואל: ולאורה אפי' כל שהוא יש לו חזקה.

    Mishna

    12הזיז; עד טפח יש לו חזקה,׃

    Tosafot

    במזחילה של בנין עסקינן - אבל מרזב סתמו של עץ ואין עושין אותו של בנין וא"ת וליפלוג במזחילה עצמה בין של בנין לשל עץ וי"ל דניחא ליה במתניתין לאשמועינן במרזב דיש למקומו חזקה:

    והחוט המשולש לא במהרה ינתק - כמה היו שהן ואבותיהם ואבות אבותיהם היו תלמידי חכמים ולא קאמר עליהם החוט המשולש אלא הכא היינו טעמא לפי ששלשתן ראו זה את זה והא דמזכיר ר' אושעיא קודם רבי חמא אביו במחלוקת לפי שהיה גדול יותר מדאי כדאמר (עירובין דף נג.) לבן של (ראשונים) כפתח [היכל] זה ר' אושעיא ואמר נמי ר' אושעיא בדורו כר"מ בדורו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו:

    למטה מד' יש לו חזקה - ר"ת מפרש דאיירי בחלון מצרית אבל בחלון צורי או שעשוי לאורה שהוא דבר קביעות אפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה והביא ראיה מדתניא לעיל (בבא בתרא דף כב:) החלונות בין מלמעלה בין מלמטה ד"א ותני עלה מלמטה שלא יעמוד ויראה אלמא אפי' למעלה מד' אמות יש לו חזקה כיון דהוי דבר קביעות ואומר רשב"א דאין נראה משם ראיה דאף על פי שהוא יותר מד' אמות לעומד בחוץ לעומד בפנים לא הוי למעלה מארבע אמות כגון שאותן חלונות בעלייה אי נמי מיירי כגון שיש לו עדים או שטר:

    עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות - אפילו בעל הגג בבעל החצר דאין לומר דוקא בעל החצר בבעל הגג אבל בעל הגג בבעל החצר לא יוכל למחות דהא קתני בסיפא פחות מטפח אין יכול למחות ומפרש רב הונא היינו בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות אלא על כרחך בטפח אפילו בעל הגג יכול למחות בבעל החצר וטעמא דבטפח יכול לתלות דברים גדולים המכבידים על הכותל או אם יניח עליו כלי מלא מים וישפך ויתקלקל הכותל ובעל החצר יכול למחות משום היזק ראיה ולמאי דס"ד בגמרא למימר דרב יהודה לית ליה היזק ראיה מכל מקום כשישים כלי מלא מים פעמים שיפול ויטשטש כל החצר ופעמים שיפול על ראש בעל החצר ומיירי תוך ג' אבל אחר שהחזיק אין יכול למחות בעל החצר בבעל הגג ועוד יש לפרש דדוקא אחר ג' איירי ויכול למחות בעל הגג בבעל החצר ולא מטעם דפרישית אלא משום דיש לו תשמיש לבעל הגג על הזיז רוצה להשתמש בו כל שעה ולא יניח את בעל החצר להשתמש בו אבל בתוך ג' שלא החזיק אין יכול למחות בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות והוי כמו לרב הונא בפחות מטפח והא דמפליג בין טפח לפחות הא בהא תליא דבטפח דמהני ביה חזקה יכול למחות בבעל החצר אבל בפחות מטפח דלא הויא חזקה אין יכול למחות:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    גמרא - אמר ר' זירא למטה מארבע אמות יש לו חזקה ויכול למחות. ר"ח ור"ש והראב"ז ז"ל והרב אב בית דין פה אחד פרשוה בחלון הצורי, אבל המצרי אפילו למטה מארבע אמות אין לו חזקה, דלעולם אין לו חזקה אלא חלון שיש לו קביעות, דהיינו כל שראשו של אדם יכול ליכנס בתוכו, ועוד שיהא הזיקו מצוי, דהיינו כל שהוא למטה מארבע אמות מקרקע ביתו שיכול להביט ממנו להדיא, אלא אם כן הוא עשוי לאורה, [וכדאמר שמואל בגף השמועה. וגם כן נראה שהוא דעת הרב אלפסי ז"ל, שכתב משנת הצורי ואחריה הביא דר' זירא. וחלון זה לפי דעת הרב אלפסי ז"ל בחלון שאין בו היזק ראיה, דאילו יש בו היזק ראיה שלעולם אין לו שיעור, דגירי שאין אדם סובלן הוא וכקוטרא דבית הכסא [הוא] וקשה מנייהו, או משום צניעותא או משום לישנא בישא. אלא בחלון העשוי לזון בו את עיניו ולהביט ממנו על גנות ופרדסים ולדבר עם שכניו או ליכנס ממנו אויר וליהנות בו לרוח היום. ופירושא דשמעתין הכין, אמר ר' זירא למטה מארבע אמות הוא שאמרו שיש לו חזקה ויכול למחות בשכנו, דכיון שהוא רחב ויכול להכניס ראשו בו להדיא ולהביט ממנו, חלון קבוע הוא זה והיה לו למחות, ולפיכך יש לו חזקה, שאם בא לבנות כנגדו צריך להרחיק ממנו כדי שלא ימנע ממנו את האויר, וכדי שלא יחזיק עליו, ושלא יהא צריך למחות כל שלש ושלש, מעכשו יכול למחות בו שלא יפתחנו, ואף על פי שאינו מזיקו בהיזק ראיה וכגון שפתוח לבקעה. אבל למעלה מארבע אמות אין לו חזקה, שאם בא לבנות כנגדו בונה ואינו צריך להרחיק, ואינו יכול למחות כשבא לפתוח, דכיון שהוא למעלה מארבע אמות ואינו יכול להביט על רשותו למה ימנענו, ואפילו פותח על חצרו, דהא אינו מזיקו כלל, וזה נהנה וזה לא חסר כלל הוא וכופין על מדת סדום.

    ור' אלעא אמר אפילו למעלה מארבע אמות - אף על פי שאין לו חזקה, יכול למחות, אם בא לפתחו על חצרו, משום דאמר ליה זימנין דמותבת שרשיפא שהוא מצוי בבית וקא חזית ותזיקני בראיה. ואפילו בקעה נמי יכול למחות, דפעמים שהוא בונה כמו שבנה חבירו זה ויזיקנו בראיה. וקיימא לן כרבי אלעא וכדשדר ליה ר' אמי לר' אבא בר ממל ואמר ליה עביד ליה כר' אלעא. נמצא לפי פירוש זה, שהמצרי אין לו חזקה לעולם, ואפילו למטה מארבע אמות ואפילו יש לו מלבן, והוא שאינו עשוי לאורה. אבל הצורי יש לו חזקה, ודוקא כשהוא מארבע אמות, והוא שיש לו מלבן או צורת פתח, וכמו ששנינו בתוספתא, ולמטה מארבע אמות יכול למחות, ואפילו המצרי, ואין צריך לומר הצורי. וכן דעת הראב"ד ז"ל, ומיהו אם פתח לו פתח, בין המצרי בין הצורי, אם אינו מזיקו בהיזק ראיה, כגון שהוא פתוח לבקעה או שהוא למעלה מארבע אמות, כתב הראב"ד ז"ל שאם שתק לו שלשים יום אינו יכול לכופו לסותמו, אלא שאם בא לבנות כנגדו אינו צריך להתרחק ממנו. וכן דעת הרמב"ן ז"ל. ונראה שהם הולכים בזה על דרך שאמרו הגאונים ז"ל, שכל שאינו מחסרו קרקע אינו צריך טענה, אלא החזיק מתורת סבלנות. אבל לפי מה שכתבתי בפרקא קמאמ ובפרק לא יחפור שאין חזקה, מה לי בשעת פתיחתו או תוך שלשים או לאחר שלשים, כאן וכאן מונעו ואם פתחו מזקיקין לסתמו. כנ"ל.

    והא דאמר שמואל לאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה - פירשה [הרב] אב בית דין ז"ל, דדוקא למטה מארבע אמות, דכיון דעד השתא בלמטה מארבע אמות איירינן, ואפילו הצורי אין לו חזקה למעלה מארבע אמות, ולא איצטריכי למעוטי המצרי אלא בלמטה מארבע אמות, אם איתא דהא דאמר שמואל בכל ענין הוא הכי הוה ליה למימר, לכאורה אפילו כל שהוא ואפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה, אלא שמע מינה דלא בא אלא להוציאו מדין מצרי ולהעמידו בדין צורי. זהו פירוש שמועתינו על דרך מי שפירשה בחלון הצורי. ויש מקשים לפירוש זה, חדא דלכאורה משמע דאמצרי קאי רבי זירא, כיון דאכתי לא איירי בצורי, דבתר מאי דאמרינן מאי שנא סולם דלא מפרש ומאי שנא חלון דקא מפרש, ואמרינן משום דקא בעי לאיפלוגי בסופא רבי יהודה, בתר הכי אמר ר' דירא למטה מארבע אמות יש לו חזקה. ועוד דאם כן הוה ליה לר' זירא למימר לא שאנו אלא למטה מארבע אמות. ועוד מדמייתינן בשמעתין דהכא הא דאמר שמואל, ול(כ)אורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה משמע דעד השתא במצרי עסיקינן דבהא שייכא. ועל כן פירשה רבינו תם ז"ל בשל מצרי, ובדידיה הוא דאפלגינן בין למעלה ובין למטה, אבל צורי אפילו למעלה יש לו חזקה. והעיד שחזר בו אחיו ר"ש ז"ל בסוף ימיו. ולאורה אפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה דכל שעשוי לאורה דבר קבוע הוא והיה לו למחות. ולפי פירוש זה קשה לי, חדא, דאם איתא, איך פסיק ותני במתניתין חלון המצרי אין לו חזקה, והא יש לו חזקה כל למטה מארבע אמות, והא דומיא דסולם הצורי וזיז פחות מטפח תני לה, והנהו מילתא פסיקתא תני בהו דאין להן חזקה, ומאי שנא הא. ועוד ר' אלעא למה לי למימר למעלה מארבע אמות אין לו חזקה ויכול למחות, לא הוה ליה למימר אלא אפילו למעלה מארבע אמות יכול למחות ואנא ידענא דכל למעלה מארבע אמות אין לו חזקה, חדא דאי לא, הא דקתני המצרי אין לו חזקה, היכי משכחת לה, ולכשתמצא לומר דלמעלה יש לו חזקה, כל שכן למטה. ועוד דר', אלעא אדר' זירא קאי, מדקאמר אפילו ר' זירא הא קאמר דלמעלה אין לו חזקה, ור' אלעא אמאי דאמר ר' זירא אין יכול למחות פליג, ולא הוה ליה למימר אזלא דר' אלעא אמר אפילו למעלה מארבע אמות יכול למחות, אבל למאן דמפרש לה בצורי, ודאי איצטריך ליה למימר שאין לו חזקה, דאי לא הוה אמינא דילמא משום דסבירא ליה דאפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה כסתמא דמתניתין הוא דקאמר דיוכל למחות קא משמע לן. ועוד דאדרבא אי קאי בשל מצרי ומתניתין סתים ותאני אין לו חזקה, אי אתא רבי זירא לאשמעינן דמתניתין דוקא בלמעלה, הוה ליה למימר לא שאנו אלא למעלה מארבע אמות אבל למטה יש לו חזקה, אי נמי ליקדים למעלה ומלמעלה למטה הוה ליה למנקט, דהא דמפרש במתניתין, דהיינו אין לו חזקה, הוה ליה למנקט ברישא, ולימא למעלה מארבע אמות אין לו חזקה אבל למטה יש לו חזקה. ומה שהקשו דמשמע דר' זירא אמצרי קאי, לא ידענא דמאי קושיא, ואדרבא לבתר דאמר דמשום דפליג ר' יהודה אמצרי סליק מנייהו ומפרש צורי דיש לו חזקה לכולי עלמא. ואי משום דלא אמר לא שנו, אדרבה טפי קשה לכשתמצא לומר דאמצרי קאי, וכמו שכתבתי. ועוד דר' זירא עיקריה לאו משום למעלה ולמטה אתא, אלא משום דינא דיכול למחות ואינו יכול למחות, ועלה הוא דפליג איהו ור' אלעאי, ודשמואל נמי משום דבסיפא דמתניתין קיימי דתני צורי דוקא יש לו חזקה אמר שמואל עלה דבחלון בעלמא הוא דאין חזקה אלא לצורי, אבל העשוי לאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה. ומיהו יש לי לדקדק מהא דאמרינן (בריש) פרק קמא (ז, א) ההוא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת לי עלואי אמר ליה סתרנא לה ועבידנא לך כווי מלעיל, ואם איתא מאי קאמר ליה, מי איכא למימר דסתר ליה מידי דאית ליה חזקה ועביד ליה מידי דלית ליה חזקה. וי"ל דלמא דלאו לעיל מארבע אמות קאמר, אלא שהיו נמוכות ועביד להו לעיל, ולעולם תוך ארבע אמות, ואי נמי יש לומר, דלאו לכולי עלמא דינא גמירי, ושמא סבור היה זה שהיתה לו חזקה אפילו למעלה מארבע אמות, ואי נמי הוא הדין דהוה מצי לאהדורי ליה הכין, אלא טענא דעדיפא מינה קאמר ליה, דאפילו כי מהימן ליה דלא מערער עילויה לבתר זמן או דכתב ליה שטרא עילויה, אפילו הכי לא שמע ליה, דקא מרע לאשיתיה, כנ"ל.

    אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהוא יש לה חזקה - ולאו כל שהוא ממש קאמר, דטפח מיהא בעיא, דגרסינן בירושלמי (ה"י) היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כולם מלא מקדח, ודא מסייעא למאן דאמרינן בנאי חלון שהוא פתוח לאיצטו לא נעשה אלא להכניס את האורה מכיון שאין לו חזקה אין מביא את הטומאה, וכתב עליו הרמב"ן ז"ל: אין פירושו ברור, אבל למדנו מכאן ששיעור חלון העשוי לאורה לענין חזקה כשיעורו לטומאה, ואף על פי שאמרו כל שהוא פחות מכאן אין זה חלון. עד כאן. ובודאי מצאנו כל שהוא שיש לו שיעור, כמו שאמרו בעירובין (פ, א) וצריך להגביהו מן הקרקע כל שהוא, וכמה טפח. ובפרק ראשית הגז (חולין קלה, א) אמרינן חמש רחלות גוזזות כל שהן חייבות בראשית הגז, ואמרינן כמה כל שהן, מנה ומנה ופרס. ואיזהו חלון העשוי לאורה, שהוא צר מבחוץ ורחב מבפנים. ומסתברא דיש לו מלבן, הא אין לו מלבן אינו אלא כחור שאכלתו מלחת או שחררוהו עכברים. וכבר כתבתי למעלה דבתוספתא שנינו שאפילו הצורי אין לו חזקה אלא כשיש לו מלבן או צורת פתח והוא הדין והוא הטעם כשעשוי לאורה. וכתב הרמב"ם ז"ל (הל' טומאת המת פי"ד הל"ה): חלון העשוי לאורה הוא שאין עליו תקרה אלא גלוי הוא לשמש. וכתב ר"ח ז"ל: חלון העשוי לאורה עשוי ליכנס ממנו אור במקום אפל, ור"ש ז"ל פירש, דחלון העשוי לאורה היינו שאין לו אורה ממקום אחר אלא מכאן. וכן דעת הרמב"ם ז"ל. וגם הראב"ד ז"ל כתב כן: לאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה, מפני שהבית אפל ואין לו אורה כי אם משם, בודאי תשמישו קבוע אצלו. עד כאן. אף על פי שאמרנו שעיקר שמועתנו בחלון הצורי, ומינה דאפילו עשוי לאורה כל שהוא למעלה מארבע אמות, ראיתי כל מקומות הארץ הזאת נוהגים על פי פירושו של רבינו תם ז"ל, ואפילו למעלה מארבע אמות יש לו חזקה כל שהוא עשוי לאורה. כבר כתבנו למעלה שחלון זה השנוי במשנתנו היינו חלון העשוי לזון בו את עיניו ולדבר עם שכניו וושאין בו היזק ראיה הא אם יש בו היזק ראיה אין לו חזקה, וכדעת הרב אלפסי ז"ל. וכבר פירשתי שמועתנו על דרך זה. ושלא כדברי הרא"ם ז"ל. ועי"ל שאפילו נתן לו רשות לפותחו על חצירו יכול הוא לאחר מכאן למחות בו, משום דאמר ליה סבור הייתי לקבל ועכשו איני יכול לקבל, וכמו שאמרו בירושלמי גבי משנתנו דחנות שבחצר יכול לעכב ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסים והיוצאין, וכמ"ש שם. והרמב"ן ז"ל הוסיף בה דברים דאפילו כי מחל הניזק, כיון דודאי אסור הוא למזיק להזיקו בראיה ולהסתכל בו לדעת, ואין אדם יכול ליזדהר בכך לעמוד כל היום בעצימת עינים, על כרחינו נאמר לזה סתום חלונך ואל תחטא תדיר, וזהו טעמם של גאונים ז"ל שדנו בריבוי הדרך שאין לו חזקה, מפני שהוא צער בגוף, כענין ששנינו אין יכול לישון מקול הנכנסין והיוצאין, דאמר סבור הייתי לקבל ועכשו איני יכול לקבל, וכמו שאמרו בירושלמי. עד כאן.

    Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · License: Public Domain

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 59a

    Bava Batra 59a. The full printed text of this folio side - 12 numbered segments, about 248 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 59a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026