Talmud Builders

    Bava Batra 156b

    Back to index

    English translation — Bava Batra 156b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Rabbis said to Rabbi Elazar: There was an incident involving the mother of the sons of Rokhel, who was sick, and who said: My brooch shall be given to my daughter, and it is valued at twelve hundred dinars. And this woman subsequently died, and the Sages upheld her statement. This indicates that a person on his deathbed can gift property without an act of acquisition. Rabbi Elazar said to them: That case was different; the sons of Rokhel should be buried by their mother, i.e., he cursed them. It is not possible to bring a proof from this incident, as these sons were wicked people. Consequently, when ruling in this matter the Sages did not act in accordance with the halakha , but allowed the mother of the sons of Rokhel to give this valuable piece of jewelry to their sister without an act of acquisition having been performed.

    2GEMARA: It is taught in a baraita : Rabbi Eliezer said to the Rabbis: There was an incident involving a certain man of Meron who was in Jerusalem, and he had a lot of movable property. And he desired to give the movable property as gifts to various individuals, but they could not be acquired by pulling. The Rabbis said to him: There is no remedy for transferring the property unless he transfers the movable property by means of transferring the ownership of land.

    3He went and acquired one plot of rocky land adjacent to Jerusalem, and he said: I give the north part of this area to so-and-so, and with it one hundred sheep and one hundred barrels. And I give the south part of the area to so-and-so, and with it one hundred sheep and one hundred barrels. And he died, and the Sages upheld his statement. This indicates that a person on his deathbed cannot transfer property without an act of acquisition. The Rabbis said to Rabbi Eliezer: Do you bring proof from there? The man of Meron was healthy at the time. This was not the gift of a person on his deathbed, and it could not be acquired by verbal instruction.

    4§ The mishna teaches: Rabbi Elazar said to them: That case was different; the sons of Rokhel should be buried by their mother. The Gemara asks: What is the reason that he was cursing them? Rav Yehuda says that Shmuel says: They were maintaining thorns in a vineyard and did not uproot them, and Rabbi Eliezer conforms to his line of reasoning, as we learned in a mishna ( Kilayim 5:8): With regard to one who maintains thorns in a vineyard, Rabbi Eliezer says: He has proscribed the vineyard, rendering it forbidden due to the prohibition against diverse kinds. And the Rabbis say: Only growing a matter, i.e., a crop, the like of which people usually maintain, proscribes a vineyard and renders it forbidden.

    5The Gemara asks: Granted, if it were saffron that grew in the vineyard, it is useful for seasoning and other uses, and therefore it proscribes the vineyard. But with regard to thorns, for what are they useful? Rabbi Ḥanina said: What is the reasoning of Rabbi Eliezer? It is because in Arabia they maintain thorns in the fields for their camels. Rabbi Eliezer holds that since thorns are maintained in one place, they are considered useful everywhere.

    6Rabbi Levi says: An act of acquisition may be performed in order to effect acquisition of property from a person on his deathbed even on Shabbat, even though transactions are not performed on Shabbat. And this, that an act of acquisition must be performed, is not stated in order to take into consideration the statement of Rabbi Eliezer that the gifts of any person on his deathbed require an act of acquisition. Rather, the reason for this is that if a person on his deathbed requests the performance of an act of acquisition, his request is fulfilled, lest his anxiety upon seeing that his will is not being carried out cause him to lose control of his mind due to his grief, exacerbating his poor physical state.

    7MISHNA: Rabbi Eliezer says: On Shabbat, the verbal statement of a person on his deathbed stands, as he cannot write, and the Sages instituted that he can effect the transaction verbally lest the inability to do so exacerbate his condition. But a verbal instruction does not stand if stated on a weekday. Rabbi Yehoshua says: With regard to Shabbat, the Sages stated that his verbal instruction is sufficient, even though writing is prohibited. One can infer a fortiori that the same applies with regard to a weekday, when writing is permitted.

    8Similarly, one can acquire property on behalf of a minor, but one cannot acquire property on behalf of an adult, since he can perform the act of acquisition himself; this is the statement of Rabbi Eliezer. Rabbi Yehoshua says: The Sages stated this halakha with regard to a minor, and one may infer a fortiori that this also applies with regard to an adult, who is able to perform the act of acquisition himself.

    9GEMARA: The Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? The Gemara answers: This is the opinion of Rabbi Yehuda. This is as it is taught in a baraita : Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says: With regard to a person on his deathbed who distributes his property by verbal instruction, on a weekday, his statements stand, because he can write, but his statement does not stand on Shabbat, because he cannot write.

    10Rabbi Yehoshua

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 156 עמוד ב

    1אמרו לו: מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה, ואמרה: ״תנו כבינתי לבתי, והיא בשנים עשר מנה״, ומתה, וקיימו את דבריה! אמר להן: בני רוכל תקברם אמן.

    Gemara

    2תניא, אמר להן רבי אליעזר לחכמים: מעשה במרוני אחד שהיה בירושלים, והיו לו מטלטלין הרבה וביקש ליתנם במתנה. אמרו לו: אין להם תקנה עד שיקנה על גב קרקע.

    3הלך ולקח בית סלע אחד סמוך לירושלים, ואמר: צפונו לפלוני, ועמו מאה צאן ומאה חביות; ודרומו לפלוני, ועמו מאה צאן ומאה חביות. ומת, וקיימו חכמים את דבריו. אמרו לו: משם ראיה?! מרוני בריא היה.

    4אמר להן: בני רוכל תקברם אמן וכו'. מאי טעמא קא לייט להו? אמר רב יהודה אמר שמואל: מקיימי קוצים בכרם היו, ורבי אליעזר לטעמיה דתנן: המקיים קוצים בכרם, רבי אליעזר אומר: קדש; וחכמים אומרים: לא קדש, אלא דבר שכמוהו מקיימין.

    5בשלמא כרכום, חזי; אלא קוצים, למאי חזי? אמר רבי חנינא: מאי טעמא דר' אליעזר? שכן בערביא מקיימין קוצים בשדות לגמליהן.

    6אמר רבי לוי: קונין קנין משכיב מרע, אפי' בשבת. ולא לחוש לדברי ר' אליעזר, אלא שמא תטרוף דעתו עליו.

    Mishna

    7רבי אליעזר אומר: בשבת דבריו קיימין, מפני שאין יכול לכתוב; אבל לא בחול. רבי יהושע אומר: בשבת אמרו, קל וחומר בחול.

    8כיוצא בו זכין לקטן, ואין זכין לגדול; דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: לקטן אמרו, קל וחומר לגדול.

    Gemara

    9מתני' מני? רבי יהודה היא דתניא: רבי מאיר אומר, ר' אליעזר אומר: בחול דבריו קיימין, מפני שיכול לכתוב; אבל לא בשבת.

    10רבי יהושע׃

    Tosafot

    כבינתי לבתיפי' רבינו שמואל נושק"א בלע"ז שחוגרת בה צוארה ואין נראה לר"י מדאמר בשבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף סב.) ולא תצא בכוליאר וקאמרי' בגמרא מאי בכוליאר אמר רב מכבנתא היינו כבינתי דהכא ופי' רש"י התם נושקא ולמה אסור לצאת בו בשבת והלא אינו עשוי אלא דרך מלבוש ושלפא ומחוי נמי לא שייך ביה כיון שתגלה בשרה ועוד אמרי' ביומא פרק אמר להם הממונה (דף כה.) גבי כהנים תנא היו עומדים בכוליאר פירוש עומדין בעיגול ע"כ נראה לר"י כפירוש הערוך שפירש בכוליאר הוא כעין עטרה ומ"מ יש בה שום דבר חד כדאמרי' בשילהי דשבת (דף קנו:) דשקלה למכבנא ויהבא בעיני דחיויא וכבינתי דהכא אין לפרש נושקא אפילו תחלק בין מכבנתא דשבת לכבינתי דהכא דהא כתיב בישעי' (ג) ובתי הנפש והלחשים ופי' רש"י שם בתי הנפש נושקא שהיא כנגד שהנפש נתון שם וכתוב נמי והרדידים ומתרגמינן כבינתי ועוד תנן במס' כלים (פכ"ט מ"א) והסגוס והרדיד כו' ופירש בערוך דהיינו רדידים וקרוי בלשון ישמעאל ריד"א והוא צעיף דק שהאשה מתכסה בה ראשה ותכס בצעיף ותתעלף מתרגם בתרגום ירושלמי רדידא (בראשית לח):

    קונין מש"מ ואפי' בשבתבמצוה מחמת מיתה או בכותב כל נכסיו אתי שפיר דשייך התם טירוף דעת כי אע"פ שהקנין אינו מעלה ומוריד מ"מ מצטער על הדבר וה"ה נמי בכותב מקצת אע"פ שסבור הוא עדיין לחיות שהרי אינו יכול לחזור בו ומשייר לנפשו מ"מ שייך ביה טירוף דעת כדפי' רבינו שמואל ואפי' בשבת נמי מותר להקנות כדאמר בהזורק (גיטין עז: ושם) ההוא ש"מ דכתב לה גיטא לדביתהו למחר תקיף ליה עלמא טובא אמר רבא מי איכא דוכתא דלינסבא גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח כו' והיכי קא קניא ליה הא אקנייה רשותא בשבת אסור אלא ש"מ בש"מ הקילו וא"כ מותר להקנות גם הכא ותדע דבש"מ הקילו דהא תקשה היכי הוה מצי לגרש בשבת והתניא בתוספתא דביצה אין מגרשין בשבת אלא בש"מ הקילו:

    Edition: Vilna Edition · License: Public Domain

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    הבריא אינו קונה ומקנה בדברים אלא באחת מדרכי ההקנאות וכבר ידעת שאחת מהן היא הקנאת המטלטלין אגב קרקע וכבר ביארנו בענינה קדושין כ"ו א' שאין צריך שיהו המטלטלין צבורים בה אלא אע"פ שאין צבורים כיון שקנה קרקע נקנו המטלטלין בכל מקום שהם מעשה במריני אחד שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה ובקש ליתנם במתנת בריא אמרו לו אין להם תקנה עד שיקנם על גבי קרקע הלך ולקח בית סלע אחד סמוך לירושלם ואמר צפונה לפלני ועמו מאה צאן ומאה חביות דרומה לפלני ועמו מאה צאן ומאה חביות וקיימו חכמים את דבריו:

    המקיים כלאים בכרם אע"פ שלא נטען הוא הואיל וראה שצמחו בכרמו אפילו מאליהם וקיימם ר"ל שהניחם שם הרי זה קדש ומ"מ עשבים שאין דרך בני אדם לזרעם שמצא מהם בכרמו אע"פ שרוצה ונהנה בקיומם הן לרפואה הן לבהמה הן לאיזו סבה לא קדש עד שיקיים על הדרך שרוב העם מקיימין אותו באותו מקום מעתה המקיים קוצים בכרם והם מיני עשבים דומים לקוצים ונקראים קארדונ"ש לא קדש ואם היה בערביא שנוהגים לקיים מהם שדות שדות לגמליהם הרי זה קדש וכן כל כיוצא בזה:

    מאחר שביארנו ששכיב מרע אינו צריך קנין אם אמר שיקנו ממנו ליפוי כח קונין ממנו אפילו בשבת הואיל ואינו צריך אין חוששין לו:

    Edition: Meiri on Shas · License: unknown

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 156b

    Bava Batra 156b. The full printed text of this folio side — 10 numbered segments, about 233 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    כבינתי לבתי פי' רבינו שמואל נושק"א בלע"ז שחוגרת בה צוארה ואין נראה לר"י מדאמר בשבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף סב.) ולא תצא בכוליאר וקאמרי' בגמרא מאי בכוליאר אמר רב מכבנתא היינו כבינתי דהכא ופי' רש"י התם נושקא ולמה אסור לצאת בו בשבת והלא אינו עשוי אלא דרך מלבוש ושלפא ומחוי נמי לא שייך ביה כיון שתגלה בשרה ועוד אמרי' ביומא פרק אמר להם הממונה (דף כה.) גבי כהנים תנא היו עומדים בכוליאר פירוש עומדין בעיגול ע"כ נראה לר"י כפירוש הערוך שפירש בכוליאר הוא כעין עטרה ומ"מ יש בה שום דבר חד כדאמרי' בשילהי דשבת (דף קנו:) דשקלה למכבנא ויהבא בעיני דחיויא וכבינתי דהכא אין לפרש נושקא אפילו תחלק בין מכבנתא דשבת לכבינתי דהכא דהא כתיב בישעי' (ג) ובתי הנפש והלחשים ופי' רש"י שם בתי הנפש נושקא שהיא כנגד שהנפש נתון שם וכתוב נמי והרדידים ומתרגמינן כבינתי ועוד תנן במס' כלים (פכ"ט מ"א) והסגוס והרדיד כו' ופירש בערוך דהיינו רדידים וקרוי בלשון ישמעאל ריד"א והוא צעיף דק שהאשה מתכסה בה ראשה ותכס בצעיף ותתעלף מתרגם בתרגום ירושלמי רדידא (בראשית לח):

    קונין מש"מ ואפי' בשבת במצוה מחמת מיתה או בכותב כל נכסיו אתי שפיר דשייך התם טירוף דעת כי אע"פ שהקנין אינו מעלה ומוריד מ"מ מצטער על הדבר וה"ה נמי בכותב מקצת אע"פ שסבור הוא עדיין לחיות שהרי אינו יכול לחזור בו ומשייר לנפשו מ"מ שייך ביה טירוף דעת כדפי' רבינו שמואל ואפי' בשבת נמי מותר להקנות כדאמר בהזורק (גיטין עז: ושם) ההוא ש"מ דכתב לה גיטא לדביתהו למחר תקיף ליה עלמא טובא אמר רבא מי איכא דוכתא דלינסבא גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח כו' והיכי קא קניא ליה הא אקנייה רשותא בשבת אסור אלא ש"מ בש"מ הקילו וא"כ מותר להקנות גם הכא ותדע דבש"מ הקילו דהא תקשה היכי הוה מצי לגרש בשבת והתניא בתוספתא דביצה אין מגרשין בשבת אלא בש"מ הקילו:

    Tosafot on Bava Batra 156b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Meiri

    הבריא אינו קונה ומקנה בדברים אלא באחת מדרכי ההקנאות וכבר ידעת שאחת מהן היא הקנאת המטלטלין אגב קרקע וכבר ביארנו בענינה קדושין כ"ו א' שאין צריך שיהו המטלטלין צבורים בה אלא אע"פ שאין צבורים כיון שקנה קרקע נקנו המטלטלין בכל מקום שהם מעשה במריני אחד שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה ובקש ליתנם במתנת בריא אמרו לו אין להם תקנה עד שיקנם על גבי קרקע הלך ולקח בית סלע אחד סמוך לירושלם ואמר צפונה לפלני ועמו מאה צאן ומאה חביות דרומה לפלני ועמו מאה צאן ומאה חביות וקיימו חכמים את דבריו:

    המקיים כלאים בכרם אע"פ שלא נטען הוא הואיל וראה שצמחו בכרמו אפילו מאליהם וקיימם ר"ל שהניחם שם הרי זה קדש ומ"מ עשבים שאין דרך בני אדם לזרעם שמצא מהם בכרמו אע"פ שרוצה ונהנה בקיומם הן לרפואה הן לבהמה הן לאיזו סבה לא קדש עד שיקיים על הדרך שרוב העם מקיימין אותו באותו מקום מעתה המקיים קוצים בכרם והם מיני עשבים דומים לקוצים ונקראים קארדונ"ש לא קדש ואם היה בערביא שנוהגים לקיים מהם שדות שדות לגמליהם הרי זה קדש וכן כל כיוצא בזה:

    מאחר שביארנו ששכיב מרע אינו צריך קנין אם אמר שיקנו ממנו ליפוי כח קונין ממנו אפילו בשבת הואיל ואינו צריך אין חוששין לו:

    Meiri on Bava Batra 156b · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בא"ד וקאמר ר"י הנשיא שאמר משום ר' יעקב שאמר משום ר"מ כר"א דבחול צריך כו' בשטר ובחזקה ר"א אומר נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין כו' עכ"ל כצ"ל:

    בא"ד בד"א בחול אבל בשבת לא יעשה כו' דברי ר"מ כו' עכ"ל נראה לפי מה שהבין ריב"ם דבד"א אמלתא דר' אליעזר קאי דבעי קנין צ"ל הגירסא בד"א בשבת אבל בחול לא יעשה כו' דברי ר"מ ור"י אומר ר"א אומר בד"א בחול אבל בשבת כו' ופי' בד"א דבעי קנין בשבת אבל בחול לא יעשה בקנין משום דאין קנין לאחר מיתה ואם עשה בקנין עשוי ור"י אומר בד"א דבעי קנין בחול אבל בשבת לא יעשה בקנין משום דאין קונין בשבת ואם עשה הקנין עשוי אבל לפי' ר"י דקאי בד"א אמלתא דרבנן דאמרי דלא בעי קנין צ"ל הגירסא בד"א בחול אבל בשבת לא כו' דברי ר"מ ור"י אומר בד"א בשבת אבל בחול לא כו' דהשתא לפי זה ליכא לפרושי בפשיטות בדלעיל בד"א דלא בעי קנין בחול אבל בשבת לא יעשה בלא קנין ואם עשה בלא קנין עשוי וכן בדברי ר"י בד"א דלא בעי קנין בשבת אבל בחול לא יעשה בלא קנין ואם עשה עשוי בלא קנין שזה סותר מה שאמרו ר"מ ור"י בשמעתין דלר"מ אף בדיעבד בשבת אין דבריו קיימין בלא קנין ולר"י אף בדיעבד בחול אין דבריו קיימין בלא קנין ולכך הוצרך לומר לפי' ר"י דה"פ דאם עשה בקנין עשוי דכן צ"ל בין לר"מ בין לר"י דהא דקאמרי לא יעשו קאי אבלא קנין ודקאמרי ואם עשה עשוי קאי אקנין ומהרש"ל כתב אהא שכתבו התוס' ולא יעשה בלא קנין ואם כו' גם זה הפי' לר"י דוקא עכ"ל דרכו לא ידענו דלר"מ ודאי נמי הא דאם עשה עשוי בקנין דוקא איירי ודו"ק:

    בד"ה כבינתי לבתי כו' דהכא ופי' רש"י התם נושקא ולמה כו' ובד"ה קונין מש"מ כו' אין מגרשין בשבת כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Bava Batra 156b · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Shita Mekubetzet

    אמר רבי לוי קונים (משמע) וכו' ואפילו בשבת ולא ליחוש לדברי רבי אליעזר שהיה מצריך משיכה דחיישינן שמא תטרף דעתו עליו אדהכי והכי. ואם תשאל כיון דלא חיישינן לדברי רבי אליעזר אלא באמירה בלחוד סגי לן אמאי אצריכו קנין. יש להשיב דהאי קונין דאמר רבי לוי לאו בחליפים הוא אלא באמירה בעלמא בלחוד הויא ליה קנין על הנכסים והאי דקאמר ואפילו בשבת שלא תאמר כיון דבאמירה בלחוד קנו מיניה הנהו נכסי הוה ליה קניית נכסים בשבת וכמקח וממכר דמי שאסור בשבת קמשמע לן דלא איכפת לן בהכי דאי משהינן לה למילתא לאחר השבת חיישינן דילמא אדהכי והכי מטרפא דעתיה ולא יכול למימר מידי. ויש לפרש דהאי דקאמר ואפילו בשבת להודיע שאין צריך לדרכי הקנאות אלא באמירה בלחוד סגי כלומר קונין נכסים משמע ואפילו בשבת וממילא שמעת דבאמירה בלחוד סגי ליה מיניה שהרי אי אפשר בשבת לעשות כלום מדרכי ההקנאות ולא ליחוש כלום לדברי רבי אליעזר שהיה מצריך לדרכי ההקנאות שמא בין כך ובין כך תטרוף דעתו עליו. הרא"ם ז"ל.

    אבל הראב"ד ז"ל פירש וזה לשונו קונין משמע ואפילו בשבת שלא לחוש כו'. פירוש קונין בקנין ואפילו בשבת אפילו שנראה כמקח וממכר וכמיפה כחו לפי שאין צורך לזה הקנין ודלא כרבי אליעזר שאם היה צורך לקנין היינו חוששים בשבת הואיל ובחול צריך קנין הילכך בא ליפות את כחו בקנין קונין כדי שלא יצטער שמא תטרף דעתו עליו. עד כאן. ועיין בהרא"ש ז"ל בפסקיו.

    הכי גרסינן קונין משמע אפילו בשבת ולא גרסינן ואפילו דהוי משמע דאפילו בחול הוי חידוש מה שקונין ממנו. ומיהו יש לומר דבחול נמי כשרוצה לא יבטלו דעתו לומר לו אינך צריך. הרא"ש ז"ל.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 156b · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 156, Amud Bet, about 233 words in 10 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 10 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 127 words

      Opens “אמרו לו: מעשה באמן של בני רוכל…”

    2. Segment 229 words

      Opens “גמ׳ תניא, אמר להן רבי אליעזר לחכמים:…”

      Named: רבי אליעזר, רבה.

    3. Segment 334 words

      Opens “הלך ולקח בית סלע אחד סמוך לירושלים,…”

    4. Segment 440 words

      Opens “אמר להן: בני רוכל תקברם אמן וכו'.…”

      Named: רב יהודה, רבי אליעזר, שמואל.

    5. Segment 520 words

      Opens “בשלמא כרכום, חזי; אלא קוצים, למאי חזי?…”

      Named: רבי חנינא.

    6. Segment 619 words

      Opens “אמר רבי לוי: קונין קנין משכיב מרע,…”

      Named: רבי לוי.

    7. Segment 722 words

      Opens “מתני׳ רבי אליעזר אומר: בשבת דבריו קיימין,…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    8. Segment 818 words

      Opens “כיוצא בו זכין לקטן, ואין זכין לגדול;…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    9. Segment 922 words

      Opens “גמ׳ מתני' מני? רבי יהודה היא דתניא:…”

      Named: רבי יהודה, רבי מאיר.

    10. Segment 102 words

      Opens “רבי יהושע…”

      Named: רבי יהושע.

    Sages named on this page

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 156b · Segment 4 — “…רב יהודה אמר שמואל: מקיימי קוצים בכרם היו, ורבי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 156b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026