Talmud Builders

    Bava Batra 75a

    Back to index

    English translation — Bava Batra 75a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1a hunt of the leviathan, as it is stated: “Can you draw out leviathan with a fish hook? Or press down his tongue with a cord?” (Job 40:25). And were the Holy One, Blessed be He, not assisting Gabriel, he would not be able to hunt it, as it is stated: “Only He Who made him can use His sword to approach him” (Job 40:19).

    2When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: When the leviathan is hungry, he produces breath from his mouth and thereby boils all of the waters in the depths of the sea. As it is stated: “He makes the deep boil like a pot” (Job 41:23). And if the leviathan did not place its head in the Garden of Eden, no creature could withstand his foul smell, as it is stated: “He makes the sea like a seething mixture [ merkaḥa ]” (Job 41:23), and the term merkaḥa is also used to describe something with a smell (see Exodus 30:25).

    3And when he is thirsty, he makes many furrows in the sea, as it is stated: “He makes a path to shine after him” (Job 41:24). Rav Aḥa bar Yaakov says: After the leviathan drinks from the sea, the depth of the sea does not return to its normal condition until seventy years have passed, as it is stated: “One would think the deep to be hoary” (Job 41:24), and hoary indicates a person who is no less than seventy years old.

    4Rabba says that Rabbi Yoḥanan says: In the future, the Holy One, Blessed be He, will make a feast for the righteous from the flesh of the leviathan, as it is stated: “The ḥabbarim will make a feast [ yikhru ] of him” (Job 40:30). And kera means nothing other than a feast, as it is stated: “And he prepared [ va’yikhreh ] for them a great feast [ kera ]; and they ate and drank” (II Kings 6:23). And ḥabbarim means nothing other than Torah scholars, as it is stated: “You that dwell in the gardens, the companions [ ḥaverim ] hearken for your voice: Cause me to hear it” (Song of Songs 8:13). This verse is interpreted as referring to Torah scholars, who listen to God’s voice.

    5And with regard to the remainder of the leviathan, they will divide it and use it for commerce in the markets of Jerusalem, as it is stated: “They will part him among the kena’anim ” (Job 40:30). And kena’anim means nothing other than merchants, as it is stated: “As for the merchant [ kena’an ], the balances of deceit are in his hand. He loves to oppress” (Hosea 12:8). And if you wish, say that the proof is from here: “Whose merchants are princes, whose traffickers [ kinaneha ] are the honorable of the earth” (Isaiah 23:8).

    6And Rabba says that Rabbi Yoḥanan says: In the future, the Holy One, Blessed be He, will prepare a sukka for the righteous from the skin of the leviathan, as it is stated: “Can you fill his skin with barbed irons [ besukkot ]” (Job 40:31). If one is deserving of being called righteous, an entire sukka is prepared for him from the skin of the leviathan; if one is not deserving of this honor, a covering is prepared for his head, as it is stated: “Or his head with fish-spears” (Job 40:31).

    7If one is deserving at least of this reward, a covering is prepared for him, and if one is not deserving, a necklace is prepared for him, as it is stated: “And necklaces about your neck” (Proverbs 1:9). If one is somewhat deserving, a necklace is prepared for him, and if one is not deserving even of this, only an amulet is prepared for him from the skin of the leviathan, as it is stated: “Or will you bind him for your maidens” (Job 40:29), i.e., a small amulet is prepared for him, like the amulets tied on children’s necks.

    8And with regard to the remaining part of the skin of the leviathan, the Holy One, Blessed be He, spreads it on the walls of Jerusalem, and its glory radiates from one end of the world until the other end. As it is stated: “And nations shall walk in your light, and kings at the brightness of your rising” (Isaiah 60:3).

    9§ With regard to the future glory of Jerusalem, the Gemara interprets the verse: “And I will make your pinnacles of kadkhod ” (Isaiah 54:12). Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: Two angels in heaven, Gabriel and Michael, disagree with regard to the material that will be used to form the walls of Jerusalem. And some say that this dispute is between two amora’im in the West, i.e., Eretz Yisrael. And who are they? They are Yehuda and Ḥizkiyya, the sons of Rabbi Ḥiyya. One said they will be made of onyx, and one said of jasper. The Holy One, Blessed be He, said to them: Let it be like this [ kedein ] and like that [ ukhedein ], i.e., let them be formed from both together. This compromise is indicated by the word kadkhod , a combination of this [ kedein ] and that [ ukhedein ].

    10The Gemara analyzes the rest of that verse: “And your gates of precious stones” (Isaiah 54:12). This should be understood in light of that incident where Rabbi Yoḥanan sat and taught: In the future, the Holy One, Blessed be He, will bring precious stones and pearls that are thirty by thirty cubits, and He will hollow out in them a hole of ten by twenty cubits and set them in the gates of Jerusalem. A certain unnamed student sneered at him, saying: Now we do not find precious stones even of the size of an egg of a dove, and yet all of this we will find?

    11After a period of time that student’s ship went to sea, where he saw ministering angels sitting and sawing precious stones and pearls that were thirty by thirty cubits, and hollowed out in them were holes of ten by twenty cubits. He said to the angels: For whom are these? They said to him that in the future, the Holy One, Blessed be He, will place them in the gates of Jerusalem. Later, the student came before Rabbi Yoḥanan and said to him: Continue to interpret, my teacher, it is fitting for you to interpret, as I saw just as you said. Rabbi Yoḥanan said to him: Worthless man, if you had not seen, you would not have believed; clearly, you are mocking the statement of the Sages. Rabbi Yoḥanan set his eyes upon him, and the student was instantly killed and turned into a pile of bones.

    12The Gemara raises an objection against Rabbi Yoḥanan’s statement, based on a baraita . The verse states: “And I will make you go upright [ komemiyyut ]” (Leviticus 26:13). Rabbi Meir says: In the future, the Jewish people will have the stature of two hundred cubits, equivalent to two times the height [ komot ] of Adam the first man, whose height was one hundred cubits. Rabbi Meir interprets the word komemiyyut as two komot .

    13Rabbi Yehuda says: They will have the stature of one hundred cubits, corresponding to the Sanctuary and its walls, as it is stated: “We whose sons are as plants grown up in their youth; whose daughters are as corner-pillars carved after the fashion of the Sanctuary” (Psalms 144:12). But if they are each one hundred cubits tall, how could the Jews enter the gates of Jerusalem, whose entrance gate will be ten by twenty cubits, as claimed by Rabbi Yoḥanan? The Gemara answers: When Rabbi Yoḥanan stated that idea, he was not referring to the gates themselves but to the windows that allow wind to enter.

    14§ And Rabba says that Rabbi Yoḥanan says: In the future, the Holy One, Blessed be He, will fashion seven canopies for each and every righteous individual, as it is stated: “And the Lord will create over the whole habitation of Mount Zion, and over those who are invited to it, a cloud and smoke by day, and the shining of a flaming fire by night; for over all the glory shall be a canopy” (Isaiah 4:5). This teaches that for each and every righteous individual, the Holy One, Blessed be He, fashions for him a canopy seven times over, in accordance with his honor, i.e., greater individuals receive grander and larger canopies.

    15The Gemara asks a question with regard to the above verse: Why should there be smoke in a canopy? Rabbi Ḥanina said: It is because anyone whose eyes are narrow, i.e., is stingy, toward Torah scholars in this world, his eyes fill with smoke in the World-to-Come. And why should there be fire in a canopy? Rabbi Ḥanina said: This teaches that each and every one is burned from embarrassment at the size of the canopy of the other, and says: Woe for this embarrassment, woe for this disgrace, that I did not merit a canopy as large as his.

    16In a similar manner, you can say that God said to Moses about Joshua: “And you shall put of your honor upon him” (Numbers 27:20), which indicates that you should put some of your honor, but not all of your honor. The elders of that generation said: The face of Moses was as bright as the face of the sun; the face of Joshua was like the face of the moon. Woe for this embarrassment, woe for this disgrace, that we did not merit another leader of the stature of Moses.

    17Rabbi Ḥama bar Ḥanina says: The Holy One, Blessed be He, fashioned ten canopies for Adam the first man, in the Garden of Eden; as it is stated to Hiram, king of Tyre: “You were in Eden the garden of God; every precious stone was your covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of your drums and of your holes was in you; they were prepared on the day that you were created” (Ezekiel 28:13). This verse mentions ten items, from carnelian to gold. Mar Zutra said: There were eleven canopies, as it states: “Every precious stone,” which is also part of the tally. Rabbi Yoḥanan said: And the worst of all of them was gold, as it is counted last, which indicates that the other items are more valuable.

    18The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: “The workmanship of your drums and of your holes [ nekavekha ]” (Ezekiel 28:13)? Rav Yehuda says that Rav says: The Holy One, Blessed be He, said to Hiram, king of Tyre: Were you in the Garden of Eden when I created all of this for you? I looked at you, saw that you would one day claim divinity for yourself, and created many orifices [ nekavim ] in man, i.e., the excretory system, so that you would know that you are human and not a god. And there are those who say that this is what God said to Hiram: I looked at you

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    בבא בתרא 75 עמוד א

    1קניגיא עם לויתן, שנאמר: ״(איוב מ״, כה) התמשוך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשונו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו; שנאמר: ״(איוב מ״, יט) העושו יגש חרבו.

    2כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: בשעה שלויתן רעב, מוציא הבל מפיו ומרתיח כל מימות שבמצולה שנאמר: ״(איוב מא״, כג) ״ירתיח כסיר מצולה״. ואלמלא מכניס ראשו לגן עדן אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו, שנאמר: ״(איוב מא״, כג) ״ים ישים כמרקחה״.

    3ובשעה שצמא עושה תלמים תלמים בים, שנאמר: ״(איוב מא״, כד) ״אחריו יאיר נתיב״. אמר רב אחא בר יעקב: אין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנה, שנאמר: ״(איוב מא״, כד) יחשוב תהום לשיבה״ ואין ״שיבה פחותה משבעים.

    4אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: ״(איוב מ״, ל) ״יכרו עליו חברים״; ואין ״כרה״ אלא סעודה שנאמר: ״(מלכים ב ו״, כג) ״ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו״; ואין ״חברים״ אלא תלמידי חכמים שנאמר: ״(שיר השירים ח״, יג) ״היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך, השמיעני״.

    5והשאר מחלקין אותו, ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים שנאמר: ״(איוב מ״, ל) ״יחצוהו בין כנענים״; ואין ״כנענים״ אלא תגרים שנאמר: ״(הושע יב״, ח) ״כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב״. ואי בעית אימא, מהכא: (ישעיהו כג, ח) ״אשר סוחריה שרים, כנעניה נכבדי ארץ״.

    6ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: ״(איוב מ״, לא) התמלא בשכות עורו זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל שנאמר: ״(איוב מ״, לא) ובצלצל דגים ראשו׃

    7זכה עושין לו צלצל לא זכה עושין לו: ענק שנאמר: ״(משלי א״, ט) וענקים לגרגרותיך זכה עושין לו ענק לא זכה עושין לו קמיע שנאמר ״(איוב מ״, כט) ותקשרנו לנערותיך׃

    8והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר ״(ישעיהו ס״, ג) והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך:

    9(ישעיהו נד, יב) ושמתי כדכד שמשותיך א"ר שמואל בר נחמני פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל ואמרי לה תרי אמוראי במערבא ומאן אינון יהודה וחזקיה בני רבי חייא חד אמר שוהם וחד אמר ישפה אמר להו הקב"ה להוי כדין וכדין׃

    10(ישעיהו נד, יב) ושעריך לאבני אקדח כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן׃

    11לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים אמר להו הני למאן אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות׃

    12מיתיבי (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות רבי מאיר אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון׃

    13רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכתליו שנאמר ״(תהלים קמד״, יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל כי קאמר: ר' יוחנן לכווי דבי זיקא׃

    14ואמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק שנאמר ״(ישעיהו ד״, ה) וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה לפי כבודו׃

    15עשן בחופה למה אמר רבי חנינא שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא ואש בחופה למה אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה׃

    16כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כז, כ) ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה׃

    17אמר רבי חמא (בר) חנינא עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן שנאמר ״(יחזקאל כח״, יג) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה וגו' מר זוטרא אמר אחת עשרה שנאמר ״כל אבן יקרה אמר רבי יוחנן וגרוע שבכולן זהב דקא חשיב ליה לבסוף״׃

    18מאי (יחזקאל כח, יג) מלאכת תופיך ונקביך בך אמר רב יהודה אמר רב אמר לו הקדוש ברוך הוא לחירם מלך צור בך נסתכלתי, ובראתי נקבים נקבים באדם ואיכא דאמרי הכי קאמר בך נסתכלתי׃

    Tosafot

    פליגי בה תרי מלאכי ברקיעואליהו אמר להן כדאמר פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מג.) לאו אליהו אמרינהו:

    חד אמר ישפה וחד אמר שהם ואמר הקב"ה כדין וכדיןר"ת ל"ג לה ואית דגרסי ומפרשי דקאי אכתוב דלעיל הנני מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים פירוש כדין וכדין היינו פוך וספיר דלעיל יהיו שמשותיך וכן מוכח בפסיקתא דמפרש מאי כדכד רבי אבא אמר כדין וכדין והתם לא איירי לא מלאכי ולא אמוראי אלא ודאי קאי אפוך וספיר כדכתיב לעיל:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Shita Mekubetzet

    אין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנהכלומר כשלויתן צמא ושותה מי הים ועושה בו תלמים תלמים אין אותם תלמים מתמלאין וחוזרים לאיתנם כמו שהיו אלא עד שבעים שנה. פירוש צלצל מנטקה. זכה נעשה לו מעורו של דג סוכה לא זכה נעשה לו צלצל שהוא קטן ועדיין אם זכה מעט עושין לו ממנו צלצל לא זכה עושין לו ממנו ענק שהוא קטן יותר מצלצל. הרא"ם ז"ל. וכתב ה"ר דוד בן רבי יהודה החסיד ז"ל בספר לבנת הספיר שחבר וזה לשונו: לויתן הוא הסועד את הצדיקים ומחברם חבור גמור חבור הנפש עם הגוף כדתני דבי אליהו צדיקים שעתיד לחיות אינם חוזרים לעפרן וזהו יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים קורא לצדיקים חברים על שם החבור הגמור שמחבר בשר לויתן נשמתן לגופן לשון ילוה אישי אלי וזהו יחצוהו. ובין כנענים כנעני ממש לא אפשר דהא כתיב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' אלא מלשון כנעניה נכבדי ארץ להודיע כי אין החלוק ביניהם שוה אלא כל צדיק לפי מעלתו ולפי רבוי זכיותיו יש ליחלק בו כענין הסוחרים הפורשים בים לפי רבוי ממונו בסחורה יטול חלקו בריוח וזה שאמרו זכה עושים לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל פירוש צל מעט כו' וזהו כל אחד לפי עלויו עד כאן והם דברים נכוחים וטובים שלא להוציא מאמרים אלו מפשוטן שלא כדברי מי שפירש בענין לויתן שזכר הוא זווגו ענין הנפש והשכל גם ענין החומר והצורה. גליון. עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים ומעמידן בשערי ירושלים וחוקק באותם אבנים פתת עשר על עשרים שממנו נכנסים ויוצאים נשאר מארכו של אבן עשר למעלה להיות לו לפתח כמו סף ונשאר ברחבו עשר מכאן ועשר מכאן שהם כמו פצימין לפתח. ואווובינן עלה דרבי יוחנן מהא ואולך אתכם קוממיות רבי מאיר אומר מאתים אמות כשתי קומות של אדם הראשון פירוש קוממיות משמע שתי קומות כלומר עתיד להיות קומת אדם בימות המשיח כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכותליו כו' ותיובתא דרבי יוחנן דאמר שערי ירושלים לעתיד לבא עשרים אמה הם רומן בלבד דהא קומת האדם עתידה היא להיות מאתים אמה אי נמי מאה אמה לרבי יהודה ובעשרים אמה היכי מצי עייל ונפיק. ופריק כי אמר רבי יוחנן בכווי דעבידי למיעל מינייהו זיקא הוא דהוי רומיה עשרים אמה בלחוד אבל פתחא דעיילי ונפקי מיניה לא סגי לן בהכין. אמר רבה בר בר חנה עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק שנאמר וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש לילה להבה כי על כל כבוד חופה. הרא"ם ז"ל.

    שבע חופותפירש רבינו תם ענן א'. יומם ב'. להאיר ענן ג'. למי שעיניו צרות בתלמידי חכמים. נגה ד'. אש ה' לקטן ממנו נכוה לתוכה להבה ו'. לילה ז'. גליון תוספות. ואש בחופה למה אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חברו אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה כלומר אותו צדיק שנכוה מחופתו של חברו מתבייש לפי שהוא נכוה מחופתו של חברו וחברו יושב בתוכה ואינו נכוה מכלל שהוא צדיק יותר ממנו. כיוצא בדבר שנאמר ונתת מהודך עליו מהודך ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור של משה שראו פני משה וראו פני יהושע אמרו פני משה דומה לחמה ופני יהושע דומה ללבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה כלומר היה יהושע מתבייש לפי שזיו פניו אין מגיע לזיו פניו של משה מכלל שמשה צדיק יותר ממנו.

    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 75a

    Bava Batra 75a. The full printed text of this folio side — 18 numbered segments, about 682 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Tosafot

    פליגי בה תרי מלאכי ברקיע ואליהו אמר להן כדאמר פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מג.) לאו אליהו אמרינהו:

    חד אמר ישפה וחד אמר שהם ואמר הקב"ה כדין וכדין ר"ת ל"ג לה ואית דגרסי ומפרשי דקאי אכתוב דלעיל הנני מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים פירוש כדין וכדין היינו פוך וספיר דלעיל יהיו שמשותיך וכן מוכח בפסיקתא דמפרש מאי כדכד רבי אבא אמר כדין וכדין והתם לא איירי לא מלאכי ולא אמוראי אלא ודאי קאי אפוך וספיר כדכתיב לעיל:

    Tosafot on Bava Batra 75a · Sefaria

    Shita Mekubetzet

    אין תהום חוזר לאיתנו עד שבעים שנה כלומר כשלויתן צמא ושותה מי הים ועושה בו תלמים תלמים אין אותם תלמים מתמלאין וחוזרים לאיתנם כמו שהיו אלא עד שבעים שנה. פירוש צלצל מנטקה. זכה נעשה לו מעורו של דג סוכה לא זכה נעשה לו צלצל שהוא קטן ועדיין אם זכה מעט עושין לו ממנו צלצל לא זכה עושין לו ממנו ענק שהוא קטן יותר מצלצל. הרא"ם ז"ל. וכתב ה"ר דוד בן רבי יהודה החסיד ז"ל בספר לבנת הספיר שחבר וזה לשונו: לויתן הוא הסועד את הצדיקים ומחברם חבור גמור חבור הנפש עם הגוף כדתני דבי אליהו צדיקים שעתיד לחיות אינם חוזרים לעפרן וזהו יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים קורא לצדיקים חברים על שם החבור הגמור שמחבר בשר לויתן נשמתן לגופן לשון ילוה אישי אלי וזהו יחצוהו. ובין כנענים כנעני ממש לא אפשר דהא כתיב ולא יהיה כנעני עוד בבית ה' אלא מלשון כנעניה נכבדי ארץ להודיע כי אין החלוק ביניהם שוה אלא כל צדיק לפי מעלתו ולפי רבוי זכיותיו יש ליחלק בו כענין הסוחרים הפורשים בים לפי רבוי ממונו בסחורה יטול חלקו בריוח וזה שאמרו זכה עושים לו סוכה לא זכה עושין לו צלצל פירוש צל מעט כו' וזהו כל אחד לפי עלויו עד כאן והם דברים נכוחים וטובים שלא להוציא מאמרים אלו מפשוטן שלא כדברי מי שפירש בענין לויתן שזכר הוא זווגו ענין הנפש והשכל גם ענין החומר והצורה. גליון. עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים ומעמידן בשערי ירושלים וחוקק באותם אבנים פתת עשר על עשרים שממנו נכנסים ויוצאים נשאר מארכו של אבן עשר למעלה להיות לו לפתח כמו סף ונשאר ברחבו עשר מכאן ועשר מכאן שהם כמו פצימין לפתח. ואווובינן עלה דרבי יוחנן מהא ואולך אתכם קוממיות רבי מאיר אומר מאתים אמות כשתי קומות של אדם הראשון פירוש קוממיות משמע שתי קומות כלומר עתיד להיות קומת אדם בימות המשיח כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכותליו כו' ותיובתא דרבי יוחנן דאמר שערי ירושלים לעתיד לבא עשרים אמה הם רומן בלבד דהא קומת האדם עתידה היא להיות מאתים אמה אי נמי מאה אמה לרבי יהודה ובעשרים אמה היכי מצי עייל ונפיק. ופריק כי אמר רבי יוחנן בכווי דעבידי למיעל מינייהו זיקא הוא דהוי רומיה עשרים אמה בלחוד אבל פתחא דעיילי ונפקי מיניה לא סגי לן בהכין. אמר רבה בר בר חנה עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק שנאמר וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש לילה להבה כי על כל כבוד חופה. הרא"ם ז"ל.

    שבע חופות פירש רבינו תם ענן א'. יומם ב'. להאיר ענן ג'. למי שעיניו צרות בתלמידי חכמים. נגה ד'. אש ה' לקטן ממנו נכוה לתוכה להבה ו'. לילה ז'. גליון תוספות. ואש בחופה למה אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חברו אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה כלומר אותו צדיק שנכוה מחופתו של חברו מתבייש לפי שהוא נכוה מחופתו של חברו וחברו יושב בתוכה ואינו נכוה מכלל שהוא צדיק יותר ממנו. כיוצא בדבר שנאמר ונתת מהודך עליו מהודך ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור של משה שראו פני משה וראו פני יהושע אמרו פני משה דומה לחמה ופני יהושע דומה ללבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה כלומר היה יהושע מתבייש לפי שזיו פניו אין מגיע לזיו פניו של משה מכלל שמשה צדיק יותר ממנו.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 75a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    עָתִיד גַּבְרִיאֵל לַעֲשׂוֹת קְנִיגְיָא עִם לִוְיָתָן (איוב מ, כה) נראה לי בס"ד הטעם שיהיה זה על ידי גבריאל, כי ידוע מה שאמר רבינו ז"ל (בשער מאמרי רבותינו ז"ל) כי גבריאל כשיורד לעולם הזה נגלה באש ובמים ולכן טס העולם בשתי טיסות (ברכות ד:), נמצא יש בו דין ורחמים וצידה זו של לויתן היא דין ללויתן ורחמים לישראל. ונראה שנרמז כאן גבריאל כי אותיות גַּבְרִיאֵל בחלוף א"ת ב"ש הם רש " ג מת " ך ואותיות 'תמשך' הם בפסוק תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה (איוב מ, כה) ואותיות 'גר' נרמזים במלוי של תִּמְשֹׁךְ כזה תי"ו מ"ם שי"ן כ"ף ועולה המלוי עם כולל האותיות וכולל גימטריא ר"ג [203].

    וְאִלְמָלֵא מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְגַן־עֵדֶן אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרֵיחוֹ (איוב מא, כג). נראה הכונה מכניס ראשו בתהום אשר מתחת לגן עדן ונמצא תוקף ההבל יוצא ועולה באויר גן עדן שהיא מלא רוח טוב וריח טוב ועל ידי כך מתמתק אותו הבל ואחר שמתפשט ויוצא משם אינו מזיק לבריות. ואומרו בְּשָׁעָה שֶׁלִּוְיָתָן רָעָב נראה דלויתן אינו אוכל בכל יום אלא אחת בשמטה או פעם ביובל ונברא לו דגים גדולים למאכלו, ברם זמן שתייתו בודאי הוא טפי משבעים שנה דהא קאמר אֵין תְּהוֹם הנחסר מכח שתייתו חוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ עַד שִׁבְעִים שָׁנָה ומוכרח לומר שיש בין שתיה לשתיה טפי משבעים שנה והוא בסוף הזמן מרגיש בצמא ושותה ואז עוֹשֶׂה תְּלָמִים בַּיָּם.

    עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן (איוב מ, ל). נראה הצדיקים האלה הם החכמים בעלי תורה וגם בעלי מצות שהחזיקו ביד עמלי תורה ואחר שהם שבעים מחלקים את הנשאר מן הבשר לשאר אנשים מישראל שהם היו המון העם. ואמר שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ סְחוֹרָה אין הכונה שמוכרים אותו בדמים ח"ו אלא מפני שהאוכל מבשר לויתן מתחכם על דרך שאמרו רבותינו ז"ל גבי מן היורד מן השמים וכיון דאוכלים אותו המון העם מתחכמים בתורה ומקבלים שכר על השגתם בתורה ואז הצדיקים אשר נתנו להם הבשר הזה בטובת עין חולקים עמהם בשכר התוספות שנוסף להם על ידי אכילת הבשר שנתנו להם ולזה קרי ליה סחורה כי מוכרח שיהיו המון העם שאכלו הבשר הזה להיות להם תוספת ויתרון מאד על מה שהיו ובזה היתרון והתוספות חולקים בעלי הבשר. ונראה דקרי לה סְעוּדַת לִוְיָתָן, כי סְעוּדָה היא אותיות 'סוד ע"ה' ראשי תיבות עֵ ץ הַ חַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן (בראשית ב, ט) כי באכילה זו ישיגו סוד עץ החיים אשר בתוך הגן אשר לא זכה אליו אדם הראשון.

    עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לַצַּדִּיקִים מֵעוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן (איוב מ, לא). הנה בדרוש יא"ר ציי"ט של עטרת ראשי הרב מור אבי זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] פרשתי בס"ד ענין ארבע חלוקות אלו של סוכה וצלצל וענק וקמיע, שיהיו לארבעה מדרגות בני אדם והוא כי לימוד הפרד"ס [פשט רמז דרש סוד] הוא כנגד ארבע אותיות שם הוי־ה ברוך הוא ומי שזוכה להשתדל גם בחלק הסוד יש בידו שם הוי־ה בשלימות שהם ארבע אותיות וקוצו של יו"ד למעלה לכן זוכה לסוכה שהיא ארבע רוחות וגג עליהם שהוא הסכך ובכל רוח שפונה אליו יראה אור העור מאיר לנגד עיניו ומי שלא טרח בלימוד הסוד גם כן כי אם רק עסק בשלשה בלבד לא יהיה לו הנאה של ראיה במנוחה כי עושין לו צלצל שהוא גג לבד שצריך לתלות עיניו עד שיהנה בראייתו ואם לא טרח אלא באחת שהוא הפשט בלבד יזכה לענק דוקא ואם גם בפשט לא טרח הרבה אלא דבר מועט יזכה לקמיע שהוא מעט מן המעט. ועוד נראה לי בס"ד סֻכָּה לַצַּדִּיקִים הגדולים אשר כל לימודם ומעשיהם היו עושים ליחד קודשא בריך הוא ושכינתיה שהם הוי־ה אדנ־י לכך יזכו לסוכה [91] שהיא מספר הוי־ה אדנ־י [26+65=91]. או יובן מפני שלעתיד במצות סוכה יהיה מבחן בין ישראל לאומות העולם כנזכר בגמרא (עבודה זרה ג.). או יובן הצדיקים מיתקו ה׳ גבורות דשם אלקים שהוא חמש אותיות לכך יזכו לסוכה שהיא גג וארבע דפנות. ובזה יובן בס"ד (תהלים סח, ד) וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹקִים וְיָשִׂישׂוּ 'בְשִׂמְחָה' אותיות 'בחמשה' שהיא סוכה שיש בה גג וארבע דפנות וישמחו יעלצו לפני אלקים שמחה ועליצה רמז למיתוק. וְנִרְאֶה לִרְמֹז בס"ד מילוי לִוְיָתָן כזה למ"ד וא"ו יו"ד ת"ו נו"ן עולה מספר 'זכה סוכה' [123] גם נראה לי בס"ד 'סוכה צלצל ענק קמיע' עם הכולל תשע"ב כמנין 'עור לויתן' [727] רמז שממנו יהיו ארבעה מדרגות אלו. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש הא דעושין סוכה שהוא גג וארבע דפנות לצדיקים הגדולים היינו כי הצדיקים הגדולים עשו תיקון שלם לנרנח"י [לנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה] לכן זוכים לסוכה שהוא גג וארבע דפנות והגג כנגד תיקון היחידה שהיא כתר למעלה מן הכל עד כאן דבריו נר"ו.

    וְהַשְּׁאָר, פּוֹרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְזִיווֹ מַבְרִיק מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. קשה כיון דפרוס על החומה והכל רואין אותו ונהנין מאורו אם כן מאי רבותיה דצלצל וענק וקמיע? ונראה לי אותו העיר שעושה ממנו סוכה וצלצל וענק וקמיע היא משובח יותר עשר ידות על זה העור הפרוס על חומות ירושלים כי אין עור הגוף של לויתן כולו שוה. והא דקאמר וְהַשְּׁאָר לא קאי על הנשאר מאותו העור שעשה ממנו סוכה וכו' אלא קאי על עור הנשאר בגופו של לויתן שהוא נחשב פסולת לגבי אותו עור שעשה ממנו סוכה. ברם הא קשיא כשיגיע זמן אכילת בשר לויתן והנאת עורו היכן נמצא גוים ומלכים ומאי עבדתייהו באותו זמן? ונראה לי בס"ד כי פסוק זה עיקרו לפי פשוטו נרמז על גוים ומלכים שיהיו קודם זמן זה של הנאת לויתן אך בו נרמז גם על זמן אכילת והנאת לויתן וגוים קאי על גופן של ישראל כי גוים לשון גוף וגוויה ומלכים קאי על הנשמות שבגוויות ההם כי הנשמה נקראת מלך בתוך הגוף כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עה״פ קהלת ט, יד).

    יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה. וּתְּרֵי מַלְאֲכֵי בִּרְקִיעָא; מִיכָאֵל וּגַּבְרִיאֵל. קשה להאי גירסא איך הקדים יהודה וחזקיה למיכאל וגבריאל? ונראה לי בס"ד להודיע דהמלאכים הוו פליגי בזה אחר דאפליגו תרי אמוראי בארעא.

    אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהֲוֵי כְּדֵין וּכְדֵין. נמצא יהיה של ' שֹׁ הַם' וְ' יָ שְׁפֵה' ראשי תיבות שלהם ש"י ובזה יובן לְהַנְחִיל אֹהֲבַי 'יֵשׁ' (משלי ח, כא) וידוע שֹׁהַם של יוסף שהוא יסוד דכורא וְיָשְׁפֵה של בנימין שהוא יסוד נוקבא, נמצא שניהם יסוד ונרמזו ב'כַּדְכֹד' (ישעיה נד, יב) כי כד הוא ד' פעמים כ' שעולה מספר יסוד [20×4=80] וכן כד השני הוא ד' פעמים כ' שהוא מספר יסוד. ועוד נראה לי בס"ד שהיה אבן של יָשְׁפֵה כי ישראל כוחם בפיהם ולכן נדמו לתולעת דאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא בשלח ט' ושוחר טוב תהלים כב) מה תולעת כחה בפיה אף ישראל כוחם בפיהם ולעתיד יתחזק כח הפה שלהם וזה נרמז ב'יָשְׁפֵה' חלק התיבה לשתים וקרי בה 'יש פה'. גם שערי תפלה שננעלו בגלות רמוזים בפה וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער מאמרי רשב"י) ולעתיד נפתחים ונשארים קימין בפתיחתם וזהו 'יש פה'. ובאבן הַשֹׁהַם נרמז עילוי התפארת והמלכות שיהיו שני מלכים בכתר אחד והיינו 'שי"ן' דְּשֹׁהַם במלואה הוא 'שני' ונשאר 'מה' הרי נרמז כאן 'שני מה'. או ש' דְּשֹׁהַם הוא ראשי תיבות 'שוה' רצונו לומר תהיה המלכות שהוא סוד אבן תהיה שוה עם בחינת שם מ"ה.

    עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים, וְחוֹקֵק בָּהֵן עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, וּמַעֲמִידָם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. נראה לי בס"ד טעם לזה כי לעתיד יתעלה שם הוי־ה להיות אות וא"ו בסוד יו"ד כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בסוד הפסוק בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה הֳ' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (זכריה יד, ט) שאז השם הוא בסוד יהי־ה [30] וכנזכר בשער מאמרי רשב"י, ונמצא מספר השם כולו יהיה לעתיד מספר שלושים מה שאין כן עתה הוא מספר כ"ו [26]. גם עוד אות הפרטי שבו יהיה המלוי הזה הוא אות וא"ו שיהיה לעתיד אות יו"ד אשר פשוטה היא מספר עשר ובמלואה היא עשרים [יו"ד=20] ולכן מביא אֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהֵם שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים שבזה נרמז עילוי מספר השם כולו ש'יהיה' עולה שלשים וְחוֹקֵק עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים רמז לאות וא"ו אשר יתעלה להיות אות יו"ד אשר פשוטה הוא מספר עשר ובמלואה היא מספר עשרים ונמצא לפי זה באלו האבנים טובות יהיה צירוף אותיות יהי־ה. כיצד? כשהאבן היא שלשים על שלשים וחוקק בה עשרה ברום עשרים נמצא מכאן נשאר עשרה ומכאן עשרה הרי שני יודי"ן ומכאן חמש ומכאן חמש הרי שני ההי"ן ונמצא כאן אותיות יהי־ה. ועל זה דייק קרא וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח (ישעיה נד, יב) דידוע האותיות נקראים אבנים בספר יצירה ואמר לְאַבְנֵי קרינן בה לַאֲבָנַי כלומר לאבנים שלי של שמי אֶקְדָּח חלק התיבה לשתים וקרי בה 'א קדח' דאות א' צורתו יו"ד מכאן ויו"ד מכאן ולפי זה האבן כולו הוא שלשים על שלשים והחקיקה היא כ"ף ויו"ד הרי אותיות 'כליל' שבנין זה הוא כליל לה' שכולו מעשה שמים ואין בו תערובת מעשה בשר ודם. גם שני אותיות ל' הוא כנגד זכות שני לימודים אחד של נגלה ואחד של נסתר ואותיות כ"ף ויו"ד הוא כנגד זכות פרוטה של צדקה שהיא יו"ד וניתנת בכף. והנה לפי האמור בס"ד דמדת השערים האלה הם רומזים לאותיות שם הוי־ה ברוך הוא שהוא סוד רוחו אשר יתעלה לעתיד להכי שפיר קאמר תלמודא כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְכַוֵי דְּבֵי זִיקָא. ונראה לי בס"ד כי בשערים אלו רמוז מספר מאתים בחקיקה שלהם שהיא עשר ברום עשרים שאם תחלק עשר ברום עשרים לרצועות כל רצועה אמה על אמה יהיו מאתים אמות כי עשר פעמים עשרים הוא מאתים.

    8 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Bava Batra 75a · Sefaria

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 75, Amud Aleph, about 682 words in 18 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 18 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 126 words

      Opens “קניגיא עם לויתן, שנאמר: (איוב מ, כה)…”

    2. Segment 242 words

      Opens “כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן:…”

      Named: רב דימי, רבי יוחנן.

    3. Segment 336 words

      Opens “ובשעה שצמא עושה תלמים תלמים בים, שנאמר:…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    4. Segment 450 words

      Opens “אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות…”

      Named: רבה.

    5. Segment 542 words

      Opens “והשאר מחלקין אותו, ועושין בו סחורה בשוקי…”

    6. Segment 635 words

      Opens “ואמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות…”

      Named: רבה.

    7. Segment 730 words

      Opens “זכה עושין לו צלצל לא זכה עושין…”

    8. Segment 822 words

      Opens “והשאר פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו…”

    9. Segment 940 words

      Opens “(ישעיהו נד, יב) ושמתי כדכד שמשותיך א"ר…”

      Named: רבי חייא, שמואל, רבא.

    10. Segment 1043 words

      Opens “(ישעיהו נד, יב) ושעריך לאבני אקדח כי…”

      Named: רבי יוחנן.

    11. Segment 1168 words

      Opens “לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת…”

      Named: רבי יוחנן, רבי לך.

    12. Segment 1217 words

      Opens “מיתיבי (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות…”

      Named: רבי מאיר.

    13. Segment 1329 words

      Opens “רבי יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל…”

      Named: רבי יהודה.

    14. Segment 1449 words

      Opens “ואמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות…”

      Named: רבה.

    15. Segment 1541 words

      Opens “עשן בחופה למה אמר רבי חנינא שכל…”

      Named: רבי חנינא.

    16. Segment 1633 words

      Opens “כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כז, כ)…”

    17. Segment 1746 words

      Opens “אמר רבי חמא (בר) חנינא עשר חופות…”

      Named: רבי חמא, רבי יוחנן.

    18. Segment 1833 words

      Opens “מאי (יחזקאל כח, יג) מלאכת תופיך ונקביך…”

      Named: רב יהודה, רב אמר.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Bava Batra 75a · Segment 4 — “אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Bava Batra 75a · Segment 3 — “…יאיר נתיב״. אמר רב אחא בר יעקב: אין תהום…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 75a · Segment 9 — “…כדכד שמשותיך א"ר שמואל בר נחמני פליגי תרי מלאכי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Bava Batra 75a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026