Talmud Builders

    Commentary page

    Bava Batra 67a

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Bava Batra 67a

    Bava Batra 67a. The full printed text of this folio side — 9 numbered segments, about 273 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Tosafot

    מעלמא דבתי וא"ת היכי דמי אי כבר בא השכירות ליד האחין אם כן מטלטלי נינהו ולא גביא מנייהו ואי אתא לאשמועינן שיכולה להשכיר לצורך נדונייתה פשיטא דאפילו למכור יכולה וי"ל כגון שהשכירו הבית לשנה וכבר עבר חצי הזמן וקא משמע לן דאפילו שכירות מזמן שעבר תטול דאין השכירות משתלמת אלא לבסוף ולא דמי למטלטלין:

    Tosafot on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Vilna Edition · Public Domain

    Rashba

    המוכר את החצר מכר את הבור ואת הדות ואף על גב דבבית אינו מכור, טעמא משום דבית אינו עשוי לכביסה ולא להשקאת בהמות אלא לדירה, ולפיכך הא תשמישתה לחוד והא תשמישתה לחוד, אבל חצר עשוי לכביסה, וכדאמרינן (לעיל בבא בתרא נז, ב) בכל השותפין מעכבין חוץ מן הכביסה, שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות על הכביסה, וכן משקין שם בהמות, ונמצא תשמיש החצר והבור תשמיש אחד, ולפיכך נמכרין עמה.

    איצטרובלא דרחיא יש מפרשים השכב, והקלת – הרכב, וקורין אותה קלת מפני שהיא קלה ומתעגלת על השכב לטחון התבואה, והוא כענין שאמרו בברייתא (סז, ה) מכר את הרחים התחתונה אבל לא את העליונה.

    Rashba on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    Meiri

    יתבאר במקומו במסכת כתבות שהבת שמת אביה ונשארה אצל האחים שאומדין דעתו של אב כמה היה רצונו ליתן לבתו לנדוניא וכופין את האחים ליתן לה כשיעור זה ואם אין לנו אומדנא בכך נוטלת עשור נכסים ואם הם שתים או יותר נוטלת אחרונה עשור מה ששיירה ראשונה והתבאר עוד שם שנדוניא זו אינה נגבית אלא מן הקרקע ולא סוף דבר מדין התלמוד אלא אף לתקנת הגאונים שתקנו לגבות כתבה מן המטלטלין לא אמרוה אלא בכתבה ובתנאי כתבה כגון מזונות אבל זו שאינה מתנאי כתבה אף הגאונים מעמידין אותה על דין התלמוד ואינה נגבית אלא מן הקרקע מ"מ שכירות הבתים הואיל ומכח קרקע הוא בא הרי הוא כקרקע ועשור זה נגבה הימנו וכן הוא נגבה מן האיצטרובל אחר שביארנו שהוא כקרקע ושכירות זה פירשו בו גאוני ספרד שכירות שכבר נתחייב בו בחיי האב וחכמי התוספות חולקים לומר שמה שכבר נתחייב בו מטלטלין גמורים הם ומלוה גמורה ואין זה אלא כמי שמכר קרקע ועדין הלוקח חייב בדמיו וגדולה מזו שגדולי ספרד כתבו שאף בשכירות שלאחר מיתת האב אין מגבין ממנו מפני שכבר הוא ברשות היורשים וזו שבכאן פירושה בהושכרו לאחר מיתת האב וחכמי התוספות שואלין בה שאם בהושכרו לאחר מיתת האב מה הוצרכנו בה להוראה והלא פירות קרקע היא נוטלת ואם מפני שהוא ראוי הרי עשור נכסי ניטלין אף מן הראוי הואיל ולא נחשבו עם אותם שאמרו בכתובות שאין נוטלין מן הראוי ופירשוה בשהשכירה האב לשנה ומת בחצי שנה ובא להשמיענו שהיא גובה אף מאותה חצי שנה שבחיי האב שאין שכירות משתלמת אלא בסוף ואין זה מלוה וכן הדברים נראין יותר:

    המשנה השלישית והכונה בה לבאר החלק השלישי במכירת החצר ואמר על זה המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין ומערות אבל לא המטלטלין ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורין ובין כך ובין כך לא מכר את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אוירה של חצר אמר הר"ם אין הלכה כר' אליעזר:

    אמר המאירי המוכר את החצר פירוש בסתם מכר את הבתים הפתוחים לתוכו חיצונים ופנימיים וכן מכר בורות שיחין ומערות מפני שדרכן להיות בחצר ואין חצר בזולת אלו על הרוב אבל בתים אין דרך רוב בתים בכך ומתוך כך מכר את הבית לא מכר את אלו כמו שביארנו למעלה ואין הפרש בין שאמר דירה זו בין שאמר חצר זה אבל לא את המטלטלין ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אף המטלטלין מכורים ר"ל כלי תשמיש לא בגדים ותבואה ויינות ושמנים וסלתות וכיוצא באלו ומ"מ אף בכל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד אע"פ שקבועים בקרקע שאין דרך רוב חצירות בכך ר' אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסה של חצר ר"ל אוירה ואין הלכה כדבריו:

    זהו ביאור המשנה והלכה כתנא קמא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    אע"פ שביארנו שכל הבתים נמכרים במכר החצר דוקא כשהבתים או החנויות פתוחות לתוכו אבל אם אינן פתוחות לתוכו אין נמכרות עמה היו פתוחות לכאן ולכאן אם רוב תשמישן מצד פתח שבחצר נמכרות עמה ואם רוב תשמישן מצד פתח שבחצר אחרת אין נמכרות עמה:

    בית החולסאות והוא קרקע שיש בו חול שמוציאין ממנו זכוכית אע"פ שאינו משתמש בה לדירה אלא להוצאת חול לזכוכית הואיל ומ"מ תוך מצרי החצר הוא נמצר הרי הוא בכלל החצר ונמכר עמה וכן כל כיוצא בזה:

    כבר ביארנו במקומו במסכת קדושין שהמוכר לחברו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כלם וכשנתן דמי כלן הא לא נתן דמי כלן לא קנה אלא כנגד מעותיו שאע"פ שהכסף קונה בקרקע כבר ביארנו דוקא במקום שאין כותבין השטר אבל במקום שכותבין אינו נקנה אלא בשטר או בחזקה עם הכסף צריך שתדע שלא סוף דבר בשדות אלו שכלם בהר או כלם בשפלה אלא אפילו אחד מהם בגבוה ואחד מהם בעמק והם הנקראים בכאן חולסית ומצולה אע"פ שאין תשמישן שוה קנה כלן על איזה דרך שתפרש חולסית ומצולה כגון שהיה אחד עומד להוציא ממנו חול וזכוכית והשני להוציא ממנו עפר ללבנים או להצמיח בו אגמים וכן כל כיוצא בזה שכל שני דברים שהקנאתם שוה ומכר שניהם כאחת כיון שזכה באחד קנה חברו ורבותי הורו אף במטלטלין ואיני מודה להם שלא אמרוה בשדות אלא מטעם סדנא דארעא חד הוא והרי אף בעבדים כתבנוה בהפך בקמא פרק ראשון ומ"מ אף באחד שדה ואחד כרם ואחד גן וכיוצא באלו יראה הדין כן שלא יצאו מכלל סדנא דארעא:

    Meiri on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Meiri on Shas · unknown

    Shita Mekubetzet

    מתניתין המוכר את החצר מכר בתים בורות כו'. פירוש דדרכיה דחצר למהוי בה בורות שיחין ומערות הילכך כשמכר לו החצר לא מכרה אלא עם בורות שיחין ומערות שיש בה שכן דרך החצרות להיות בהם כך. אבל בית שאין דרכה להיות בה בור כשמכר לו הבית לא מכר לו בור לפי שלא מכר לו אלא בית כבתים דעלמא ושייר לעצמו בור. וכן המוכר את החצר לא מכר את המרחצאות שבה שאין דרך החצרות להיות בהם מרחצאות הילכך כשמכר לו לא מכר אלא חצר כמו חצרות דעלמא אבל מרחץ שבתוכה לא מכר לו. אבל המוכר את העיר כיון שדרך העיירות להיות בהן מרחצאות כשמכר לו את העיר מכר לו גם המרחצאות על זה הדרך פשוט הוא. הרא"ם ז"ל.

    גמרא תנו רבנן המוכר את החצר מכר בתים כו'. פירוש בתים החיצונים הפותחות לחצר ובתים הפנימיים הפתוחות לאותו בית הפתוחות לחצר. משיטה לא נודעה למי.

    חנויות פתוחות לתוכה נמכרות עמה ושאין פתוחות לתוכה אין נמכרות עמה פתוחות לכאן ולכאן אלו ואלו נמכרות עמה. מלומר בין הפתוחות לתוכה בין הפתוחות לכאן ולכאן נמכרות עמה כיון שפתוחות לכאן נמכרות עמה. הרא"ם ז"ל.

    אלא אויר של חצר פירוש בלא בתים. כי פליגי דאמר ליה דרתא לשון דירה הוא ודירה לא הויא בחצר בלחוד עד שיהיו שם בתים ומר סבר דרתא אינה מלשון דירה אלא מלשון חצר כדמתרגמינן החצר דרתא הילכך תרביצה בלחוד משמע שהוא חילוסה של חצר בלי בתים. פירוש חולסות כמו בית החולסאות והוא מקום שנוטלין ממנו החול לזכוכית וגם ראוי הוא למשטח ביה עורות. ופירוש מצולה אגם מים שהוא כמו בריכה בתוך החצר והיא ראויה לשרות בה פשתנו או להתקבץ אליה המים להשקות ממנה גנו ופרדסו. וכיון שהחולסית גבוהה והמצולה עמוקה ותשמישתא דהא לחוד ותשמישתא דהא לחוד אם החזיק באחד מהם לא קנה את חברתה ללישנא קמא וללישנא בתרא קנה אותה ואת חברתה.

    Shita Mekubetzet on Bava Batra 67a · Sefaria · Edition: Vilna Ed · Public Domain

    Rashi

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Bava Batra, daf 67, Amud Aleph, about 273 words in 9 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 9 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 118 words

      Opens “אַגְבַּהּ עִישּׂוּר נִכְסֵי, אֲפִילּוּ מֵאִצְטְרוֹבְלֵי דְרֵיחַיִים. אָמַר…”

    2. Segment 253 words

      Opens “מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים,…”

    3. Segment 348 words

      Opens “גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר –…”

    4. Segment 425 words

      Opens “אָמַר מָר: פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – נִמְכָּרוֹת…”

    5. Segment 540 words

      Opens “רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר –…”

    6. Segment 630 words

      Opens “אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ…”

    7. Segment 738 words

      Opens “וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: מָכַר לוֹ…”

    8. Segment 819 words

      Opens “הָתָם הוּא דְּסַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, וְכוּלַּהּ…”

    9. Segment 92 words

      Opens “וְאִיכָּא דְּאָמְרִי,…”

    Sages named on this page

    • Rav Kahana [the Second] · Amoraim · First Generation Amoraim

      Rav Kahana was a preeminent student of Rav and Shmuel.

      Source: Bava Batra 67a · Segment 1 — “…כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, מַגְבֵּינַן אֲפִילּוּ מֵעַמְלָא דְבָתֵּי.

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Bava Batra 67a · Segment 7 — “…אִינִי?! וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר…

    Original text

    אַגְבַּהּ עִישּׂוּר נִכְסֵי, אֲפִילּוּ מֵאִצְטְרוֹבְלֵי דְרֵיחַיִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, מַגְבֵּינַן אֲפִילּוּ מֵעַמְלָא דְבָתֵּי.

    collect for her one-tenth of her father’s estate, in keeping with the rabbinic ordinance that states that if a man dies, his sons are obligated to give his daughter a tenth of his landed properties as a dowry, and collect it even from his immovable lower millstones, as they too are considered landed property. Rav Ashi said: When we were students in Rav Kahana’s house we would collect for this purpose even from the rent of houses; since this money is earned from real estate, it too has the status of landed property and is included in the dowry calculations.

    מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים, בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת; אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: ״הוּא וְכׇל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ״ – הֲרֵי כּוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמֶּרְחָץ, וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר.

    MISHNA: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold with it the houses, pits, ditches, and caves found in the courtyard, but he has not sold the movable property. When the seller says to the buyer: I am selling you it and everything that is in it, all these components are sold along with the courtyard, even the movable property. Both in this case, where he executes the sale without specification, and in that case, where he adds the phrase that includes the movable property, he has not sold the bathhouse, nor has he sold the olive press that is in the courtyard, as each is an entity with a discrete purpose and not an integral part of the courtyard. Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold only the airspace, i.e., the open space, of the courtyard, but nothing found in the courtyard, not even the houses.

    גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – מָכַר בָּתִּים הַחִיצוֹנִים, וּבָתִּים הַפְּנִימִים, וּבֵית הַחוֹלְסָאוֹת. חֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ, וְשֶׁאֵין פְּתוּחוֹת לְתוֹכָהּ – אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – [אֵלּוּ] וְאֵלּוּ נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא מִילוּסָא שֶׁל חָצֵר.

    GEMARA: The Sages taught in a baraita ( Tosefta , 3:1): One who sells a courtyard has sold with it the outer houses that can be accessed directly from the courtyard, and the inner houses that can be entered only via the outer houses, and the area of the sand fields [ uveit haḥolsaot ]. As for the stores, those that open into the courtyard are sold along with it; those that do not open into it, but rather open into the public domain, even if they are located in the courtyard, are not sold along with it; and those that open both into this courtyard and into that other public domain are grouped together with those that open into this courtyard alone, and both these and those are sold with it. Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard without specifying what is included in the sale has sold only the open space of the courtyard.

    אָמַר מָר: פְּתוּחוֹת לְכָאן וּלְכָאן – נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵין נִמְכָּרוֹת עִמָּהּ! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּרוֹב תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ לְגוֹ, הָא דְּרוֹב תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ לְבַר.

    The Master said in the baraita : Stores that open both into this courtyard and into that public domain are sold along with the courtyard. The Gemara raises an objection: But didn’t Rabbi Ḥiyya teach a baraita that states that such stores are not sold with the courtyard? The Gemara answers that this is not difficult: This baraita , that teaches that the stores are sold along with the courtyard, is referring to a case where the majority of their use is from within, i.e., the stores are mainly accessed from within the courtyard, while that baraita of Rabbi Ḥiyya, that teaches that the stores are not sold along with the courtyard, is referring to a case where the majority of their use is from without, i.e., the stores are accessed mainly from the public domain.

    רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר – לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר. אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ: ״דֵּירְתָּא״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתֵּי מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגִי – דַּאֲמַר לֵיהּ: ״דָּרְתָּא״; מָר סָבַר: תַּרְבִּיצָא מַשְׁמַע, וּמָר סָבַר: בָּתֵּי מַשְׁמַע.

    The mishna teaches, and it was similarly taught in the baraita , that Rabbi Eliezer says: One who sells a courtyard has sold only the airspace of the courtyard, and he has sold nothing found in the courtyard, not even the houses. To clarify the disagreement between the unattributed opinion in the mishna and Rabbi Eliezer, Rabba said: If the seller said to the buyer that he is selling him dirata , i.e., the place of residence, everyone agrees that he means to sell the houses and that they are also included in the sale. When they disagree, it is where he said to him that he is selling him darta , i.e., the courtyard. One Sage, Rabbi Eliezer, holds that he means to sell only the garden, i.e., the space between the houses, and one Sage, the unattributed first opinion in the mishna, holds that he means to sell also the houses.

    אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבָּה: אִי דַּאֲמַר לֵיהּ ״דָּרְתָּא״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָתֵּי מַשְׁמַע. כִּי פְּלִיגִי, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״חָצֵר״; מָר סָבַר: חָצֵר – אַוֵּירָא מַשְׁמַע, וּמָר סָבַר: כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.

    Some state a different version of this discussion, according to which Rabba says: If the seller says to the buyer that he is selling him darta , everyone agrees that he means to sell also the houses and that they are included in the sale. When they disagree, it is where he said to him that he is selling him the ḥatzer , the Hebrew term for courtyard. One Sage, Rabbi Eliezer, holds that when he says ḥatzer , he means to sell him only the airspace, i.e., the open space of the courtyard itself, and one Sage, the unattributed first opinion in the mishna, holds that houses are also included in the sale, just as the courtyard of the Tabernacle included the Tabernacle itself.

    וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: מָכַר לוֹ חוֹלְסִית וּמְצוּלָה; הֶחְזִיק בַּחוֹלְסִית – לֹא קָנָה מְצוּלָה, הֶחְזִיק בַּמְּצוּלָה – לֹא קָנָה חוֹלְסִית. אִינִי?! וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כּוּלָּן!

    § And Rabba says that Rav Naḥman says: If one sold another a sand field for glass making, and a pond for fishing or some other purpose, if the buyer took possession of the sand field in order to finalize the transaction, he has not acquired the pond and must therefore perform a separate act of acquisition for it. Conversely, if he took possession of the pond, he has not acquired the sand field. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Shmuel say: If one sold another ten fields in ten different regions, all in a single bill of sale, once he takes possession of one of them, he has acquired them all; and the two cases seem to be analogous.

    הָתָם הוּא דְּסַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא, וְכוּלַּהּ חֲדָא תַּשְׁמִישְׁתָּא הוּא; אֲבָל הָכָא – הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד, וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוֹד.

    The Gemara rejects the parallel: There, in the case of the ten fields, the land is all located in one geographic block, and it all has one use, i.e., to be farmed. The buyer, therefore, acquires all of the fields when he takes possession of one of them, even if they are not adjacent. But here, in the case of the sand field and the pond, this, the sand field, has a distinct use, i.e., to supply sand for glass making, and that, the pond, has a distinct use, i.e., for fishing. Therefore, taking possession of one of them does not effect a transfer of the other.

    וְאִיכָּא דְּאָמְרִי,

    And some state a different version of the previous discussion.