איסי [יוסף] בן יהודה

דור שלישי לתנאים, בדורם של תלמידי רבי עקיבא והיה צעיר מהם ונחשב כמו תלמידם. היה מבבל מהעיר הוצל ורבי אלעזר בן שמוע היה רבו.

יהודה הוא גור אריה, ובן מהללאל קראו אותו מפני שהיה מונה שבחן של חכמים.

משמת רבי יוסי קטנתא פסקו החסידים, ולמה נקרא שמו קטונתא! שהיה הוא הקטן שבחסידים מפני שהלכו ופחתו והוא היה האחרון והקטן שבהם. ובירושלמי אמרו: שהיה תמציתן של חסידים. סוטה פ"ט מט"ו

שמותיו מרובים

אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב משום רבי יוסי איש הוצל שלשה דברים:

הראשון: מנין שאין שואלין בכלדיים, כלומר: בבעלי אוב או חוזים בכוכבים כדי לדעת העתידות? שנאמר "תמים תהיה עם יהוה אלהיך" דברים יח,יג. שמשמעותו, להיות בוטח בה' יתברך בכל מה שעתיד לקרות ולבוא עליך, ואינך צריך לחקור ולהתעניין בעתידות.

השני: מניין לנו שהיודע בחבירו שהוא גדול ממנו אפילו בדבר אחד שחייב לנהוג בו כבוד? שנאמר בדניאל, שזכה להיות מנצח ומתגבר על כל השרים, "כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא". דניאל ו,ד

כוונתו: כל מה שדניאל זכה בו הוא משום שהייתה בו מעלה אחת מעל כולם, והמלך חשב למנותו על כל מלכותו.

והשלישי: והיושבת על דם טהור אסורה לשמש, ועד כמה? אמר רב: עונה.

תנא: הוא יוסף איש הוצל שאמר את שלשת הדברים האלו, הוא יוסף הבבלי, הוא איסי בן גור אריה, הוא איסי בן יהודה, הוא איסי בן גמליאל, הוא איסי בן מהללאל.

ומה שמו? איסי בן עקביה שמו, והסיבה שהיו לו הרבה שמות! כתב בספר הלכות קטנות ח"ב סימן ש"ח מפני גזירות השמד היה נאלץ לברוח ממקום למקום ולשנות את שמו שלא יכירוהו. פסחים קיג:

מעשה

למדנו בברייתא: אמר רבי, כשהלכתי למצות מדותיי, כלומר, לשאול ספקותיי, אצל רבי אלעזר בן שמוע, ויש אומרים שכך אמר רבי: כשהלכתי למצות מדותיו של רבי אלעזר בן שמוע, כלומר ללמוד כמה שיותר מחכמתו.

מצאתי את יוסף הבבלי יושב לפניו, והיה חביב יוסף לרבי אלעזר ביותר ועסקו בהלכות עד שהגיעו להלכה אחת.

אמר לו יוסף לרבי אלעזר: רבי, השוחט את הזבח על מנת להניח מדמו למחר, מה הדין? האם זו מחשבת פסול או שמא רק כשחושב לאכול או להקטיר למחר הרי זו מחשבת פסול ולא כשחושב להניח למחר בלבד!

בשחרית, אמר לו רבי אלעזר: כשר. בצהריים שאלו שוב, אמר לו: כשר. במנחה שאלו שוב, אמר לו: כשר. ערבית שאלו שוב, ואז אמר לו: כשר, אלא שרבי אליעזר פוסל.

צהבו פניו של יוסף הבבלי מחמת שמחה.

אמר לו רבי אלעזר: יוסף, האם שאמרתי לך שהזבח כשר, לא היה נראה בעינך שזו ההלכה עד עכשיו שאמרתי לך פסול!

אמר לו יוסף: כן רבי כן, כיוונת קודם להלכה, אלא שרבי יהודה לימד אותי את ההלכה ואמר פסול, הלכתי לכל תלמידיו של רבי יהודה ובקשתי לי חבר שיאמר כן משמו של רבי יהודה ולא מצאתי!

חששתי שמא שכחתי וטעיתי בדבריו של רבי יהודה, אבל עכשיו שאמרת לי משמו של רבי יהודה פסול, החזרת לי את אבדתי.

זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע, ואמר: אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר, קרא על יוסף הבבלי המקרא הזה: "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי". תהלים קיט, צז

ועוד אמר לו רבי אלעזר בן שמוע: מה שאמר לך רבי יהודה "פסול", לא משום שהלכה כן, אלא מפני שרבי יהודה הוא בנו של רבי אילעאי ורבי אילעאי תלמידו של רבי אליעזר, לפיכך שנה לך רבי יהודה משנת רבי אליעזר הואיל וחביבה עליו. מנחות חי.

אימרותיו

איסי בן יהודה אומר: מן שירד לישראל היה מתגבר ועולה, עד שרואים אותו כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: "תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה". תהלים כג, ה אמר אביי: לומדים מכאן, שכוס של דוד המלך לעתיד לבוא, מחזיק מאתיים עשרים ואחד לוגין שנאמר: "כוסי רויה", "רויה" בגימטריא כך הוא. ילקוט שמעוני שמות רמז, רס, יד