פסח — דאמר רחמנא (שמות י״ב:ח׳) ואכלו את הבשר ושלמים דאמר רחמנא (שם כט) ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכפרה תלויה אף באכילה מאי איכא למימר אלא ודאי אכיל דסמיך ארובא היכא דלא אפשר ואפי' הכי פליג בקטן וקטנה משום דאפשר. לדידן נמי היכי ילפינן מיניה אלא ודאי הלכה למשה מסיני הא דסמכינן ארובא אפי' היכא דאפשר אי נמי אחרי רבים להטות (שם כג) משמע בין רובא דאיתיה קמן בין רובא דליתיה קמן דמאי שנא האי מהאי ואהא מלתא סמכינן ולא בדקינן כל י"ח טרפות. ונקובת הריאה משום דשכיח בה ריעותא בדקינן והיכא דאיתרמי דאיפרשה ריאה ולא בדק מתאכלא דסמכינן אהא ואדרב הונא דאמר (לעיל חולין דף ט.) נשחטה בחזקת היתר עומדת ואין מפרסמין הדבר:
אי דידע דגמיר — שמכיר בו שמלומד בהלכות שחיטה:
דידע דלא גמיר — שמכיר בו שאין יודע הלכות שחיטה:
פשיטא — דראה מותר דהא לא שהה ולא דרס ולא ראה אסור שמא שהה או דרס:
דלא ידע אי גמיר אי לא גמיר — ואשמועינן דלא סמכינן אסתמא עד שיהא מכיר בו שיודע:
מומחין הן — שאם לא היה מומחה לא היה שוחט:
רוב מצויין אצל שחיטה — כלומר רוב השוחטין:
והלך — בעל הבית:
ומצא תרום — ולא ידע מי תרמו:
חזקה שליח עושה שליחותו — כל השלוחין עושין שליחותן ומחזקינן להו בכך מאחר שנתרצו בשליחותם:
ואם אין עושה שליחותו אפילו בשחיטה נמי לא — דשמא לא שלוחו שחט אלא אחר שאינו בקי בהלכות שחיטה:
לכי תיכול עלה כורא דמלחא — כשתמדוד לי כור של מלח בשכר שאומר לך ובדיחותא בעלמא הוא:
אין חזקה כו' — אלא ספק עושה ספק אינו עושה:
אי נמי שמע איניש וכו' — אפילו שמע איש אחר:
תורם שלא מדעת אינה תרומה — דשליחות דתרומה מגם אתם אתרבי (גיטין דף כג:) אתם גם אתם לרבות שלוחכם ומינה מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם:
דרך נבלות להשליך לאשפה — מדקאמר רבי נראין דברי ר' יהודה באשפה מכלל דפליג רבי חנינא אפילו באשפה ומדקאמר דברי ר' חנינא בבית מכלל דפליג ר' יהודה אפילו בבית:
דכולי עלמא לא פליגי דשרי — דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם:
דאסור — דכיון דהשליכם שם ודאי נתנבלה בשחיטתה בשהייה או בדרסה:
אין אדם עשוי להטיל נבלתו באשפה שבבית — משום דמסרח ואיכא ריח רע:
והא אמרת דכולי עלמא וכו' — ומאי נראין דברי פלוני או דברי פלוני והלא שניהם שוין בה:
אלא — פשיטא באשפה דקתני היינו אשפה שבבית דפליגי בה ואשמועינן דכרבי יהודה סבירא ליה:
הא אמרת לכולי עלמא שרי — ומאי נראין דברי רבי חנינא דמשמע אבל דברי ר' יהודה אין נראין ר' יהודה נמי שרי בה:
אלא פשיטא — מאי בית באשפה שבבית ובה פליגי ואשמועינן רבי דכרבי חנינא סבירא ליה:
קשיא דרבי אדרבי — דברישא נראו לו דברי רבי יהודה דאסר באשפה שבבית ובסיפא נראו לו דברי רבי חנינא בנו של רבי יוסי הגלילי דמתיר באשפה שבבית אם כן קשיא דרבי אדרבי:
