יקבוהו — מנקבים אותו לשון (מלכים ב י״ב:י׳) ויקוב חור בדלתו:
אוכלא דקצרי — כלי של כובסין שהוא מנוקב ומזלפין בו מים על הבגדים:
ומרוה גם הוא יורה — מי שמרווה את תלמידו בדבר הלכה גם הוא יורה לעולם הבא ל"א ומרוה לשון מורה:
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד וגו' — רמז לו שימות ויעמוד לאחר מכן לקץ הימין לקץ שעתיד הקב"ה להחזיר ימינו לפניו שהרי השיב אחור ימינו:
מרחמם בעוה"ז ינהגם לעוה"ב:
שתי אותיות של שם — כך שמעתי. ל"א כל שמות על שם דאמרי' בעלמא (חגיגה דף טז.) צבאות אות הוא בצבא שלו קרי להו אותיות לשון מופלא:
גדול מקדש — חשוב הוא:
למילתיה הכי נמי — דגדולה היא וכדעולא:
שתי הופעיות — דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע ואיכא תרי נקמות וחדא הופעה בתרוייהו ודמי כמאן דאיכא אכל נקמה ונקמה חדא הופעה:
חדא לטובה — של ישראל שסילק שכינתו מאומות העולם ובא על ישראל וקרי ליה נקמות משום דתגמול טוב הוא שזכו לשכינה על שאמרו נעשה ונשמע ונקמה היינו תגמול ואחת לפורענות לעובדי כוכבים שנפרע מהן ליום הדין כדאמרינן בפרק קמא דמסכת ע"ז (דף ד.) נוקם ה' ובעל חמה לעכו"ם שהוא בעצמו ובכבודו נפרע מהן והיינו הופעה:
ובדעת — מפני הדעת מלאו כל החדרים הון:
בשביל לחמך שנתת למי שאין בו דעה ישימו מזור תחתיך:
כל חשך טמון לצפוניו — כל לילה צפון ונחבא ממצפוני התורה שאין דברי תורה נשמעין באותו בית:
תאכלהו אש לא נופח — זה אשו של גיהנם שאין צריך נפוח:
ירע שריד באהלו — מי שרע בעיניו שיש שריד באהלו:
כל שאינו משייר פתיתין — דצריך לשייר כדכתיב אכול והותר (מלכים ב ד):
והא אמר רבי אלעזר כל המשייר פתיתין על שולחנו כאילו עובד ע"ז שנאמר העורכים לגד שולחן - שכן עושין שמניחין שלחן ערוך במאכל ומשתה לשם אותה ע"ז שקורין גד וממלאים כוסות של מרקחים נסוכים לע"ז ששמה מני:
הא — דקאמר אסור:
דאיכא שלימה בהדיה — שמביא שלימה לאחר שאכל ונותן על השלחן עם הפתיתין ששייר דמחזי דלשם ע"ז עביד הכי:
והא — דליכא שלימה בהדייהו דמזומנין לעני:
הא גדא לביתיה לא גרסי':
המחליף בדבורו — משנה בדבורו שלא יהא ניכר:
קשתו ננערת — כח קושי אבר שלו ננער שאינו מוליד שנאמר עריה תעור קשתך עריה שאתה מסתכל בה ממש בערותה היא תעיר קשתך ד"א המסתכל המחשב בעריות דאשת איש קשתו גבורת ידו ננערת מתהלכת ומתמעטת כמו (ב"מ דף כט:) מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום א"נ כמו (שמות יד) וינער ה':
הוי קבל — הוי עניו ותחיה. קבל לשון אפל עשה עצמך אפל ושפל:
בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו — כנגע נראה לי בבית כתיב דמשמע נראה ממילא ועוד דכתיב לי ולא לאורי נמצא שאפלתו הצלתו דכל זמן שאין כהן רואהו אין מטמא בנגעים:
שאול ועוצר רחם ארץ לא שבעה מים — קבר לא שבע ממתים ועוצר רחם בית הרחם שהוא קצור ועצור לא ישבע מבעילות וכן ארץ לא שבעה מים:
וכי מה ענין שאול וכו' — למה נסמכו הני אהדדי:
מכניס — הזרע ומוציא הולד אף שאול מכניס ומוציא לתחיית המתים:
שמכניסין בה בקולי קולות — בבכי גדול קוברין את המת:
אינו דין שמוציאין אותו בקולי קולות — שנאמר יתקע בשופר גדול:
שעתיד הקב"ה להחיות — לימות המשיח:
לאחר שיחיו שוב אין חוזרין לעפרם — בין (לימות המשיח בין לעולם הבא) אלא הבשר מתקיים עליהם עד שישובו ויחיו לעתיד לבא:
