עובדת כוכבים - לא תתחתן בם כי יסיר וגו' כל המסירות את הלב במשמע ומיהו לאו דלא תתחתן ליכא דאורייתא דדרך חתנות משמע ובית דינו של חשמונאי גזרו דלפרוש מינה משום כל הני:

א"א - ולאו ממש דקדושין לית להו ומיהו לא"א דמיא וחייב לפרוש הימנה שלא יהא רגיל באשת איש:

אבל אישות אין להם - שסתם כותית מופקרת ואינה מיוחדת לבעלה ולא דמיא לא"א:

אמר רב חסדא - קנאי הבא לימלך בבית דין ובשעת מעשה אם יפגע בו אין מורים לו שלא נאמרה אלא למקנא מעצמו ואינו נמלך:

ולא עוד אלא שאם פירש זמרי - מן האשה והרגו פנחס אחר כן נהרג עליו שלא נאמרה הלכה דא אלא בשעת מעשה:

זמרי הוא שלומיאל נשיא שבט שמעון כדלקמן:

שמעון - שני לבטן לוי שלישי לבטן:

בת יתרו מי התירה לך - משה קודם מתן תורה נשא וכשנתנה תורה כולן בני נח היו ונכנסו לכלל מצות והיא עמהם וגרים רבים של ערב רב:

ונתעלמה ממנו הלכה - שנאמר לו בסיני הבועל כותית וכו':

אחי אבי אבא - היינו משה שהיה אחי אבי אביו אהרן:

פרוונקא - שליח:

שמואל אמר מאי וירא ראה שאין חכמה - כלומר נזכר פסוק אין חכמה ואין תבונה נגד ה' שכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב לפיכך הורה פנחס הלכה בפני רבו ולא המתין ליטול רשות ממשה שלא יראו הרואים וילמדו להתיר את כותית:

ויקם ויקח - מכלל דעד השתא לאו בידו הוה:

העדה - סנהדרין שהיו יושבים ודנין כדכתיב קח את כל ראשי ואמרי' בפר' ד' (לעיל סנהדרין לה.) חלק להם בתי דינין לדונם דיני נפשות על עון פעור:

שלף שננה - שלף הברזל שבראש העץ של רומח:

אונקלי - מלבוש:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

סנהדרין 82 עמוד א

1לא פגעו בו קנאין, מהו? אינשייה רב לגמריה. אקריוהו לרב כהנא בחלמיה: (מלאכי ב, יא) ״בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר״. אתא א"ל הכי אקריון׃

2אדכריה רב לגמריה בגדה יהודה זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר (ירמיהו ג, כ) [כן] בגדתם בי בית ישראל נאום ה'. ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים זה משכב זכור וכן הוא אומר (ויקרא יח, כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא כי חלל יהודה קדש ה' זו זונה וכן הוא אומר (דברים כג, יח) לא (יהיה קדש) ובעל בת אל נכר זה הבא על הכותית׃

3וכתיב ״בתריה (מלאכי ב״, יב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה (מאלהי) יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם ת"ח הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים אם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות׃

4א"ר חייא בר אבויה כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בעבודת כוכבים דכתיב ״ובעל בת אל נכר וכי בת יש לו לאל נכר אלא זה הבא על הכותית״׃

5וא"ר חייא בר אבויה כתוב על גלגלתו של יהויקים זאת ועוד אחרת זקינו דרבי פרידא אשכח ההוא גולגלתא דהות שדיא בשערי ירושלים והוה כתוב עילויה זאת ועוד אחרת קברה והדר נבוג קברה והדר נבוג אמר האי גולגלתא של יהויקים דכתיב ״ביה (ירמיהו כב״, יט) קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים׃

6אמר מלכא הוא ולאו אורח ארעא לבזויי שקלה כרכה בשיראי ואותביה בסיפטא אתאי דביתהו חזיתה נפקת אמרה להו לשיבבתהא אמרי לה האי דאיתתא קמייתא היא דלא קא מנשי לה שגרתא לתנורא וקלתה כי אתא אמר היינו דכתיב ״עילויה זאת ועוד אחרת״׃

7כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית חייב עליה משום נשג"א׃

8כי אתא רבין אמר משום נשג"ז נדה שפחה גויה זונה אבל משום אישות לית להו ואידך נשייהו ודאי לא מיפקרי׃

9א"ר חסדא הבא לימלך אין מורין לו איתמר נמי אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן הבא לימלך אין מורין לו׃

10ולא עוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו שהרי רודף הוא׃

11(במדבר כה, ה) ויאמר משה אל שופטי ישראל וגו' הלך שבטו של שמעון אצל זמרי בן סלוא אמרו לו הן דנין דיני נפשות ואתה יושב ושותק מה עשה עמד וקיבץ כ"ד אלף מישראל והלך אצל כזבי אמר לה השמיעי לי אמרה לו בת מלך אני וכן צוה לי אבי לא תשמעי אלא לגדול שבהם אמר לה אף הוא נשיא שבט הוא ולא עוד אלא שהוא גדול ממנו שהוא שני לבטן והוא שלישי לבטן׃

12תפשה בבלוריתה והביאה אצל משה אמר לו בן עמרם זו אסורה או מותרת ואם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך נתעלמה ממנו הלכה געו כולם בבכיה והיינו דכתיב ״(במדבר כה״, ו) והמה בוכים פתח אהל מועד וכתיב ״(במדבר כה״, ז) וירא פנחס בן אלעזר׃

13מה ראה אמר רב ראה מעשה ונזכר הלכה אמר לו אחי אבי אבא לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני הבועל את כותית קנאין פוגעין בו אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא׃

14ושמואל אמר ראה שאין (משלי כא, ל) חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה' כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב ר' יצחק אמר ר"א ראה שבא מלאך והשחית בעם׃

15ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו מיכן שאין נכנסין בכלי זיין לבית המדרש. שלף שננה והניחה באונקלו, והיה׃

תוספות

נשג"ז - זונה אם הוא כהן:

ואידך נשייהו לא מפקרי - ולא מחייבי משום זונה הקשה ה"ר משה מפונטויז"א מהא דאמר פרק הבא על יבמתו (יבמות סא. ושם) אין זונה אלא גיורת ומשוחררת וכ"ש כותית וי"ל דכיון דכתיב זונה לא יקח לא מחייב משום זונה אלא אם כן יש בה ליקוחין כגון גיורת דתפסי קידושי אבל כותית לא ועוד משמע קרא דאיירי בההיא דשריא לישראל ואסירה לכהן לאפוקי כותית דאסורה לתרווייהו ומיהו קשה דבפרק כל האסורין (תמורה כט. ושם) קאמר רבא בכהן הבא על כותית לוקה עליה משום זונה מדאורייתא ודוחק הוא לאוקמי שמעתא דהכא כאביי ועוד קשה דבפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עח.) פליגי רבי יהודה ורבי יוסי ור"ש בגיורת לכהן ואפי' לרבי שמעון לא שרי אלא בנתגיירה פחותה מבת שלש שנזרעו בתוליה בישראל אבל כותית לא ונראה לפרש דהך שמעתא במשומרת שלא נבעלה ואפילו אינה משומרת לא לקי מדאורייתא מספיקא אבל ודאי בעולה לוקה מדאורייתא כרבא בתמורה וההיא דקדושין אע"ג דמדאורייתא אסורה לאו משום זונה מיתסרה אלא גזירת הכתוב וכן משמע בירושלמי פרק בתרא דקידושין דא"ר יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערעור ושלח רבי את ר' רומנוס לבודקה ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת ג' שנים ויום אחד והכשירה רבי לכהונה רב הושעיא אמר כרבי שמעון הכשירה א"ר זעירא דברי הכל הוא דא"ר זעירא בשם רב אדא בר אחוה ר' יודן מטו בה בשם רב ר' אבהו בשם ר' יוחנן ולד בוגרת כשר שהיא בלא תעשה ובא מכח עשה והוא אשה בבתוליה יקח ולא בוגרת כל לא תעשה הבא מכח עשה עשה הוא ודכוותיה כי אם בתולה מעמיו ולא גיורת כל לא תעשה הבא מכלל עשה עשה משמע מהתם בהדיא דליכא מלקות והוצרכו חכמים לגזור כדי לחייבו מלקות ומיהו סוגיא דידן משמע דעובדא דירושל' משום זונה דמייתי לה בפ' הבא על יבמתו ובעי למפשט מינה דהלכה כר"ש ודחי שאני התם הואיל ואינסב אינסב דהא רב ורבי יוחנן דאמרי בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי ומסיק בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו וצ"ל זונה לאו דווקא:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

הבא על אחת מבנות עובדי האלילים שלא פגעו בו קנאים מכין אותו מכת מרדות משום גויה לבד הואיל ולא יחדה לזנות אלא שבא עליה דרך מקרה אבל אם ייחדה לו לזנות חייב עליו מדברי סופרים ולמרדות משום נשג"ז ואם כהן הוא אף במקרה לוקה מן התורה בשביל זונה ואם ייחדה דרך אישות אע"פ שאין אישות לעובדי האלילים לוקה מלא תתחתן ואין בה הפרש בין שבעה עממין לשאר אומות וכל שלא פגעו בו הקנאים ולא הכוהו בית דין ענשו מסור לשם שנאמר חלל יהודה קדש י"י ובעל בת אל נכר יכרת י"י לאיש אשר יעשנה ער ועונה למדת שענשו מסור לשם ואע"פ שיש באותו מקרא רמז לשאר עבירות שענשן מסור לבית דין מ"מ אשר יעשנה אינה מוסב אלא לסמוך לה ר"ל לבת נכר וקראה בת אל נכר מפני שהוא כמי שנתחתן בע"ז מפני שהיא סיבה גדולה להמשך אחריהן ואחר נימוסיהן כמו שהתפרסם במעשה השטים:

פגיעת קנאים שבבועל ארמית הרבה תנאים יש בה אחד שיהא הוא בועל בפרהסיא ר"ל לעיני עשרה מישראל ב' דוקא בשעת מעשה אבל אם פירש אין הורגין אותו ואם הרגו נהרג עליו ג' שאף בשעת מעשה אם נהפך בועל והרג את הקנאי להציל עצמו אין נהרג עליו שהרי רודף הוא ואע"פ שבשאר רודפים שהיו רודפים להציל אם נהפך רודף והרג ודאי חייב אינו דומה שברודף כדי להציל הוא מתרה באחר והוא מתכוין לעשות דבר שהוא בו בר מיתה אבל זה אינו בן מיתה ואף זה אין יכול להתרות במיתת בית דין ומ"מ אחר שבא והרג את הקנאי נהרג עליו שאין הקנאי רודף גמור ד' שאם בא הקנאי ליטול רשות מבית דין אף בשעת מעשה אין מורין לו להרוג התבאר במקום אחר שלא נאמר אלא דוקא בארמית גמורה אבל בת גר תושב אין קנאין פוגעין בו אלא שמכין אותו מכת מרדות:

יראה שאף גונב את הקסוה ומקלל בקסמו אין קנאין פוגעין בהם אלא בשעת חמום וכן יראה שאין מורין בהם אם באו הקנאים לישאל אבל פרהסיא נראה שאינה צריכה בהם ובלבד שהיו שם עדים וכן יראה שאם נהפך זה והרג את הקנאי נהרג ואין הדבר ברור בידי:

כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב או למי שגדול הימנו שלא להורות לפניו אלא כל הקדם זכה:

לעולם אין נכנסין בכלי זין בבית המדרש והוא שנאמר בפנחס ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו:

מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סנהדרין דף פ״ב עמוד א׳

מסכת סנהדרין דף פ״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־540 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–113)עמוד

היעד שנמצא: סנהדרין דף פ״ב ע״א

פתיחה בקורא