מסכת סנהדרין דף ק״ז עמוד א׳

1אוכל לחמי הגדיל עלי עקב.

2אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבש"ע מפני מה אומרים ״אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב״, ואין אומרים ״אלהי דוד״? אמר: אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי. אמר לפניו: רבש"ע בחנני ונסני, שנאמר: ״(תהלים כו״, ב) ״בחנני ה' ונסני וגו'״.

3אמר: מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך, דלדידהו לא הודעתינהו, ואילו אנא קא מודענא לך דמנסינא לך בדבר ערוה. מיד, (שמואל ב יא, ב) ״ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו וגו'״.

4אמר רב יהודה: שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום, ונתעלמה ממנו הלכה. אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, ומרעיבו שבע.

5(שמואל ב יא, ב) ״ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רוחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד״. בת שבע הוה קא חייפא רישא תותי חלתא. אתא שטן, אידמי ליה כציפרתא. פתק ביה גירא, פתקה לחלתא, איגליה וחזייה.

6מיד: (שמואל ב יא, ג) ״וישלח דוד וידרוש לאשה ויאמר הלא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי. וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה ותשב אל ביתה״. והיינו דכתיב: ״(תהלים יז״, ג) ״בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמותי בל יעבר פי״. אמר: איכו זממא נפל בפומיה דמאן דסני לי, ולא אמר כי הא מילתא!

7דרש רבא: מאי דכתיב ״(תהלים יא״, א) למנצח לדוד בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מחול לי על אותו עון שלא יאמרו הר שבכם צפור נדדתו׃

8דרש רבא מאי דכתיב: ״(תהלים נא״, ו) לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך אמר דוד לפני הקב"ה גליא וידיעא קמך דאי בעיא למכפייה ליצרי הוה כייפינא אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה׃

9דרש רבא מאי דכתיב ״(תהלים לח״, יח) כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שבאה אליו במכאוב וכן תנא דבי רבי ישמעאל ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם אלא שאכלה פגה׃

10דרש רבא מאי דכתיב ״(תהלים לה״, טו) ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים [ולא ידעתי] קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו קורעין בשרי לא היה דמי שותת׃

11ולא עוד אלא בשעה שהם עוסקין בארבע מיתות ב"ד פוסקין ממשנתן ואומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה אמרתי להם הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב אבל המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא׃

12אמר רב יהודה אמר רב אפילו בשעת חליו של דוד קיים שמנה עשרה עונות שנאמר ״(תהלים ו״, ז) יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה ואמר רב יהודה אמר רב בקש דוד לעבוד ע"ז שנאמר ״(שמואל ב טו״, לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים ואין ראש אלא ע"ז שנאמר ״(דניאל ב״, לב) והוא צלמא רישיה די דהב טב׃

13(שמואל ב טו, לב) והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו אמר לו לדוד יאמרו מלך שכמותך יעבוד ע"ז אמר לו מלך שכמותי יהרגנו בנו מוטב יעבוד ע"ז ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא׃

14אמר מאי טעמא קנסיבת יפת תואר א"ל יפת תואר רחמנא שרייה א"ל לא דרשת סמוכין דסמיך ליה (דברים כא, יח) כי יהיה לאיש בן סורר ומורה כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה׃

15דרש ר' דוסתאי דמן בירי למה דוד דומה לסוחר כותי אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע (תהלים יט, יג) שגיאות מי יבין [א"ל] שביקי לך ומנסתרות נקני שביקי לך גם מזדים חשוך עבדך שביקי לך אל ימשלו בי אז איתם דלא לישתעו בי רבנן שביקי לך׃

16ונקיתי מפשע רב שלא יכתב סרחוני אמר לו א"א ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו שנאמר ״(במדבר יג״, טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע כל הפרשה כולה עאכ"ו׃

17ונקיתי מפשע רב אמר לפניו רבש"ע מחול לי על אותו עון כולו אמר כבר עתיד שלמה בנך לומר בחכמתו (משלי ו, כז) היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה כן הבא על אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה א"ל כל הכי נטרד ההוא גברא א"ל קבל עליך יסורין קבל עליו׃

18אמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין נצטרע דכתיב ״(תהלים נא״, ט) תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין נסתלקה הימנו שכינה דכתיב ״(תהלים נא״, יד) השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני ופרשו ממנו סנהדרין דכתי' (תהלים קיט, עט) ישובו לי יראיך וגו' ששה חדשים מנלן דכתי' (מלכים א ב, יא) והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה.