על ידי שליח — דהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש יותר:
כתיב מרום קצו — בישעיה:
וכתיב מלון קיצו — במלכים. מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב (ירמיהו י״ז:י״ב) מרום מראשון מקום מקדשנו מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו:
ה' אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי היא — היכי אמר לו הקב"ה להשחית:
יען כי מאס העם הזה וגו' — ומשוש את רצין ובן רמליהו ואתרעו להשחית' ברצין ובר רמליהו:
מארת ה' — שלא נשבע מכל מה שהיה אוכל:
ליטרא ירק — במדה:
ועלה על כל אפיקיו — שאמר לו הקב"ה עלה והשחת:
מ"ט — מאחר שברשות הלך שנביא נתנבא עליו מאי טעמא איענש:
כי לא מועף לאשר מוצק לה — לא נמסר עמו של חזקיה שהוא עיף בתורה ביד סנחריב המציק לו:
כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וגו' לא כראשונים — עשרת השבטים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים עמו של חזקיה הכבידו עליהם עול תורה והיינו דכתיב האחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ראויין הללו לעשות להם נס כיוצאי מצרים שעברו את הים וכדורכי הירדן:
אם חוזר בו סנחריב מוטב — ואם לאו אעשה אותו גליל הגוים שמגלגל בחרפה בכל הגוים ל"א גליל לשון גללים. מ"ר:
אחרי הדברים והאמת האלה — השתא משמע שהיה מדבר בחזקיהו שהיו עסוקין בתורה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים ויאמר לבקעם אליו:
האי רישנא להאי פרדשנא — וכי מביאין דורון כזה לאדון כזה וכי מפני שהאמת בחזקיהו בא סנחריב:
רבינא אמר מאי אחר הדברים והאמת אחר שקפץ הקב"ה ונשבע — להביא סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו של הקדוש ברוך הוא אמת:
ויעשה אבוס — שיהיו כלם פגרים ויאכילו סוסיהם ובהמתם בתוך עצמות הפגרים כעין אבוס:
מגבת ועד אנטיפרס — מקומות שבסוף התחומים:
אע"פ שאלף גפן באלף כסף — שהן יקרים שאין להם רוב כרמים אפילו הכי לשמיר ולשית יהיה שמניחין אותן לאבוד ומביירים אותן והיו עוסקין בתורה:
לשלל — כל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב ל"א לחלוק לאחרים מה שאנו שוללים אבל אנו אסורים באותו שלל שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב בו דאיכא משום גזל:
כמשק גבים שוקק בו — השקאה של צינורות שמזלפין בהם מים נובעין השקו באותו ממון וטיהרתו דמה צינורות הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה ע"י טבילה אף ממונם וכו' משק שו"ן בלע"ז:
בא על עית וגו' — ומתרגמינן ומני רבני משרייתיה:
עברו מעברה גבע מלון לנו וגו' יושבי הגבים העיזו — ולא קא חשיב עוד היום בנוב לעמוד דההוא לאו מסע הוא אלא כדאמרינן לקמן אותו היום נשתייר מעונה של נוב:
הני טובא הוי — די"ב הוא דאיכא:
נביא הוא — קרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים לישה ענתות הנהו לאו מן חושבנא נינהו דנביא הוא דקאמר להו לישראל וכו':
מהאי לא תסתפי — שתנצל מידו היינו דכתיב צהלי קולך אלא אסתפי מנבוכדנצר שנמשל לליש דכתיב ביה עלה אריה מסובכו והיינו דקאמר הקשיבי לישה:
