בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף צ״ד עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    על ידי שליחדהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש יותר:

    כתיב מרום קצובישעיה:

    וכתיב מלון קיצובמלכים. מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב (ירמיהו י״ז:י״ב) מרום מראשון מקום מקדשנו מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו:

    ה' אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי היאהיכי אמר לו הקב"ה להשחית:

    יען כי מאס העם הזה וגו'ומשוש את רצין ובן רמליהו ואתרעו להשחית' ברצין ובר רמליהו:

    מארת ה'שלא נשבע מכל מה שהיה אוכל:

    ליטרא ירקבמדה:

    ועלה על כל אפיקיושאמר לו הקב"ה עלה והשחת:

    מ"טמאחר שברשות הלך שנביא נתנבא עליו מאי טעמא איענש:

    כי לא מועף לאשר מוצק להלא נמסר עמו של חזקיה שהוא עיף בתורה ביד סנחריב המציק לו:

    כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וגו' לא כראשוניםעשרת השבטים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים עמו של חזקיה הכבידו עליהם עול תורה והיינו דכתיב האחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים ראויין הללו לעשות להם נס כיוצאי מצרים שעברו את הים וכדורכי הירדן:

    אם חוזר בו סנחריב מוטבואם לאו אעשה אותו גליל הגוים שמגלגל בחרפה בכל הגוים ל"א גליל לשון גללים. מ"ר:

    אחרי הדברים והאמת האלההשתא משמע שהיה מדבר בחזקיהו שהיו עסוקין בתורה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים ויאמר לבקעם אליו:

    האי רישנא להאי פרדשנאוכי מביאין דורון כזה לאדון כזה וכי מפני שהאמת בחזקיהו בא סנחריב:

    רבינא אמר מאי אחר הדברים והאמת אחר שקפץ הקב"ה ונשבעלהביא סנחריב והיינו אמת שחותמו וקיומו של הקדוש ברוך הוא אמת:

    ויעשה אבוסשיהיו כלם פגרים ויאכילו סוסיהם ובהמתם בתוך עצמות הפגרים כעין אבוס:

    מגבת ועד אנטיפרסמקומות שבסוף התחומים:

    אע"פ שאלף גפן באלף כסףשהן יקרים שאין להם רוב כרמים אפילו הכי לשמיר ולשית יהיה שמניחין אותן לאבוד ומביירים אותן והיו עוסקין בתורה:

    לשללכל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב ל"א לחלוק לאחרים מה שאנו שוללים אבל אנו אסורים באותו שלל שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב בו דאיכא משום גזל:

    כמשק גבים שוקק בוהשקאה של צינורות שמזלפין בהם מים נובעין השקו באותו ממון וטיהרתו דמה צינורות הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה ע"י טבילה אף ממונם וכו' משק שו"ן בלע"ז:

    בא על עית וגו'ומתרגמינן ומני רבני משרייתיה:

    עברו מעברה גבע מלון לנו וגו' יושבי הגבים העיזוולא קא חשיב עוד היום בנוב לעמוד דההוא לאו מסע הוא אלא כדאמרינן לקמן אותו היום נשתייר מעונה של נוב:

    הני טובא הוידי"ב הוא דאיכא:

    נביא הואקרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים לישה ענתות הנהו לאו מן חושבנא נינהו דנביא הוא דקאמר להו לישראל וכו':

    מהאי לא תסתפישתנצל מידו היינו דכתיב צהלי קולך אלא אסתפי מנבוכדנצר שנמשל לליש דכתיב ביה עלה אריה מסובכו והיינו דקאמר הקשיבי לישה:

    סנהדרין 94 עמוד ב

    1ע"י שליח, נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח.

    2פרעה, דכתיב ביה: (שמות ה ב) מי ה' אשר אשמע בקולו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו דכתיב ״(שמות יד״, כז) וינער ה' את מצרים בתוך הים. וכתיב ״(חבקוק ג״, טו) דרכת בים סוסיך וגו'. סנחריב דכתיב ״(מלכים ב יט״, כג) ביד מלאכיך חרפת ה' נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח דכתיב ״(מלכים ב יט״, לה) ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וגו'׃

    3ר' חנינא בר פפא רמי כתיב ״(ישעיהו לז״, כד) מרום קיצו וכתיב ״(מלכים ב יט״, כג) מלון קיצו אמר אותו רשע בתחלה אחריב דירה של מטה ואחר כך אחריב דירה של מעלה׃

    4א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב ״(מלכים ב יח״, כה) עתה המבלעדי ה' עליתי על המקום הזה להשחיתו ה' אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה מאי היא דשמע לנביא דקאמר (ישעיהו ח, ו) יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃

    5אמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר חלף דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד דמדבר להון בנייח כמי שילוחא דנגדין בנייח ואיתרעיאו ברצין ובר רמליה׃

    6א"ר יוחנן מאי דכתיב ״(משלי ג״, לג) מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יבורך מארת ה' בבית רשע זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל מ' סאה גוזלות בקינוח סעודה ונוה צדיקים יבורך זה חזקיה מלך יהודה שהיה אוכל ליטרא ירק בסעודה׃

    7(ישעיהו ח, ז) ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וכתיב ״(ישעיהו ח״, ח) וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע׃

    8אלא מ"ט איעניש נביא אעשרת השבטים איתנבי איהו יהיב דעתיה על כולה ירושלים בא נביא וא"ל (ישעיהו ח, כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה א"ר אלעזר בר ברכיה אין נמסר עם עייף בתורה ביד מי המציק לו׃

    9מאי (ישעיהו ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים לא כראשונים שהקלו מעליהם עול תורה אבל אחרונים שהכבידו עליהן עול תורה וראויין הללו לעשות להם נס כעוברי הים וכדורכי הירדן אם חוזר בו מוטב ואם לאו אני אעשה לו גליל בגוים׃

    10(דברי הימים ב לב, א) אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצורות ויאמר לבקעם אליו האי רישנא להאי פרדשנא׃

    11אחרי הדברים והאמת (אחר מאי) אמר רבינא לאחר שקפץ הקב"ה ונשבע ואמר אי אמינא ליה לחזקיה מייתינא ליה לסנחריב ומסרנא ליה בידך השתא אמר לא הוא בעינא ולא ביעתותיה בעינא׃

    12מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתינא ליה שנאמר ״(ישעיהו יד״, כד) נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עולו וסבלו מעל שכמו יסור א"ר יוחנן אמר הקב"ה יבא סנחריב וסיעתו ויעשה אבוס לחזקיהו ולסיעתו׃

    13(ישעיהו י, כז) והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן א"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות׃

    14מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה׃

    15ועל אותו הדור הוא אומר (ישעיהו ז, כא) והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו' ואומר (ישעיהו ז, כג) והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה אע"פ שאלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃

    16(ישעיהו לג, ד) ואוסף שללכם אוסף החסיל אמר להם נביא לישראל אספו שללכם אמרו לו לבזוז או לחלוק אמר להם כאוסף החסיל מה אוסף החסיל כל אחד ואחד לעצמו אף שללכם כל אחד ואחד לעצמו׃

    17אמרו לו והלא ממון עשרת השבטים מעורב בו אמר להם (ישעיהו לג, ד) כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונם של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים מיד טיהר (כדרב פפא דאמר רב פפא) עמון ומואב טהרו בסיחון׃

    18אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו רשע באותו היום שנאמר ״(ישעיהו י״, כח) בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה (ישעיהו י, ל) צהלי קולך בת גלים הקשיבה לישה עניה ענתות נדדה מדמנה יושבי הגבים העיזו ((ישעיהו י, לב) עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלם)׃

    19הני טובא הויין צהלי קולך בת גלים נביא הוא דקאמר לה לכנסת ישראל צהלי קולך בת גלים בתו של אברהם יצחק ויעקב שעשו מצות כגלי הים הקשיבה לישה מהאי לא תסתפי אלא איסתפי מנבוכדנצר הרשע דמתיל כאריה שנא' (ירמיהו ד, ז) עלה אריה מסובכו וגו'׃

    20מאי׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' בבית רשע זה פקח בן רמליהווכן גיטין דף נה ע"ב. אשרי אדם מפחד זה:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף צ״ד עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף צ״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־752 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    על ידי שליח דהיינו בזוי יותר אף הקב"ה נפרע ע"י שליח ונתבייש יותר:

    כתיב מרום קצו בישעיה:

    וכתיב מלון קיצו במלכים. מרום קיצו משמע דירה של מטה כדכתיב (ירמיהו י״ז:י״ב) מרום מראשון מקום מקדשנו מלון קיצו משמע דירה של מעלה בית מלונו:

    ה' אמר אלי עלה אל הארץ וגו' מאי היא היכי אמר לו הקב"ה להשחית:

    יען כי מאס העם הזה וגו' ומשוש את רצין ובן רמליהו ואתרעו להשחית' ברצין ובר רמליהו:

    מארת ה' שלא נשבע מכל מה שהיה אוכל:

    ליטרא ירק במדה:

    ועלה על כל אפיקיו שאמר לו הקב"ה עלה והשחת:

    ועוד 17 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 94b · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' בבית רשע זה פקח בן רמליהו וכן גיטין דף נה ע"ב. אשרי אדם מפחד זה:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 94b · Sefaria

    בן יהוידע

    דְּשַׁמְעֵיהּ לְנָבִיא דְּקָאָמַר "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֶת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ" (ישעיה ח, ו). נראה הַשִּׁלֹחַ כתיב על כן אותיות 'מי השלוח' הם אותיות 'להמשיח' דקאי על חזקיהו המלך ע"ה והוא חשב על שבט יהודה ובנימין גם כן.

    "מְאֵרַת הֳ' בְּבֵית רָשָׁע" זֶה פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, שֶׁהָיָה אוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת בְּקִנּוּחַ סְעוּדָה (משלי ג, לג). נראה לי הא דנקיט לשון מארה, דידוע ברכה של הדגן נמשכת מן הבינה שהוא סוד מאה כי המאות בבינה ולכן כתיב ביצחק וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים (בראשית כו, יב) נמצא המאה היא מקור הברכה של המזון והצדיק האוכל לשובע נפשו (משלי יג, כה) שאוכל מעט ושבע היינו יבא ברכה מן המאה בתוך מעיו וישבע בחלק מעט במקום מרובה אבל הרשע רחוק הוא מן הברכה ואז יבא אות ר' הרומז לרשע כנזכר בגמרא דשבת (שבת קד.) ויכנס בתוך המאה ותהיה צירוף 'מְאֵרָה' ולזה אמר 'מְאֵרַת הֳ' בְּבֵית רָשָׁע' אמר רָשָׁע דייקא דאות ר' רומז לרשע. והא דאמר גּוֹזָלוֹת ולא אמר עופות רמז לפי דרכו דהרשע שאוכל בלא ברכה ואינו מברר ניצוצי קדושה הוא גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל ולכן קרי לעופות שלו שהיה אוכל בשם גּוֹזָלוֹת לשון גזילה.

    "וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ", זֶה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה (משלי ג, לג) נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים דף מא.) בסוד החו"ג [החסד וגבורה] המתפשטים בשש קצוות בבחינת הגדלות כי גבורת הגדלות העולה דרך עליה מן היסוד לנצח הוא חזקיהו מלך יהודה יעוין שם. וידוע דהנצח הוא ירך המיוחד שהוא הימני ואותיות יְבָרֵךְ יהיו תיבת בַּיָּרֵךְ בהפוך אתוון כלומר נְוֵה צַדִּיקִים הוא היסוד בַּיָּרֵךְ הוא הנצח זֶה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. ועוד נראה לי בס"ד דקרי לחזקיהו המלך ע"ה 'נְוֵה צַדִּיקִים' על פי מה שאמר בשער הגלגולים דנפש דאצילות שנסתלקה מן אדם הראשון בחטאו לסוף נתגלגלה בנדב ואביהו הנקראין ירכי קשוט דמתמן נביאים, ואחר כך לקחם פנחס במעשה זמרי ואחר כך נתגלגלה בשמואל ואחר כך נתגלגלה בחזקיה המלך ע"ה יעוין שם. ולכן קרי לחזקיהו 'נְוֵה צַדִּיקִים' שלקח נפש שנתגלגלה פעם ראשונה בנדב ואביהו הם שני צדיקים והם בירך כי הם תרין ירכין ולזה אמר נְוֵה צַדִּיקִים 'יְבָרֵךְ' אותיות 'בַּיָּרֵךְ' כלומר נְוֵה צַדִּיקִים שהם 'בַּיָּרֵךְ' הוא חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.

    שֶׁהָיָה אוֹכֵל לִיטְרָא יָרָק בִּסְעוּדָה (משלי ג, לג) זו גרסה הנכונה ולא גרסינן 'בָּשָׂר' ומה שאמר לִיטְרָא לאו דוקא אלא אוכל מעט ודומה בעיניו ליטרא כי היה צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה) והאכילה מתברכת במעיו הגם דהיא מעט. ונראה לי בס"ד לכך בחלותו כתיב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר (ישעיה לח, ב) ורבותינו ז"ל (ברכות י:) דרשו שהליץ בתפלתו ומה שונמית שעשתה עליית קיר החייתה את בנה וכו' ולפי האמור כאן שהיתה אכילתו ירק, הסב פניו אל הַ' קִּיר ' שהוא בהפוך אתוון יָרָק לזכור לו הקדוש ברוך הוא זכות זה שהיה אוכל יָרָק במקום בָּשָׂר ומסגף עצמו אף על פי שהוא מלך.

    אֵין נִמְסָר עַם עָיֵף בַּתּוֹרָה בְּיַד מִי שֶׁמֵּצִיק לוֹ (ישעיה ח, כג) נראה לי בס"ד בתורה כתיב כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם (משלי ד, כב) ודרשו רבותינו ז"ל (עירובין נד.) למוציאהם בפה. וידוע דאות פ"ה באלפ"א בית"א כפולה שהיא פ"ף אחת סתומה ואחת פתוחה ופ"ה פתוחה היא רומזת שיפתח האדם פיו בתורה דעל זה קאמר 'למוציאהם בפה' אך פ' סתומה לכתר תורה שיהיה מן שבעים פנים והיינו תחלק אות פ ' לשני חלקים שהם חלק אחד יו"ד כנגד אות יו"ד שהיא בתוך פ' וזו היו"ד רומזת לכתר כי יו"ד [20] מספרה עשרים ואותיות עשרים [620] הם מספר כתר [620] ונשאר ע ' רומז לשבעים פנים של התורה שהכתר נשלם בהם נמצא לפי זה אותיות פ"ף נעשו עי"ף ולזה אמר אֵין נִמְסָר עַם ' עָיֵף ' בַּתּוֹרָה ונרמז שני פפ"ין אלו בדברי רבותינו ז"ל שאמרו למוציאהם בפה 'ב' פה'.

    לֹא כָּרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֵקֵלוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל תּוֹרָה, אֲבָל אַחֲרוֹנִים, שֶׁהִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם עֹל תּוֹרָה (ישעיה ח, כג). קשא למה קרי לשבט יהודה שמולך עליהם חזקיהו המלך ע"ה בשם אַחֲרוֹנִים ומאי רבותייהו דשאר שבטים שיהיו נחשבים רִאשׁוֹנִים? ונראה לי בס"ד כי ידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל דכל השבטים מושרשים במלכות בעשר ספירות שבה ראובן בחסד שמעון בגבורה לוי בתפארת וכן השאר אבל יהודה במלכות דמלכות ומצד זה קרי לשבט יהודה אַחֲרוֹנִים.

    וּרְאוּיִין הַלָּלוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס כְּעוֹבְרֵי הַיָּם וּכְדוֹרְכֵי הַיַּרְדֵּן (ישעיה ח, כג). נראה לי בס"ד עוֹבְרֵי הַיָּם על ידי משה רבינו ע"ה שהיה בסוד חמה וְדוֹרְכֵי הַיַּרְדֵּן על ידי יהושע שהיה בסוד לבנה ומספר חַמָּה וּ לְבָנָה [140] עולה למספר ק"מ כמנין יְחִזְקִיָּה [140] לרמוז ראוים עמו של יחזקיה לעשות להם כנס הנעשה על ידי חמה ועל ידי לבנה.

    אִם חוֹזֵר בּוֹ, מוּטָב, וְאִם לָאו, אֲנִי אֶעֱשֶׂה לוֹ גָּלִיל בַּגּוֹיִם (ישעיה ח, כג). הנה נודע מה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פמ'"ג) בפסוק וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה (בראשית יד, טו) שהיה זה ליל ט"ו ניסן גם נס יציאת מצרים היה ליל ט"ו ניסן וגם זה הנס שהיה לישראל בימי סנחריב היה ליל ט"ו ניסן כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ הֳ' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר (מלכים ב' יט, לה) הלילה ההוא הידועה שהיא ליל ט"ו ניסן. נמצא אותה הלילה היתה שלישית לנסים ולזה אמר אֶעֱשֶׂה לוֹ גָּלִיל חלק תיבת גָּלִיל לשתים וקרי בה ג ' לֵיל דהיינו ליל שלישית לנס.

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 94b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף צ״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־752 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״ע"י שליח, נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח.…״

    2. קטע 264 מילים

      נפתחת ב״פרעה, דכתיב ביה: (שמות ה ב) מי…״

    3. קטע 332 מילים

      נפתחת ב״ר' חנינא בר פפא רמי כתיב (ישעיהו…״

    4. קטע 449 מילים

      נפתחת ב״א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (מלכים…״

    5. קטע 530 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא…״

      חכמים: רב יוסף.

    6. קטע 641 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי ג, לג)…״

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״(ישעיהו ח, ז) ולכן הנה ה' מעלה…״

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״אלא מ"ט איעניש נביא אעשרת השבטים איתנבי…״

    9. קטע 951 מילים

      נפתחת ב״מאי (ישעיהו ח, כג) כעת הראשון הקל…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״(דברי הימים ב לב, א) אחרי הדברים…״

    11. קטע 1130 מילים

      נפתחת ב״אחרי הדברים והאמת (אחר מאי) אמר רבינא…״

    12. קטע 1248 מילים

      נפתחת ב״מיד קפץ הקב"ה ונשבע דמייתינא ליה שנאמר…״

    13. קטע 1334 מילים

      נפתחת ב״(ישעיהו י, כז) והיה ביום ההוא יסור…״

    14. קטע 1441 מילים

      נפתחת ב״מה עשה נעץ חרב על פתח בית…״

      חכמים: רב על, רב זו.

    15. קטע 1546 מילים

      נפתחת ב״ועל אותו הדור הוא אומר (ישעיהו ז,…״

    16. קטע 1635 מילים

      נפתחת ב״(ישעיהו לג, ד) ואוסף שללכם אוסף החסיל…״

    17. קטע 1745 מילים

      נפתחת ב״אמרו לו והלא ממון עשרת השבטים מעורב…״

      חכמים: רב בו, רב פפא.

    18. קטע 1862 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא עשר מסעות נסע אותו…״

      חכמים: רב הונא.

    19. קטע 1945 מילים

      נפתחת ב״הני טובא הויין צהלי קולך בת גלים…״

    20. קטע 201 מילים

      נפתחת ב״מאי…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף צ״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026