בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף ק״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כי בי חשקלא שייך אלא ברבונא דעלמא כלומר אותו שחפץ בי וביראתי אפלטהו:

    ע' שברשעים תלויהשאינה כתובה בשיטת אותיות התיבה אלא תלויה היא למעלה ונראה ככתוב רשים:

    כיון שנעשה אדם רש מלמטהשיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו:

    נעשה רש מלמעלהבידוע ששונאין אותו מלמעלה להכי כתוב רשים שני מיני רשות:

    ולא נכתביהלעי"ן כלל:

    משום כבודו של דודשאין הדבר נוהג בצדיקים ודוד היו לו שונאים הרבה:

    ונחמיה בן חכליהשהיו לו שונאים הרבה מנכרים שמבקשין להרגו על שהיה בונה בית המקדש כדכתיב בעזרא (נחמיה ד׳:י״א) ואחת מחזקת השלח וגו' ל"א היו לו קנאים מישראל דכתיב (שם ז) רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי הוא חתן לשכניה בן ארח שהיו מבזין אותו. בקדושין (דף ע.) מפרש להאי קרא ולהכי איכתבא לומר שברשעים אמרינן ולא בצדיקים:

    היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהניםספר ויקרא היה מחדש בו כל שנה ושנה ודורשו מפלפולו:

    לא חייןלא יחיו לעולם הבא עם הצדיקים ואין נדונין נמי בגיהנם ודוקא קאמר מלכי ישראל אבל שלמה וצדקיה מבית דוד אתו ואף על גב דכתיב בהו ויעש הרע חיין הן לעתיד:

    אחז ואחזיהממלכי יהודה וקים להו שהיו רשעים ואמון ויהויקים לא חשיב ואף על גב דהוו רשעים מאד כדלקמן בהנהו קים להו דחיין:

    הורג את כולןשהיו נבקעין בכובד המשאוי:

    כמ"ד שהרג ישעיהואהא קאמר קרא מלא את ירושלים פה לפה שנשמתו של צדיק שקולה כמו שמלא את ירושלים חללים:

    כתוב(במלכים) [דה"ב לג] וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים:

    וכתיב והעמיד את האשרים והפסילים בד"ה (שם):

    ולבסוף עשהמנשה לאותו דמות ד' פרצופים:

    כדי שתראה שכינה מכל צדשתכנס להיכל תראה פרצוף כנגדו ותכעוס:

    מלהשתרר עליו שני רעיםשכינה ודמות הפרצוף:

    מצעבית המקדש:

    תעשה לו מסכה צרהכאשה שנעשית צרה לחברתה:

    העלה שממיתקורי עכביש שבטל עבודה מכל וכל עד שארגו עכביש קוריהן ע"ג המזבח:

    היתרנעשה לו כהיתר:

    ממקום שיצאת משםמקום שאדם יוצא ממנו שבע הוא ממנו ואינו מתאוה להנאת אותו מקום:

    קמאי לא ידעי לארגוזימלכים ראשונים שלפנינו לא היו יודעים להכעיס המקום כמו שהוא חרף ואמר כלום אנו צריכין אלא לאורו שמאיר לנו השמש יבא ויטול אורו:

    שאנו משתמשין בושמאיר ביותר:

    אמרו לובני דורו והלא כסף וכו' דבני דורו צדיקים היו כדאמרן נסתכל בדורו של יהויקים ונתקררה דעתו:

    מפני מה לא מנו את יהויקיםבהדי הנך שאין להם חלק לעולם הבא:

    משום דכתיב ויתר דברי יהויקיםבתמיהה משום דכתיב ביה רשע כזה לא מנאוהו:

    שם עבודת כוכבים על גופומתוך שהיה אדוק בה:

    שם שמיםמשום בזיון:

    במלכים לא שמעתימפני מה לא מנו את יהויקים:

    בהדיוטות שמעתימפני מה לא מנו מיכה בהדי ארבעה הדיוטות דמתניתין:

    פתו מצויה לעוברי דרכיםשהיו כל העולם מתארחין אצלו כדכתיב (במקרא) כל העובר ושב אל הלוים זה מיכה:

    זה פסלו של מיכהכשכתב משה את השם והשליכו על נילוס להעלות ארונו של יוסף בא מיכה ונטלו בהחבא והיינו דכתיב ועבר בים צרה כשהעביר הקדוש ברוך הוא לישראל עבר מיכה עמהם שבידו השם לעשות העגל ל"א מיכה עשה פסל והביאו עמו כשעברו ישראל הים:

    גרבמקומו של מיכה בגרב הוה פסלו של מיכה קבוע ובשילה היה המשכן:

    לדוחפולמיכה:

    ועל דבר זהעל פסלו של מיכה שלא מיחו ישראל בידו נענשו אנשי פילגש בגבעה שנפלו ביד בנימין והרגו מהם ארבעים אלף:

    לגימהאכילה שמאכילין אורחים:

    שתי משפחותעמון ומואב שלפי שלא קדמו ישראל בלחם ובמים נכתב שלא יבאו בקהל:

    מעלמת עינים מן הרשעיםמעלמת מעיני המקום שלא להביט ברשעו לשלם לו כדרכו הרעה אלא עושה כאילו אינו רואה במעשיו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 103 עמוד ב

    1(תהלים צא, יד) ״כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי״.

    2אמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב ״(איוב לח״, טו) וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר מפני מה עי"ן של רשעים תלויה כיון שנעשה אדם רש מלמטה נעשה רש מלמעלה׃

    3ולא נכתביה כלל ר' יוחנן ור"א חד אמר: מפני כבודו של דוד וחד אמר משום כבודו של נחמיה בן חכליה׃

    ברייתא

    4תנו רבנן מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד שני מלכותו אחאב שמנים וחמשה ירבעם מאה ושלשה׃

    ברייתא

    5תניא היה ר"מ אומר אבשלום אין לו חלק לעוה"ב שנאמר ״(שמואל ב יח״, טו) ויכו את אבשלום וימיתוהו ויכוהו בעוה"ז וימיתוהו לעוה"ב תניא ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע בעיני ה' לא חיין ולא נידונין׃

    6(מלכים ב כא, טז) וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלים פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני ה' הכא תרגימו שהרג ישעיה במערבא אמרי שעשה צלם משאוי אלף בני אדם ובכל יום ויום הורג (את) כולם כמאן אזלא הא דאמר רבה בר בר חנה שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו כמ"ד ישעיה הרג׃

    7כתיב ״(דברי הימים ב לג״, ז) פסל וכתיב ״(דברי הימים ב לג״, כב) פסילים א"ר יוחנן בתחלה עשה לו פרצוף אחד ולבסוף עשה לו ארבעה פרצופים כדי שתראה שכינה ותכעוס׃

    8אחז העמידו בעלייה שנאמר ״(מלכים ב כג״, יב) ואת המזבחות אשר על הגג עליית אחז וגו' מנשה העמידו בהיכל שנאמר ״(מלכים ב כא״, ז) וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר ה' אל דוד ואל שלמה [בנו] בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם אמון הכניסו לבית קדשי הקדשים שנאמר ״(ישעיהו כח״, כ) כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃

    9מאי כי קצר המצע מהשתרע אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן [כי] קצר המצע זה מלהשתרר עליו שני רעים כאחד מאי והמסכה צרה וגו' אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן כי הוה מטי להאי קרא הוה קא בכי מי שכתב בו (תהלים לג, ז) כונס כנד מי הים תעשה לו מסכה צרה׃

    10[אחז בטל את העבודה] וחתם את התורה שנאמר ״(ישעיהו ח״, טז) צור תעודה חתום תורה בלמודי מנשה קדר את האזכרות והרס את המזבח אמון [שרף את התורה] והעלה שממית על גבי המזבח אחז התיר את הערוה מנשה בא על אחותו׃

    11אמון בא על אמו שנאמר ״(דברי הימים ב לג״, כג) כי הוא אמון הרבה אשמה רבי יוחנן ור"א חד אמר ששרף את התורה וחד אמר שבא על אמו אמרה לו אמו כלום יש לך הנאה ממקום שיצאת ממנו א"ל כלום אני עושה אלא להכעיס את בוראי׃

    12כי אתא יהויקים אמר קמאי לא ידעי לארגוזי כלום אנו צריכין אלא לאורו יש לנו זהב פרויים שאנו משתמשין בו יטול אורו אמרו לו והלא כסף וזהב שלו הוא שנאמר ״(חגי ב״, ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות אמר להם כבר נתנו לנו שנאמר ״(תהלים קטו״, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם׃

    13א"ל רבא לרבה בר מרי מפני מה לא מנו את יהויקים משום דכתיב ״ביה (דברי הימים ב לו״, ח) ויתר דברי יהויקים ותועבותיו אשר עשה והנמצא עליו מאי והנמצא עליו רבי יוחנן ור"א חד אמר שחקק שם עבודת כוכבים על אמתו וחד אמר שחקק שם שמים על אמתו׃

    14א"ל במלכים לא שמעתי בהדיוטות שמעתי מפני מה לא מנו את מיכה מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים שנאמר ״כל העובר ושב אל הלוים״׃

    15(זכריה י, יא) ועבר בים צרה והכה בים גלים א"ר יוחנן זה פסלו של מיכה תניא רבי נתן אומר מגרב לשילה ג' מילין והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה׃

    16בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקב"ה הניחו לו שפתו מצויה לעוברי דרכים ועל דבר זה נענשו אנשי פלגש בגבעה אמר להן הקב"ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם מחיתם׃

    17א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר ״(דברים כג״, ה) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ורבי יוחנן דידיה אמר מרחקת את הקרובים ומקרבת את הרחוקים ומעלמת עינים מן הרשעים ומשרה שכינה על נביאי הבעל ושגגתו עולה זדון׃

    18מרחקת את הקרובים׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמרא אבשלום אין לו חלק לעוה"בעי' סוטה דף י ע"ב תוספות ד"ה דקרב:

    שם ר"י ור"א חד אמרעי' מדרש רבה ויקרא סוף פ' מצורע:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף ק״ג עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף ק״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־680 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כי בי חשק לא שייך אלא ברבונא דעלמא כלומר אותו שחפץ בי וביראתי אפלטהו:

    ע' שברשעים תלויה שאינה כתובה בשיטת אותיות התיבה אלא תלויה היא למעלה ונראה ככתוב רשים:

    כיון שנעשה אדם רש מלמטה שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו:

    נעשה רש מלמעלה בידוע ששונאין אותו מלמעלה להכי כתוב רשים שני מיני רשות:

    ולא נכתביה לעי"ן כלל:

    משום כבודו של דוד שאין הדבר נוהג בצדיקים ודוד היו לו שונאים הרבה:

    ונחמיה בן חכליה שהיו לו שונאים הרבה מנכרים שמבקשין להרגו על שהיה בונה בית המקדש כדכתיב בעזרא (נחמיה ד׳:י״א) ואחת מחזקת השלח וגו' ל"א היו לו קנאים מישראל דכתיב (שם ז) רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי הוא חתן לשכניה בן ארח שהיו מבזין אותו. בקדושין (דף ע.) מפרש להאי קרא ולהכי איכתבא לומר שברשעים אמרינן ולא בצדיקים:

    היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים ספר ויקרא היה מחדש בו כל שנה ושנה ודורשו מפלפולו:

    ועוד 31 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 103b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    גליון הש"ס

    גמרא אבשלום אין לו חלק לעוה"ב עי' סוטה דף י ע"ב תוספות ד"ה דקרב:

    שם ר"י ור"א חד אמר עי' מדרש רבה ויקרא סוף פ' מצורע:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 103b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    מְנַשֶּׁה הָיָה שׁוֹנֶה חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה פָּנִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְכוּתוֹ. נראה לי בס"ד לכן נקרא מְנַשֶּׁה אותיות 'שם נ"ה' וזכה לכך כמנין שם אהי־ה ושם בוכ"ו [34+21=55] שהוא אותיות דאחר שם אהי־ה שמספרם נ"ה דהתורה נתנה לנו מעולם הבריאה שהוא סוד בינה ששם היא שם אהי־ה ולכן התורה נקראת כַּלָּה וכמו שאמרו דורשי רשומות הֲלָכָה אותיות הַכַּלָּה כי כַּלָּה גימטריא נ"ה [55] מספר אהי־ה ובוכ"ו, ולכל זה זכה קודם החטא ואחר שחטא נמצאת הכלה שהיא התורה גזולה בידו ולכן אות כ"ף של כַּלָּה נעשה אותיות 'גָּזִּי' [20] בסוד גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי (ירמיה ז, כט) וכיון דנעשה אותיות 'גָּזִּי' נמצא אותיות כַּלָּה נעשו אותיות 'גְזֵילׇה' שהתורה שנקראת כלה גזולה היא בידו עתה. אך 'אַחְאָב זָכָה לְחֲמִשָּׁה וּשְׁמוֹנִים' כמנין גַּבְּלָן [85] כי ידוע דהחכם נקרא גַּבְּלָן כאשר פירשו במאמר והגבלן ישתומם (סנהדרין צז.) דגבלן הוא החכם ופרשתי הטעם דנקרא גַּבְּלָן כי עושה גדרים וסייגים בתורה וכל זה קודם שסרח, אך אחר שסרח ששלט בו יצר הרע נהפך לו מספר גַּבְּלָן למספר לֵב אֶבֶן [85] דהחשבון שוה וידוע שיצר הרע נקרא לֵב אֶבֶן דכתיב וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם והיינו דאות ג' של גַּבְּלָן יהיה אותיות א"ב ונמצא שם גַּבְּלָן נעשה 'לֵב אֶבֶן'. אבל 'יָרָבְעָם זָכָה לְמֵאָה וּשְׁלֹשָׁה פָּנִים' כמנין חסד אל כי התורה נקראת חסד א־ל [103] שנתנה בסוד החסד דכתיב מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב) וכתיב תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ (משלי לא, כו) וגם הוא מספר מנחה [103] דכתיב וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב (בראשית מט, טו) שדרשו זה על התורה ואחר שסרח נהפך מספר ק"ג למספר 'אבק' [103] כי אות ג' נעשה א"ב והוא מספר 'דַּם נִדָּה' [103] כי עבד עבודה זרה שנמשלה לדם נדה דכתיב תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה (ישעיה ל, כב).

    אָחָז וַאֲחַזְיָה וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתוּב בָּהֶן "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'" לֹא חַיִּין וְלֹא נִידּוֹנִין (מלכים ב כא, טז). נראה לי הכונה דאחר מיתתן לא הכניסום לגן עדן לישב עם הצדיקים שהיושבים כולם נקראים חיין ולא נידונין בגיהנם אלא מתגלגלים בכל דור ודור ונתקנים על ידי גלגול והם נחלקים לחלקים רבים וקמא קמא שנתקן הולך לגן עדן. ומה שאמר 'שֶׁלֹּא מָנוּ אֶת אָחָז מִפְּנֵי שֶׁמּוּטָּל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים' נראה לי בס"ד רמז הכתוב בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו (תהלים קכו, ו) 'יָבֹא' ראשי תיבות אָחָז בֶּן יוֹתָם 'בֹּא בְרִנָּה' שיהיה לו חלק לעולם הבא כי עולם הבא היא סוד בינה שנקראת 'רנה' יען כי הוא 'נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו' שתי אלומות מצד אביו ומצד בנו חזקיהו שיש לו שתי אלומות של זכות. גם אָחָז [16] גימטריא וַי [16] כי הרשיע והיה וי לעצמו ובזכות אביו ובנו נתקן על ידי גלגול ובטל ה'וַי' ולכן נפרדו אותיות וַי דאות יו"ד היא בראש שם אביו יוֹתָם ואות וא"ו בסוף שם בנו חִזְקִיָּהוּ כי נפרדו אותיות וַי בזכותם. גם אותיות יוֹתָם הוא 'תַּם וַי' רמז דאחז שהוא מספר 'וַי' תם ונשלם בזכות אביו יותם. גם חִזְקִיָּהוּ אותיות 'חזק הוי' דאחז שהוא מספר וי נתחזק ע"ו חזקיהו המלך ע"ה. ובשער הגלגולים (הקדמה ל"ו) כתב וזה לשונו שמעתי ממורי ז"ל דראשי תיבות אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ (דברים לב, לח) הם 'אָחָז' והוא סוד גלגול אחז בן יותם ואיני יודע כונת הענין למה נרמז כאן עד כאן לשונו. ואנא עבדא אוסיף לרמוז בזה בס"ד 'חֵלֶב זְבָחֵימוֹ' בלתי יו"ד עולה ק"ג כמנין עֶבֶד הֳ' [102] שסופו נתקן ונעשה עבד ה' ואם תחשוב זבחימו ביו"ד [113] ככתוב יעלה מספר עֶבֶד הָאֵ־ל [112] עם הכולל והכל אחד. והנה במדרש פרשת לך לך (מדרש רבה מב, ג) איתא למה נקרא שמו אחז? שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות וכך אמר אחז אם אין גדיים אין תישים אם אין תישים אין צאן אם אין צאן אין רועה אם אין רועה אין עולם, כך היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין תלמידים אם אין תלמידים אין חכמים אם אין חכמים אין זקנים אם אין זקנים אין נביאים אם אין נביאים אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו עליהם הדא הוא דכתיב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי (ישעיה ח, טז) עיין שם. ונראה כיון שחטא בדבר זה שאחז בתי מדרשות שלא ירביצו שם תורה על כן תיקון שלו צריך שיתגלגל ברב אחד המרביץ תורה בישראל באיזה דור שיהיה כדי לתקן עון זה ולזה תמצא סופי תיבות 'אֲשֶׁר חֵלֶב' הוא רַב ואות וא"ו של 'זְבָחֵימוֹ' רמז לשש בשש והבן. גם עוד אותיות 'אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ' יהיה בהם צירוף תיבות אלו שהם 'אחז משוחרי בבל' לרמוז שיתוקן על ידי שוחרי התורה הבלולה במקרא ומשנה וגמרא.

    "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה" שֶׁהָרַג אֶת יְשַׁעְיָה (מלכים ב כא, טז). ידוע כי ישעיה היה זקנו אבי אמו לכן אמר 'דָּם נָקִי' רצונו לומר דם קין כמו דקין שפך דם אחיו שהוא קרובו כן זה שפך דם זקינו. גם נָקִי [160] גימטריא זקן [157] עם הכולל ג' אותיות. ואמר 'פֶּה לָפֶה' כי ישעיה נבלע בארז ונסרו במקום פיו ונח נפשיה בעבור שאמר בְּתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב (ישעיה ו, ה) וזהו שנאמר 'פֶּה לָפֶה' רצונו לומר פה שדבר בו גרם לו שיהרג במקום פה.

    אָמוֹן בָּא עַל אִמּוֹ, דִּכְתִיב "כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה" (דברי הימים ב לג, כג). דריש אַשְׁמָה אותיות מֵאִשָּׁה מצד אמו שהיתה אשה או 'אש מה' והיינו מה [45] גימטריא אדם [45] וזהו 'אש אדם'. גם אַשְׁמָה 'אם שה' כי שה לשון המשכה רצונו לומר משך אמו אצלו לשכב עמה.

    שֶׁחָקַק שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה עַל אַמָּתוֹ נראה דריש תיבת 'עָלָיו' (דברי הימים ב לג, כג) 'על יו' זו האמה שהיא סוד וא"ו והעטרה היא סוד יו"ד כנודע.

    מִפְּנֵי מָה לֹא מָנוּ אֶת מִיכָה מִפְּנֵי שֶׁפִּתּוֹ מְצוּיָה לְעוֹבְרֵי דְרָכִים (זכריה י, יא). הא דאהניה ליה מצוה זו להכריע עבירות חמורות של עבודה זרה דהוי מומר לכל התורה כולה היינו דמזדמן בזה שיחיה נפשות עוברים ושבים שהם צדיקים והיו צריכין למות מחמת רעבון ונעשה גרמא לחיותם וחיו שנים ועשו מצות מרובות.

    גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁהִרְחִיקָה שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת מִיִּשְׂרָאֵל (דברים כג, ה) הא דקרי לה לְגִימָה ולא קרי לה אֲכִילָה, נראה לי בס"ד לְגִימָה אותיות הַגִּימֶל כי הצדקה רמוזה באות הגימל שהוא רצונו לומר גמול דלים כנזכר בגמרא (שבת קד.). ואומרו 'מַרְחֶקֶת אֶת הַקְּרוֹבִים' רצונו לומר דרגא דשקר דאותיותיו קרובים 'וּמְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים' דרגא דאמת דאותיותיו רחוקים א' בראש מ'ם באמצע תי"ו בסוף.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 103b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף ק״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־680 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 123 מילים

      נפתחת ב״(תהלים צא, יד) ״כי בי חשק ואפלטהו…״

    2. קטע 229 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש בן לקיש מאי דכתיב (איוב…״

    3. קטע 320 מילים

      נפתחת ב״ולא נכתביה כלל ר' יוחנן ור"א חד…״

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן מנשה היה שונה חמשים וחמשה…״

    5. קטע 544 מילים

      נפתחת ב״תניא היה ר"מ אומר אבשלום אין לו…״

      חכמים: שמואל.

    6. קטע 666 מילים

      נפתחת ב״(מלכים ב כא, טז) וגם דם נקי…״

      חכמים: רבה, רבא.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״כתיב (דברי הימים ב לג, ז) פסל…״

    8. קטע 867 מילים

      נפתחת ב״אחז העמידו בעלייה שנאמר (מלכים ב כג,…״

    9. קטע 955 מילים

      נפתחת ב״מאי כי קצר המצע מהשתרע אמר רבי…״

      חכמים: רבי שמואל בר נחמני, רבי יונתן, שמואל.

    10. קטע 1040 מילים

      נפתחת ב״[אחז בטל את העבודה] וחתם את התורה…״

    11. קטע 1146 מילים

      נפתחת ב״אמון בא על אמו שנאמר (דברי הימים…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבה.

    12. קטע 1256 מילים

      נפתחת ב״כי אתא יהויקים אמר קמאי לא ידעי…״

    13. קטע 1348 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבא לרבה בר מרי מפני מה…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבא, רבה.

    14. קטע 1423 מילים

      נפתחת ב״א"ל במלכים לא שמעתי בהדיוטות שמעתי מפני…״

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״(זכריה י, יא) ועבר בים צרה והכה…״

      חכמים: רבי נתן, רב לשילה.

    16. קטע 1632 מילים

      נפתחת ב״בקשו מלאכי השרת לדוחפו אמר להן הקב"ה…״

    17. קטע 1747 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן משום רבי יוסי בן קסמא…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יוחנן.

    18. קטע 183 מילים

      נפתחת ב״מרחקת את הקרובים…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף ק״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026