כי בי חשק — לא שייך אלא ברבונא דעלמא כלומר אותו שחפץ בי וביראתי אפלטהו:
ע' שברשעים תלויה — שאינה כתובה בשיטת אותיות התיבה אלא תלויה היא למעלה ונראה ככתוב רשים:
כיון שנעשה אדם רש מלמטה — שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו:
נעשה רש מלמעלה — בידוע ששונאין אותו מלמעלה להכי כתוב רשים שני מיני רשות:
ולא נכתביה — לעי"ן כלל:
משום כבודו של דוד — שאין הדבר נוהג בצדיקים ודוד היו לו שונאים הרבה:
ונחמיה בן חכליה — שהיו לו שונאים הרבה מנכרים שמבקשין להרגו על שהיה בונה בית המקדש כדכתיב בעזרא (נחמיה ד׳:י״א) ואחת מחזקת השלח וגו' ל"א היו לו קנאים מישראל דכתיב (שם ז) רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי הוא חתן לשכניה בן ארח שהיו מבזין אותו. בקדושין (דף ע.) מפרש להאי קרא ולהכי איכתבא לומר שברשעים אמרינן ולא בצדיקים:
היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים — ספר ויקרא היה מחדש בו כל שנה ושנה ודורשו מפלפולו:
לא חיין — לא יחיו לעולם הבא עם הצדיקים ואין נדונין נמי בגיהנם ודוקא קאמר מלכי ישראל אבל שלמה וצדקיה מבית דוד אתו ואף על גב דכתיב בהו ויעש הרע חיין הן לעתיד:
אחז ואחזיה — ממלכי יהודה וקים להו שהיו רשעים ואמון ויהויקים לא חשיב ואף על גב דהוו רשעים מאד כדלקמן בהנהו קים להו דחיין:
הורג את כולן — שהיו נבקעין בכובד המשאוי:
כמ"ד שהרג ישעיה — ואהא קאמר קרא מלא את ירושלים פה לפה שנשמתו של צדיק שקולה כמו שמלא את ירושלים חללים:
כתוב — (במלכים) [דה"ב לג] וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים:
וכתיב והעמיד את האשרים והפסילים בד"ה (שם):
ולבסוף עשה — מנשה לאותו דמות ד' פרצופים:
כדי שתראה שכינה מכל צד — שתכנס להיכל תראה פרצוף כנגדו ותכעוס:
מלהשתרר עליו שני רעים — שכינה ודמות הפרצוף:
מצע — בית המקדש:
תעשה לו מסכה צרה — כאשה שנעשית צרה לחברתה:
העלה שממית — קורי עכביש שבטל עבודה מכל וכל עד שארגו עכביש קוריהן ע"ג המזבח:
היתר — נעשה לו כהיתר:
ממקום שיצאת משם — מקום שאדם יוצא ממנו שבע הוא ממנו ואינו מתאוה להנאת אותו מקום:
קמאי לא ידעי לארגוזי — מלכים ראשונים שלפנינו לא היו יודעים להכעיס המקום כמו שהוא חרף ואמר כלום אנו צריכין אלא לאורו שמאיר לנו השמש יבא ויטול אורו:
שאנו משתמשין בו — שמאיר ביותר:
אמרו לו — בני דורו והלא כסף וכו' דבני דורו צדיקים היו כדאמרן נסתכל בדורו של יהויקים ונתקררה דעתו:
מפני מה לא מנו את יהויקים — בהדי הנך שאין להם חלק לעולם הבא:
משום דכתיב ויתר דברי יהויקים — בתמיהה משום דכתיב ביה רשע כזה לא מנאוהו:
שם עבודת כוכבים על גופו — מתוך שהיה אדוק בה:
שם שמים — משום בזיון:
במלכים לא שמעתי — מפני מה לא מנו את יהויקים:
בהדיוטות שמעתי — מפני מה לא מנו מיכה בהדי ארבעה הדיוטות דמתניתין:
פתו מצויה לעוברי דרכים — שהיו כל העולם מתארחין אצלו כדכתיב (במקרא) כל העובר ושב אל הלוים זה מיכה:
זה פסלו של מיכה — כשכתב משה את השם והשליכו על נילוס להעלות ארונו של יוסף בא מיכה ונטלו בהחבא והיינו דכתיב ועבר בים צרה כשהעביר הקדוש ברוך הוא לישראל עבר מיכה עמהם שבידו השם לעשות העגל ל"א מיכה עשה פסל והביאו עמו כשעברו ישראל הים:
גרב — מקומו של מיכה בגרב הוה פסלו של מיכה קבוע ובשילה היה המשכן:
לדוחפו — למיכה:
ועל דבר זה — על פסלו של מיכה שלא מיחו ישראל בידו נענשו אנשי פילגש בגבעה שנפלו ביד בנימין והרגו מהם ארבעים אלף:
לגימה — אכילה שמאכילין אורחים:
שתי משפחות — עמון ומואב שלפי שלא קדמו ישראל בלחם ובמים נכתב שלא יבאו בקהל:
מעלמת עינים מן הרשעים — מעלמת מעיני המקום שלא להביט ברשעו לשלם לו כדרכו הרעה אלא עושה כאילו אינו רואה במעשיו:
