שדעתו קצרה — משים ללבו כל דאגות חבירו ודואג על כל מה שעתיד לבא עליו:
רחבה — ואינו משים ללבו דאגה כל כך ל"א דעתו קצרה רגזן:
והא איכא שבתות וימים טובים — שאין לך עני בישראל שאין לו מעדנים:
שנוי וסת — משנה וסת ואוכל יותר שאינו רגיל לאכול היינו תחילת חולי מעיים לפיכך אפילו שבתות ויו"ט רעים לו:
ה"ג הקורא שיר השירים ועושה אותו כמין זמר — שקורא בנגינה אחרת שאינו נקוד בה ועושה אותה כמין שיר אע"פ שמשיר השירים הוא ועיקרו שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא בקריאתו:
הקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו — במיסב על יינו עושה שחיקותיו בדברי תורה וקורא פסוקים בקול רם לשחק בהם בני המשתה אבל אם אומרו בזמנו על המשתה כגון שהוא יום טוב ונוטל כוס בידו ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים מענינו של יום מביא טובה לעולם:
וברוקק — שכן דרך מלחשים לרקק קודם הלחש ואסור להזכיר פסוק על הלחישה ויש לחשים שדרכן לרקק אחריהם ואומר אותן בלשון לעז ומזכירין להם שם בלשון לעז וא"ל רבי דמותר דאין אסור אלא לוחש אחר הרקיקה דנראה שמזכיר השם על הרקיקה ועוד לא נאסר אלא בלשון הקודש אבל בלעז לא:
אפילו נגע צרעת — אפילו לוחש (אחרי האי) קרא דלית ביה שם שמים על הרקיקה שקורא נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן (ויקרא י״ג:ט׳) לשם רפואה אין לו חלק לעולם הבא:
ואפילו ויקרא אל משה — שאין בו לא חולי ולא נגע דאין ראוי ללחשו על המכה ואין מזכירו לשם רפואה אלא כסבור הוא להנצל בזכות דברי תורה שהוא הזכיר אסור ללוחשו:
וממשמשין במעיים — של חולה בשבת ואין בכך משום רפואה דסיכה איתקש לשתיה:
ולוחשין על נחשים ועל עקרבים בשבת — בשביל שלא יזיקו ואין בכך משום צידה:
כלי על העין — שכן דרך ליתן כלי מתכות על העין כדי לקרר העין. א"נ כגון שעושין לאדם שחש בעינו מקיפים עינו בטבעת:
כלי הניטל — כגון מפתח סכין וטבעת:
בדבר שדים — שכן עושין כשאובדין שום דבר שואלין במעשה שדים והם מגידים להם ואסור לעשות בשבת משום ממצוא חפצך (ישעיהו נח):
אף בחול אסור — לשאול בשדים כדמפרש לקמן משום סכנה:
כי הא דרב יצחק — היה שואל במעשה שדים ובקש השד להזיקו ונעשה לו נס ובלעו הארז:
סך ואחר כך ממשמש — הוי שנוי דבחול דרך למשמש ואח"כ לסוך:
שרי שמן — יש מעשה שדים ששואלין על ידי שמן וקרי להו שרי שמן והיינו שרי בוהן ויש ששואלין בשפופרת של ביצה וקרי להו שרי ביצים:
אלא שמכזבין — לכך נמנעו מלשאול בהן:
לוחשים על שמן שבכלי — אותן העושין מעשה שדים דרכן ללחוש על שמן שבכלי ואין דרכן ללחוש על שמן שביד שאינו מועיל לפיכך אדם יכול לסוך על ידו משמן שביד ואין לחוש שמא נעשה בו מעשה שדים ואין בו סכנת השד:
שף — סך שמן בפניו:
צמחין — אבעבועות מלנ"ץ:
זיקא דחמת — רוח של אותו שד ששמו חמת אני רואה בפניך שאחזתך:
חמה עזה יש בעולם — על עצמו היה אומר שכעס עליו המקום והכביד חוליו:
שכל זמן שהייתי רואה את רבי שאין יינו מחמיץ וכו' — כלומר שהיתה הצלחה בכל מעשיו:
מדביש — מתקלקל ונעשה צלול מחמת חמימות:
אמרתי קבל רבי את עולמו — כל שכרו:
רואה רבי בצער — ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח:
כלום חסרתי — שאתה אומר אני סובל עונותי:
שגלגל חמה בעולם הזה — ולא לעתיד שמאורות מתחדשות:
חביבין יסורין — שמכפרין עליך:
