מידי דהוה לאחר מיתה — דילפינן לקמן מקלל לאחר מיתה חייב וא"ת והתנן מכה לאחר מיתה פטור והכא מיחייב ליה אהכאה דקתני הכהו וקללו היינו טעמא דפטור מכה לאחר מיתה משום דבעינן חבורה ולאחר מיתה ליכא חבורה דליכא נפש דנפקא ליה לעיל מנפש ויוצא ליהרג איכא חבורה דחי הוא אלא דסופו למות:
מתני' שהמקלל לאחר מיתה חייב — כדליף בגמרא:
והמכה לאחר מיתה פטור — דחבורה ליכא:
גמ' אביו ואמו קלל — קרא יתירא הוא דהא כתיב רישיה דקרא אשר יקלל את אביו ואת אמו:
מכה שעשה שלא בעמך כבעמך — דגבי הכאה לא כתיב בעמך למעוטי שאינו עושה מעשה עמך והאי תנא סבר לא מקשינן הכאה לקללה מפני המקרא המפסיק בינתים:
לא חייב בו לאחר מיתה — דהא חבורה כתיב:
לרבות בת — טומטום ואנדרוגינוס:
אין לי אלא אביו ואמו — שניהם יחד:
אביו קילל ואמו קילל — בראש המקרא סמך קללה לאביו ובסוף סמך לאמו:
עד שיפרט לך הכתוב יחדיו — וכמו שפרט בחורש בשור ובחמור מדפרט לך ש"מ דאי לא הוי יחדו הוה משמע שור לבדו וחמור לבדו והא אביו ואמו דרישא דרשינן נמי או אביו או אמו וסיפא לאתויי לאחר מיתה:
מומקלל אביו — דואלה המשפטים:
ואידך — דמפיק לאחר מיתה מאביו ואמו קילל:
ולתני נמי וכו' — אמתניתין קאי דקתני זה חומר במקלל מבמכה:
לימא הני תנאי — תנא דמתניתין דלא תנא חומר במכה שעשה בו שלא בעמך כבעמך ותנא דברייתא דלעיל דתנא ומה מכה שעשה בו:
גירי אמת הן — מתחילתן גרים גמורים היו ועכשיו הרשיעו וישראל שאינו עושה מעשה עמך הוא וכי היכי דעל קללתו פטור על הכאתו נמי פטור:
גירי אריות הן — והרי הם כעובדי כוכבים גמורים:
אי הכי — דטעמא דפטור משום דגירי אריות הן:
היינו דתנא עלה — בתמיה בהך מתני' דקתני אינו מצווה לא על הכאתו ולא על קללתו קתני ושורו כישראל שור שלנו שנגח את שורו ושורו שנגח שלנו תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם ואילו דעובד כוכבים תנן שור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים פטור ושל עובד כוכבים שנגח שור. של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:
מתני' שיכניסנו לרשותו — דכתיב (שמות כב) ונמצא בידו ותניא במכילתא ונמצא אין מציאה בכל מקום אלא בעדים בידו אין בידו אלא ברשותו וכן הוא אומר (במדבר כ״א:כ״ו) ויקח את כל ארצו מידו:
גמ' עמור — שמוש:
גנבו ומכרו כשהוא ישן מהו — לקמן מפרש לה הבעיא:
מכר אשה לעוברה — גנב אשה מעוברת ומכרה לעוברה שלא מכר הגוף שלה אלא שיהא עובר מכור:
דליכא עימור — לא בישן ולא בעובר:
דזגא עליה — דסמך עליו:
דאוקמא באפי זיקא — וכל כמה שהיא עבה מועיל יותר להגין בפני הרוח:
אין אלא איש — כשהגנב איש:
וגונב איש — שהנגנב איש ולא אשה וקרא קמא דלא קפיד אנגנב למהוי איש דכתיב נפש הלכך אין לי אלא איש שגנב בין איש בין אשה דהיכא דגנב הוי איש כתוב גונב נפש ואשה שגנבה איש דכתיב וגונב איש וגונב אפילו אשה גונבת משמע:
הגנב — מ"מ וההוא דרשינן ליה בספרי למעוטי גונב עבד:
ועדיין ישנו ברשותו — ברשות הנגנב עצמו שעדיין לא הכניסו גנב ברשותו:
פטור — שהרי לא גנבו:
לאביו — אביו של נגנב:
