בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף כ״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    קים לי בנפשאיולא היתה ספיקא בידו וטעות הוא וכי אתני אדעתא דהוא נצח אתני ולא גמר ואקני אבל תולה בדעת יונו ספיקא הוא בידו אי נצח ואפ"ה אתני מספיקא הלכך גמר ומקני:

    בנקשא תליא מילתאשיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף:

    ה"ג אנא ידענא בנקשא טפי:

    נקשאהכאה זו על זו:

    פספסיןשברי עצים והן מרלי"ש בלע"ז:

    אפילו קליפי אגוזיםשאין עשויין לכך ואקראי בעלמא הוא:

    דאפילו לנכרישישתכח שם ריבית מפיהם דתו ודאי לא הדרי לקלקולייהו:

    שממרים את היוניםמרגיזים אותן זה על זה להלחם:

    אפילו בהמה וחיהדלאו מילתא דשכיחא הוא:

    פגמיהןאלו דפין שמזרזים בהן:

    אפילו במדברדלא שכיחי יונים דיישוב והאי פירושא ללישנא דארא נקיט ליה ולא מגופא דברייתא היא וללישנא דאי תקדמה יונך ליון איכא לפרושי חזרה גמורה דהא אפילו בחנם נמי לא עבדו כדפרישית גבי קוביא:

    ויבדלושלא ישאו ויתנו בפירותיהן ויפקרו גנותיהן לעניים:

    לא חזרת דבריםלומר לא נוסיף עוד אלא חזרה הנכרת שיפזרו פירות שביעית שבגנותיהן לעניים:

    היינו דמשכחת לה בהמהדאפשר שמלמדה לרוץ כשתשמע קולו:

    בת הכי היאשתביא בהמות הבר לביתה עמה והלא ירדפוה החיות:

    שור הברדומה לחיה ואם מגדלו בביתו הולך למדברות ומטעה החיות לבא אחריו ויש בהן גזל מפני דרכי שלום שמביא אותן מן הביברין והא דקרי ליה בהמה כמאן דאמר מין בהמה הוא ופלוגתייהו לענין התרת חלבו וכיסוי הדם:

    חמסןיהיב דמי אלא שאין רצון הבעלים למכור:

    דאוריי' הואאל תשת רשע עד. ובמסכת גיטין (דף נט:) תנן מציאת חרש שוטה וקטן יש בהן גזל מפני דרכי שלום שלא יתקוטט אביו או קרוביו:

    סוף סוף ממונא שקליועברי אתקנתא דרבנן מחמת חימוד ממון:

    פסלינהודחשידי למשקל אגרא ואסהודי שקרא:

    כיון דחזו דחטפיושקלי כלומר דאפי' דמי קא יהבי אתי לידי גזלנות כלומר שהיה קשה לבעלים למכור ובעל כרחן חוטפין וזורקין המעות לפניהם:

    גבאיןממונין שהעמידן המלך לגבות מס ומנת המלך וכרגא וארנונא מישראל חביריהם:

    אקראי בעלמאמה שהבהמה נכנסת לשדות של אחרים ורועה אקראי הוא ואין הרועה מתכוין לכך:

    יתירתאיותר מן הקצבה:

    בארץ ישראלחמירי טפי משום ישוב ארץ ישראל:

    מגדלין איתמרשמגדלין אותם בבתיהם ואפי' הכי בארץ ישראל פסולין מגדלי בהמה דקה דעבידא דמשמטא ורהטא לתוך השדות אבל גסה לא משתמטא ואפשר לנוטרה אבל רועה שמרען בחוץ באפר של ישוב אפי' בהמה גסה פסול שנכנסת בשדה של אחרים:

    ה"נ מסתבראדרועה בהמה גסה פסול:

    נאמנין עלי שלשה רועי בקרמכלל דאי לא קבלינהו עליה לא מהימני:

    לא לדינאדלדינא מודינא דפסולין משום דלא גמירי דינא:

    דלא שכיחי בישובולא ראו ולא שמעו עסקי דין בין אדם לחבירו אי קבלינהו עלויה לא מצי למיהדר:

    סתם רועהדאכתי לא חזינן דעיילו בהמותיו בשדות אחרות:

    סתם גבאי כשרעד דשמעינן ביה דשקיל יתירתא:

    כי הוה חזיאבוה דר' זירא:

    רבנןמיושבי העיר:

    אמר לך עמי בא בחדריךדלא נחזינא בך ריש נהרא שהוא שר העיר ורואה שרבים יושבי העיר ושואל ממון הרבה לכל שנה והוא היה מיקל עליהם המס ומדחה את שר העיר לאמר שיושביה מועטין ואין ממי לגבות:

    נכיס אבא לפום בראישחוט את האב לפני הבן כלומר יגבה מהן ממון:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 25 עמוד ב

    1קים לי בנפשאי דידענא טפי. אבל תולה בדעת יונו אימא לא.

    2ואי תנא תולה בדעת יונו, דאמר: בנקשא תליא מילתא, ואנא ידענא לנקושי טפי. אבל תולה בדעת עצמו אימא לא. צריכא.

    3מיתיבי: המשחק בקוביא אלו הן המשחקים בפיספסים ולא בפיספסים בלבד אמרו, אלא אפילו קליפי אגוזים וקליפי רימונים.

    4ואימתי חזרתן? משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה, דאפילו בחנם לא עבדי.

    5מלוה בריבית: אחד המלוה ואחד הלוה. ואימתי חזרתן? משיקרעו את שטריהן, ויחזרו בהן חזרה גמורה, אפילו לנכרי לא מוזפי׃

    6ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד אמרו, אלא אפילו בהמה חיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו את פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפי' במדבר נמי לא, עבדי׃

    7סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדלו׃

    8וא"ר נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו אלא חזרת ממון כיצד אומר אני פלוני בר פלוני כינסתי מאתים זוז בפירות שביעית והרי הן נתונין במתנה לעניים׃

    9קתני מיהת בהמה בשלמא למאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה בהמה אלא למ"ד ארא בהמה בת הכי היא׃

    10אין בשור הבר וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא דתנן שור הבר מין בהמה הוא רבי יוסי אומר מין חיה׃

    11תנא הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין׃

    12גזלן דאורייתא הוא לא נצרכא אלא למציאת חרש שוטה וקטן׃

    13מעיקרא סבור מציאת חרש שוטה וקטן לא שכיחא אי נמי מפני דרכי שלום בעלמא כיון דחזו דסוף סוף ממונא הוא דקא שקלי פסלינהו רבנן׃

    14החמסנין מעיקרא סבור דמי קא יהיב אקראי בעלמא הוא כיון דחזו דקא חטפי גזרו בהו רבנן׃

    15תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין׃

    16רועים מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא כיון דחזו דקא מכווני ושדו לכתחילה גזרו בהו רבנן: הגבאין והמוכסין מעיקרא סבור מאי דקיץ להו: קא שקלי כיון דחזו דקא שקלי יתירא פסלינהו׃

    17אמר: רבא רועה שאמרו אחד רועה בהמה דקה ואחד רועה בהמה גסה׃

    18ומי אמר רבא הכי והאמר רבא רועה בהמה דקה בא"י פסולין בחוצה לארץ כשרין רועה בהמה גסה אפילו בא"י כשרין ההוא במגדלים איתמר׃

    19ה"נ מסתברא מדקתני נאמנין עלי שלשה רועי בקר מאי לאו לעדות׃

    20לא לדינא דיקא נמי דקתני שלשה רועי בקר ואי לעדות שלשה למה לי׃

    21ואלא מאי לדינא מאי איריא שלשה רועי בקר כל בי תלתא דלא גמרי דינא נמי׃

    22הכי קאמר אפילו הני דלא שכיחי ביישוב׃

    23א"ר יהודה סתם רועה פסול סתם גבאי כשר׃

    24אבוה דר' זירא עבד גביותא תליסר שנין כי הוה אתי ריש נהרא למתא, כי הוה חזי רבנן א"ל (ישעיהו כו, כ) לך עמי בא בחדריך כי הוה חזי אינשי דמתא אמר ריש נהרא אתא למתא והאידנא נכיס אבא לפום ברא וברא לפום אבא,׃

    תוספות

    אי נמי מפני דרכי שלוםתימה למ"ד מפריחי יונים ארא א"כ מעיקרא נמי פסולים מפני דרכי שלום וי"ל דהא דאמרי' מפני דרכי שלום קאי אלישנא דתקדמיה יונך ליון:

    מעיקרא סבור דמי קיהיבוא"ת וליפסול מדאורייתא דקא עבר אלאו דלא תחמוד וי"ל דלא תחמוד משמע דלא יהיב דמי וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל וא"ת והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) לא תחמוד בלא דמי משמע להו משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים דלא תחמוד הוו אפי' בדיהיב דמי וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת ועי"ל דהכא הכי קאמר דמי קא יהבי והיו מפייסים אותם עד שיאמרו רוצה אני אם כן לא עברי אלאו דלא תחמוד כיון דחזו דשקלי בעל כרחייהו ולא היו חוששין אם יתפייסו פסלינהו:

    מגדלי איתמרפי' בהמה דקה אסור לגדל אפי' בבית משום ישוב ארץ ישראל דילמא אתי לרעותן בשדות ובהמה גסה מותר לגדל בבית ולא גזרו בה חכמים משום דצריך לחרישה ואין יכולין לעמוד בהאי גזירה וא"ת והא מתניתין היא במרובה (ב"ק דף עט: ושם) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל משמע דווקא דקה אבל גסה מגדלין וי"ל דאי מההיא הוה אמינא ה"ה גסה ודקה דנקט לאשמועינן חידוש דסיפא דאפי' דקה אינו אסור אלא בארץ ישראל דווקא אבל לא בסוריא דכיבוש יחיד לא הוי כיבוש קמ"ל:

    סתם גבאי כשרפ"ה והא דהוסיפו הגבאין והמוכסין בדחזו דשקלי יתירתא וקא אתי לאשמועינן דאע"ג שהחזיר הגבאי והמוכס פסול דלא דמי לשאר גזלנים שהחזירו דכשרים דהאי לא ידע למאן נהדר ועוד כיון דעדיין הם עוסקין בגבאות ובמכס חשודים לחזור לקלקולם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    בר ביניתוס אסהידו עליה חד אמר קמאי דידי אוזיף ברבית וחד אשהיד לדידי אוזפן ברבית פסליה רבא לבר ביניתוס. ואקשינן והא רבא הוא דאמר לווה ברבית פסול לעדות ואיך פסליה רבא לבר ביניתוס על פי עד אחד פסול רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד ושנינן הני מילי במשהדי עליה סהדי דלווה ברבית אבל בהודאתו הוא כי לוה ברבית לא וזהו שאמר רבא לטעמיה דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וכבר פירשנוהו בפ"א. ההוא טבחא דנפיק טריפתא מתותיה ידיה פסליה רב נחמן ועבריה אזל רבי מזייה וטופריה סבר לאכשוריה כלומר חזר בתשובה א"ל רבא דלמא איערומי מערים אין לו תקנה אלא עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה או שיוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו אי עביד כי האי גוונא מכשירין אותו:

    ומפריחי יונים הכא תרגימו אי תקדמיה יונך ליוני פי' מתנין ביניהם כל מי שתקדים יונתי ליונת חבירו יטול מחבירו כך וכך ומפריחין אותן שניהן בבת אחת ומנקשין אחריהן והקודם נוטל בעליו מחבירו מה שהיה ביניהן ר' חמא בר הושעיא אמר ארא. פי' ארא קושרין חוט ארוך בעוף ומפריחין אותו בגג ומצפצפין ומתקבצין סביבותיו עופות של בני אדם מן שובכין אחרים וכיון שמתקבצין פושט רשת ונוטלן וזהו שבשא. והכא תרגימו אמר כי האי גוונא לאו גזלן הוא מפני דרכי שלום הוא ומאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו משחק בקוביא אין הכי נמי מיהו משחק בקוביא הוא תולה בדעת עצמו וסבר קים ליה בנפשאי דאנא ידענא לשחק בקוביא טפי מיניה לפיכך לא גמר ומקני אבל תולה בדעת יונתו אימר גמר ומקני כו' ומותבינן על מאן דאמר ארא מהא דתניא מפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא בהמה חיה ועוף בשלמא למאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה אפילו בהמה. אלא למאן דאמר ארא בהמה בת ארא היא ושנינן אין בשור הבר כלומר כי הוא גועה במדברות וכשיגעה מתקבצין אצלו וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא דתנן שור הבר מין בהמה הוא ר' יוסי אומר מין חיה:

    תניא משחק בקוביא שאמרו אלו המשחקין בפספסיןולא פספסין בלבד אמרו אלא קליפי אגוזים או קליפי רמונים ואימתי חזרתן משישברו פספסיהן ויחזרו חזרה גמורה ואפילו בחנם נמי לא עבדי:

    מלוי ברבית אחד המלוה וא' הלוה ואימתי חזרתן משיקרעו שטרותיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו לנכרים נמי לא מוזפי ברבית. מפריחי יונים אלו שממרין היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא אפילו בהמה וחיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה. דאפילו במדבר לא עבדי פי' פגמיהן הכלים שצדין בהן. סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדקו בחזרת ממון ולא בחזרת דברים. כיצד אם אמר אני פלוני כנסתי מאתים זוז מפירות שביעית והרי הן במתנה לעניים. תנא הוסיפו בהן הגזלנין מציאת חרש וקטן אע"פ שהן מפני דרכי שלום כיון דסוף סוף ממונא שקלי מינייהו פסלינהו רבנן אבל גזלן גמור מדאורייתא הוא פסול. והחמסנין נמי אע"ג דיהבי דמי כיון דחזו רבנן דחטפי ושקלי מינייהו בעל כרחן פסלינהו רבנן. והרועים כיון דחזו להו דשקלי מן הזרעים שבשדות בני אדם ושדו קמי בהמתייהו פסלינהו רבנן והני מילי רועה בהמה דידהו אבל רועה בהמה דעלמא לא חזקה אין אדם חוטא ולא לו כך מפורש בתחלת שנים אוחזין בטלית והגבאין והמוכסין כיון דחזי להו דשקלי יתירא ממאי דקייץ להו פסלינהו רבנן.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף כ״ה עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף כ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־414 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    קים לי בנפשאי ולא היתה ספיקא בידו וטעות הוא וכי אתני אדעתא דהוא נצח אתני ולא גמר ואקני אבל תולה בדעת יונו ספיקא הוא בידו אי נצח ואפ"ה אתני מספיקא הלכך גמר ומקני:

    בנקשא תליא מילתא שיש לו דפין של עץ מנקשין זו לזו והיונה שומעת קולן ומכרת שבעלה מזרזה וממהרת לעוף:

    ה"ג אנא ידענא בנקשא טפי:

    נקשא הכאה זו על זו:

    פספסין שברי עצים והן מרלי"ש בלע"ז:

    אפילו קליפי אגוזים שאין עשויין לכך ואקראי בעלמא הוא:

    דאפילו לנכרי שישתכח שם ריבית מפיהם דתו ודאי לא הדרי לקלקולייהו:

    שממרים את היונים מרגיזים אותן זה על זה להלחם:

    ועוד 28 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    תוספות

    אי נמי מפני דרכי שלום תימה למ"ד מפריחי יונים ארא א"כ מעיקרא נמי פסולים מפני דרכי שלום וי"ל דהא דאמרי' מפני דרכי שלום קאי אלישנא דתקדמיה יונך ליון:

    מעיקרא סבור דמי קיהיב וא"ת וליפסול מדאורייתא דקא עבר אלאו דלא תחמוד וי"ל דלא תחמוד משמע דלא יהיב דמי וכי יהיב דמי ליכא לאו דחמוד כלל וא"ת והא אמרינן בפ"ק דבבא מציעא (דף ה:) לא תחמוד בלא דמי משמע להו משמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים דלא תחמוד הוו אפי' בדיהיב דמי וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת ועי"ל דהכא הכי קאמר דמי קא יהבי והיו מפייסים אותם עד שיאמרו רוצה אני אם כן לא עברי אלאו דלא תחמוד כיון דחזו דשקלי בעל כרחייהו ולא היו חוששין אם יתפייסו פסלינהו:

    מגדלי איתמר פי' בהמה דקה אסור לגדל אפי' בבית משום ישוב ארץ ישראל דילמא אתי לרעותן בשדות ובהמה גסה מותר לגדל בבית ולא גזרו בה חכמים משום דצריך לחרישה ואין יכולין לעמוד בהאי גזירה וא"ת והא מתניתין היא במרובה (ב"ק דף עט: ושם) אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל משמע דווקא דקה אבל גסה מגדלין וי"ל דאי מההיא הוה אמינא ה"ה גסה ודקה דנקט לאשמועינן חידוש דסיפא דאפי' דקה אינו אסור אלא בארץ ישראל דווקא אבל לא בסוריא דכיבוש יחיד לא הוי כיבוש קמ"ל:

    סתם גבאי כשר פ"ה והא דהוסיפו הגבאין והמוכסין בדחזו דשקלי יתירתא וקא אתי לאשמועינן דאע"ג שהחזיר הגבאי והמוכס פסול דלא דמי לשאר גזלנים שהחזירו דכשרים דהאי לא ידע למאן נהדר ועוד כיון דעדיין הם עוסקין בגבאות ובמכס חשודים לחזור לקלקולם:

    Tosafot on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    רבנו חננאל

    בר ביניתוס אסהידו עליה חד אמר קמאי דידי אוזיף ברבית וחד אשהיד לדידי אוזפן ברבית פסליה רבא לבר ביניתוס. ואקשינן והא רבא הוא דאמר לווה ברבית פסול לעדות ואיך פסליה רבא לבר ביניתוס על פי עד אחד פסול רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד ושנינן הני מילי במשהדי עליה סהדי דלווה ברבית אבל בהודאתו הוא כי לוה ברבית לא וזהו שאמר רבא לטעמיה דאמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע וכבר פירשנוהו בפ"א. ההוא טבחא דנפיק טריפתא מתותיה ידיה פסליה רב נחמן ועבריה אזל רבי מזייה וטופריה סבר לאכשוריה כלומר חזר בתשובה א"ל רבא דלמא איערומי מערים אין לו תקנה אלא עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה או שיוציא טרפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו אי עביד כי האי גוונא מכשירין אותו:

    ומפריחי יונים הכא תרגימו אי תקדמיה יונך ליוני פי' מתנין ביניהם כל מי שתקדים יונתי ליונת חבירו יטול מחבירו כך וכך ומפריחין אותן שניהן בבת אחת ומנקשין אחריהן והקודם נוטל בעליו מחבירו מה שהיה ביניהן ר' חמא בר הושעיא אמר ארא. פי' ארא קושרין חוט ארוך בעוף ומפריחין אותו בגג ומצפצפין ומתקבצין סביבותיו עופות של בני אדם מן שובכין אחרים וכיון שמתקבצין פושט רשת ונוטלן וזהו שבשא. והכא תרגימו אמר כי האי גוונא לאו גזלן הוא מפני דרכי שלום הוא ומאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו משחק בקוביא אין הכי נמי מיהו משחק בקוביא הוא תולה בדעת עצמו וסבר קים ליה בנפשאי דאנא ידענא לשחק בקוביא טפי מיניה לפיכך לא גמר ומקני אבל תולה בדעת יונתו אימר גמר ומקני כו' ומותבינן על מאן דאמר ארא מהא דתניא מפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא בהמה חיה ועוף בשלמא למאן דאמר אם תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה אפילו בהמה. אלא למאן דאמר ארא בהמה בת ארא היא ושנינן אין בשור הבר כלומר כי הוא גועה במדברות וכשיגעה מתקבצין אצלו וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא דתנן שור הבר מין בהמה הוא ר' יוסי אומר מין חיה:

    תניא משחק בקוביא שאמרו אלו המשחקין בפספסין ולא פספסין בלבד אמרו אלא קליפי אגוזים או קליפי רמונים ואימתי חזרתן משישברו פספסיהן ויחזרו חזרה גמורה ואפילו בחנם נמי לא עבדי:

    מלוי ברבית אחד המלוה וא' הלוה ואימתי חזרתן משיקרעו שטרותיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפילו לנכרים נמי לא מוזפי ברבית. מפריחי יונים אלו שממרין היונים ולא יונים בלבד אמרו אלא אפילו בהמה וחיה ועוף ואימתי חזרתן משישברו פגמיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה. דאפילו במדבר לא עבדי פי' פגמיהן הכלים שצדין בהן. סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית ואימתי חזרתן משתגיע שביעית אחרת ויבדקו בחזרת ממון ולא בחזרת דברים. כיצד אם אמר אני פלוני כנסתי מאתים זוז מפירות שביעית והרי הן במתנה לעניים. תנא הוסיפו בהן הגזלנין מציאת חרש וקטן אע"פ שהן מפני דרכי שלום כיון דסוף סוף ממונא שקלי מינייהו פסלינהו רבנן אבל גזלן גמור מדאורייתא הוא פסול. והחמסנין נמי אע"ג דיהבי דמי כיון דחזו רבנן דחטפי ושקלי מינייהו בעל כרחן פסלינהו רבנן. והרועים כיון דחזו להו דשקלי מן הזרעים שבשדות בני אדם ושדו קמי בהמתייהו פסלינהו רבנן והני מילי רועה בהמה דידהו אבל רועה בהמה דעלמא לא חזקה אין אדם חוטא ולא לו כך מפורש בתחלת שנים אוחזין בטלית והגבאין והמוכסין כיון דחזי להו דשקלי יתירא ממאי דקייץ להו פסלינהו רבנן.

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    מציאת חרש שוטה וקטן יש בהם גזל מפני דרכי שלום ומ"מ אינה יוצאה בדיינין כמו שבארנו בראשון של מציעא ואעפ"כ הגוזלה פסול לעדות ושמא תאמר מה הוצרך בעל התלמוד למנותה בתוספת והרי היתה בכלל מפריחי יונים לדעת המפרש ארא שאין שם גזל אלא מפני דרכי שלום כמו שביארנו שמא היינו מחלקים ביניהם מצד שמציאת חרש אין בה דרכי שלום מצד הנגזל אלא מצד קרוביו ולא היה לנו לדקדק בה החמסנים גם כן פסולים לעדות הואיל ולוקחים על כרח הבעלים אע"פ שנותנים דמים כמו שאמרו חמסן יהיב דמי:

    הרועים סתמן פסולים לעדות גם כן שסתמן שמרעין בשדות אחרים ואחד רועי בהמה דקה ואחד רועי בהמה גסה בכלל זה ומ"מ התבאר בראשון של מציעא דווקא ברועה בהמות שלו אבל רועה בהמות של אחרים סתמו כשר שאם לא כן האיך אנו מוסרין בהמות לרועה והרי יש כאן נתינת מכשול אלא חזקה אין אדם חוטא ולא לו ואע"פ שבבהמות שלו סתמו פסול מ"מ אינו בכלל לא מעלין ולא מורידין האמור עליו במסכת עבודה זרה אלא אם נודע בהם שמרעין בשדות אחרים מגדלי בהמה ר"ל שמגדלין אותן בבתיהן או בפרדסיהן ואין מרעין אותן באפר ובבקעה אם בהמה גסה כשרים בכל מקום שאין הגסה עשויה להשמט ולילך ברשות אחרים אבל הדקה בארץ ישראל פסולין שעשויה היא להשמט אבל בחוצה לארץ כשרים הואיל ובביתו הוא מגדלן הא רועה באפר ובבקעה של שדות פסול בכל מקום אפילו מן הסתם:

    גבאים והם שנתמנו מצד המלך לגבות המס שהוא מטיל סתמן כשרים אבל אם נודע שלקחו שום דבר ביתר מן הראוי נפסלו מיד:

    המוכסים סתמן פסולין ולא סוף דבר במוכס העומד מאליו אלא אף בשהעמידו המלך ולא מפני שהמכס מעיקרו גזל שהרי דינא דמלכותא דינא ואסור לגוזלו כמו שבארנו בקמא פרק הגוזל אלא מפני שסתם המוכסים אינם משוים את המדות וסתמן שהם מחניפין את העשירים ומכבידין על העניים ומ"מ אם היה קצוב המכס לפי גולגולת אין כאן בית מחוש לסתמן אא"כ הוא חשוד ליטול יותר וליקח לעצמו:

    אע"פ שדין המלך דין גמור הוא בין בהטלת מכס ובין בהטלת מס ובשאר החקים שהוא חוקק ואסור לאדם לגנוב או לגזול או להעביר עליו את הדרך בשום צד ערמה או תחבולה מ"מ מותר לשנות לו בדברים לומר שיושבי העיר מועטין ועניים ושלא יכביד עליהם במסים ותשחורות וכן מותר להערים שלא להתראות לפניו שהם רבים או עשירים ויכביד לשאול וכן כל כיוצא באלו הדברים:

    Meiri on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ה"נ מסתברא כו' ג' רועי בקר מאי לאו לעדות כו' למאי דסלקא דעתך השתא ע"כ הך מתני' דג' רועי בקר מתניי' לבתר דהוסיפו עליהן הנך דקתני בברייתא הרועים כו' ולא הוסיפו עליהן רק אהנך דקתני ואלו הן הפסולין כו' ודו"ק:

    תוס' בד"ה מעיקרא כו' ומשמע לאינשי דווקא הוא דמשתמע כך אבל הם טועים כו' עכ"ל אין רצונם דמה"ט ליפסלו מדאורייתא דהא בהדיא קאמר התם דמה"ט דלאינשי בלא דמי משמע להו אינו פוסל לשבועה וה"נ נימא הכא לענין עדות אלא דר"ל כפי מה שפירשו תוספות לעיל דהנך פסולי דמתני' פסולי דרבנן נינהו דמשחק בקוביא אע"ג דאסמכתא לא קניא מ"מ אינו דאורייתא כיון שהוא אינו סבור לעשות איסור כו' וכן מלוה בריבית כו' ואם כן קשיא להו אמאי לא גזרו נמי אחמסן מעיקרא בהנך פסולי דמתני' כיון שהוא עובר בלא תחמוד אע"ג שהוא סובר שאינו עובר דהא בכה"ג גזרו נמי בהנך פסולי דמתני' וק"ל:

    בא"ד וי"ל דמשמע להו דקאמר ר"ל נמי דכן הוא האמת עכ"ל אבל התוס' בפרק המניח ובפ' א"נ לא כתבו כן והיינו לפי תירוצם בתרא שכתבו הכא אקושייתם וק"ל:

    בד"ה מגדלי כו' וא"ת והא מתני' היא במרובה אין מגדלין בהמה דקה כו' אבל גסה מגדלין כו' עכ"ל ארישא דמלתא דרבא דאמר רועה בהמה דקה בא"י פסול לא קשיא להו בפשיטות הא מתני' היא במרובה אין מגדלין בהמה דקה כו' די"ל דאע"ג דאין מגדלין הוה אפשר לומר דאינו פסול אבל מדיוקא דבהמה גסה מגדלין קשיא להו שפיר כיון דמותר לגדל ודאי דכשרין מיהו אכתי ארישא דמלתא דקאמר רועה בהמה דקה כו' בחו"ל כשרין ה"מ לאקשויי הא מתני' היא במרובה אין מגדלין בהמה דקה בא"י הא בחו"ל מגדלין ועיין בתוס' בפ' מרובה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' ואחד רועה בהמה גסה עי' רשב"ם ב"ב דף קכ"ח ע"א ד"ה שלשה וצע"ג. אח"כ הראו לי בס' שושנים לדוד הביא קושיא זו בשם הב"ד והוא כתב לתרץ דמתני' קודם שהוסיפו עליהם והרועים כשירים אבל רועי צאן היו פסולים דהתנא בא"י קאי. ולענ"ד אינו דהא בא"י פסולים דאסור לגדל משום ישובו של א"י והרשב"ם שם נקט דפסולים משום גזלנים ובזה גסה ודקה שוין:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    כִּי הֲוָה אָתָא רֵישׁ נַהֲרָא לְמָתָא, כִּי הֲוָה חָזִי רַבָּנָן, אָמַר לְהוּ "לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ" (ישעיה כו, כ). נראה לפי שהם חכמים מדבר עמהם ברמז אבל להמון העם היה מדבר להדיה ומה שאמרו נָכִיס אַבָּא לְפוּם בְּרָא וכו' כי המעות הם חיות אדם על דרך שאומרים העולם כִּי 'הַדָּם' הוּא הַנָּפֶשׁ (דברים יב, כג) ולכן כשלוקח ממנו ממון כאלו שוחטו בפני בניו המתפרנסים ממנו וכן להפך כי יש אב מפרנס בניו ויש להפך הבן מפרנס אביו וכנגד שתים נקיט האי לישנא.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 25b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף כ״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־414 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״קים לי בנפשאי דידענא טפי. אבל תולה…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״ואי תנא תולה בדעת יונו, דאמר: בנקשא…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: המשחק בקוביא אלו הן המשחקים בפיספסים…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״ואימתי חזרתן? משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן…״

    5. קטע 519 מילים

      נפתחת ב״מלוה בריבית: אחד המלוה ואחד הלוה. ואימתי…״

    6. קטע 629 מילים

      נפתחת ב״ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים ולא…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״סוחרי שביעית אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״וא"ר נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״קתני מיהת בהמה בשלמא למאן דאמר אי…״

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״אין בשור הבר וכמאן דאמר שור הבר…״

      חכמים: רבי יוסי.

    11. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״תנא הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין…״

    12. קטע 1210 מילים

      נפתחת ב״גזלן דאורייתא הוא לא נצרכא אלא למציאת…״

    13. קטע 1324 מילים

      נפתחת ב״מעיקרא סבור מציאת חרש שוטה וקטן לא…״

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״החמסנין מעיקרא סבור דמי קא יהיב אקראי…״

    15. קטע 157 מילים

      נפתחת ב״תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין…״

    16. קטע 1630 מילים

      נפתחת ב״רועים מעיקרא סבור אקראי בעלמא הוא כיון…״

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״אמר: רבא רועה שאמרו אחד רועה בהמה…״

      חכמים: רבא.

    18. קטע 1823 מילים

      נפתחת ב״ומי אמר רבא הכי והאמר רבא רועה…״

      חכמים: רבא.

    19. קטע 1911 מילים

      נפתחת ב״ה"נ מסתברא מדקתני נאמנין עלי שלשה רועי…״

    20. קטע 2013 מילים

      נפתחת ב״לא לדינא דיקא נמי דקתני שלשה רועי…״

    21. קטע 2115 מילים

      נפתחת ב״ואלא מאי לדינא מאי איריא שלשה רועי…״

    22. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״הכי קאמר אפילו הני דלא שכיחי ביישוב…״

    23. קטע 238 מילים

      נפתחת ב״א"ר יהודה סתם רועה פסול סתם גבאי…״

    24. קטע 2443 מילים

      נפתחת ב״אבוה דר' זירא עבד גביותא תליסר שנין…״

      חכמים: אבא.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף כ״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026