בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף ק״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בהדי מאןביד מי נשלח:

    כי מטא לההוא דייראכשהגיע לאותו מלון:

    למיבתללון:

    שרינהו לסיטפיההתירו הארגזים והמרצופין ופתחום ונטלו כל מה שבתוכו:

    אחוכימצחקי:

    הנך דיוריאותן בני הכפרים:

    א"כ ליבנו אחד בטוראא"כ שבנו כדי לעלות לרקיע למה בנו אותו בבקעה היה להם לבנות על אחד ההרים:

    הפיצם ה'פיזרם בכל העולם:

    שדיםיש להם צורת אדם ואוכלין ושותין כבני אדם:

    רוחיןבלי גוף וצורה:

    ליליןצורת אדם אלא שיש להם כנפים במסכת נדה (דף נד:):

    זו שאומרה נעבוד ע"ז כי שם בלל ה'בלבל לשונם כדי שלא יהא אחד מכוון לדעת חבירו לעבוד ע"ז:

    שליש [נבלע]נבלעו יסודותיה משוקעת היא בקרקע עד שליש ושליש של מעלה נשרף ושליש אמצעי קיים בקרקע ולא שיהא עומד באויר:

    אויר מגדלמראש המגדל (כלומר) [כמו אוירה של עיר] מי שעומד סביב למגדל ורואה אוירה ומראה גובה שלו:

    משכחשכן נגזר על אותו מקום שישכח ולכך הם עצמם שכחו את לשונם:

    בבל ובורסיף סימן רע לתורהשמשכחין הלמוד מפני שעומדים באויר המגדל:

    סימן רעכלומר שמם סימן שכחה היא:

    למה נקרא שמה בורסיף בור שאפיבור שנתרוקן מימיו כלומר משכח האדם כל מה שלומד:

    שאפיכמו (ב"מ דף ס.) השופה את היין לשון (ירמיהו מ״ח:י״א) הורק מכלי אל כלי ומפני מה שמה בבל [שמשכחת] אמר רב יוסף כי שם בלל לפי שבלבל הקדוש ברוך הוא את לשונם לשם לכך היא משכחת:

    רעים בגופםשטופים בזימה:

    השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' והיה בך חטאוהיינו ממון:

    ארץ ממנה יצא לחםארץ שבעה וטובה היא:

    ותחתיה נהפך כמו אשואחר כן נהפכה:

    וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחםשיש לנו שיפוע לחם למה לנו עוברי דרכים:

    ונשכחשלא יעברו עוברי דרכים בארצנו:

    פרץהקב"ה נחל גפרית ואש:

    מעם גרממקום הליכתו שהיה הולך למעלה והשליכו עליהם הנשכחים מני רגל ונתדלדלו (מאדם) [מארצם] ונעו לדראון:

    גרקוררט"ל בלע"ז כמו (שמואל ב יד) מים הנגרים:

    תהותתותבקשו תרמיות ותואנות:

    תרצחו כולכםע"י קיר נטוי וגדר הדחויה:

    יומם חתמו למוהיום סותמים וסוגרין כאילו לא ידעו אור כלומר סותמין וחותמין:

    אפרסמוןשלהם להפקידו ביד בעלי ממון כדי שיהו מניחין פקדון שלהם בבית גנזיהם ובלילה מריחין האפרסמון וחותרין שם מנהגו של מפקיד צורר וחותם:

    דרש ר' יוסיבי מדרשא חתר בחשך בתים:

    איחתרו תלת מאה מחתרתאע"י ריח אפרסמון שהיו מריחין ויודעין היכן מניחין ממונם:

    מי הוה ידענא דאתו גנבי ל"א מי הוה ידענא דגנבי אתון:

    שפעי מרזבי דציפורי דמאדאדם גדול הוה ואיידי דאמר לעיל איחתרו מחתרתי בציפורי דאתרא דרבי יוסי התם הוה נקיט נמי הא מילתא דכי נח נפשיה כו' לאשמועינן דמצפורי הוה:

    דאית ליה תוראכך היה מנהגם של אנשי סדום מי שהיה לו שור אחד רועה כל בהמות העיר יום א' ומי שאין לו בהמה מגלגלין עליו לרעות ב' ימים:

    אמר להויתמי למרי דתורא דאית ליה חד תורא כו':

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 109 עמוד א

    1מאן נשדר? נשדר בהדי נחום איש גם זו, דמלומד בנסים הוא.

    2כי מטא לההוא דיורא, בעא למיבת. אמרי ליה: מאי איכא בהדך? אמר להו: קא מובילנא כרגא לקיסר. קמו בליליא, שרינהו לסיפטיה, ושקלו כל דהוה גביה ומלנהו עפרא. כי מטא להתם, אישתכח עפרא. אמר: אחוכי קא מחייכי בי יהודאי. אפקוהו למקטליה. אמר: גם זו לטובה. אתא אליהו ואידמי להו כחד מינייהו. אמר להו: דילמא האי עפרא מעפרא דאברהם אבינו הוא, דהוה שדי עפרא הוו חרבי, גילי הוו גירי. בדוק ואשכחו הכי.

    3הוה מחוזא דלא הוו קא יכלי ליה למיכבשיה. שדו מההוא עפרא עליה וכבשוה. עיילוהו לבי גנזא, אמרי: שקול דניחא לך. מלייה לסיפטא דהבא. כי הדר אתא, אמרו ליה הנך דיורי: מאי אמטית לבי מלכא? אמר להו: מאי דשקלי מהכא אמטאי להתם. שקלי אינהו אמטו להתם. קטלינהו להנך דיורי.

    4דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא וכו'. מאי עבוד? אמרי דבי רבי שילא: נבנה מגדל ונעלה לרקיע, ונכה אותו בקרדומות כדי שיזובו מימיו. מחכו עלה במערבא: א"כ ליבנו אחד בטורא׃

    5(אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר: נחלקו לג' כיתות, אחת אומרת: נעלה ונשב שם, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודת כוכבים ואחת אומרת: נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם ״הפיצם ה'״, וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים (בראשית יא, ט) ״כי שם בלל ה' שפת כל הארץ״.

    ברייתא

    6תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו. כתיב הכא: (בראשית יא, ד) ״נעשה לנו שם״, וכתיב התם: (שמות כג, יג) ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״. מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים׃

    7אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש נבלע, שליש קיים. אמר רב: אויר מגדל משכח. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע לתורה. מאי בורסיף? אמר ר' אסי: בור שאפי.

    8״אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא וכו'״. ת"ר אנשי סדום אין להן חלק לעולם הבא, שנאמר: ״(בראשית יג״, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד רעים בעוה"ז וחטאים לעולם הבא׃

    9אמר רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונם רעים בגופן דכתיב ״(בראשית לט״, ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים וחטאים בממונם דכתיב ״(דברים טו״, ט) והיה בך חטא לה' זו ברכת השם מאד שמתכוונים וחוטאים׃

    10במתניתא תנא רעים בממונם וחטאים בגופן רעים בממונם דכתיב ״(דברים טו״, ט) ורעה עינך באחיך האביון וחטאים בגופן דכתיב ״(בראשית לט״, ט) וחטאתי לאלהים לה' זו ברכת השם מאד זו שפיכות דמים שנאמר ״(מלכים ב כא״, טז) גם דם נקי שפך מנשה (בירושלים) הרבה מאד [וגו']׃

    ברייתא

    11ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ומה כתיב ״בהם (איוב כח״, ה) ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃

    12אמרו וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרות זהב לו למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו] בואו ונשכח תורת רגל מארצנו שנאמר ״(איוב כח״, ד) פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃

    13דרש רבא מאי דכתיב ״(תהלים סב״, ד) עד אנה תהותתו על איש תרצחו כולכם כקיר נטוי גדר הדחויה מלמד שהיו נותנין עיניהן בבעלי ממון ומושיבין אותו אצל קיר נטוי ודוחין אותו עליו ובאים ונוטלין את ממונו׃

    14דרש רבא מאי דכתיב ״(איוב כד״, טז) חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא (ראו) [ידעו] אור מלמד שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון ומניחים אותו בבית גנזיהם לערב באים ומריחין אותו ככלב שנא' (תהלים נט, ז) ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר ובאים וחותרים שם ונוטלין אותו ממון׃

    15(איוב כד, י) ערום הלכו מבלי לבוש ואין כסות בקרה חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה גבולות ישיגו עדר גזלו וירעו (איוב כא, לב) והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

    16דרש ר' יוסי, בציפורי אחתרין ההיא ליליא תלת מאה מחתרתא בציפורי אתו וקא מצערי ליה אמרו ליה יהבית אורחיה לגנבי אמר להו: מי הוה ידענא דאתו גנבי כי קא נח נפשיה דרבי יוסי שפעי מרזבי דציפורי דמא׃

    17אמרי דאית ליה חד תורא מרעי חד יומא דלית ליה לירעי תרי יומי ההוא יתמא בר ארמלתא הבו ליה תורי למרעיה אזל שקלינהו וקטלינהו אמר להו׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    בן יהוידע

    מַחֲכוּ עֲלָהּ בְּמַעַרְבָא אִם כֵּן לִיבְנוּ אֶחָד בְּטוּרָאהגרסה הנכונה היא מה שאיתא בספר דקדוקי סופרים בתלמוד כתב יד דגריס 'לבנו יתה בטורא'.

    אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָרנֶחְלְקוּ לְשָׁלשׁ כִּיתּוֹת. קשא בשלמא שתי כתות בחרו בבקעה דניחא להו מושב הבקעה אך כת שרצו להלחם ברקיע למה בחרו בבקעה, אדרבה יותר טוב להם לבנות בהר וכמו שאמרו במערבא, ומה טעם מצאו בבקעה? ויש לומר דאין הכי נמי הם רצו בהר וכיון דשתי כיתות שהם הרוב בחרו בבקעה הוכרחו גם הם לבנות המגדל אצלם כדי שאם יהיו הם מנוצחים יעלו שתי כתות אלו למגדל לעזור להם ואם יבנו בהר איך ידעו שתי הכתות שהיו כת זו מנוצחים כדי שיבאו לעזור אותם דודאי ההרים רחוקים מן הבקעה ולכך הוכרחו לבנות המגדל אצלם בבקעה כדי שיראו אותם ולזה אמר לראות את העיר ואת המגדל תרי חלוקות נינהו דהיינו העיר של שני הכיתות והמגדל של כת השלישית.

    מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף שְׁלִישׁ נִבְלַע שְׁלִישׁ קַיָּים (בראשית יא, ט)נראה לי בס"ד טעם שנחלק לשלשה חלקים שונים אלו כי האדם בנוי בארבעה יסודות ארמ"ע [אש, רוח, מים, עפר] וכנגד יסוד האש שבאדם נשרף שליש וכנגד ב' יסודות רוח מים שהם בלועים בגוף ויש להם ממשות בתוכו כי הגוף נוד מלא רוח גם מכיל בקרבו מים נבלע שליש וכנגד יסוד העפר שהוא קיים בגוף האדם כי סופו להיות עפר בקבר וזה ישאר קיים בקבר כמו שנאמר כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב (בראשית ג, יט) לכך שליש קיים. או יובן בס"ד הטעם דשלושה שותפים באדם (קידושין ל.) וכנגד שני חלקים של אב ואם שליש נשרף ושליש נבלע וכנגד חלק הקדוש ברוך הוא שליש קיים כי גופם אבד אך נפשם נשארה קיימת ונתקנה על ידי גלגולים. או יובן דידוע אנשי דור הפלגה הם היו גלגול דור המבול ואחר כך נתגלגלו באנשי סדום ולכן כתיב וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם (בראשית יט, ד) ואחר כך נתגלגלו בבני ישראל במצרים ושם נתקנו ולכן כנגד גלגולם בסדום שנשרפו באש וגפרית ולא נתקנו לכן שליש נשרף וכנגד בואם בדור המבול שנמחו ונבלעו בארץ שליש נבלע וכנגד גלגולם בבני ישראל במצרים ששם נתקנו ונתקיימו לכן שליש קיים.

    אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ (בראשית יא, ט)נראה לרמוז אותיות שהם עומדים בצל אותיות מִגְדָּל מלפניהם הם אותיות 'נדמה' שהוא לשון כריתה כמו נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן (ירמיה מז, ה) וכן נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת (הושע ד, ו) וכן השכחה עושה הכרתה לדברים שבלב שישתכח ויצאו מלבו. גם עוד אותיות נדמה [99] מספרם כמנין טִּיט הַיָּוֵן [99] כי השכחה באה מן הקליפה הנקראת טִּיט הַיָּוֵן (תהלים מ, ג).

    "מְאֹד" שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים (דברים טו, ט)פירוש יש רשע שהיצר הרע רודף אותו וצד אותו לעשות עון וזה נקרא 'מזיד' אך יש הוא רודף אחר העון לעשותו וזה נקרא 'מרד' וזהו שאמר שמתכונין להביא עצמן לידי עבירה לחטוא בה כמו המקשה עצמו לדעת וכיוצא בו. ומה שאמר 'מְאֹד' זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים נראה מְאֹד אותיות דם א' ואות א' רמז לאדם רצונו לומר שופכין דם אדם.

    וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים? שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ מִמָּמוֹנֵנוּ (איוב כח, ד) (בראשית יג, יג). נראה הכונה לחם קאי על כל צרכי הסעודה כי הסעודה כולה נקראת כמו עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א) מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי אֶל הַלָּחֶם (שמואל א' כ, כז) ומנהגו של עולם יש עיר שנמצאים בה חיטים הרבה שזורעים בה אך אורז לא ימצא בה כלל אלא מביאים אותו להם ממקום אחר ויש גם צאן אינם גדלים בה כדי לשחוט ולאכול אלא מביאים אותם ממקום אחר ויש גם הירקות שצריכים לתבשיל לא ימצא בה אלא מביאים ממקום אחר אך סדום היה בה רוב טובה שכל דבר הצריך לבני אדם לאכילתם מצוי בה ולכן עוברי אורח שמביאים מיני פירות למכור כיון דאין להם צורך בהם נמצא אין באים אלא לחסר ממונם להכניס להם פירות ולהוציא מהם מעות.

    מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן (בראשית יג, יג)פירוש באורחים וגרים שהם בעלי ממון ולא בתושבים שקבועים בעיר כי כל מגמתם עיקרה היתה שלא יבואו אורחים להתגורר בארצם והם אין עושין לזה הגר רע להדיה אלא עושים בהסתר על ידי סדרים רעים ומקולקלים שתקנו בארצם והם עושים זה עם מי שאין לו בנים לרשת אותו אלא הוא לבדו גר אצלם וכיון דהפילו עליו הכותל ומת תקח הממשלה ממון שלו כי כן משפט הממשלה בענייני האורח שמת ואין לו יורשים.

    אָמַר לְהוּמִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי (בראשית יג, יג). פירוש מי ידענא דאתו גנבי לפרקא כי ודאי הבאים לפרקא יראי השם הם ולא סלקא דעתי שגם הגנבים יבואו לפרקא כדי שאהיה נשמר בדברי לקיים מה שאמר אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי (תהלים לט, ב).

    כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ רַבִּי יוֹסֵי שָׁפְעִי מַרְזְבֵי צִיפּוֹרִי דְּמָא (בראשית יג, יג)נראה לשון מליצה הוא לומר שהורידו עליו דמעות חדות כמו שאומרים העולם האבנים בכו עליו דם כן אנשי צפורי הורידו עליו דמעות רבות חדות וחמות. או אפשר אותו היום היה מטר גדול ושפוך מרזבי מטר אך על ידי נס נהפך גוון המטר אדום כדם לכבודו. או יובן דרך רמז קאמר כי הצדיק בחיי חיותו יתמלאו השבילים של בני עירו שפע חסד וברכה ואותו היום נהפך השפע שלהם לדינים כי הדם רומז לדין והיינו כי אותו היום נתחדשו עליהם צרות בר מינן.

    מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף ק״ט עמוד א׳

    מסכת סנהדרין דף ק״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־661 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בהדי מאן ביד מי נשלח:

    כי מטא לההוא דיירא כשהגיע לאותו מלון:

    למיבת ללון:

    שרינהו לסיטפיה התירו הארגזים והמרצופין ופתחום ונטלו כל מה שבתוכו:

    אחוכי מצחקי:

    הנך דיורי אותן בני הכפרים:

    א"כ ליבנו אחד בטורא א"כ שבנו כדי לעלות לרקיע למה בנו אותו בבקעה היה להם לבנות על אחד ההרים:

    הפיצם ה' פיזרם בכל העולם:

    ועוד 30 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 109a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    בן יהוידע

    מַחֲכוּ עֲלָהּ בְּמַעַרְבָא אִם כֵּן לִיבְנוּ אֶחָד בְּטוּרָא הגרסה הנכונה היא מה שאיתא בספר דקדוקי סופרים בתלמוד כתב יד דגריס 'לבנו יתה בטורא'.

    אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר נֶחְלְקוּ לְשָׁלשׁ כִּיתּוֹת. קשא בשלמא שתי כתות בחרו בבקעה דניחא להו מושב הבקעה אך כת שרצו להלחם ברקיע למה בחרו בבקעה, אדרבה יותר טוב להם לבנות בהר וכמו שאמרו במערבא, ומה טעם מצאו בבקעה? ויש לומר דאין הכי נמי הם רצו בהר וכיון דשתי כיתות שהם הרוב בחרו בבקעה הוכרחו גם הם לבנות המגדל אצלם כדי שאם יהיו הם מנוצחים יעלו שתי כתות אלו למגדל לעזור להם ואם יבנו בהר איך ידעו שתי הכתות שהיו כת זו מנוצחים כדי שיבאו לעזור אותם דודאי ההרים רחוקים מן הבקעה ולכך הוכרחו לבנות המגדל אצלם בבקעה כדי שיראו אותם ולזה אמר לראות את העיר ואת המגדל תרי חלוקות נינהו דהיינו העיר של שני הכיתות והמגדל של כת השלישית.

    מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף שְׁלִישׁ נִבְלַע שְׁלִישׁ קַיָּים (בראשית יא, ט) נראה לי בס"ד טעם שנחלק לשלשה חלקים שונים אלו כי האדם בנוי בארבעה יסודות ארמ"ע [אש, רוח, מים, עפר] וכנגד יסוד האש שבאדם נשרף שליש וכנגד ב' יסודות רוח מים שהם בלועים בגוף ויש להם ממשות בתוכו כי הגוף נוד מלא רוח גם מכיל בקרבו מים נבלע שליש וכנגד יסוד העפר שהוא קיים בגוף האדם כי סופו להיות עפר בקבר וזה ישאר קיים בקבר כמו שנאמר כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב (בראשית ג, יט) לכך שליש קיים. או יובן בס"ד הטעם דשלושה שותפים באדם (קידושין ל.) וכנגד שני חלקים של אב ואם שליש נשרף ושליש נבלע וכנגד חלק הקדוש ברוך הוא שליש קיים כי גופם אבד אך נפשם נשארה קיימת ונתקנה על ידי גלגולים. או יובן דידוע אנשי דור הפלגה הם היו גלגול דור המבול ואחר כך נתגלגלו באנשי סדום ולכן כתיב וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם (בראשית יט, ד) ואחר כך נתגלגלו בבני ישראל במצרים ושם נתקנו ולכן כנגד גלגולם בסדום שנשרפו באש וגפרית ולא נתקנו לכן שליש נשרף וכנגד בואם בדור המבול שנמחו ונבלעו בארץ שליש נבלע וכנגד גלגולם בבני ישראל במצרים ששם נתקנו ונתקיימו לכן שליש קיים.

    אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ (בראשית יא, ט) נראה לרמוז אותיות שהם עומדים בצל אותיות מִגְדָּל מלפניהם הם אותיות 'נדמה' שהוא לשון כריתה כמו נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן (ירמיה מז, ה) וכן נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת (הושע ד, ו) וכן השכחה עושה הכרתה לדברים שבלב שישתכח ויצאו מלבו. גם עוד אותיות נדמה [99] מספרם כמנין טִּיט הַיָּוֵן [99] כי השכחה באה מן הקליפה הנקראת טִּיט הַיָּוֵן (תהלים מ, ג).

    "מְאֹד" שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים (דברים טו, ט) פירוש יש רשע שהיצר הרע רודף אותו וצד אותו לעשות עון וזה נקרא 'מזיד' אך יש הוא רודף אחר העון לעשותו וזה נקרא 'מרד' וזהו שאמר שמתכונין להביא עצמן לידי עבירה לחטוא בה כמו המקשה עצמו לדעת וכיוצא בו. ומה שאמר 'מְאֹד' זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים נראה מְאֹד אותיות דם א' ואות א' רמז לאדם רצונו לומר שופכין דם אדם.

    וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים? שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ מִמָּמוֹנֵנוּ (איוב כח, ד) (בראשית יג, יג). נראה הכונה לחם קאי על כל צרכי הסעודה כי הסעודה כולה נקראת כמו עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א) מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי אֶל הַלָּחֶם (שמואל א' כ, כז) ומנהגו של עולם יש עיר שנמצאים בה חיטים הרבה שזורעים בה אך אורז לא ימצא בה כלל אלא מביאים אותו להם ממקום אחר ויש גם צאן אינם גדלים בה כדי לשחוט ולאכול אלא מביאים אותם ממקום אחר ויש גם הירקות שצריכים לתבשיל לא ימצא בה אלא מביאים ממקום אחר אך סדום היה בה רוב טובה שכל דבר הצריך לבני אדם לאכילתם מצוי בה ולכן עוברי אורח שמביאים מיני פירות למכור כיון דאין להם צורך בהם נמצא אין באים אלא לחסר ממונם להכניס להם פירות ולהוציא מהם מעות.

    מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן (בראשית יג, יג) פירוש באורחים וגרים שהם בעלי ממון ולא בתושבים שקבועים בעיר כי כל מגמתם עיקרה היתה שלא יבואו אורחים להתגורר בארצם והם אין עושין לזה הגר רע להדיה אלא עושים בהסתר על ידי סדרים רעים ומקולקלים שתקנו בארצם והם עושים זה עם מי שאין לו בנים לרשת אותו אלא הוא לבדו גר אצלם וכיון דהפילו עליו הכותל ומת תקח הממשלה ממון שלו כי כן משפט הממשלה בענייני האורח שמת ואין לו יורשים.

    אָמַר לְהוּ מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי (בראשית יג, יג). פירוש מי ידענא דאתו גנבי לפרקא כי ודאי הבאים לפרקא יראי השם הם ולא סלקא דעתי שגם הגנבים יבואו לפרקא כדי שאהיה נשמר בדברי לקיים מה שאמר אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי (תהלים לט, ב).

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 109a · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף ק״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־661 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״מאן נשדר? נשדר בהדי נחום איש גם…״

    2. קטע 270 מילים

      נפתחת ב״כי מטא לההוא דיורא, בעא למיבת. אמרי…״

    3. קטע 348 מילים

      נפתחת ב״הוה מחוזא דלא הוו קא יכלי ליה…״

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא…״

      חכמים: רבי שילא, רבא.

    5. קטע 557 מילים

      נפתחת ב״(אלא) א"ר ירמיה בר אלעזר: נחלקו לג'…״

    6. קטע 635 מילים

      נפתחת ב״תניא, רבי נתן אומר: כולם לשם עבודת…״

      חכמים: רבי נתן.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן: מגדל שליש נשרף, שליש…״

      חכמים: רבי יוחנן, רב יוסף.

    8. קטע 831 מילים

      נפתחת ב״״אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא…״

    9. קטע 936 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה רעים בגופן וחטאים בממונם…״

      חכמים: רב יהודה.

    10. קטע 1046 מילים

      נפתחת ב״במתניתא תנא רעים בממונם וחטאים בגופן רעים…״

      חכמים: רבה.

    11. קטע 1147 מילים

      נפתחת ב״ת"ר אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל…״

    12. קטע 1239 מילים

      נפתחת ב״אמרו וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם…״

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״דרש רבא מאי דכתיב (תהלים סב, ד)…״

      חכמים: רבא.

    14. קטע 1451 מילים

      נפתחת ב״דרש רבא מאי דכתיב (איוב כד, טז)…״

      חכמים: רב באים, רב יהמו, רבא.

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״(איוב כד, י) ערום הלכו מבלי לבוש…״

    16. קטע 1637 מילים

      נפתחת ב״דרש ר' יוסי, בציפורי אחתרין ההיא ליליא…״

      חכמים: רבי יוסי.

    17. קטע 1726 מילים

      נפתחת ב״אמרי דאית ליה חד תורא מרעי חד…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רב יוסף · דור שלישי לאמוראים

      סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.

      מקור: מסכת סנהדרין דף ק״ט עמוד א׳ · קטע 7 — “…מגדל משכח. אמר רב יוסף: בבל ובורסיף סימן רע…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף ק״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026