מסכת סנהדרין דף צ״א עמוד א׳

1אמרה ליה ברתיה: שבקיה, ואנא מהדרנא ליה. שני יוצרים יש בעירנו: אחד יוצר מן המים, ואחד יוצר מן הטיט. איזה מהן משובח? א"ל זה שיוצר מן המים. א"ל מן המים צר, מן הטיט לא כל שכן?

2דבי ר' ישמעאל תנא: ק"ו מכלי זכוכית, מה כלי זכוכית שעמלן ברוח בשר ודם נשברו יש להן תקנה, בשר ודם שברוחו של הקב"ה על אחת כמה וכמה.

3א"ל ההוא מינא לר' אמי: אמריתו דשכבי חיי. והא הוו עפרא, ועפרא מי קא חיי?! א"ל אמשול לך משל. למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין מים ועפר. הלכו ובנו אותו לימים נפלו. אמר להם: חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים. אמרו לו: אין אנו יכולין.

4כעס עליהם, ואמר להן: במקום שאין מים ועפר בניתם, עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה! ואם אי אתה מאמין, צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה, למחר השריץ ונעשה כלו בשר. שמא תאמר לזמן מרובה? עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד, למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות.

5א"ל ההוא מינא לגביהא בן פסיסא: ווי לכון חייביא, דאמריתון מיתי חיין! דחיין מיתי, דמיתי חיין? א"ל ווי לכון חייביא, דאמריתון מיתי לא חיין! דלא הוו חיי, דהוי חיי לא כ"ש א"ל חייביא קרית לי? אי קאימנא, בעיטנא בך ופשיטנא לעקמותך מינך! א"ל אם אתה עושה כן, רופא אומן תקרא, ושכר הרבה תטול.

ברייתא

6ת"ר בעשרים וארבעה בניסן איתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים. כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו: ארץ כנען שלנו היא, דכתיב ״(במדבר לד״, ב) ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה.

7אמר להו גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון. אם ינצחוני, אמרו: הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם, אמרו להם: תורת משה נצחתכם. נתנו לו רשות, והלך ודן עמהם.

8אמר להם: מהיכן אתם מביאים ראייה? אמרו לו: מן התורה. אמר להן: אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה, שנאמר: ״(בראשית ט״, כה) ״ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו״. עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי? ולא עוד, אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו!

9אמר להם אלכסנדרוס מלכא: החזירו לו תשובה! אמרו לו: תנו לנו זמן שלשה ימים. נתן להם זמן. בדקו ולא מצאו תשובה. מיד ברחו, והניחו שדותיהן כשהן זרועות, וכרמיהן כשהן נטועות. ואותה שנה שביעית היתה.

10שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון. אמרו לו: הרי הוא אומר (שמות יב, לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו׃

11אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות והלך ודן עמהן׃

12אמר להן מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה שנאמר ״(שמות יב״, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃

13אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלשה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו ואותה שנה שביעית היתה׃

14ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב ״(בראשית כה״, יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב ״(בראשית כה״, יט) אלה תולדות יצחק בן אברהם׃

15אמר להן גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחתכם נתנו לו רשות הלך ודן עמהן׃

16אמר להם מהיכן אתם מביאין ראייה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה שנאמר ״(בראשית כה״, ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות אב שנתן אגטין לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום מאי מתנות אמר ר' ירמיה בר אבא מלמד שמסר להם שם טומאה׃

17אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר ונשמה אומרת גוף חטא שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה, והיה בו׃