בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף פ״א עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אמר ליה אדא ברי בתרי קטלי קטלת ליהבתמיהה אמת שחלו שתיהן עליו ועבירה שיש בה שתי מיתות הוא נדון בחמורה והיאך אתה בא לדונו אף באשת איש וכי תהרגנו שתי פעמים וכי חייל אשת איש אחמותו לרבי יוסי לענין שוגג הוא ולהתחייב שתי חטאות:

    מתני' מי שלקה ושנהשלקה שתי פעמים על שתי עבירות:

    גמ' של כריתותלאו שיש בו כרת והתרו בו למלקות:

    דגברא בר קטלא הואבידי שמים יכרתוהו:

    וקרובי הוא דלא מקרב קטלאעדיין לא נתקרבה מיתתו:

    דמוותר נפשיהדמפקיר עצמו לעבירות:

    של כרת אחתשעבר אותה עבירה עצמה שלש פעמים על השתים לוקה ובשלישית יכנסוהו לכיפה:

    דרבן שמעוןביבמות נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא דעד תלתא זימנין לא הויה מוחזקת לקבור את בעליה:

    לימא מתניתיןדבשתי מלקיות מחזקת ליה רשע ובעי כיפה דלא כרבן שמעון בן גמליאל:

    עבירות מחזיקותאותו בחזקת רשע הוא ובהתראה ולא מלקות הלכך בשלישי כונסין אותו לכיפה דהא איתחזק ליה בשלש עבירות:

    מיתיבילרבינא דמהדר לאוקומה למתני' כרבן שמעון בן גמליאל מדפליג אבא שאול ואמר כר' שמעון בן גמליאל מכלל דת"ק לאו כרשב"ג:

    ומר סבר לא הוחזק עד שילקה שלש מלקיותוכיון דלקי על השלישית אע"ג דאיתחזק השתא רשע לא מעיילינן ליה לכיפה דבתרי דיני לא דיינינן ליה:

    התרו בו ושתקשהראה בעצמו כמקבל התראה ומיהו לא התיר עצמו למלקות בהדיא וכן בהרכין בראשו ורמז שהוא מקבלה אע"פ דלא לקי בהתראות כי הני דלא התיר עצמו למלקות מ"מ התראות נינהו להחזיקו רשע ופעם ראשונה מתרין ביה ושבקינן ליה וכן בעבירה שניה ושבקינן ליה ובשלישית מתרין ביה למלקות וכונסין אותו לכיפה עליה שהרי הוחזק רשע בשלש עבירו' של התראת מלקות:

    אבא שאול אומר וכו'והא הכא מלקות ליכא דלא התיר עצמו למלקות שהרי שתק דנימא טעמא בדאבא שאול משום דמלקיות מחזיקות ולא הוחזק עד שילקה וכיון דלקה על השלישית לא עייל ליה לכיפה:

    במאי קא מיפלגיוהא לא לרבינא מותיב דהא לדידן נמי קשיא דבפלוגתא דרבי ורשב"ג לא מצינו לאוקומה דהא ע"כ עבירות מחזיקות סבירא להו דהא אין כאן מלקות ואמאי בעי אבא שאול רביעית:

    אמר רבינאבין הכא בין במתניתין קמייתא בכיפה צריכה התראה קא מיפלגי ודכולי עלמא כרשב"ג ולא הוחזק עד שלש עבירות של התראת מלקות מקובלות או בפיו או בשתיקה או בהרכנת ראש וקמיפלגי בכיפה אי צריכה התראה ת"ק סבר כיון שהוחזק רשע על שלש התראות של מלקות כונסין אותו לכיפה ואע"פ שלא הותרה על כך ואבא שאול סבר על ג' התראות של מלקות הוחזק רשע ולא על השתים ומהשתא בעינן עבירה רביעית להתרות בו אם תעבור תכנס לכיפה:

    מלא קומתוגובה:

    והיכא רמיזאודאי הלכה למשה מסיני היא הך עונש דכיפה ומיהו היכא רמיזא מקצת:

    תמותת רשע רעהמי שהוחזק רשע תמיתתו רעתו אלמא מוחזק רשע בר מיתה הוא:

    במצודה רעהאיידי דאיירי הכא ריש לקיש בהאי קרא מייתינן לאידך דרשא דר"ל:

    מאי מצודה רעה חכהאמ"ו בלע"ז שהוא רע וחלש וקטן ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה ואינו דומה לנאחז ברשתות ע"י מארב ותחבולות:

    מתני' שלא בעדיםשלא ניתן לב"ד להרגו:

    לחם צרלקמן בעי מאי שנא בכיפה קמייתא:

    גמ' מנא ידעינןהואיל וליכא עדות:

    בעדות מיוחדתדשנים מעידין עליו ועדותן אמת אלא שאין מיתתו מסורה לב"ד כגון שנים רואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה דאמר במסכת מכות (דף ו:) דלא מיקטל עליה ומיהו הכא תנינן דעייל לכיפה אבל על פי עד א' מוציא דבה בעלמא הוא:

    בעוקצי תאניםבדיקות יתירא הוא ונהי דבן זכאי פטר ליה בההוא הכחשה מקטלא מיהו עדות אמת הוא ועייל לכיפה:

    מעייניהבני מעיו:

    והדר מאכילין אותו שעוריןשנופחין בתוך מעיו ומתוך שהוקטן מעיינו הוא נבקע:

    מתני' הקסוהמפרש בגמרא:

    ארמיתבת עובד כוכבים:

    קנאין פוגעין בובני אדם כשרין המתקנאין קנאתו של מקום פוגעין בו בשעה שרואין את המעשה אבל לאחר מיכן אין מיתתו מסורה לבית דין והלכה למשה מסיני הוא:

    פוגעיןממיתין כמו לך ופגע בו (מלכים א ב׳:כ״ט):

    גזיריןפקעין אשעל"ש בלע"ז:

    גמ' והיכא רמיזאדשייכא בה מיתה:

    כבלע את הקדשלשון גנב שמבליעין ומחביאין ורמז בעלמא הוא ולא מקרא נפיק דעיקר קרא בלוים כתוב שהוזהרו שלא לראות בסלוק מסעות בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהן שהיו אהרן ובניו מכסין הארון והמזבחות כמו שכתוב שם ובא אהרן בנסעם והורידו:

    יכה קוסם את קוסמושמקלל כלפי מעלה בקוסם יכה הקוסם זה את קוסמו היינו כלפי מעלה שנותן קסמים האלו בלבו (קסבר המקלל דקא מחשב ליה) האי קוסם בעיניו שהוא ראוי ויש בו כח לקלל בו:

    יכהו קוסםמקלל את חבירו ואומר יכהו הקוסם הזה:

    לו ולקונו ולמקנודהיינו כלפי מעלה שהוא קונה את העולם ומקנה לבריותיו את טובו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 81 עמוד ב

    1אמר ליה: אדא ברי, בתרי קטלי קטלת ליה?

    מתני׳ · משנה

    2מי שלקה ושנה, ב"ד מכניסין אותו לכיפה, ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת.

    גמ׳ · גמרא

    3משום דלקה ושנה, ב"ד כונסין אותו לכיפה? אמר ר' ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש: הכא במלקיות של כריתות עסקינן, דגברא בר קטלא הוא, וקרובי הוא דלא מיקרב קטליה. וכיון דקא מוותר לה נפשיה מקרבינן ליה לקטליה עילויה.

    4א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא: תא אסברא לך, במלקיות של כרת אחת, אבל של שתים ושל שלש כריתות איסורי הוא דקא טעים, ולא מוותר כולי האי.

    5מי שלקה ושנה. שנה אע"ג דלא שילש. לימא מתני' דלא כרשב"ג דאי רשב"ג הא אמר עד תלת זימני לא הויא חזקה׃

    6אמר רבינא אפילו תימא רשב"ג קסבר עבירות מחזיקות׃

    7מיתיבי עבר עבירה שיש בה מלקות פעם ראשונה ושניה מלקין אותו ושלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול אומר: אף בשלישית מלקין אותו ברביעית כונסין אותו לכיפה מאי לאו דכולי עלמא מלקיות מחזיקות ובפלוגתא דרבי ורשב"ג קמיפלגי׃

    8לא דכולי עלמא אית להו דרשב"ג והכא בהא קא מיפלגי דמר סבר עבירות מחזיקות ומר סבר מלקיות מחזיקות׃

    9והדתניא התרו בו ושתק התרו בו והרכין ראשו פעם ראשונה ושניה מתרין בו שלישית כונסין אותו לכיפה אבא שאול אומר: אף בשלישית מתרין בו ברביעית כונסין אותו לכיפה׃

    10והתם מלקות ליכא במאי קמיפלגי אמר רבינא בכיפה צריכה התראה קמיפלגי׃

    11ומאי כיפה אמר רב יהודה מלא קומתו והיכא רמיזא אמר ריש לקיש (תהלים לד, כב) תמותת רשע רעה׃

    12ואמר ריש לקיש מאי דכתיב ״(קהלת ט״, יב) כי [גם] לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה מאי מצודה רעה אמר ר"ל חכה:

    מתני׳ · משנה

    13ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו (ישעיהו ל, כ) לחם צר ומים לחץ:

    גמ׳ · גמרא

    14מנא ידעינן אמר רב בעדות מיוחדת ושמואל אמר שלא בהתראה׃

    15ורב חסדא אמר אבימי כגון דאיתכחוש בבדיקות ולא איתכחוש בחקירות כדתנן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים:

    16ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ: מאי שנא הכא דקתני נותנין לו לחם צר ומים לחץ ומאי שנא התם דקתני מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת אמר רב ששת אידי ואידי נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו והדר מאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת:

    מתני׳ · משנה

    17הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל ארמית קנאין פוגעין בו כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לב"ד אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מוחו בגזירין זר ששמש במקדש רבי עקיבא אומר בחנק וחכ"א בידי שמים:

    גמ׳ · גמרא

    18מאי קסוה אמר רב יהודה כלי שרת וכן הוא אומר (במדבר ד, ז) ואת קשות הנסך והיכא רמיזא (במדבר ד, כ) ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו:

    19והמקלל בקוסם: תני רב יוסף יכה קוסם את קוסמו רבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרי יכהו קוסם לו ולקונו ולמקנו:

    20והבועל ארמית: בעא מיניה רב כהנא מרב:

    תוספות

    אפילו תימא רבי שמעון בן גמליאל קסבר עבירות מחזקותתימה דבסוף פרק הבא על יבמתו (יבמות סד: ושם) אמרינן נשואין ומלקיות כרבי משום דסתם לן תנא כוותיה דמי שלקה ושנה וכו' וי"ל דרב יוסף דהתם סבר מלקיות מחזקות ואע"ג דאשכחן תנא דאית ליה עבירות מחזקות בברייתא דבסמוך דקתני התרו בו ושתק התרו בו והרכין ראשו דהתם מלקות ליכא מכל מקום משמע ליה דמתני' סברה מלקיות מחזקות מדקתני מי שלקה אי נמי קסבר כיפה צריכה התראה ועד דמחזק בתרי או בתלת אין מתרין בו לכיפה הלכך אם איתא דבתלת זימני הויא חזקה עד רביעית אין כונסין אותו לכיפה כדמוכח בסמוך וקצת תימה אמאי מתרין בו לכיפה בשניה לר' ובשלישית לרשב"ג שאם יעבור אחר כך יהא מוחזק ויכניסוהו לכיפה ויש לומר דאין מחייבו כיפה עד שיהא מוחזק לעבור בהתראת מלקות הלכך אי מתרינן ביה אכיפה לחודה לא סגי בהכי ואי מתרינן ביה אמלקות ואכיפה הא לא עבדינן ביה תרתי:

    ומר סבר מלקיות מחזקותפי' בקונטרס לא הוחזק עד שילקה ג' מלקיות וכיון דלקה על השלישית אע"ג דהשתא איתחזק רשע לא מעיילינן ליה לכיפה דבתרי דיני לא דיינינן ליה ועל חנם דחק לפרש כן דמלקיות מחזיקות היינו שאין מתייסר אע"פ שהלקוהו ב' וג' פעמים ואינו נמנע מלעבור שוב לא יתייסר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    המשנה הששית והיא באה על ידי גלגול מה שהזכיר משתי מיתות מי שלקה ושנה פי' בגמ' שלקה באיסור כרת ולקה פעם שניה על אותו כרת בעצמו כגון שאכל חלב ולקה וחזר ואכל חלב ולקה ואמר שאם אכל חלב פעם שלישית אפילו התרו בו למלקות אין מלקין אותו אלא כונסין אותו לכיפה כבר הוחזק בשני מלקיות על אותה עבירה עד שכשיחזור עליה פעם שלישית כונסין אותו לכיפה אבל בעבירה שניה אין כונסים אותו לכיפה שאין העבירות מחזיקות אלא המלקיות ובתרי זימני הויא חזקה וכיפה זו פי' בגמ' מקום צר שאין בו אלא מלא קומתו והוא צריך לעמוד שם מעומד ומאכילין אותו שעורים וכו' וכן פי' בגמ' שתחלה נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו ואח"כ מאכילין אותו שעורים עד שתבקע כריסו וממה שפירשנו למדת שבשאר הלאוין שאין בהם אלא מלקות גרידא מלקין וחוזרין ומלקין אפילו מאה פעמים ואין דנין בהם בהכנסת כיפה:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:

    כשם שבארנו בלאוין שאין בהם אלא מלקות שמלקין וחוזרין ומלקין ואין דנין בהן בהכנסת כיפה כך הדין בחייבי כריתות שהתרו בהם למלקות אם לא שנה ושלש בדבר אחד אלא שהרבה בכריתות חלוקים והתרוהו בכלם למלקות שמלקין אותו בכל פעם ופעם ואין דנין אותו בהכנסת כיפה אפילו בכמה פעמים שכל עבירה ועבירה אינן נגררות זו אחר זו אלא כך היא כונתו לטעום טעם איסורין ואין מחזיקין אותו מזו לזו:

    מי שעבר על כרת או מיתת בית דין והתרו בו ושתק או הרכין בראשו שאין הורגין אותו הואיל ולא קבל התראתו כמו שהתבאר וכן אין מלקין אותו שהמלקות גם כן צריך התראה ופטרנוהו וחזר על דרך זה פעם שניה ופטרנוהו אם חזר על דרך זה פעם שלישית מכניסין אותו לכיפה צל הדרך שהתבאר ובראשונות מיהא מכין אותו מכת מרדות אפילו באיסורי סופרים ולמדת שהכיפה אין מכניסין בה לדברים אלו אא"כ הותרה אף בפעם שלישית ומ"מ כל שהותרה אע"פ שלא קבלה מכניסין אותו וכן אין צריך שיתרוהו בהכנסת כיפה שאין כיפה צריכה התראה:

    יתבאר במקומו שהאשה שנשאת לאחד ומת וחזרה ונשאת לשני ומת הוחזקה קטלנית ואסורה לינשא לשלישי שבענין זה שני פעמים חזקה ויש דברים אחרים שאין להם חזקה אלא בשלשה כמו שיתבאר במקומו:

    המשנה השביעית והכונה להתחיל בה בבאור החלק הרביעי ההורג נפשות שלא בעדים פי' בגמ' שלא בעדות המספקת אלא בעדות מיוחדת והוא שראוהו שני העדים אחד מחלון זה ואחד מחלון זה ואין רואין זה את זה שאין עדותן עדות לנפשות מכניסין אותו לכיפה ומאכילים אותו לחם צר ומים לחץ פי' בגמ' עד שיוקטן מעיינו ואח"כ מאכילין אותו שעורים עד שתבקע כריסו על הדרך שביארנו ופי' בגמ' שכך הדין במי שהרג בעדים המספיקים אלא שלא היתה שם התראה או שלא היתה שם התראה המספקת או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא בחקירות וי"מ שלא באמר דבר זה אלא בבדיקות שאינן בגוף ההריגה כגון עוקצי תאנים וכלים שחורים ולבנים אבל אותן שבגוף ההריגה כגון סייף וארירן לא ואין צריך בכך שהרי כללנום בפרק בדיקה בחקירות אע"פ שאין הזמה תלויה בהם ודבר זה אין עושין אותו אלא לרצחנים אבל לא לשאר חייבי מיתות בית דין ויש לך רמז בזה בשמועת לעז האמורה בפרק ראשון ומפני ישובו של עולם יש בעבירה זו חומרא גדולה לענינים אלו יותר לשאר עבירות אף של ע"ז וכמו שנאמר באחאב ויצא הרוח זה רוחו של נבות כלומר שעליו נחתם גזר דינו אע"פ שהיה בידו עון ע"ז ואע"פ שלא הרג הוא אלא שסבב וכן יש צדדין אחרים שאין בית דין דנין לא בהרג ולא בהכנסה לכיפה כגון שוכר לסטים להרוג את חבירו או שכופתו לפני ארי שהוא פטור כמו שביארנו או שרצה להרוג את עצמו ומ"מ אם רצה מלך ישראל להרגן בדיניו רשאי או אפילו בית דין בדרך הוראת שעה ואם לא התעסק בו מלכות ואין בית דין רואין שם צורך שעה מ"מ חייבין להכותם מרדות גדולה ולאסרן במצור ובמצוק שלא לגרום תקלה וכן בכל ענין וענין כפי מה שיראה לבית דין שבאותה שעה:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו:

    המשנה השמינית וענינה גם כן בבאור החלק הרביעי ואמר הגונב את הקסוה פי' בגמ' כלי שרת מלשון קשות הנסך ומפני שהוא קרוב לגנבו שהוא כעין שבט קצר תפש בו את הענין והוא הדין לאחרים ואין בזה לאו מיוחד שהרי אין להם בעלים ובגמ' פרשוהו מולא יבואו לראות כבלע את הקדש והוא מענין הסתרה והחבאה אע"פ שעיקרו בא לסבה אחרת והוא ללויים שלא לראות בשעת סלוק מסעות בהכנסת כלים לנרתיק שלהם שהיו אהרן ובניו מכסים הארון והמזבחות וכדכתיב ובא אהרן בנסוע המחנות והורידו את פרכת המסך כמו שיתבאר במקומו וכן המקלל את השם בקוסם ר"ל בע"ז או בעובדיה לדעת קצת המפרשים כן בקוסם אלא שלא יראה כן וכן הבועל ארמית אין בית דין נזקקין באלו אלא קנאין ר"ל בחורים נכבדים המקנאים בקנאתו של הקב"ה פוגעין בהם ופגיעתן זכות להם ואין צריכין להתרות:

    זהו ביאור המשנה ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף פ״א עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף פ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־443 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אמר ליה אדא ברי בתרי קטלי קטלת ליה בתמיהה אמת שחלו שתיהן עליו ועבירה שיש בה שתי מיתות הוא נדון בחמורה והיאך אתה בא לדונו אף באשת איש וכי תהרגנו שתי פעמים וכי חייל אשת איש אחמותו לרבי יוסי לענין שוגג הוא ולהתחייב שתי חטאות:

    מתני' מי שלקה ושנה שלקה שתי פעמים על שתי עבירות:

    גמ' של כריתות לאו שיש בו כרת והתרו בו למלקות:

    דגברא בר קטלא הוא בידי שמים יכרתוהו:

    וקרובי הוא דלא מקרב קטלא עדיין לא נתקרבה מיתתו:

    דמוותר נפשיה דמפקיר עצמו לעבירות:

    של כרת אחת שעבר אותה עבירה עצמה שלש פעמים על השתים לוקה ובשלישית יכנסוהו לכיפה:

    דרבן שמעון ביבמות נשאת לראשון ומת לשני ומת לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא דעד תלתא זימנין לא הויה מוחזקת לקבור את בעליה:

    ועוד 30 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 81b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    תוספות

    אפילו תימא רבי שמעון בן גמליאל קסבר עבירות מחזקות תימה דבסוף פרק הבא על יבמתו (יבמות סד: ושם) אמרינן נשואין ומלקיות כרבי משום דסתם לן תנא כוותיה דמי שלקה ושנה וכו' וי"ל דרב יוסף דהתם סבר מלקיות מחזקות ואע"ג דאשכחן תנא דאית ליה עבירות מחזקות בברייתא דבסמוך דקתני התרו בו ושתק התרו בו והרכין ראשו דהתם מלקות ליכא מכל מקום משמע ליה דמתני' סברה מלקיות מחזקות מדקתני מי שלקה אי נמי קסבר כיפה צריכה התראה ועד דמחזק בתרי או בתלת אין מתרין בו לכיפה הלכך אם איתא דבתלת זימני הויא חזקה עד רביעית אין כונסין אותו לכיפה כדמוכח בסמוך וקצת תימה אמאי מתרין בו לכיפה בשניה לר' ובשלישית לרשב"ג שאם יעבור אחר כך יהא מוחזק ויכניסוהו לכיפה ויש לומר דאין מחייבו כיפה עד שיהא מוחזק לעבור בהתראת מלקות הלכך אי מתרינן ביה אכיפה לחודה לא סגי בהכי ואי מתרינן ביה אמלקות ואכיפה הא לא עבדינן ביה תרתי:

    ומר סבר מלקיות מחזקות פי' בקונטרס לא הוחזק עד שילקה ג' מלקיות וכיון דלקה על השלישית אע"ג דהשתא איתחזק רשע לא מעיילינן ליה לכיפה דבתרי דיני לא דיינינן ליה ועל חנם דחק לפרש כן דמלקיות מחזיקות היינו שאין מתייסר אע"פ שהלקוהו ב' וג' פעמים ואינו נמנע מלעבור שוב לא יתייסר:

    Tosafot on Sanhedrin 81b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    מאירי

    המשנה הששית והיא באה על ידי גלגול מה שהזכיר משתי מיתות מי שלקה ושנה פי' בגמ' שלקה באיסור כרת ולקה פעם שניה על אותו כרת בעצמו כגון שאכל חלב ולקה וחזר ואכל חלב ולקה ואמר שאם אכל חלב פעם שלישית אפילו התרו בו למלקות אין מלקין אותו אלא כונסין אותו לכיפה כבר הוחזק בשני מלקיות על אותה עבירה עד שכשיחזור עליה פעם שלישית כונסין אותו לכיפה אבל בעבירה שניה אין כונסים אותו לכיפה שאין העבירות מחזיקות אלא המלקיות ובתרי זימני הויא חזקה וכיפה זו פי' בגמ' מקום צר שאין בו אלא מלא קומתו והוא צריך לעמוד שם מעומד ומאכילין אותו שעורים וכו' וכן פי' בגמ' שתחלה נותנין לו לחם צר ומים לחץ עד שיוקטן מעיינו ואח"כ מאכילין אותו שעורים עד שתבקע כריסו וממה שפירשנו למדת שבשאר הלאוין שאין בהם אלא מלקות גרידא מלקין וחוזרין ומלקין אפילו מאה פעמים ואין דנין בהם בהכנסת כיפה:

    זהו ביאור המשנה וכלה הלכה היא ומה שנכנס תחתיה בגמרא כך הוא:

    כשם שבארנו בלאוין שאין בהם אלא מלקות שמלקין וחוזרין ומלקין ואין דנין בהן בהכנסת כיפה כך הדין בחייבי כריתות שהתרו בהם למלקות אם לא שנה ושלש בדבר אחד אלא שהרבה בכריתות חלוקים והתרוהו בכלם למלקות שמלקין אותו בכל פעם ופעם ואין דנין אותו בהכנסת כיפה אפילו בכמה פעמים שכל עבירה ועבירה אינן נגררות זו אחר זו אלא כך היא כונתו לטעום טעם איסורין ואין מחזיקין אותו מזו לזו:

    מי שעבר על כרת או מיתת בית דין והתרו בו ושתק או הרכין בראשו שאין הורגין אותו הואיל ולא קבל התראתו כמו שהתבאר וכן אין מלקין אותו שהמלקות גם כן צריך התראה ופטרנוהו וחזר על דרך זה פעם שניה ופטרנוהו אם חזר על דרך זה פעם שלישית מכניסין אותו לכיפה צל הדרך שהתבאר ובראשונות מיהא מכין אותו מכת מרדות אפילו באיסורי סופרים ולמדת שהכיפה אין מכניסין בה לדברים אלו אא"כ הותרה אף בפעם שלישית ומ"מ כל שהותרה אע"פ שלא קבלה מכניסין אותו וכן אין צריך שיתרוהו בהכנסת כיפה שאין כיפה צריכה התראה:

    יתבאר במקומו שהאשה שנשאת לאחד ומת וחזרה ונשאת לשני ומת הוחזקה קטלנית ואסורה לינשא לשלישי שבענין זה שני פעמים חזקה ויש דברים אחרים שאין להם חזקה אלא בשלשה כמו שיתבאר במקומו:

    המשנה השביעית והכונה להתחיל בה בבאור החלק הרביעי ההורג נפשות שלא בעדים פי' בגמ' שלא בעדות המספקת אלא בעדות מיוחדת והוא שראוהו שני העדים אחד מחלון זה ואחד מחלון זה ואין רואין זה את זה שאין עדותן עדות לנפשות מכניסין אותו לכיפה ומאכילים אותו לחם צר ומים לחץ פי' בגמ' עד שיוקטן מעיינו ואח"כ מאכילין אותו שעורים עד שתבקע כריסו על הדרך שביארנו ופי' בגמ' שכך הדין במי שהרג בעדים המספיקים אלא שלא היתה שם התראה או שלא היתה שם התראה המספקת או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא בחקירות וי"מ שלא באמר דבר זה אלא בבדיקות שאינן בגוף ההריגה כגון עוקצי תאנים וכלים שחורים ולבנים אבל אותן שבגוף ההריגה כגון סייף וארירן לא ואין צריך בכך שהרי כללנום בפרק בדיקה בחקירות אע"פ שאין הזמה תלויה בהם ודבר זה אין עושין אותו אלא לרצחנים אבל לא לשאר חייבי מיתות בית דין ויש לך רמז בזה בשמועת לעז האמורה בפרק ראשון ומפני ישובו של עולם יש בעבירה זו חומרא גדולה לענינים אלו יותר לשאר עבירות אף של ע"ז וכמו שנאמר באחאב ויצא הרוח זה רוחו של נבות כלומר שעליו נחתם גזר דינו אע"פ שהיה בידו עון ע"ז ואע"פ שלא הרג הוא אלא שסבב וכן יש צדדין אחרים שאין בית דין דנין לא בהרג ולא בהכנסה לכיפה כגון שוכר לסטים להרוג את חבירו או שכופתו לפני ארי שהוא פטור כמו שביארנו או שרצה להרוג את עצמו ומ"מ אם רצה מלך ישראל להרגן בדיניו רשאי או אפילו בית דין בדרך הוראת שעה ואם לא התעסק בו מלכות ואין בית דין רואין שם צורך שעה מ"מ חייבין להכותם מרדות גדולה ולאסרן במצור ובמצוק שלא לגרום תקלה וכן בכל ענין וענין כפי מה שיראה לבית דין שבאותה שעה:

    זהו ביאור המשנה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר שלא ביארנוהו:

    המשנה השמינית וענינה גם כן בבאור החלק הרביעי ואמר הגונב את הקסוה פי' בגמ' כלי שרת מלשון קשות הנסך ומפני שהוא קרוב לגנבו שהוא כעין שבט קצר תפש בו את הענין והוא הדין לאחרים ואין בזה לאו מיוחד שהרי אין להם בעלים ובגמ' פרשוהו מולא יבואו לראות כבלע את הקדש והוא מענין הסתרה והחבאה אע"פ שעיקרו בא לסבה אחרת והוא ללויים שלא לראות בשעת סלוק מסעות בהכנסת כלים לנרתיק שלהם שהיו אהרן ובניו מכסים הארון והמזבחות וכדכתיב ובא אהרן בנסוע המחנות והורידו את פרכת המסך כמו שיתבאר במקומו וכן המקלל את השם בקוסם ר"ל בע"ז או בעובדיה לדעת קצת המפרשים כן בקוסם אלא שלא יראה כן וכן הבועל ארמית אין בית דין נזקקין באלו אלא קנאין ר"ל בחורים נכבדים המקנאים בקנאתו של הקב"ה פוגעין בהם ופגיעתן זכות להם ואין צריכין להתרות:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Sanhedrin 81b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא אמר רבינא בכיפה צריכה התראה קמפלגי כו' וה"ה דהוה מצי למימר דכולי עלמא ס"ל כיפה צריכה התראה ומאן דאמר בשלישית כונסין ס"ל כרבי והכי מוקי לה רב יוסף מתני' דהכא בפרק הבא על יבמתו כמ"ש התוס' לעיל לחד תירוצא אלא דרבינא מהדר לאוקמא בכולי שמעתין מתני' דהכא אפילו כרבן שמעון בן גמליאל ואי לא הוה מאן דסבירא ליה דכיפה אינה צריכה התראה לא הוה מצי לאוקמא מתני' כר' שמעון בן גמליאל ודו"ק:

    בפירש"י בד"ה ומר סבר כו' אע"ג דאיחזק השתא רשע לא מעיילינן ליה לכיפה דבתרי דיני כו' עכ"ל וה"ה לדברי המקשה דכולי עלמא מלקיות מחזיקות ובפלוגתא דרבי ורשב"ג קמפלגי צ"ל הא דקתני לרבי דבשלישית כונסין אותו לכיפה אע"ג דאתחזק לרבי בתרי לא מעיילינן ליה בתרי לכיפה משום האי טעמא דבתרי דיני לא דיינינן ליה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 81b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    מַאי כִּפָּה? אָמַר רַב יְהוּדָה מְלֹא קוֹמָתוֹ. וְהֵיכָא רְמִיזָא? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה" (תהלים לד, כב). עיין פירוש רש"י. וקשא איך נרמז זה בקרא והלא הכתוב לפי פשוטו כך הוא פירושו דהרעה שעושה הרשע היא תמותת אותו כי ההורג יהרג נפש תחת נפש וכן שאר מיתות בית דין סקילה שריפה וחנק בהם ימות הרשע בעבור רעתו כל חד כדינא, ומנא ליה לפרש דקאי הכתוב על מין מיתה זו של כיפה? ונראה בס"ד דאם הכתוב קאי על מיתות בית דין מאי קא משמע לן? פשיטה וזיל קרי בי רב הוא דמפורש בתורה ההורג נפש יהרג והמחלל שבת יסקל, וכן שאר מיתות בכולהו איכא ילפותא מן המקרא ואם לא הרג לא יהרג ואם לא חלל שבת לא יסקל, ומאי קא משמע לן האי קרא ד'תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה'? לכן מוכרח לפרש הכתוב דקאי על מיתה זו דמכניסים אותו לכיפה שהוא דבר חדש שלא נתפרש בכתוב ונעשה העונש דוגמת הרשעה שהוא הרג את חבירו וגרם להכניסו ולהביאו בקבר שהוא מקום צר לכך מכניסים אותו לכיפה והוא עשה מעשה בהמה שאוכלת שעורים לכך מאכילין אותו שעורים והמה יהיו סיבת מיתתו וזו היא כוונת הכתוב 'תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה' שימיתו ויענישו אותו דוגמת הרעה שעשה. ובזה יובן בס"ד הטעם שהביא תלמודא דרשה של לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה מַאי 'מְצוֹדָה רָעָה'? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ חַכָּה, סמוך לדרשה זו ד'תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה' והוא דדריש 'רָעָה' על חַכָּה שנקראת רעה בשביל שגוף הדג נאחז בה ואינה כמצודה שהדג עומד בחלל שלה והוא שט והולך ובא בקרבה וכן יש לפרש רעה זו של פסוק 'תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה' דקאי על כיפה שהיא מקום צר והאדם נדבק ונאחז בו.

    הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִים בּוֹ נראה לי בס"ד קַנָּאִין [211] גימטריא רי"א ולפי זה אֲרַמִּית הוא אותיות 'מֵת רי"א' רמז דבועל ארמית מת על ידי רי"א שהם קַנָּאִין.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 81b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף פ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־443 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: אדא ברי, בתרי קטלי קטלת…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ מי שלקה ושנה, ב"ד מכניסין אותו…״

    3. קטע 339 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ משום דלקה ושנה, ב"ד כונסין אותו…״

      חכמים: רבי שמעון, רב קטליה.

    4. קטע 428 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא:…״

      חכמים: רבי יעקב.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״מי שלקה ושנה. שנה אע"ג דלא שילש.…״

    6. קטע 68 מילים

      נפתחת ב״אמר רבינא אפילו תימא רשב"ג קסבר עבירות…״

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי עבר עבירה שיש בה מלקות פעם…״

      חכמים: רבי ורשב, אבא.

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״לא דכולי עלמא אית להו דרשב"ג והכא…״

    9. קטע 928 מילים

      נפתחת ב״והדתניא התרו בו ושתק התרו בו והרכין…״

      חכמים: אבא.

    10. קטע 1011 מילים

      נפתחת ב״והתם מלקות ליכא במאי קמיפלגי אמר רבינא…״

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״ומאי כיפה אמר רב יהודה מלא קומתו…״

      חכמים: רב יהודה.

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״ואמר ריש לקיש מאי דכתיב (קהלת ט,…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ההורג נפש שלא בעדים מכניסין אותו…״

    14. קטע 1411 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מנא ידעינן אמר רב בעדות מיוחדת…״

      חכמים: רב בעדות, שמואל.

    15. קטע 1517 מילים

      נפתחת ב״ורב חסדא אמר אבימי כגון דאיתכחוש בבדיקות…״

      חכמים: רב חסדא.

    16. קטע 1647 מילים

      נפתחת ב״ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ: מאי…״

      חכמים: רב ששת.

    17. קטע 1741 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הגונב את הקסוה והמקלל בקוסם והבועל…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    18. קטע 1829 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי קסוה אמר רב יהודה כלי…״

      חכמים: רב יהודה.

    19. קטע 1920 מילים

      נפתחת ב״והמקלל בקוסם: תני רב יוסף יכה קוסם…״

      חכמים: רב יוסף, רבה.

    20. קטע 207 מילים

      נפתחת ב״והבועל ארמית: בעא מיניה רב כהנא מרב:…״

      חכמים: רב כהנא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף פ״א ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026