בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף צ׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גמ' ויהי לו כן וירמסו אותודבדבר שכפר בו נדון שלא אכל משם ונרמס ברגלי הבאים לקנות:

    (וכי אהרן קיים לעולםכלומר וכי אהרן חיה כל כך שתנתן לו תרומה והלא לא נכנס לארץ ישראל ומאי האי דקאמר ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן):

    לעולם קייםלאו דווקא אלא כלומר הלא לא נגזר עליו שיחיה כל כך:

    שעתיד לחיותלעולם הבא:

    דבי רבי ישמעאל תנאהא דכתיב לאהרן לאו להכי הוא דאתא אלא לומר לך כאהרן וכו':

    מה ארי ספק דורס ואוכלואין אנו יודעין כשנוטל בהמה מן העדר אם דעתו לדורסה ולאוכלה מיד קודם שתסריח או לא אלא לטרוף ולמלא (חורו) [תאותו] ולאחר זמן יאכלנה כשתסריח וה"נ כהן עם הארץ כשאנו נותנין לו תרומה בידו אין אנו יודעין אם יאכלנה בטהרה או בטומאה [אי נמי] ספק דורס שארי דרכו לדרוס ולרמוס בהמה ברגליו ואוכלה כשהיא דרוסה מנוולת ופעמים שנותנה בחורו ואינה מנוולת:

    עון אשמהעונות הרבה מטעין עליו:

    באכלם את קדשיהםומתרגמינן במיכלהון בסואבא ית קודשיהון:

    אלא להםדמשמע שהבטיח הקב"ה לאבותינו אברהם יצחק ויעקב שיתן להם ארץ ישראל וכי להם ניתנה והלא לבניהם ניתנה אלא מלמד שעתידין לחיות ועתיד הקב"ה ליתן להם את ארץ ישראל:

    הנך שוכב עם אבותיך וקםהנה אתה מת שוכב והנה אתה קם שתחיה לעתיד לבא והאי וקם אהנך קאי:

    דילמא וקם העם וזנהדלקמי' קאי ולאו אדלעיל והיינו אחד (מג') מקראות שאין להם הכרע:

    יחיו מתיךדמתים שבארץ ישראל יחיו:

    נבלתי יקומוןאפי' נפלים יחיו במסכת כתובות:

    ודילמא מתים שהחיה יחזקאלדההיא קרא יחיו מתיך ישעיה אמרו והוא קדם ליחזקאל שנתנבא בימי חזקיה והיה מתנבא פסוק זה על שהיה עתיד יחזקאל להחיות מתים אבל לעולם הבא לא:

    דובבפרונמיי"ש בלע"ז כלומר נעות ומתנודדות שפתי ישיני עפר מכלל שיחיו:

    מרחשן שפוותיהו בעלמאשפתותיהן נעות מעט בתוך הקבר אבל אין חיין ויוצאין לאויר העולם וכרבי יוחנן וכו':

    ולא קבלו ממנו עד שאמר להם וכו':

    חיים כלכם היוםדהאי. יום מיותר הוא דמצי למכתב חיים כלכם מה תלמוד לומר היום כהיום מה היום וכו' כך שמעתי:

    הנך שוכב עם אבותיך וקםהרי תחיית המתים העם הזה וזנה הרי מה שעתיד להיות:

    פלגא בידךדמהאי קרא נפקא דיודע מה שעתיד:

    זייפתם ולא העליתםכזב אתם אומרים ואין ממש בדבריכם:

    לאו לעולם הבאאלמא יש תחיית המתים:

    מהכרת תכרתהכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא:

    אינהו הוו אמרי ליה דברה תורה כלשון בני אדםולהכי אמר להו הכי כי היכי דלא להוי להו פתחון פה:

    הכרת תכרתבעבודת כוכבים כתיב:

    והלא כבר נאמרבעבודת כוכבים את ה' הוא מגדף ונכרתה דס"ל מגדף היינו עובד עבודת כוכבים:

    וכי שלשה עולמים יש וכו'ור"ע סבירא ליה דמגדף היינו מברך השם:

    והשתא בין לרבי ישמעאל בין לר"ע עונה בה מאי עבדי ליה מבעי ליה וכו':

    שעונה בהשלא שב קודם מיתה הוי בכרת אבל שב לא:

    דחיי שכבישהמתים חיים:

    ויציצו מעירשעתידין ישראל לציץ ולפרוח מעיר ירושלים וכדאמרינן (כתובות דף קיא.) הקב"ה עושה להם מחילות לצדיקים והולכין ועולין לירושלים:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 90 עמוד ב

    1וכתיב: ״(מלכים ב ז״, כ) ״ויהי לו כן וירמסו אותו העם בשער וימות ודילמא קללת אלישע גרמה ליה? דאמר רב יהודה אמר רב: קללת חכם, אפי' על חנם היא באה. אם כן, לכתוב קרא: ״וירמסוהו וימות מאי ״בשער״? על עסקי שער.

    2(אמר ר' יוחנן): מניין לתחיית המתים מן התורה? שנאמר: ״(במדבר יח״, כח) ״ונתתם ממנו [את] תרומת ה' לאהרן הכהן״. וכי אהרן לעולם קיים? והלא לא נכנס לארץ ישראל שנותנין לו תרומה! אלא מלמד שעתיד לחיות, וישראל נותנין לו תרומה. מכאן לתחיית המתים מן התורה.

    3דבי רבי ישמעאל תנא: ״לאהרן״ כאהרן, מה אהרן חבר אף בניו חברים.

    4א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מניין שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ? שנאמר: ״(דברי הימים ב לא ד) ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת (לכהנים ולוים) למען יחזקו בתורת ה' כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת ושאינו מחזיק בתורת ה' אין לו מנת״׃

    5אמר רב אחא בר אדא אמר רב יהודה כל הנותן תרומה לכהן עם הארץ כאילו נותנה לפני ארי מה ארי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל אף כהן עם הארץ ספק אוכלה בטהרה ספק אוכלה בטומאה׃

    6ר' יוחנן אמר אף גורם לו מיתה שנאמר ״(ויקרא כב״, ט) ומתו בו כי יחללוהו דבי ר"א בן יעקב תנא אף משיאו עון אשמה שנאמר ״(ויקרא כב״, טז) והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם׃

    ברייתא

    7תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה שנאמר ״(שמות ו״, ד) וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען לכם לא נאמר אלא להם מכאן לתחיית המתים מן התורה:

    8(צד"ק ג"ם גש"ם ק"ם סימן): שאלו מינין את רבן גמליאל: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים אמר להם מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ולא קיבלו ממנו׃

    9מן התורה דכתיב ״(דברים לא״, טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם אמרו לו ודילמא וקם העם הזה וזנה׃

    10מן הנביאים דכתיב ״(ישעיהו כו״, יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל ודילמא מתים שהחיה יחזקאל׃

    11מן הכתובים דכתיב ״(שיר השירים ז״, י) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים ודילמא רחושי מרחשן שפוותיה בעלמא כר' יוחנן דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כל מי שנאמר״ה הלכה בשמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר שנאמר דובב שפתי ישנים״׃

    12עד שאמר להם מקרא זה (דברים יא, כא) אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לכם לא נאמר אלא להם מיכן לתחיית המתים מן התורה׃

    13וי"א מן המקרא הזה אמר להם (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (פשיטא דחיים כולכם היום אלא אפילו ביום שכל העולם כולם מתים אתם חיים) מה היום כולכם קיימין אף לעוה"ב כולכם קיימין׃

    14שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה מניין שהקב"ה מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות אמר להו תרווייהו מן המקרא הזה שנאמר ״(דברים לא״, טז) ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה׃

    15ודילמא וקם העם הזה וזנה אמר להו נקוטו מיהא פלגא בידייכו דיודע מה שעתיד להיות איתמר נמי א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות שנאמר ״הנך שוכב עם אבותיך וקם וגו'״׃

    ברייתא

    16תניא א"ר אליעזר בר' יוסי בדבר זה זייפתי ספרי מינים שהיו אומרים אין תחיית המתים מן התורה אמרתי להן זייפתם תורתכם ולא העליתם בידכם כלום שאתם אומרים אין תחיית המתים מן התורה הרי הוא אומר (במדבר טו, לא) הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה הכרת תכרת בעולם הזה עונה בה לאימת לאו לעולם הבא׃

    17א"ל רב פפא לאביי ולימא להו תרוייהו מהכרת תכרת אינהו הוו אמרי ליה דברה תורה כלשון בני אדם׃

    18כתנאי הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא דברי ר"ע אמר לו ר' ישמעאל והלא כבר נאמר (במדבר טו, ל) את ה' הוא מגדף ונכרתה וכי שלשה עולמים יש אלא ונכרתה בעולם הזה הכרת לעולם הבא הכרת תכרת דברה תורה כלשון בני אדם׃

    19בין ר' ישמעאל ובין ר"ע עונה בה מאי עבדי ביה לכדתניא יכול אפילו עשה תשובה ת"ל עונה בה לא אמרתי אלא בזמן שעונה בה׃

    20שאלה קליאופטרא מלכתא את ר"מ אמרה ידענא דחיי שכבי דכתיב ״(תהלים עב״, טז) ויציצו מעיר כעשב הארץ אלא כשהן עומדין עומדין ערומין או בלבושיהן עומדין אמר לה ק"ו מחיטה ומה חיטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושין צדיקים שנקברים בלבושיהן על אחת כמה וכמה׃

    21א"ל קיסר לרבן גמליאל אמריתו דשכבי חיי?! הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    תרומה טהורה בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר בין של תורה בין של דבריהם אסור ליתנה לכהן עם הארץ מפני שכהן עם הארץ ספק אוכלה בטהורה ספק אוכלה בטומאה ומתוך כך מותר ליתן לו תרומה טמאה ואע"פ שתרומה טמאה אינה ראויה אף לכהן טמא ולשריפה עומדת מ"מ אם הוא טהור אינו במיתה ולא בלאו שטהור שאכל את התרומה טמאה אינו בלאו אלא בעשה שנאמר ואחר יאכל מן הקדשים מדבר שהוא בקדושתו הוא אוכל כשיטהר אבל לא מן הטמא ולאו הבא מכלל עשה עשה ואף טמא שאכל את הטמאה אין בו מיתה בידי שמים ולא מלקות שהרי אינה קודש אבל טמא שאכל את הטהורה הוא במיתה ומתוך שהן בחזקת טומאה אין נותנין לו ולא עוד אלא שאין ראוי ליתנה אלא לתלמיד חכם שנאמר ונתתם את תרומת י"י לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים אלא מה הוא חבר אף בניו חברים וכתיב ויאמר לעם לתת את מנת הכהנים והלויים למען יחזקו בתורת י"י כל המחזיק בתורת י"י יש לו מנות שאינו מחזיק בתורת י"י אין לו מנות:

    תלמיד חכם ראוי שישפיע מטובו וללמד מחכמתו לכל שואל וכל המונע הלכה מפי תלמידו כאלו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף צ׳ עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף צ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־702 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גמ' ויהי לו כן וירמסו אותו דבדבר שכפר בו נדון שלא אכל משם ונרמס ברגלי הבאים לקנות:

    (וכי אהרן קיים לעולם כלומר וכי אהרן חיה כל כך שתנתן לו תרומה והלא לא נכנס לארץ ישראל ומאי האי דקאמר ונתתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן):

    לעולם קיים לאו דווקא אלא כלומר הלא לא נגזר עליו שיחיה כל כך:

    שעתיד לחיות לעולם הבא:

    דבי רבי ישמעאל תנא הא דכתיב לאהרן לאו להכי הוא דאתא אלא לומר לך כאהרן וכו':

    מה ארי ספק דורס ואוכל ואין אנו יודעין כשנוטל בהמה מן העדר אם דעתו לדורסה ולאוכלה מיד קודם שתסריח או לא אלא לטרוף ולמלא (חורו) [תאותו] ולאחר זמן יאכלנה כשתסריח וה"נ כהן עם הארץ כשאנו נותנין לו תרומה בידו אין אנו יודעין אם יאכלנה בטהרה או בטומאה [אי נמי] ספק דורס שארי דרכו לדרוס ולרמוס בהמה ברגליו ואוכלה כשהיא דרוסה מנוולת ופעמים שנותנה בחורו ואינה מנוולת:

    עון אשמה עונות הרבה מטעין עליו:

    באכלם את קדשיהם ומתרגמינן במיכלהון בסואבא ית קודשיהון:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 90b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    מאירי

    תרומה טהורה בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר בין של תורה בין של דבריהם אסור ליתנה לכהן עם הארץ מפני שכהן עם הארץ ספק אוכלה בטהורה ספק אוכלה בטומאה ומתוך כך מותר ליתן לו תרומה טמאה ואע"פ שתרומה טמאה אינה ראויה אף לכהן טמא ולשריפה עומדת מ"מ אם הוא טהור אינו במיתה ולא בלאו שטהור שאכל את התרומה טמאה אינו בלאו אלא בעשה שנאמר ואחר יאכל מן הקדשים מדבר שהוא בקדושתו הוא אוכל כשיטהר אבל לא מן הטמא ולאו הבא מכלל עשה עשה ואף טמא שאכל את הטמאה אין בו מיתה בידי שמים ולא מלקות שהרי אינה קודש אבל טמא שאכל את הטהורה הוא במיתה ומתוך שהן בחזקת טומאה אין נותנין לו ולא עוד אלא שאין ראוי ליתנה אלא לתלמיד חכם שנאמר ונתתם את תרומת י"י לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים אלא מה הוא חבר אף בניו חברים וכתיב ויאמר לעם לתת את מנת הכהנים והלויים למען יחזקו בתורת י"י כל המחזיק בתורת י"י יש לו מנות שאינו מחזיק בתורת י"י אין לו מנות:

    תלמיד חכם ראוי שישפיע מטובו וללמד מחכמתו לכל שואל וכל המונע הלכה מפי תלמידו כאלו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית:

    Meiri on Sanhedrin 90b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    בן יהוידע

    כָּל הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת הֳ' יֵשׁ לוֹ מְנָת, וְשֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק בְּתוֹרַת הֳ', אֵין לוֹ מְנָת (דברי הימים ב לא, ד). יש להקשות מאי תליא הא בהא ולמה קרי לה בשם מְנָת? ונראה לי בס"ד דידוע תורה שבכתב בסוד תפארת ותורה שבעל פה בסוד מלכות ולכן כתיב בתורה שבעל פה בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח, טו) ואמרו בגמרא (גיטין סב.) 'מאן מלכי? רבנן' מפני שהיא בסוד מלכות. ובזה פרשתי שתקנו בפורים מִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ (אסתר ט, יט) כי אותו זמן הדור קבלוה לתורה שבעל פה בלב ולכן עשו לה זכר במשלוח מנות כי מָנוֹת [496] עולה מספר מַלְכוּת [496] שהוא סוד תורה שבעל פה וידוע תורה שבעל פה יש בה ד' חלקים פרד"ס [פשט רמז דרש סוד] כנגד ד' אותיות השם הוי־ה ברוך הוא. ולזה אמר כָּל הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת הֳ' דייקא תורה שבעל פה שיש בה פרד"ס [פשט רמז דרש סוד] כנגד אותיות ה', יֵשׁ לוֹ מְנָת שהוא מספר מַלְכוּת אם תניח חולם שהוא במקום וא"ו במנת תהיה מָנוֹת.

    כָּל הַנּוֹתֵן תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ נְתָנָהּ לִפְנֵי אֲרִי נראה לי הטעם דעם הארץ נקרא 'בּוּר' ותיבת בּוּר [208] עם הכולל האותיות הוא אֲרִי [211] או פסיק דל"ת הרומז לדלות על אור תורה ויהיה אֲרִי שידמה לארי לגריעותא. ומה שאמר 'אַף גּוֹרֵם לוֹ מִיתָה' נראה דידוע תלמיד חכם נקרא בשם 'הַר' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה טו, ד) על פסוק מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים (שיר השירים ב, ח) אמר הקדוש ברוך הוא אין מעשים לישראל שיגאלו אלא בזכות הזקנים אני גואלן, ואין הרים אלא זקנים שנאמר וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים (שופטים יא, לז) פירוש זקנים הם החכמים, זקן שקנה חכמה (קידושין לב:) שהיה בידם להתיר נדרו של יפתח ולא התירו. והנה אם תסיר אותיות הַר מן תְּרוּמָה ישאר מָוֶת ולכן זה שהוא עם הארץ שלא בחר להיות הַר שהוא כינוי לחכם אם תתן לו תְּרוּמָה כאלו אתה נותן לו מָוֶת כי ראוי שיסתלק מן תרומה אותיות הַר וישאר מָוֶת ממילא. ולזה נאמר כי 'מֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ' (ויקרא כב, ט) רצונו לומר המות רמוז בו באותו דבר שאתה נותן לו שהוא תרומה שרמוז בו המות בר מינן. ומה שאמר 'אַף מַשִּׂיאוֹ עֲוֹן אַשְׁמָה' נראה אותיות ת"ר ד'תְּרוּמָה' יתחלפו באותיות אֵשׁ כי תי"ו בא"ת ב"ש תתחלף באות א' ורי"ש בזסשר"ץ תתחלף בשי"ן הרי 'אֵשׁ' ותצרף אֵשׁ עם אותיות 'מָה' יהיה 'אַשְׁמָה' וידוע אשמה לשון נקבה שמתעברת ויולדת ואשם זכר שאינו מוליד וזה מַשִּׂיאוֹ עֲוֹן שהוא אַשְׁמָה נקבה שמוליד עונות רבים ומטעינם עליו.

    עַד שֶׁאָמַר לָהֶם מִקְרָא זֶה "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע הֳ' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם". 'לָכֶם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לָהֶם', מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה (דברים יא, כא). מקשים אמאי הביא פסוק זה דפרשת עקב ולא הביא פסוק פרשת וארא (שמות ו, ד) שהביא רבי סמאי [וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן]? ונראה לי בס"ד דהוכחה זו דמוכיח מדכתיב 'לָהֶם' ולא כתיב 'לָכֶם' אינה חזקה כל כך דיש לדחות ולומר מה שנתן לזרעם חשיב נתן להם ומה שאמר 'לָהֶם' לאו דוקא ולהכי הביא פסוק דעקב ששם היתה הבטחה זו בשבועה דכתיב 'אֲשֶׁר נִשְׁבַּע הֳ' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם' ובלשון שבועה צריך למידק למנקט לשון ברור ואינו אומר לשון שהוא נאמר בדרך דרש, ובפרשת וארא אף על גב דכתיב 'נָשָׂאתִי אֶת יָדִי' (שמות ו, ח) לא משמע ליה דנשיאות יד לשון שבועה הוא. ועוד נראה לי בס"ד כיון דפסוק זה דעקב קורין אותו בקריאת שמע בכל יום הוא חזק ותקיף אצל הצדוקין טפי וגם בא עליהם בפסוק זה להבזותם לומר ראו פסוק זה שאתם קורין אותו בקריאת שמע בכל יום פעמים ונעלם מכם.

    "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּהֳ' אֱלֹקֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", מָה הַיּוֹם כֻּלְּכֶם קַיָּמִים, אַף לָעוֹלָם הַבָּא כֻּלְּכֶם קַיָּמִים (דברים ד, ד). יש להקשות היכא רמיזה עולם הבא כאן? ונראה לי בס"ד דקאמר 'דְּבֵקִים בַּהֳ' אֱלֹקֵיכֶם' ובעולם הזה שהנפש מלובשת בגוף אי אפשר להיות דבקים בה' על כן מוכרח שבעולם הבא מדבר כלומר אחר שתלכו לעולם הבא תהיו חיים כולכם כהיום הזה שאתם עומדים בגוף ונפש ביחד.

    שָׁאֲלוּ רוֹמִיִּים אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים, וְיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת? אָמַר לְהוּ: תַּרְוַיְהוּ מִן הַמִּקְרָא הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה". וְדִילְמָא, "וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה". אָמַר לְהוּ: נְקוּטוּ מִיהָא פַּלְגָא בִּידַיְכוּ, דְּיוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת (דברים לא, טז). קשה הם שאלו שתים ואיך עשה להם פשרה באחת? ועוד למה שאלו שתי שאלות אלו ביחד דמה שייכות יש להם זה בזה? ועוד הוא אמר תחילה דילמדו תרווייהו ממקרא הזה ואחר כך איך אומר 'נְקוּטוּ מִיהָא פַּלְגָא' דנמצא לא עמדו דבריו בכך? ונראה לי בס"ד דהם מעיקרא לא רצו לידע ראיה שיש יכולת להקדוש ברוך הוא להחיות מתים דעל זה אין צורך להביא ראיה מן הכתוב מאחר דהם מודים דאליהו זכור לטוב ואלישע הנביא ע"ה ויחזקאל הנביא ע"ה החיו מתים וכל שכן הקדוש ברוך הוא יכול להחיות מתים, אך הם חושבים שאין הקדוש ברוך הוא מחיה המתים לעתיד מחשש שמא חוזרים וחוטאים כאשר חטאו בראשונה אך אם יתברר להם שהקדוש ברוך הוא יודע מה שעתיד להיות אפשר שיחיה את המתים לעתיד מפני שהוא יודע מה שעתיד להיות והוא יודע שלא יחטאו עוד ולכן אין לו ספק בדבר זה כדי שיבטל התחיה מחמת ספק זה דשמא יחטאו, ונמצא שתי שאלות אלו תלויים זה בזה. ולכן אמר לו שיהיו נפשטים מן פסוק 'וְקָם' וכונתו לומר כיון דמוכח מפסוק זה דיודע עתידות אם כן ודאי יחיה המתים ולא ימנע התחיה משום ספק דאין שום ספק אצלו דיודע העתיד והם הבינו כונתו שהביא להם פסוק לדרוש אותו כמו שאמר רבן גמליאל לצדוקים דהוכיח ממנו שיחיו מתים מן תיבת 'וְקָם' ולכך הקשו לו קושית הצדוקים שהקשו לרבן גמליאל, והשיב אין כונתי למילף שתי השאלות שלכם מפסוק זה אלא רצוני להוכיח מפסוק זה על שאלה האחת שהקדוש ברוך הוא יודע עתידות וכיון דשאלה זו נפשטה תו אין צריך הוכחה לשאלה האחרת דודאי הקדוש ברוך הוא מחיה מתים מאחר דליכא ספיקא קמי שמייא ויודע שלא יחטאו לעתיד.

    קַל־וָחֹמֶר מֵחִטָּה, וּמָה חִטָּה שֶׁנִּקְבְּרָה עֲרֻמָּה יוֹצְאָה בְּכַמָּה לְבוּשִׁים, צַדִּיקִים שֶׁנִּקְבָּרִים בִּלְבוּשֵׁיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. נמצא מחטה יש הוכחה על תחיית המתים אך באמת לאו הוכחה זו בלבד דחטה שנזרעת בקרקע ונפסדת בעפר וחוזרת ונבנית ועושין ממנה לחם יש לנו ללמוד על תחית המתים אלא יש לנו עוד הוכחות מכמה מקראות בתורה דמוכח מנייהו תחיית המתים. ובזה יובן בס"ד 'לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי הֳ' יִחְיֶה הָאָדָם' (דברים ח, ג) פירוש לאו מהלחם לבדו שהיה מחטה שנזרעה ונעשית עפר וחזרה להיות לחם יש לנו הוכחה שיחיה האדם אחר שמת ונעשה עפר כי על כל מוצא פי ה' פירוש מקראות של התורה שהם מוצא פי ה' יש מהם הוכחות שיחיה האדם וכדמוכחי הכא מכמה מקראות.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 90b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף צ׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־702 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 141 מילים

      נפתחת ב״וכתיב: (מלכים ב ז, כ) ״ויהי לו…״

      חכמים: רב יהודה.

    2. קטע 244 מילים

      נפתחת ב״(אמר ר' יוחנן): מניין לתחיית המתים מן…״

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״דבי רבי ישמעאל תנא: ״לאהרן״ כאהרן, מה…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    4. קטע 446 מילים

      נפתחת ב״א"ר שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:…״

      חכמים: רבי יונתן, שמואל.

    5. קטע 537 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אחא בר אדא אמר רב…״

      חכמים: רב אחא בר אדא, רב יהודה.

    6. קטע 635 מילים

      נפתחת ב״ר' יוחנן אמר אף גורם לו מיתה…״

    7. קטע 733 מילים

      נפתחת ב״תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים…״

    8. קטע 827 מילים

      נפתחת ב״(צד"ק ג"ם גש"ם ק"ם סימן): שאלו מינין…״

      חכמים: רבן גמליאל.

    9. קטע 922 מילים

      נפתחת ב״מן התורה דכתיב (דברים לא, טז) ויאמר…״

    10. קטע 1025 מילים

      נפתחת ב״מן הנביאים דכתיב (ישעיהו כו, יט) יחיו…״

    11. קטע 1144 מילים

      נפתחת ב״מן הכתובים דכתיב (שיר השירים ז, י)…״

    12. קטע 1224 מילים

      נפתחת ב״עד שאמר להם מקרא זה (דברים יא,…״

    13. קטע 1337 מילים

      נפתחת ב״וי"א מן המקרא הזה אמר להם (דברים…״

    14. קטע 1437 מילים

      נפתחת ב״שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה…״

      חכמים: רבי יהושע.

    15. קטע 1541 מילים

      נפתחת ב״ודילמא וקם העם הזה וזנה אמר להו…״

      חכמים: רבי שמעון.

    16. קטע 1654 מילים

      נפתחת ב״תניא א"ר אליעזר בר' יוסי בדבר זה…״

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב פפא לאביי ולימא להו תרוייהו…״

      חכמים: רב פפא, אביי.

    18. קטע 1844 מילים

      נפתחת ב״כתנאי הכרת תכרת הכרת בעולם הזה תכרת…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״בין ר' ישמעאל ובין ר"ע עונה בה…״

    20. קטע 2043 מילים

      נפתחת ב״שאלה קליאופטרא מלכתא את ר"מ אמרה ידענא…״

    21. קטע 2114 מילים

      נפתחת ב״א"ל קיסר לרבן גמליאל אמריתו דשכבי חיי?!…״

      חכמים: רבן גמליאל.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף צ׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026