בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף ק״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בחברון מלך שבע שנים וששה חדשיםמדהכא חשיב להו ובאידך קרא לא חשיב להו ש"מ לא היה מלכותו שלימה שנצטרע אותן ו' חדשים:

    ה"ג אבל בחיי בנך אני מודיע ולא גרסינן לך:

    כ"ד רננותבין תפלה תחנה ורנה איכא כ"ד:

    וילך אלישע דמשק להיכא אזל:

    שואבתמגבהת מתכת בלא נגיעה כעין אותה שלועזין קלאמניס"ה בלע"ז ועל ידי אותה אבן העמיד עגלים של ירבעם באויר:

    רבנן דחה מקמיההתלמידים דחה מישיבתו של אלישע:

    צר ממנומכלל דעד האידנא לא הוה צר:

    הואל וקחהשבע שאלישע שלחך:

    ויפצר בוגחזי: העת לקחת את הכסף והבגדים וגו':

    שמנה דברים קא חשיב בהאי קרא:

    וגחזי מי שקל כולי האימנעמן כסף ובגדים הוא דשקל דכתיב ויצר ככרים וגו':

    אותה שעההיה אלישע עוסק בפרק שמונה שרצים אמר לו הגיע עת ליטול שכר פרק שמונה שרצים שעסקתי וכו' ולהכי כתב בהאי קרא שמנה דברים כנגד אותו פרק כלומר בכסף ובגדים שקבלת ממנו מנעמן סבור אתה לקנות דברים הללו להיותם לך שכר שמונה שרצים:

    [הוספה מחסרונות הש"סינאי מלכא - כהן גדול היה וקטל כולהו רבנן במסכת קידושין:

    שמעון בן שטחאחי אשתו של ינאי המלך במסכת ברכות והוא לא ברח:

    טרוטותעגולות:

    אחוי ליהרבי יהושע בן פרחיה בידיה דלקבלוהו:]

    יצרתאותו אם מרחיקה ממנו לגמרי ממעט ישיבת עולם ואם מקרבה לגמרי בא לידי איסור שאינו יכול לכבוש יצרו מדבר עבירה:

    תינוק ואשהדעתן קלה ואם תדחה אותם מטרדן מן העולם:

    חלהחד חליו תרי אשר ימות בו תלת:

    בעא רחמי דלהוי חולשאכדי שיהא פנאי לבניו לבא כל אחד ואחד ממקומו להיות עליו בשעת מיתה שכיון שרואין שנפל למטה יודעין שימות ומתקבצין ובאין:

    מתפחמתרפא:

    מתני' לא ידון רוחי לא דין ולא רוחשאין עומדין בדין ואין להם רוח להיות עם הצדיקים שיש להם חלק:

    ויפץ [ה' אותם ומשם הפיצםויפץ] בעולם הזה ומשם הפיצם בעולם הבא:

    אלו ואלואנשי דור המבול ואנשי סדום ובחדא פליג ר' נחמיה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 107 עמוד ב

    1״בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים ושלש שנים״, וכתיב: ״(שמואל ב ה ה) בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים וגו'״. והני ששה חדשים לא קחשיב ש"מ נצטרע׃

    2אמר לפניו רבש"ע מחול לי. על אותו עון מחול לך (תהלים פו, יז) עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני א"ל בחייך איני מודיע אבל אני מודיע בחיי שלמה בנך׃

    3בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה אמר עשרים וארבעה רננות ולא נענה אמר (תהלים כד, ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה ונאמר (תהלים כד, ט) שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד וגו' ולא נענה׃

    4כיון שאמר (דברי הימים ב ו, מב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך מיד נענה באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו העון׃

    5גחזי דכתיב ״וילך אלישע דמשק להיכא אזל א״ר יוחנן שהלך להחזיר גחזי בתשובה ולא חזר אמר לו חזור בך אמר לו כך מקובלני ממך החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה׃

    6מאי עבד איכא דאמרי אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין שמים לארץ ואיכא דאמרי שם חקק בפיה והיתה מכרזת ואומרת אנכי ולא יהיה לך׃

    7וא"ד רבנן דחה מקמיה שנאמר ״(מלכים ב ו״, א) ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה [נא] המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו מכלל דעד השתא לא הוו (פיישי) [צר]׃

    ברייתא

    8תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים [ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו ליש"ו בשתי ידים]׃

    9גחזי דכתיב ״(מלכים ב ה״, כג) ויאמר נעמן הואל וקח ככרים (ויפצר) [ויפרץ] בו ויצר ככרים כסף וגו' ויאמר אליו אלישע מאין גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות ומי שקל כולי האי כסף ובגדים הוא דשקל׃

    10אמר רבי יצחק באותה שעה היה אלישע יושב ודורש בשמונה שרצים נעמן שר צבא מלך ארם היה מצורע אמרה ליה ההיא רביתא דאישתבאי מארעא ישראל אי אזלת לגבי אלישע מסי לך כי אתא א"ל זיל טבול בירדן א"ל אחוכי קא מחייכת בי אמרי ליה הנהו דהוו בהדיה מאי נפקא לך מינה זיל נסי אזל וטבל בירדנא ואיתסי אתא אייתי ליה כל הני דנקיט לא צבי לקבולי מיניה גחזי איפטר מקמיה אלישע אזל שקל מאי דשקל ואפקיד׃

    11כי אתא חזייה אלישע לצרעת דהוה פרחא עילויה רישיה א"ל רשע הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך עד עולם ויצא מלפניו מצורע כשלג: (מלכים ב ז, ג) וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער אמר ר' יוחנן גחזי ושלשה בניו׃

    12[הוספה מחסרונות הש"ס: רבי יהושע בן פרחיה מאי הוא כדקטלינהו ינאי מלכא לרבנן אזל רבי יהושע בן פרחיה ויש"ו לאלכסנדריא של מצרים כי הוה שלמא שלח לי' שמעון בן שטח מני ירושלים עיר הקודש ליכי אלכסנדרי' של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה׃

    13קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו ליה יקרא טובא אמר כמה יפה אכסניא זו אמר ליה רבי עיניה טרוטות אמר ליה רשע בכך אתה עוסק אפיק ארבע מאה שיפורי ושמתיה׃

    14אתא לקמיה כמה זמנין אמר ליה קבלן לא הוי קא משגח ביה יומא חד הוה קא קרי קריאת שמע אתא לקמיה סבר לקבולי אחוי ליה בידיה הוא סבר מידחא דחי ליה אזל זקף לבינתא והשתחוה לה אמר ליה הדר בך אמר ליה כך מקובלני ממך כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואמר מר יש"ו כישף והסית והדיח את ישראל:]׃

    ברייתא

    15תניא א"ר שמעון בן אלעזר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת׃

    ברייתא

    16ת"ר ג' חלאים חלה אלישע אחד שגירה דובים בתינוקות ואחד שדחפו לגחזי בשתי ידים ואחד שמת בו [שנא' (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו וגו']׃

    17עד אברהם לא היה זקנה כל דחזי לאברהם אמר האי יצחק כל דחזי ליצחק אמר האי אברהם בעא אברהם רחמי דליהוי ליה זקנה שנאמר ״(בראשית כד״, א) ואברהם זקן בא בימים עד יעקב לא הוה חולשא בעא רחמי והוה חולשא שנאמר ״(בראשית מח״, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה עד אלישע לא הוה איניש חליש דמיתפח ואתא אלישע ובעא רחמי ואיתפח שנא' (מלכים ב יג, יד) ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו:

    מתני׳ · משנה

    18דור המבול אין להם חלק לעוה"ב ואין עומדין בדין שנא' (בראשית ו, ג) לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח דור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ״(בראשית יא״, ח) ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ (וכתיב ״ומשם הפיצם) ויפץ ה' אותם בעוה״ז ומשם הפיצם ה' לעולם הבא אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא שנא' (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד רעים בעולם הזה וחטאים לעולם הבא אבל עומדין בדין׃

    19ר' נחמיה אומר אלו ואלו אין עומדין בדין שנאמר ״(תהלים א״, ה) על כן לא יקומו׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ומ"מ כל שתלה לו זכות ועשה תשובה נתכפר לו שאין לך מחיצה ופרגוד בפני התשובה כלל ומ"מ בעולם הזה יש צדדין שאין התשובה מבטלת ענשו מכל וכל כמו שבארנו בחבור התשובה:

    המשנה השלישית דור המבול אין להם חלק לעוה"ב ר"ל להשארת נפשם ואין עומדין בדין לתחיית המתים וכבר ידעת לפי הדרכים הדתיים שהעולם הבא הוא אחר המות להשארת הנפש או להכרתה ותחיית המתים הוא הזמן האחרון כמו שייחסוהו אנשי כנסת הגדולה ביוצר של שבת וסדרו זמנים אלו העוה"ז וימות המשיח ותחיית המתים ודעתם במשנה זו שתחיית המתים אף לרשעים כדי לידון גופם עם נפשם על דרך משל חגר וסומא ואמר על אלו שנפשם נדונים לעולם ואין הם בתחייה לעמוד בדין:

    אנשי סדום אין להם חלק ונפשם נדונית ועומדים בדין והוא שאמרו עליהם בעדת צדיקים אין עומדין אבל עומדין הם בעדת רשעים דור הפלגה אין להם חלק וכו' ואין גורסין בה שאין עומדין בדין דור המדבר אין להם חלק וכו' ואין עומדין בדין שנאמר שם יתמו:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף ק״ז עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף ק״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־802 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים מדהכא חשיב להו ובאידך קרא לא חשיב להו ש"מ לא היה מלכותו שלימה שנצטרע אותן ו' חדשים:

    ה"ג אבל בחיי בנך אני מודיע ולא גרסינן לך:

    כ"ד רננות בין תפלה תחנה ורנה איכא כ"ד:

    וילך אלישע דמשק להיכא אזל:

    שואבת מגבהת מתכת בלא נגיעה כעין אותה שלועזין קלאמניס"ה בלע"ז ועל ידי אותה אבן העמיד עגלים של ירבעם באויר:

    רבנן דחה מקמיה התלמידים דחה מישיבתו של אלישע:

    צר ממנו מכלל דעד האידנא לא הוה צר:

    הואל וקח השבע שאלישע שלחך:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 107b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    מאירי

    כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה ומ"מ כל שתלה לו זכות ועשה תשובה נתכפר לו שאין לך מחיצה ופרגוד בפני התשובה כלל ומ"מ בעולם הזה יש צדדין שאין התשובה מבטלת ענשו מכל וכל כמו שבארנו בחבור התשובה:

    המשנה השלישית דור המבול אין להם חלק לעוה"ב ר"ל להשארת נפשם ואין עומדין בדין לתחיית המתים וכבר ידעת לפי הדרכים הדתיים שהעולם הבא הוא אחר המות להשארת הנפש או להכרתה ותחיית המתים הוא הזמן האחרון כמו שייחסוהו אנשי כנסת הגדולה ביוצר של שבת וסדרו זמנים אלו העוה"ז וימות המשיח ותחיית המתים ודעתם במשנה זו שתחיית המתים אף לרשעים כדי לידון גופם עם נפשם על דרך משל חגר וסומא ואמר על אלו שנפשם נדונים לעולם ואין הם בתחייה לעמוד בדין:

    אנשי סדום אין להם חלק ונפשם נדונית ועומדים בדין והוא שאמרו עליהם בעדת צדיקים אין עומדין אבל עומדין הם בעדת רשעים דור הפלגה אין להם חלק וכו' ואין גורסין בה שאין עומדין בדין דור המדבר אין להם חלק וכו' ואין עומדין בדין שנאמר שם יתמו:

    Meiri on Sanhedrin 107b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    בן יהוידע

    דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה (תהלים כד, ז) הנה במדרש רבא (פרשת וארא פרק ח') איתא מה עשה שלמה הביא ארונו של דוד המלך ע"ה לבית המקדש ואמר (דברי הימים ב ו, מב) הֳ' אֱלֹקִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ, אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו באותה שעה חיה דוד המלך ע"ה שכן אמר דוד הֳ' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִּי מִיָּרְדִי בוֹר (תהלים ל, ד) עיין שם. ובסה"ק בֶּן יְהוֹיָדָע (חלק א' על שבת דף למ"ד) כתבתי טעם נכון על נס זה שהיה לדוד המלך ע"ה שחיה באותה שעה עיין שם. ונמצא שנפתחו הדלתות בשעה שחיה וזה נרמז בשמו הטוב כי ב' פעמים ד' שבשמו הטוב הם ב' דלתות והוא"ו בנתים רומז לחיים כמו שכתב רבינו חיד"א ז"ל בשם הזוהר על פסוק וַיָּשֶׂם הֳ' לְקַיִן אוֹת (בראשית ד, טו) דעשה לו אות וא"ו במצחו כי הוא"ו רומז לחיים ונרמז בשמו הטוב כי הדלתות נפתחו בעת שחיה.

    אֶבֶן הַשׁוֹאֶבֶת תָּלָה לְחַטַּאת יָרָבְעָם, וְהֶעֱמִידָהּ בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ כתב הרמ"ה ז"ל וזה לשונו מה עבד אבן שואבת את הברזל שנקראת בלשון ערב מגנ"טיס תלה לעגלון של ירבעם והעמידו באויר ויתעו אחריו, כיצד? תלה לה כיפה את העגל ברזל מכאן וברזל מכאן והעמיד שני אבנים שואבות בשתי כתלים שמכאן ומכאן והעמיד את העגל באמצע. ואיכא דאמרי 'שֵׁם חָקַק לָהּ בְּפִיהָ' והיתה מכרזת במעשה נס ואומרת שני פסוקים הללו 'אָנֹכִי הֳ' אֱלֹקֶיךָ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹקִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי' (שמות כ, ב) והיו העם חושבין שכנגד עצמה היא אומרת והשם המפורש לא גרם לומר אלא כנגד המקום ברוך הוא עד כאן לשונו עיין שם. ונראה לי אותה אבן השואבת שהביא גחזי היתה גדולה הרבה לכן טבעה היה חזק מאד להעמיד העגלון של ירבעם שהיה מחופה בברזל אף על פי שהיה כבד ואבן השנית שכנגדה בכותל השני גם כן היתה גדולה וטבעה חזק כמו זאת במשקל אחד ולכן בכוחם העמידו את העגל באמצע באויר שלא יפול לארץ ונשאר ממוצע שלא נטה ונמשך לצד אחד יותר מצד שכנגדו ושתי אבנים גדולות אלו של מגנט"ס לא נמצאו ביד אדם אלא השטן הזמינם לו להתעות בהם את ההמון שלא ידעו טבעם ועניינם. ומה שאמר בענין השם המפורש הכונה הוא כי הוא כתב שם המפורש בדבר אחד עור או חתיכת נחושת והניחו בפיו של עגל ובעת שהניחו השביעו שיאמר פסוקים של 'אָנֹכִי' לכבוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואז כיון שהשביעו בשם המפורש מוכרח שיעשה פעולתו אבל המון העם כשהיו שומעים דברים אלו יוצאים מפיו של העגל היו חושבין שהעגל על עצמו הוא אומר כן. ונראה לרמוז אם נקרא שם גֵּיחֲזִי ביו"ד למפרע הוא 'יזח י"ג' שהוא מספר אחד [13] רצונו לומר יזח יחוד של אחד מישראל בהטעותו אותם במעשיו.

    לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת ידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בזה הפסוק אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ (שיר השירים ח, ח) כי שָׁדַיִם ראשי תיבות שְׂמֹאל דּוֹחָה יָמִין מְקָרֶבֶת, ונראה לרמוז ראשי תיבות (אשה) אשה תנוק יצר 'אתי' שהוא תרגום של הובאה וביאה שהוא ענין קירוב, אך סופי תיבות תנוק יצר אשה הוא 'קרה' לשון קירוי וכל קירוי ענינו דחיה כי הקרוי דוחה השמש והרוחות והמטר מלבא לתוך הבית המקורה. גם יש לרמוז באותיות 'אָחוֹת' אשה תינוק ויצר חוטא.

    וְלֹא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה שֶׁדָּחָה לְתַלְמִידוֹ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם (מלכים ב ה, כג). כך הוא לשון הגמרא (סוטה מז.) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה מַאי הִיא? כְּדַהֲוָה קָטֵיל יַנַּאי מַלְכָּא לְרַבָּנַן שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח הֶחְבִּיאַתּוּ אֲחוֹתוֹ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אֲזַל וְעֲרַק לְאַלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם כִּי הֲוָה שְׁלָמָא שָׁלַח לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּוֹדֶשׁ לָךְ אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם: אֲחוֹתִי! בַּעְלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה. אָמַר שְׁמַע מִינָּהּ הֲוָה לֵיהּ שְׁלָמָא כִּי אֲתָא אִקְלַע לְהַהוּא אוּשְׁפִּיזָא קָם קַמַּיְיהוּ בִּיקָרָא שַׁפִּיר, עָבְדִי לֵיהּ יְקָרָא טוּבָא יָתֵיב וְקָא מִשְׁתַּבַּח כַּמָּה נָאָה אַכְסַנְיָא זוֹ! אָמַר לֵיהּ תַּלְמִידוֹ [יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי] רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת אָמַר לֵיהּ רָשָׁע, בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק וּמִסְתַּכֵּל בְּאֵשֶׁת אִישׁ! אַפֵּיק אַרְבַּע מֵאָה שִׁפּוּרֵי וְשַׁמְתֵּיהּ כָּל יוֹמָא אֲתָא לְקַמֵיהּ וְלָא קַבְּלֵיהּ יוֹמָא חַד הֲוָה קָרֵי קְרִיַּת שְׁמַע, אֲתָא לְקַמֵּיהּ הֲוָה בְּדַעְתֵּיהּ לְקַבּוּלֵיהּ אַחֲוֵי לֵיהּ בִּידֵיהּ סָבַר מִדְחָא דָּחֵי לֵיהּ אֲזַל זָקַף לְבֵינְתָא פְּלָחָא לְסוֹף אָמַר לֵיהּ חֲזוֹר בְּךָ! אָמַר לֵיהּ כָּךְ מְקוּבְּלַנִּי מִמְּךָ, כָּל הַחוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עיין שם.

    אַחוּכִי קָא מְחַיַכַתְּ בָּן נראה לי בס"ד כפל הלשון רצונו לומר יהיה הצחוק בכפלים האחת על כי הוא שב בידים רקניות לעירו שלא הועיל בהליכתו. והשניה יאמרו כמה שוטה שהאמין שטבילתו בירדן תרפאהו וירד וטבל.

    כִּי אֲתָא חַזְיֵיהּ אֱלִישָׁע לַצָּרַעַת דְּקָא פֹּרַחַת פָּרְחָה עִלָּוֵיהּ רֵישֵׁיהּ אָמַר לֵיהּ רָשָׁע. מכאן נראה דשלחו מן השמים אליו את הצרעת קודם שיקללנו אלישע ורק לא שרתה עליו ממש אלא עד שקללו ונמצא מן השמים הראו לו שיקלל בכך ונראה דפיו הכשילו לרמוז דבר זה על עצמו דניבא ולא ידע מה ניבא כי אמר חַי הֳ' אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מִיָּדוֹ מְאוּמָה (מלכים ב' ה, כ) ואותיות מְאוּמָה הם אותיות 'מום ה"א' כי חמשה הם מיני מיתה הא' מיתה ממש הב' עני הג' מצורע הד' סומא הה' מי שאין לו בנים וזהו מום אחד מן ה"א מומין וזהו מִיָּדוֹ ממקומו ולכן אמר לו וצרעת נעמן תדבק בו כאשר לקחתי מידו (מלכים ב' ה, כז).

    אֶחָד שֶׁגֵּירָה דּוּבִּים בְּתִינוֹקוֹת יש להקשות והלא אתמר בגמרא (סוטה מו:) ראה שאין בהם לחלוחית של מצוה לא בהם ולא בזרעם עד סוף כל הדורות וגם ראה שהיו רשעים גמורים ואמאי נענש? ונראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרב כלי יקר בשם רבינו האר"י ז"ל דאותם מ"ב קרבנות שהקריב בלק גרמו שעשתה הסטרא אחרא מ"ב נשמות קדושות ולא תחזיר אותם הקליפה עד שתמצא מקום מוכן לפרענות והוא ביאה אסורה שאז נותנת שם אותם הנשמות העשוקות ולכן אותם מ"ב נשמות היו במ"ב ביאות אסורות שנבעלו ביום הכפורים ועתה כשהענישם אלישע הנביא ע"ה וקללם בשם ה' הוא שם מ"ב כנגד מ"ב ילדים כי שם בן מ"ב מסוגל מאד להעלות התפילות וכן הניצוצות של הקדושה העשוקות לא יתעלו אלא בשם מ"ב ולזה אמר לגמור תיקונם של אלו המ"ב נערים קטנים שהיו עשוקים מכח מ"ב קרבנות קללם עתה בשם בן מ"ב והיינו שקלל את הגופים ההם שהיו יסוד רעוע אשר נבנה ביום הכפורים וחזרו המ"ב נשמות הקדושות שבהם לשורש הקדושה ונתקנו עד כאן לשונו. ולפי זה אלישע הנביא ע"ה עשה מצוה גדולה שהציל עשוק מיד עושקו ויש לו שכר גדול על זאת, אך לא חלה בתורת עונש ח"ו אלא חלה להשביע עיניו של שטן ועיני הסטרא אחרא שחטף מהם מרגליות אלו וביטל יניקתם מהם ומחמת כן מתקנאים ורוצים להתגרות בו מקנאתם ששלל מהם שלל רב ולהשביע עיניהם חלה. ודוגמא לזה אמרו רבותינו ז"ל טעם בשעיר שנותנים לעזאזל ביום הכיפורים שזה המוליכו להמיתו מוכרח שימות באותה שנה כי אחר יום הכיפורים ירגישו השטן והקליפה ההפסד שנעשה להם על ידו ויתגרו בו להמיתו. אך כאן אצל אלישע ודאי אין יכולת לעשות לו רעה ממש, עם כל זה היו רודפים אחריו וכאשר ראו שחלה על ידם אז אויביו ישלימו אתו שתשבע עיניהם ששמחים בצער שהיה לו בחליו על ידם ואדרבה הוא יגבר עליהם בכך! והיינו דכתיב אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ (קהלת ח, ט) ופירש רבינו האר"י ז"ל אשר שלט האדם בליעל באדם התחתון לרע לו לאדם בליעל עצמו, וכן כאן השביע הקדוש ברוך הוא את עיני שטן וסטרא אחרא להביא חולי על אלישע הנביא ע"ה כי כל חולאים באים על ידם ושמחו בזה. אך היה דבר זה לרע להם יען כי עד אלישע לא הוה גברא דחלה ואתפח ובזאת הפעם שחלה אלישע הנביא ע"ה בעבור שגירה הדובים בעי רחמי ואתפח ועל ידי כך פתח אלישע הנביא ע"ה שערי תפלה לרפאות את החולה וניטלה אותה שליטה שהיה לסטרא אחרא מקודם שכל חולי שתביא על אדם אין לו תקנה ורפואה ועתה בטלה שליטה זו מהם. ועתה פוק חזי כמה הפסידה הסטרא אחרא מהחולי שבא לאלישע הנביא ע"ה בתפילתו על דבר חדש הזה שיתרפא החולי אחר שהיה כלל חזק שאין רפואה לכל חולי שיחלה האדם ונמצא אף על פי ששמחה הסטרא אחרא בחליו של אלישע הנביא ע"ה לא לה יאות השמחה אלא השמחה היא ראויה לסטרא דקדושה.

    וְאֶחָד שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם (מלכים ב יג, יד) קשא והלא חזה צרעת פרחה עלויה רישיה אם כן מן השמים רמזו לו שיקללו בצרעת? ויש לומר שקלל בצרעת גם את בניו ובזה נמצא דחפו בשתי ידים דאם לא היו בניו מצורעים אפשר שלא היו מניחים אותו לפקור. ואם תאמר באמת כיון דחזה הסימן עליו דוקא למה קלל את בניו גם כן בצרעת? ויש לומר כיון דחזה פרחה על ראשו דן שבניו גם כן בכלל כי זרע הבן נמשך מן המוח שבראש אם כן יתייחס לראש אביו ולכך קלל גם את בניו. מיהו כיון דדבר זה לא נתפרש להדיה בסימן לכך נענש. אי נמי נענש משום דהיה לו להחזירו אחר איזה ימים מועטים והוא לא הלך להחזירו אלא אחר ימים מרובים דדש בפקרות שפקר.

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 107b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף ק״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־802 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 130 מילים

      נפתחת ב״״בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך שלשים…״

      חכמים: שמואל.

    2. קטע 235 מילים

      נפתחת ב״אמר לפניו רבש"ע מחול לי. על אותו…״

    3. קטע 361 מילים

      נפתחת ב״בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ביקש…״

    4. קטע 436 מילים

      נפתחת ב״כיון שאמר (דברי הימים ב ו, מב)…״

    5. קטע 533 מילים

      נפתחת ב״גחזי דכתיב וילך אלישע דמשק להיכא אזל…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״מאי עבד איכא דאמרי אבן שואבת תלה…״

    7. קטע 731 מילים

      נפתחת ב״וא"ד רבנן דחה מקמיה שנאמר (מלכים ב…״

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן לעולם תהא שמאל דוחה וימין…״

      חכמים: רבי יהושע.

    9. קטע 960 מילים

      נפתחת ב״גחזי דכתיב (מלכים ב ה, כג) ויאמר…״

    10. קטע 1076 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יצחק באותה שעה היה אלישע…״

      חכמים: רבי יצחק.

    11. קטע 1144 מילים

      נפתחת ב״כי אתא חזייה אלישע לצרעת דהוה פרחא…״

    12. קטע 1245 מילים

      נפתחת ב״[הוספה מחסרונות הש"ס: רבי יהושע בן פרחיה…״

      חכמים: רבי יהושע.

    13. קטע 1331 מילים

      נפתחת ב״קם אתא ואתרמי ליה ההוא אושפיזא עבדו…״

      חכמים: רבי עיניה.

    14. קטע 1463 מילים

      נפתחת ב״אתא לקמיה כמה זמנין אמר ליה קבלן…״

    15. קטע 1513 מילים

      נפתחת ב״תניא א"ר שמעון בן אלעזר יצר תינוק…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״ת"ר ג' חלאים חלה אלישע אחד שגירה…״

    17. קטע 1773 מילים

      נפתחת ב״עד אברהם לא היה זקנה כל דחזי…״

    18. קטע 1880 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ דור המבול אין להם חלק לעוה"ב…״

    19. קטע 1916 מילים

      נפתחת ב״ר' נחמיה אומר אלו ואלו אין עומדין…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף ק״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026