מסכת סנהדרין דף ס׳ עמוד א׳

1(שמות כב, יז) ״מכשפה לא תחיה״, וכתיב: ״(שמות כב״, יח) ״כל שוכב עם בהמה מות יומת״. כל שישנו בכלל ״כל שוכב עם בהמה״ ישנו בכלל ״מכשפה לא תחיה״.

2ר"א אומר: אף הכלאים. מנה"מ אמר שמואל, דאמר קרא: ״(ויקרא יט״, יט) ״את חקתי תשמרו״ חוקים שחקקתי לך כבר: (ויקרא יט, יט) ״בהמתך לא תרביע כלאים ושדך לא תזרע כלאים״.

3מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה. מה בהמתך בין בארץ בין בחוצה לארץ, אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ.

4אלא מעתה: (ויקרא יח, ה) ״ושמרתם את חקתי ואת משפטי״ חקים שחקקתי לך כבר?

5התם ״ושמרתם את חקותי דהשתא. הכא ״את חקותי תשמרו, חקים דמעיקרא תשמרו.

6א"ר יהושע בן קרחה כו'.

7אמר רב אחא בר יעקב: אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות, לאפוקי בן שתי אותיות דלא.

8פשיטא! ״יכה יוסי את יוסי״ תנן! מהו דתימא: מילתא בעלמא הוא דנקט, קמ"ל׃

9איכא דאמרי: אמר רב אחא בר יעקב, ש"מ שם בן ארבע אותיות נמי שם הוא.

10פשיטא! ״יכה יוסי את יוסי״ תנן! מהו דתימא: עד דאיכא שם רבה, ומילתא בעלמא הוא דנקט קמ"ל:

11נגמר הדין כו'.

12עומדין מנלן? א"ר יצחק בר אמי: דאמר קרא״, (שופטים ג, כ) ״ואהוד בא אליו והוא יושב בעליית המקרה אשר לו לבדו״ ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא״. והלא דברים קל וחומר? ומה עגלון מלך מואב שהוא נכרי ולא ידע אלא בכינוי עמד, ישראל ושם המפורש על אחת כמה וכמה!

13קורעין מנלן? דכתיב: ״(מלכים ב יח״, לז) ״ויבא אליקים בן חלקיהו [וגו'] ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה״.

14לא מאחין: מנלן׃

15א"ר אבהו אתיא קריעה קריעה כתיב הכא, קרועי בגדים וכתיב ״התם (מלכים ב ב״, יב) ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים. קרעים ממשמע שנאמר ״ויקרעם לשנים איני יודע שהן קרעים ומה ת״ל קרעים מלמד שהן קרועים לעולם׃

ברייתא

16ת"ר אחד השומע ואחד שומע מפי שומע חייב לקרוע והעדים אין חייבין לקרוע שכבר קרעו בשעה ששמעו׃

17וכי קרעו בשעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא לא ס"ד דכתיב ״(מלכים ב יט״, א) ויהי כשמוע המלך חזקיהו (את דברי רבשקה) ויקרע את בגדיו המלך חזקיהו קרע והם לא קרעו׃

18אמר רב יהודה אמר שמואל השומע אזכרה מפי העובד כוכבים אינו חייב לקרוע וא"ת רבשקה ישראל מומר היה׃

19ואמר רב יהודה אמר שמואל אין קורעין אלא על שם המיוחד בלבד לאפוקי כינוי דלא׃

20ופליגי דרבי חייא בתרוייהו דאמר רבי חייא השומע אזכרה בזמן הזה אינו חייב לקרוע שאם אי אתה אומר כן נתמלא כל הבגד קרעים׃

21ממאן אילימא מישראל מי פקירי כולי האי אלא פשיטא מעובד כוכבים ואי שם המיוחד מי גמירי אלא לאו בכינוי׃

22ושמע מינה בזמן הזה הוא דלא הא מעיקרא חייב שמע מינה:

23השני אומר אף אני כמוהו: אמר ר"ל שמע מינה אף אני כמוהו כשר בדיני ממונות ובדיני נפשות ומעלה הוא דעביד רבנן והכא כיון דלא אפשר אוקמוה רבנן אדאורייתא׃

24דאי ס"ד פסול הכא משום דלא אפשר קטלינן לגברא:

25והשלישי אומר אף אני כמוהו: סתמא כר"ע דמקיש ג' לשנים: