בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף פ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    להלקותו באנוולא הועדנו להמיתו שלא ידענו שסופו לחזור ולקלקל:

    להלקותו באנועל הגניבה ולא ידענו שימכרנו:

    דלא לקיאגניבה לחודה משום דהוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד שאם ימכרנו יהרג:

    עידי גניבה בנפששהעידוהו שגנב נפש:

    מדאמר חזקיה אין נהרגיןאם הוזמו לאחר שבאו עידי מכירה משום הכי לוקין שהרי אין סופן למות על עדות זו ולא הוי לגבייהו לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד:

    דאי ר' יוחנן כיון דאמר נהרגיןאם באו עידי מכירה אחרי כן קודם הזמה ונגמר דינו ע"פ שתי הכתות והוזמו היכי לקו אם הוזמו קודם שבאו עידי מכירה הא הוה ליה לאו דלא תענה לגבייהו בשעה שהעידו לאו שניתן לאזהרה שלא להעיד כן שאם יעידו ולא יוזמו עד שיבאו עידי מכירה ויגמר דינו ויוזמו ימותו:

    וכל לאו שניתן לאזהרת ב"ד אין לוקין עליוואפילו יפטרו מן המיתה שהרי לא לאזהרת מלקות ניתן:

    אינהו היכי לקוהא לאו כאשר זמם הוא ואי משום לא תענה (שמות כ) לאו שאין בו מעשה הוא:

    בעידי מכירה כולי עלמא לא פליגי דנהרגיןאם נגמר דינו על פי שתי הכתות:

    לחודה קיימאועידי גניבה אינן באין להורגו אלא להלקותו אבל עידי מכירה שבאין עמהן ואומרין שהתרו בו למיתה מונעין אותו ממלקות ומחייבין אותו מיתה והויא לה מכירה דבר שלם:

    אתחלתא דמכירהדקסבר ר' יוחנן לא לקי עלה דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואינן באין אלא להורגו ואף על גב דשתיהן צריכות זו לזו והוה ליה כל חדא וחדא חצי דבר מיקטל כרבנן:

    ומודה ר' יוחנן בעדים הראשונים של בן סורר ומורה שהוזמו דאין נהרגיןדאינהו ודאי למלקות אתו כדכתיב ויסרו אותו (דברים כא):

    הכל מודים כו'כלומר יש עדים בבן סורר ומורה שהכל מודים באחת כתותיו לפטור ויש כת שהכל מודים בו לחיוב ויש כת בבן סורר ומורה שנחלקו חזקיה ורבי יוחנן לפי מה ששמענו במחלוקתן:

    שנים אומרים בפנינו גנבמשל אביו מעות לקנות בשר ויין בפעם שניה אחר שלקה:

    ושנים אומרים בפנינו אכלהבשר ברשות אחרים דאינו חייב עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים הנך שתי כתות צריכות זו לזו ואין הראשונים יכולין לומר להלקותו באנו והוה ליה חצי דבר לחזקיה דסבר לה כר"ע דאמר אין נהרגין ולר' יוחנן דאמר נהרגין כרבנן:

    עידי מכירה בנפשולא באו עידי גניבה על כך לפנינו:

    הא מתוך קאמראפי' חצי דבר אין כאן שהרי היה לו להציל נפשו מב"ד בטענה זו:

    ובדלא אתו עידי גניבהקאמר רב אשי וכדפרישית שהיה יכול לומר עבדי מכרתי:

    לבסוףאחר שהעידו עידי מכירה באו עידי גניבה ונגמר הדין ע"פ שניהם:

    ואכתי מאי למימראכשהעידו הראשונים לא היה הדין ראוי ליגמר על פיהם ויכולין לומר לא היינו יודעין שיבואו עידי גניבה עלינו:

    דקא מרמזי רמוזיהני להני:

    מתני' ג' בתי דינין היו שםבירושלים דמשתעי בה קרא וקמת ועלית:

    אחד יושב על פתח הר הביתהוא שער המזרחי שלפנים מן החיל לפני עזרת נשים:

    ואחד יושב למעלה הימנוכשעברו עזרת נשים ובאין לפני עזרת ישראל:

    ואחד בלשכת הגזיתשהיא בנויה בתוך העזרה חציה בקודש וחציה בחול כדאמרינן בסדר יומא (דף כה.):

    באין לזה שעל פתח הר הביתזקן זה שהורה בעירו ונחלק ב"ד שבעירו עליו והזקיקו הכתוב לעלות לירושלים ולשאול ובאין הוא ובית דין שבעירו לב"ד זה שעל פתח הר הבית שהרי בו פוגעין תחילה:

    תלמיד שהורה לעשותתלמיד שלא הגיע להוראה ונחלק על ב"ד שבעירו ובאו לב"ד הגדול ושאלו וחזר לעירו והורה כבתחילה פטור שאין לסמוך על הוראתו והתורה לא חייבה אלא מופלא ומומחה לב"ד כדאמרי' בגמ':

    נמצא חומרו קולוחומר שהחמירו עליו שאינו ראוי להוראה עד שיהא בן ארבעים שנה נעשה לו קל לפוטרו מן המיתה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 86 עמוד ב

    1להלקותו באנו, והני אחריני כולי דבר קא עבדי ליה.

    2מתקיף לה רב פפא: אי הכי, עידי מכירה נמי ליקטליה, מתוך שיכולין עידי גניבה לומר ״להלקותו באנו״! וכי תימא דקסבר חזקיה דלא לקי,׃

    3והא איתמר: עידי גניבה בנפש שהוזמו, חזקיה ורבי יוחנן חד אמר: לוקין, וחד אמר: אין לוקין. ואמרינן: תסתיים דחזקיה דאמר לוקין, מדאמר חזקיה: אין נהרגין.

    4דאי ר' יוחנן, כיון דאמר נהרגין, הוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו. איהו לא לקי, אינהו היכי לקו?

    5אלא אמר רב פפא: בעידי מכירה דכולי עלמא לא פליגי דנהרגין, כי פליגי בעידי גניבה. חזקיה אמר: אין נהרגין, גניבה לחודה קיימא ומכירה לחודה קיימא. ר' יוחנן אמר: נהרגין, גניבה אתחלתא דמכירה היא.

    6ומודה רבי יוחנן בעדים הראשונים של בן סורר ומורה שהוזמו, שאין נהרגין, מתוך שיכולין לומר: ״להלקותו באנו״.

    7אמר אביי: הכל מודים בבן סורר ומורה, והכל מודים בבן סורר ומורה, ומחלוקת בבן סורר ומורה.

    8הכל מודים בבן סורר ומורה: בעדים הראשונים, שאין נהרגין, מתוך שיכולין לומר: ״להלקותו באנו״.

    9והכל מודים בבן סורר ומורה: בעדים אחרונים שנהרגים, מתוך שעדים הראשונים יכולין לומר: ״להלקותו באנו״, והני כוליה דבר קא עבדי ליה.

    10ומחלוקת בבן סורר ומורה: שנים אומרים ״בפנינו גנב״, ושנים אומרים: ״בפנינו אכל״.

    11אמר רב אסי: עידי מכירה בנפש שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכול לומר עבדי מכרתי׃

    12אמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא דרב אסי כר"ע דאמר דבר ולא חצי דבר א"ל אביי דאי כרבנן נהרגין הא מתוך קאמר׃

    13אלא אפילו תימא רבנן ובדלא אתו עידי גניבה אי הכי מאי למימרא לא צריכא דאע"ג דאתו לבסוף׃

    14ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקא מרמזי רמוזי מהו דתימא רמיזא מילתא היא קמ"ל רמיזא לאו כלום הוא:

    מתני׳ · משנה

    15זקן ממרא על פי ב"ד שנאמר ״(דברים יז״, ח) כי יפלא ממך דבר למשפט שלשה בתי דינין היו שם אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה ואחד יושב בלשכת הגזית׃

    16באין לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך לימדתי וכך לימדו חבירי אם שמעו אמר להם׃

    17ואם לאו באין להן לאותן שעל פתח עזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך לימדתי וכך לימדו חבירי אם שמעו אמר להם׃

    18ואם לאו אלו ואלו באין לב"ד הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצא תורה לכל ישראל שנאמר ״(דברים יז״, י) מן המקום ההוא אשר יבחר ה' חזר לעירו שנה ולמד בדרך שהיה למד פטור ואם הורה לעשות חייב שנאמר ״(דברים יז״, יב) והאיש אשר יעשה בזדון אינו חייב עד שיורה לעשות׃

    19תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו:

    גמ׳ · גמרא

    20תנו רבנן כי יפלא ממך דבר׃

    תוספות

    גניבה אתחלתא דמכירה היאוא"ת אמאי מקטלי הא מצו למימר לפוסלו לעדות באנו וכ"ת דבעו התראה וכיון דאמרי שהתרו בו למיתה אלמא למיקטליה קא אתו אם כן לחזקיה נמי לקטלו אע"ג דאתו נמי להלקותו כדאשכחן בפ"ב דב"ק (דף כד. ושם) דעידי נגיחה ראשונה ושניה אע"ג דאתו לחיובי' חצי נזק כיון דאתו נמי לייעודי משלמי חצי נזק של העדאה עם הכת השלישית כשהוזמו השלש כתות וי"ל דקסבר חזקיה דגניבה לחודה קיימא כמו עידי קדושין ועידי ביאה ואע"ג דמיירי באתרו ביה מדמקטלי לרבי יוחנן מ"מ לא שייך בהו חיוב מיתה ואפשר דלחזקיה לא בעי התראה ולר' יוחנן בעי אי נמי הש"ס לא חש בטעמא דלפוסלו לעדות באנו מדאיצטריך לעיל למימר להלקותו ושמא איצטריך היכא דמפסיל מעיקרא וקאי:

    עבדי מכרתיוא"ת אי לאו למקטליה קא אתו אם יבאו עדים שאינו עבדו אם כן למאי קא אתו וי"ל דאתו לקיים המקח וא"ת אי דלא אתרו ביה למה לן טעמא דעבדי מכרתי אלא ודאי אתרו ביה אם כן למקטליה קאתי וי"ל דאתרו ביה אחריני ואינהו לא ידעי וכי האי גוונא הוה מצי לשנויי בריש פרק היו בודקין (לעיל סנהדרין דף מא.) גבי נערה המאורסה:

    אמר רב יוסף כו'סלקא דעתך דרב יוסף בדאתו עידי גניבה וה"פ מתוך שהוא יכול לומר עבדי מכרתי אם לא היו באים עידי גניבה אם כן אין בעדותם ממש וחצי דבר הוא ואביי פריך ליה הא מתוך קאמר דמשמע הלשון דאפילו השתא נמי בתר דאתו עידי גניבה מצי למימר הכי:

    קמ"ל רמיזה לאו כלום הואבפ"ב דב"ק (דף כד: ושם) גבי לייעודי תורא ולייעודי גברא דמסקינן התם אלא דקא מרמזי רמוזי לא דמי לרמיזה דהכא דהתם מיירי ברמיזה חשובה שבכל השלשה ימים באו אלו עם אלו וקא מרמזי אבל הכא ברמיזה גרועה איירי דלאו מילתא היא אי נמי דיני נפשות שאני:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    המשנה הרביעית והכוונה לבאר בה ענין זקן ממרא והוא שאמר זקן ממרא על פי בית דין ר"ל בהוראת בית דין ופירשו בתנאיו שהוא חכם שהגיע להוראה וסמוך בסנהדרין ואע"פ שהוא כן ושדבר זו שחולק בו קבלו מרבותיו מובהקים כל שהוא חולק עם בית דין הגדול ואינו חוזר לדבריהם הרי הוא בחנק ובלבד שיורה לעשות כדברי עצמו ומפרש עכשיו כיצד דנין בו ומציע תחלה ששלשה בתי דינין היו בירושלים אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה ושניהם של עשרים ושלשה וסנהדרין גדולה שבלשכת הגזית וכשנחלק אותו חכם עם בית דין שבעירו הן מצד סברתו הן מצד קבלתו עולה הוא והחולקים עמו לירושלים ושואלין לבית דין שבפתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חברי וכו' שמעו אומרין לו אם שמע להם מוטב ואם לאו ר"ל שלא ידעו או שלא קבל מהם הולכין לזה שעל פתח העזרה וכו' אם שמעו אומרים להם ואם לאו ר"ל שלא שמעו או שלא קבל מהם כלם באים לבית דין הגדול ואומרין להם חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהיה שונה תחלה ולא חזר בו פטור הואיל ולא עשה מעשה אבל אם עשה כדברי עצמו אם לעצמו אם שהורה לאחרים לעשות והוא שיאמר להם בפירוש מותרים אתם לעשות כך וכך כמו שהתבאר בראשון של הוריות חייב שנאמר והאיש אשר יעשה וכל שלא באו לבית דין הגדול אינו נעשה זקן ממרא תלמיד שהורה לעשות אף אחר כל אלו פטור הואיל ולא הגיע להוראה לא יבואו לטעות אחריו ולסמוך עליו ונמצא חומרו קולו והוא שביארנו שאין דין זקן ממרא אלא בשהגיע להוראה והוא סמוך בסנהדרין:

    חומר בדברי סופרים מבדברי תורה שכל שהורה לעקור בדבר הכתוב בתורה בהדיא כגון שלא להניח תפילין כלל פטור שאין זו הוראה זיל קרי בי רב הוא אבל אם אמר יש תפילין וחמש טוטפות יש בו שנמצא שדבר זה עיקרו מן התורה והוא המצוה ומדרשו מדברי סופרים והוא ארבעה טוטפות שטוטפות שנים וטוטפות שנים ונמצאו ארבעה וכל שהוא חולק לומר שהן חמשה נידון ומ"מ דבר זה לא נאמר בכל המצות אלא בתפילין בלבד אבל שאר מצוה אין דין זקן ממרא אלא במה שאפשר לבא לידי כרת בזדונן ולידי חטאת בשוגג ואף באלו דוקא בדבר שעיקרו מן התורה ופירושו מדברי סופרים שכל שעוקר דבר מן התורה בפירוש אינו תחת הוראה שיעשה בה זקן ממרא שהרי זיל קרי בי רב הוא כמו שביארנו:

    אין ממיתין אותו כלומר בית דין שבעירו אחר שחזר והורה כדבריו גומרין את דינו בעירם אבל אין ממיתין אותו בבית דין שבעירם ולא אפילו בבית דין שביבנה ר"ל אם שהה מהוראתו עד שנגלו סנהדרין ליבנה אע"פ שהבית קיים עדיין ואע"פ שבאו סנהדרי גדולה לשם אלא תופשין אותו ומעלין אותו לבית דין הגדול אם הוא בלשכת הגזית ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל ומכריזין איש פלוני נדון בשביל דבר פלוני שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי ר' עקיבא ר' יהודה אומר אין מענין את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין בכל המקומות איש פלוני נתחייב מיתה בשביל כך וכו' ומ"מ הלכה כר' עקיבא:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנו הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף פ״ו עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף פ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־412 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    להלקותו באנו ולא הועדנו להמיתו שלא ידענו שסופו לחזור ולקלקל:

    להלקותו באנו על הגניבה ולא ידענו שימכרנו:

    דלא לקי אגניבה לחודה משום דהוה ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד שאם ימכרנו יהרג:

    עידי גניבה בנפש שהעידוהו שגנב נפש:

    מדאמר חזקיה אין נהרגין אם הוזמו לאחר שבאו עידי מכירה משום הכי לוקין שהרי אין סופן למות על עדות זו ולא הוי לגבייהו לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד:

    דאי ר' יוחנן כיון דאמר נהרגין אם באו עידי מכירה אחרי כן קודם הזמה ונגמר דינו ע"פ שתי הכתות והוזמו היכי לקו אם הוזמו קודם שבאו עידי מכירה הא הוה ליה לאו דלא תענה לגבייהו בשעה שהעידו לאו שניתן לאזהרה שלא להעיד כן שאם יעידו ולא יוזמו עד שיבאו עידי מכירה ויגמר דינו ויוזמו ימותו:

    וכל לאו שניתן לאזהרת ב"ד אין לוקין עליו ואפילו יפטרו מן המיתה שהרי לא לאזהרת מלקות ניתן:

    אינהו היכי לקו הא לאו כאשר זמם הוא ואי משום לא תענה (שמות כ) לאו שאין בו מעשה הוא:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 86b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    תוספות

    גניבה אתחלתא דמכירה היא וא"ת אמאי מקטלי הא מצו למימר לפוסלו לעדות באנו וכ"ת דבעו התראה וכיון דאמרי שהתרו בו למיתה אלמא למיקטליה קא אתו אם כן לחזקיה נמי לקטלו אע"ג דאתו נמי להלקותו כדאשכחן בפ"ב דב"ק (דף כד. ושם) דעידי נגיחה ראשונה ושניה אע"ג דאתו לחיובי' חצי נזק כיון דאתו נמי לייעודי משלמי חצי נזק של העדאה עם הכת השלישית כשהוזמו השלש כתות וי"ל דקסבר חזקיה דגניבה לחודה קיימא כמו עידי קדושין ועידי ביאה ואע"ג דמיירי באתרו ביה מדמקטלי לרבי יוחנן מ"מ לא שייך בהו חיוב מיתה ואפשר דלחזקיה לא בעי התראה ולר' יוחנן בעי אי נמי הש"ס לא חש בטעמא דלפוסלו לעדות באנו מדאיצטריך לעיל למימר להלקותו ושמא איצטריך היכא דמפסיל מעיקרא וקאי:

    עבדי מכרתי וא"ת אי לאו למקטליה קא אתו אם יבאו עדים שאינו עבדו אם כן למאי קא אתו וי"ל דאתו לקיים המקח וא"ת אי דלא אתרו ביה למה לן טעמא דעבדי מכרתי אלא ודאי אתרו ביה אם כן למקטליה קאתי וי"ל דאתרו ביה אחריני ואינהו לא ידעי וכי האי גוונא הוה מצי לשנויי בריש פרק היו בודקין (לעיל סנהדרין דף מא.) גבי נערה המאורסה:

    אמר רב יוסף כו' סלקא דעתך דרב יוסף בדאתו עידי גניבה וה"פ מתוך שהוא יכול לומר עבדי מכרתי אם לא היו באים עידי גניבה אם כן אין בעדותם ממש וחצי דבר הוא ואביי פריך ליה הא מתוך קאמר דמשמע הלשון דאפילו השתא נמי בתר דאתו עידי גניבה מצי למימר הכי:

    קמ"ל רמיזה לאו כלום הוא בפ"ב דב"ק (דף כד: ושם) גבי לייעודי תורא ולייעודי גברא דמסקינן התם אלא דקא מרמזי רמוזי לא דמי לרמיזה דהכא דהתם מיירי ברמיזה חשובה שבכל השלשה ימים באו אלו עם אלו וקא מרמזי אבל הכא ברמיזה גרועה איירי דלאו מילתא היא אי נמי דיני נפשות שאני:

    Tosafot on Sanhedrin 86b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    מאירי

    המשנה הרביעית והכוונה לבאר בה ענין זקן ממרא והוא שאמר זקן ממרא על פי בית דין ר"ל בהוראת בית דין ופירשו בתנאיו שהוא חכם שהגיע להוראה וסמוך בסנהדרין ואע"פ שהוא כן ושדבר זו שחולק בו קבלו מרבותיו מובהקים כל שהוא חולק עם בית דין הגדול ואינו חוזר לדבריהם הרי הוא בחנק ובלבד שיורה לעשות כדברי עצמו ומפרש עכשיו כיצד דנין בו ומציע תחלה ששלשה בתי דינין היו בירושלים אחד על פתח הר הבית ואחד על פתח העזרה ושניהם של עשרים ושלשה וסנהדרין גדולה שבלשכת הגזית וכשנחלק אותו חכם עם בית דין שבעירו הן מצד סברתו הן מצד קבלתו עולה הוא והחולקים עמו לירושלים ושואלין לבית דין שבפתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חברי וכו' שמעו אומרין לו אם שמע להם מוטב ואם לאו ר"ל שלא ידעו או שלא קבל מהם הולכין לזה שעל פתח העזרה וכו' אם שמעו אומרים להם ואם לאו ר"ל שלא שמעו או שלא קבל מהם כלם באים לבית דין הגדול ואומרין להם חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהיה שונה תחלה ולא חזר בו פטור הואיל ולא עשה מעשה אבל אם עשה כדברי עצמו אם לעצמו אם שהורה לאחרים לעשות והוא שיאמר להם בפירוש מותרים אתם לעשות כך וכך כמו שהתבאר בראשון של הוריות חייב שנאמר והאיש אשר יעשה וכל שלא באו לבית דין הגדול אינו נעשה זקן ממרא תלמיד שהורה לעשות אף אחר כל אלו פטור הואיל ולא הגיע להוראה לא יבואו לטעות אחריו ולסמוך עליו ונמצא חומרו קולו והוא שביארנו שאין דין זקן ממרא אלא בשהגיע להוראה והוא סמוך בסנהדרין:

    חומר בדברי סופרים מבדברי תורה שכל שהורה לעקור בדבר הכתוב בתורה בהדיא כגון שלא להניח תפילין כלל פטור שאין זו הוראה זיל קרי בי רב הוא אבל אם אמר יש תפילין וחמש טוטפות יש בו שנמצא שדבר זה עיקרו מן התורה והוא המצוה ומדרשו מדברי סופרים והוא ארבעה טוטפות שטוטפות שנים וטוטפות שנים ונמצאו ארבעה וכל שהוא חולק לומר שהן חמשה נידון ומ"מ דבר זה לא נאמר בכל המצות אלא בתפילין בלבד אבל שאר מצוה אין דין זקן ממרא אלא במה שאפשר לבא לידי כרת בזדונן ולידי חטאת בשוגג ואף באלו דוקא בדבר שעיקרו מן התורה ופירושו מדברי סופרים שכל שעוקר דבר מן התורה בפירוש אינו תחת הוראה שיעשה בה זקן ממרא שהרי זיל קרי בי רב הוא כמו שביארנו:

    אין ממיתין אותו כלומר בית דין שבעירו אחר שחזר והורה כדבריו גומרין את דינו בעירם אבל אין ממיתין אותו בבית דין שבעירם ולא אפילו בבית דין שביבנה ר"ל אם שהה מהוראתו עד שנגלו סנהדרין ליבנה אע"פ שהבית קיים עדיין ואע"פ שבאו סנהדרי גדולה לשם אלא תופשין אותו ומעלין אותו לבית דין הגדול אם הוא בלשכת הגזית ומשמרין אותו עד הרגל וממיתין אותו ברגל ומכריזין איש פלוני נדון בשביל דבר פלוני שנאמר וכל העם ישמעו וייראו דברי ר' עקיבא ר' יהודה אומר אין מענין את דינו של זה אלא ממיתין אותו מיד וכותבין ושולחין בכל המקומות איש פלוני נתחייב מיתה בשביל כך וכו' ומ"מ הלכה כר' עקיבא:

    זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנו הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    Meiri on Sanhedrin 86b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא בעדי מכירה דכ"ע ל"פ כו' במהרש"ל ותימה לאוקימתא דרב פפא מנלן דחזקיה ס"ל כר"ע דלמא אף הוא ס"ל כרבנן דאמרי דבר ואפילו חצי דבר והא דעדי גניבה אין נהרגין משום דיכולין לומר להלקותו באנו כו' עכ"ל והאריך בזה ליישב ובעיקר תמיהתו לא ידענא דמי הגיד לו דלאוקימת' דרב פפא נמי ס"ל לחזקיה דוקא כר"ע דאימא דקושטא הוא למאי דקאמר אלא אמר רב פפא כו' לא קאי הא דבעי למימר דפליגי חזקיה ור"י בפלוגתא דר"ע ורבנן בחצי דבר אלא דר"י ודאי ע"כ סבר כרבנן אבל חזקיה מצי סבר השתא נמי כרבנן ועדי גניבה דאין נהרגין משום דיכולין לומר להלקותו באנו ודקאמר האי לישנא עדי גניבה לחודא קיימא ומכירה כו' משום דודאי דסבר נמי כר' עקיבא ועוד דאליבא דרבנן נמי אצטריך למימר עדי גניבה לחודא קיימא כו' דמשום האי טעמא אינן נהרגין דלא באו אלא להלקותו ואביי נמי דקאמר הכל מודים כו' לאוקימתא דרב פפא קאי מלתיה שפיר אפלוגתא דרבי עקיבא וחזקיה אלא משום דאביי מקמי דרב פפא הוה וכדסלקא דעתך מעיקרא דפליגי חזקיה ור"י בפלוגתא דר' עקיבא ורבנן נקט רש"י נמי בפירושו במלתיה דאביי דחזקיה כר' עקיבא ור"י כרבנן וכן מוכח מדברי התוס' דחזקיה מצי סבר כרבנן ממה שכתבו דאי אמרינן שהתרו בו למיתה אלמא למקטליה קאתו א"כ לחזקיה נמי ליקטלו כו' היינו לרבנן דלר"ע היאך ליקטלו הא הוי חצי דבר ואין להאריך בשאר אריכות דבריו כי אינן מבוררין לי ואולי טעות נפל בהם ודו"ק:

    בפירש"י בד"ה דלא לקי אגניבה לחודא כו' שניתן לאזהרת מיתת בית דין שאם ימכרנו יהרג עכ"ל יש לדקדק דהא לפום סברא דהשתא דקיימינן בה דעדי מכירה נמי לא מקטלי איהו נמי לא מקטל ולא הוה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין ואם נאמר כיון דאם עדי גניבה גופייהו יעידו גם על המכירה מקרי אזהרת מיתת בית דין ואין לוקין אותו אף אם לא יעידו על המכירה א"כ מה כתב שוב מדקאמר חזקיה אין נהרגין כו' מש"ה לוקין שהרי אין סופן למות על עדות זו ולא הוה לגבייהו לאו שניתן כו' עכ"ל דנהי דלא הוי לגבייהו לאו שניתן כו' אם יבואו עדים אחרים על המכירה מ"מ הוה ליה לאו שניתן כו' לגבי עצמם אם יעידו על המכירה ואמאי לוקין ויש ליישב כיון דחד מנייהו אמר בעדי נפש דלוקין ע"כ אית לן למימר טפי לחזקיה דלוקין ולא מקרי לאו שניתן כו' מטעמא דאם יעידו הם על המכירה דנתחייב מיתה כיון שאם הם לא יעידו אף אם יעידו אחרים על המכירה לא ימותו אבל לר"י כיון דאף אם יבואו עדים אחרים ימותו מקרי לאו שניתן כו' מיהו ק"ק לפי זה לא הל"ל לחזקיה איהו לא לקי אינהו היכי לקי אלא כיון דעל כרחך לחזקיה מטעם שאם יבואו הם ויעידו על המכירה לא מקרי לאו שניתן כו' איהו ודאי נמי דלקי דלא מקרי אזהרת מיתת בית דין כיון שלא יהרג אלא אם הם יעידו על המכירה וק"ל:

    תוס' בד"ה גניבה אתחלתא כו' ואם תאמר אמאי מקטלי הא מצו למימר לפוסלו לעדות באנו כו' עכ"ל קצת קשה אמאי לא הקשו כן לעיל למאי דקאמר תלמודא וכי תימא דקסבר חזקיה דלא לקי דנהי דחזקיה סבירא ליה דלא לקי מ"מ יוכלו לומר לפוסלו לעדות באנו ועדי מכירה יקטלו ויש ליישב וק"ל:

    בד"ה עבדי מכרתי כו' א"כ למאי קא אתו כו' א"כ למקטליה קאתי כו' עכ"ל קושייתם למסקנא דאתיא מלתא דרב אסי אפי' כרבנן דדבר ואפי' חצי דבר וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 86b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף פ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־412 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״להלקותו באנו, והני אחריני כולי דבר קא…״

    2. קטע 223 מילים

      נפתחת ב״מתקיף לה רב פפא: אי הכי, עידי…״

      חכמים: רב פפא.

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״והא איתמר: עידי גניבה בנפש שהוזמו, חזקיה…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    4. קטע 428 מילים

      נפתחת ב״דאי ר' יוחנן, כיון דאמר נהרגין, הוה…״

    5. קטע 533 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רב פפא: בעידי מכירה דכולי…״

      חכמים: רב פפא.

    6. קטע 617 מילים

      נפתחת ב״ומודה רבי יוחנן בעדים הראשונים של בן…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי: הכל מודים בבן סורר ומורה,…״

      חכמים: אביי.

    8. קטע 814 מילים

      נפתחת ב״הכל מודים בבן סורר ומורה: בעדים הראשונים,…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״והכל מודים בבן סורר ומורה: בעדים אחרונים…״

    10. קטע 1012 מילים

      נפתחת ב״ומחלוקת בבן סורר ומורה: שנים אומרים ״בפנינו…״

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אסי: עידי מכירה בנפש שהוזמו…״

      חכמים: רב אסי.

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף כמאן אזלא הא שמעתא…״

      חכמים: רב יוסף, רב אסי, אביי.

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״אלא אפילו תימא רבנן ובדלא אתו עידי…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקא מרמזי…״

    15. קטע 1535 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ זקן ממרא על פי ב"ד שנאמר…״

    16. קטע 1621 מילים

      נפתחת ב״באין לזה שעל פתח הר הבית ואומר…״

    17. קטע 1723 מילים

      נפתחת ב״ואם לאו באין להן לאותן שעל פתח…״

    18. קטע 1849 מילים

      נפתחת ב״ואם לאו אלו ואלו באין לב"ד הגדול…״

    19. קטע 197 מילים

      נפתחת ב״תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו:…״

    20. קטע 207 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן כי יפלא ממך דבר…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף פ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026