בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף מ״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ובני ישראל עשובההוא קרא כתיב והרי כלל את הכל למה לי ויוציאו שמע מינה למניינא:

    אלא מעתהדדרשת ויוציאו דריש נמי וירגמו כו':

    בלא כסותוערום ואע"ג דגבי צוואה כתיב ורגמו אותו דש"מ בלא כסותו איידי דכתיב אבן לדרשה כתב נמי אותו:

    במקלל כתיב אבן ובמקושש כתיב אבנים:

    והא האי תנאדלעיל:

    נאמר קאמרמגזרה שוה דפרים יליף לה והיכי אתא רב פפא לאיפלוגי עליה דתנא:

    והכי קאמרתנא דברייתא אילו לא נאמר כו' כלומר הא דיליף לה מגזירה שוה לאו דוקא אלא הכי קאמר אי נמי לא הוה נפיק ממשמעותא דקרא אכתי לא הוה יכילנא למימר חוץ למחנה אחת דמייתינא שלש מחנות מגזירה שוה דפרים והשתא אפילו גזירה שוה לא צריך:

    הוצאגרידא משמע הוציאו ממקומך וכי הדר כתיב מחוץ למחנה לאפוקי ממחנה ישראל קאמר:

    ההואובני ישראל:

    מבעי ליהלסמיכה ולדחייה דכתיבי בצוואה ולא מיפרשי בעשייה הדר סיים קרא ובני ישראל עשו אף סמיכה ודחייה סמיכה וסמכו כל השומעים דחייה לאו הכא כתיבא אלא מסיני ירה יירה מכאן שאחד מן העדים בא ודוחהו ומפילו מגובה בית הסקילה לארץ דבית הסקילה גבוה שתי קומות:

    לדידךדדרשת הוצאה באפי נפשיה ואל מחוץ למחנה באפי נפשה כל הוצאות דפרים הנשרפים מאי דרשת בהו:

    שתטרף דעתוולא ידאג ויתמהמה בהריגתו:

    ונשתתקנאלם:

    מהומי אמר אי לא אישתתק הוה ממש בדבריו וצריך לסתור את הדין ולהביא דיינין אחרים:

    מנפח רב ששת בידיהכלומר רוח הוא זה שאמרת כיון שנשתתק מה הועיל אי להכי אתית למיחש אפילו אחד בסוף העולם נמי אימא בכל היוצאין ליהרג שמא יש אחד בסוף העולם שידע לו זכות:

    ופרכינן מי דמי התם לא אמר הכא אמר:

    שזיכהשהוציא דבריו וטעמו לאור:

    תיבעי לךמי אמר זיכה דוקא או דילמא ר' יוסי אורחא דמילתא קאמר שאין דרך לתלמיד לומר יש לי ללמד זכות ומשתתק וכן מיתה דמסתמא מיד אומר ראיותיו ומיהו היכא דאיתרמי אימא דסבירא ליה נמי הכי:

    ואפי' אפעם ראשונה ושניהנמי קאמר ובלבד שיש ממש בדבריו ואי ליכא ממש לא מהדרינא:

    מנא ידעיאם יש ממש או לאו וכי שלוחים תלמידים בעינן שיהו סוקלין:

    דמסרינן ליהמפעם שניה ואילך שני תלמידי חכמים לילך עמו:

    מעיקראבתחלת הליכתם ולא יחזירוהו אפילו פעם ראשונה אא"כ יש ממש בדבריו:

    וצריך למימרנמי שעבר עבירה פלונית ביום פלוני ובשעה פלונית:

    לפניו איןדמשמע בהליכתו:

    מעיקרא לאארבעים יום קודם:

    [הוספה מחסרונות הש"סיהרג נקי - רוצח הוא נקי זה וראוי ליהרג שהרג במסתרים. ותשובה בעלמא הוא מפני האומות שקרוב למלכות היה והיו צריכים להשיב על כל ראיות של הבל שלהם:

    זובח תודה יכבדננימי שיהרוג תודה יכבדנני:]

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 43 עמוד א

    1(ויקרא כד, כג) ״ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה״.

    2אלא מעתה: (ויקרא כד, כג) וירגמו אותו אבן מאי? עבדי ליה ההוא מבעי ליה לכדתניא וירגמו אותו באבן אותו ולא בכסותו אבן שאם מת באבן אחת יצא׃

    3ואצטריך למיכתב אבן ואיצטריך למיכתב אבנים דאי כתב רחמנא אבן הוה. אמינא היכא דלא מת בחדא לא ניתי אחריתי ומיקטליה כתב רחמנא אבנים ואי כתב רחמנא אבנים הוה אמינא מעיקרא נייתי תרתי כתב רחמנא אבן׃

    4והא האי תנא נאמר קאמר אילו לא נאמר קאמר וה"ק אילו לא נאמר קרא ״הייתי אומר גזירה שוה עכשיו שנאמר קרא גזירה שוה לא צריך״׃

    5רב אשי אמר משה היכא הוה יתיב במחנה לוייה ואמר ליה רחמנא הוצא את המקלל חוץ למחנה לוייה אל מחוץ למחנה חוץ למחנה ישראל ויוציאו את המקלל לעשייה׃

    6עשייה בהדיא כתיב ״בהו ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה ההוא מיבעי ליה חד לסמיכה וחד לדחייה״׃

    7אמרו ליה רבנן לרב אשי לדידך כל הני הוציא דכתיב״י בפרים הנשרפים מאי דרשת בהו קשיא״:

    8אחד עומד כו': אמר רב הונא פשיטא לי אחד אבן שנסקל בה ואחד עץ שנתלה בו ואחד סייף שנהרג בו ואחד סודר שנחנק בו כולן משל צבור מ"ט דמדידיה לא אמרינן ליה זיל וליתיה וליקטול נפשיה׃

    9בעי רב הונא סודר שמניפין בו וסוס שרץ ומעמידן משל מי הוא כיון דהצלה דידיה מדידיה הוא או דילמא כיון דבי דינא מחייבין למעבד בה הצלה מדידהו׃

    10ותו הא דאמר ר' חייא בר רב אשי אמר רב חסדא היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו שנאמר ״(משלי לא״, ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ותניא נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן לא התנדבו נשים יקרות משל מי הא ודאי מסתברא משל צבור כיון דכתיב: ״תנו מדידהו״׃

    11בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות ונשתתק מהו מנפח רב ששת בידיה נשתתק אפילו אחד בסוף העולם נמי התם לא קאמר הכא קאמר מאי׃

    12תא שמע דאמר רבי יוסי בר חנינא אחד מן התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו זיכה אין לא זיכה לא׃

    13זיכה פשיטא לי אמר תיבעי לך:

    14אפילו הוא כו': ואפילו פעם ראשונה ושניה והתניא פעם ראשונה ושניה בין שיש ממש בדבריו בין שאין ממש בדבריו מחזירין אותו מכאן ואילך אם יש ממש בדבריו מחזירין אותו אין ממש בדבריו אין מחזירין אותו׃

    15אמר רב פפא תרגומה מפעם שניה ואילך׃

    16מנא ידעי אמר אביי דמסרינן ליה זוגא דרבנן אי איכא ממש בדבריו אין אי לא לא׃

    17ולימסר ליה מעיקרא אגב דבעית לא מצי אמר כל מאי דאית ליה:

    מתני׳ · משנה

    18מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו יצא ליסקל וכרוז יוצא לפניו איש פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית ופלוני ופלוני עדיו כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו:

    גמ׳ · גמרא

    19אמר אביי וצריך למימר ביום פלוני ובשעה פלונית ובמקום פלוני דילמא איכא דידעי ואתו ומזים להו:

    20וכרוז יוצא לפניו לפניו אין מעיקרא לא והתניא בערב הפסח תלאוהו לישו והכרוז יוצא לפניו מ' יום ישו יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח׃

    21אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא מסית הוא ורחמנא אמר (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו אלא שאני ישו דקרוב למלכות הוה׃

    ברייתא

    22ת"ר חמשה תלמידים היו לו לישו מתאי נקאי נצר ובוני ותודה אתיוהו למתי אמר להו מתי יהרג הכתיב ״(תהלים מב״, ג) מתי אבוא ואראה פני אלהים אמרו לו אין מתי יהרג דכתיב ״(שם מא״, ו) מתי ימות ואבד שמו׃

    23אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב ״(שמות כג״, ז) ונקי וצדיק אל תהרוג אמרו לו אין נקאי יהרג דכתיב ״(תהלים י״, ח) במסתרים יהרג נקי׃

    24אתיוהו לנצר אמר נצר יהרג הכתיב ״(ישעיה יא״, א) ונצר משרשיו יפרה אמרו לו אין נצר יהרג דכתיב ״(שם יד״, יט) ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב׃

    25אתיוהו לבוני אמר בוני יהרג הכתיב ״(שמות ד״, כב) בני בכורי ישראל אמרו לי' אין בוני יהרג דכתיב (שם, כג) הנה אנכי הורג את בנך בכורך׃

    26אתיוהו לתודה אמר תודה יהרג הכתיב ״(תהלים ק״, א) מזמור לתודה אמרו לו אין תודה יהרג דכתיב (שם נ, כג) זובח תודה יכבדנני.

    תוספות

    לא נייתי אחריניוהא דכתיב (דברים י״ז:ז׳) יד העדים תהיה בו בראשונה וגו' ה"א דהני מילי היכא דאותה האבן קיימת אבל אם נאבדה או נפלה לים ה"א דלא נייתי אחריני:

    פשיטא אחד אבןהא דלא חשיב פתילה שנשרף בה משום דאברייתא דלקמן (סנהדרין דף מה:) דקתני כולן נקברים עמו קאי והתם לא שייך למיתני פתילה שנזרקה לתוך פיו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    פשוטה היא רב אשי אמר משה רבינו היכן הוה יתיב במחנה לוייה ואמר הוצא את המקלל חוץ למחנה לוייה. אל מחוץ למחנה ישראל ויוציאו את המקלל לעשייה חד לסמיכה וחד לדחייה אמרו ליה רבנן הואיל ואתה מוציא הוצא לדרשה הני כולהו הוצא דכתיבי בפרים הנשרפין מאי דרשת בהו קשיא:

    ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו כדי שיהא רואהו כו' אמר רב הונא פשיטא לי אחד אבן הנסקל בה ואחד עץ שנתלה בו וכן סייף שנהרג בו וסודר שנחנק בו כולן משל צבור אלא סודר שמניפין בו וסוס שרץ בו משל מי כיון שב"ד חייבין לעשות לו הצלה משלהן עושין או דילמא כיון דהצלה דידיה היא מדידיה היא ולא איפשיטא:

    אבל קורט של לבונה שהיו משקין את היוצא ליהרג כדי שתטרף דעתו עליו נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות משלהן לא התנדבו משל מי. תרגמה רב רבאי מרוב מסתברא משל ציבור שנאמר תנו שכר לאובד:

    א"ר יוסי ב"ר חנינא אחד מן התלמידין שזיכה ומת רואין אותו כאילו הוא חי ועומד במקומו. אפילו אמר שיש לי ללמד על עצמי זכות מחזירין אותו אפילו ד' וה' פעמים. ובלבד שיהא ממש בדבריו מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו יוצא ליסקל והכרוז יוצא פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית וכו' אמר אביי וצריך

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף מ״ג עמוד א׳

    מסכת סנהדרין דף מ״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 26 קטעים ממוספרים, כ־671 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ובני ישראל עשו בההוא קרא כתיב והרי כלל את הכל למה לי ויוציאו שמע מינה למניינא:

    אלא מעתה דדרשת ויוציאו דריש נמי וירגמו כו':

    בלא כסותו ערום ואע"ג דגבי צוואה כתיב ורגמו אותו דש"מ בלא כסותו איידי דכתיב אבן לדרשה כתב נמי אותו:

    במקלל כתיב אבן ובמקושש כתיב אבנים:

    והא האי תנא דלעיל:

    נאמר קאמר מגזרה שוה דפרים יליף לה והיכי אתא רב פפא לאיפלוגי עליה דתנא:

    והכי קאמר תנא דברייתא אילו לא נאמר כו' כלומר הא דיליף לה מגזירה שוה לאו דוקא אלא הכי קאמר אי נמי לא הוה נפיק ממשמעותא דקרא אכתי לא הוה יכילנא למימר חוץ למחנה אחת דמייתינא שלש מחנות מגזירה שוה דפרים והשתא אפילו גזירה שוה לא צריך:

    הוצא גרידא משמע הוציאו ממקומך וכי הדר כתיב מחוץ למחנה לאפוקי ממחנה ישראל קאמר:

    ועוד 19 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 43a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    תוספות

    לא נייתי אחריני והא דכתיב (דברים י״ז:ז׳) יד העדים תהיה בו בראשונה וגו' ה"א דהני מילי היכא דאותה האבן קיימת אבל אם נאבדה או נפלה לים ה"א דלא נייתי אחריני:

    פשיטא אחד אבן הא דלא חשיב פתילה שנשרף בה משום דאברייתא דלקמן (סנהדרין דף מה:) דקתני כולן נקברים עמו קאי והתם לא שייך למיתני פתילה שנזרקה לתוך פיו:

    Tosafot on Sanhedrin 43a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    רבנו חננאל

    פשוטה היא רב אשי אמר משה רבינו היכן הוה יתיב במחנה לוייה ואמר הוצא את המקלל חוץ למחנה לוייה. אל מחוץ למחנה ישראל ויוציאו את המקלל לעשייה חד לסמיכה וחד לדחייה אמרו ליה רבנן הואיל ואתה מוציא הוצא לדרשה הני כולהו הוצא דכתיבי בפרים הנשרפין מאי דרשת בהו קשיא:

    ואחד עומד על פתח בית דין והסודרין בידו והסוס רחוק ממנו כדי שיהא רואהו כו' אמר רב הונא פשיטא לי אחד אבן הנסקל בה ואחד עץ שנתלה בו וכן סייף שנהרג בו וסודר שנחנק בו כולן משל צבור אלא סודר שמניפין בו וסוס שרץ בו משל מי כיון שב"ד חייבין לעשות לו הצלה משלהן עושין או דילמא כיון דהצלה דידיה היא מדידיה היא ולא איפשיטא:

    אבל קורט של לבונה שהיו משקין את היוצא ליהרג כדי שתטרף דעתו עליו נשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות משלהן לא התנדבו משל מי. תרגמה רב רבאי מרוב מסתברא משל ציבור שנאמר תנו שכר לאובד:

    א"ר יוסי ב"ר חנינא אחד מן התלמידין שזיכה ומת רואין אותו כאילו הוא חי ועומד במקומו. אפילו אמר שיש לי ללמד על עצמי זכות מחזירין אותו אפילו ד' וה' פעמים. ובלבד שיהא ממש בדבריו מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו יוצא ליסקל והכרוז יוצא פלוני בן פלוני יוצא ליסקל על שעבר עבירה פלונית וכו' אמר אביי וצריך

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 43a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    יתבאר במשנה שניה שבית הסקילה היה גבוה שתי קומות והיה הנידון עומד לשם וידיו אסורות ואחד מן העדים דוחפו על מתניו וזהו דחייה הנזכרת בתלמוד והיא היא ירייה הנזכרת במעמד הר סיני ואם מת בדחייה זו לא היו צריכים לרגימה כלל שנאמר סקול יסקל והיא הרגימה או ירה יירה והיא הדחייה ואם לא מת בדחייה זו העדים מגביהין אבן גדולה שהיתה שם ומשליכין אותה על לבו ואם מת אין צריכין לרגימה אחרת ואם לא מת רגימתו בכל ישראל עד שימות אבל סמיכת ידי עדים ודיינין על ראש הנידון לא היתה אלא במגדף שהעדים והדיינים סומכין ידיהם על ראשו ואומרין לו דמך בראשך שאתה גרמת לעצמך מפני שנאמר בו וסמכו כל השומעים וכו' אבל שאר הרוגי בית דין לא היתה שם סמיכה זו כלל:

    היוצא ליהרג אחר שהתודה ונתקרב למקום מיתתו משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו עליו וישתכר ולא ירגיש במיתתו כל כך ונשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן ואם לא התנדבו בא משל צבור וכן האבן שנסקל בה והעץ שנתלה בו והסייף שנהרג בו והסודר שנחנק בו וכן הסודר שמניפין בו והסוס שרץ עליו ומעמידו הכל בא משל צבור והרוצה להתנדב יתנדב ופתילה ששורפין בה אין צריך למנותה שהרי אין בה שוה פרוטה:

    כבר בארנו שאחד מן התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאלו הוא חי ועומד במקומו אבל אם לא זיכה עדיין אלא שאמר שיש לו לזכותו ונשתתק או מת קודם שיגלה טעם זכויו הרי הוא כמי שאינו:

    המסית אינו בכלל שאר הרוגי בית דין שהרי אין צריך התראה כמו שביארנו ושמכמינין לו עדים אחורי הגדר וכן לא היה כרוז יוצא לפניו כלל שהרי אם יצא חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות אין מחזירין אותו כלל ואם יצא מבית דין זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה מחזירין אותו ואין טוענין לו ואין מהפכין בזכותו כלל:

    Meiri on Sanhedrin 43a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהר"ם

    בתוס' ד"ה לא נייתי אחריני והא דכתיב יד העדים תהיה בו בראשונה וכו' פי' מסיפא דקרא מקשים התוס' הא דכתיב בסיפא דקרא ויד כל העם באחרונה ועל כרחך פירושא דקרא הוא שאם לא מת מזריקת האבן שזרקו בו העדים אזי יזרקו בו שאר העם אבן אחר. וא"כ היאך הוה סלקא אדעתיה לומר שלא נייתי אבן אחריתי ותירצו דה"א דה"מ היכי דאותו אבן קיימת ר"ל והכי הוה פירושו דקרא דאם לא מת מזריקת העדים אזי יחזרו ויקחו העם אותו אבן שזרקו בו העדים ויחזרו ויזרקו אותו עליו אבל אם נאבד אותו אבן שזרקו בו העדים ה"א דלא נייתי העם אחרינא:

    ד"ה פשיטא אחד אבן וכו' משום דאברייתא דלקמן וכו' קאי וכו' ר"ל דלקמן תנא בברייתא שהעץ שנתלה בו והסייף שנהרג בו והסורר שנחנק בו נקברים עמו ושם לא הוה שייך למתני הפתילה שהיא נזרקה לתוך פיו ולא שייך לומר נקברת עמו ולכך לא תני בברייתא פתילה ורב הונא דקאמר פשיטא קאי אברייתא כלומר פשיטא לי דהעץ והסייף והסורר דקתני בברייתא כולן היו משל צבור ולכך לא נקיט נמי רב הונא בדבריו פתילה משום דלא נקיט אלא מאי דקתני בברייתא וק"ל:

    Maharam on Sanhedrin 43a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    נָשִׁים יְקָרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, הָיוּ מִתְנַדְּבוֹת וּמְבִיאוֹת אוֹתָן (משלי לא, ו) נראה לי בס"ד הטעם דהנשים מתייחסים לחוה, וידוע כי התחילה בקלקול עון עץ הדעת שהביאה מיתה לעולם ולולי כן לא היה מיתה ולא הרג ולא חרב ולכן אמרו רבותינו ז"ל דנתנה מצות הנדה לאשה בעבור חוה היא שפכה דמו של עולם לכך תתעסק בדם ולכן הנשים היו מתנדבים ומביאות אותן. וקרי להו 'יְקָרוֹת' כי אמרו רבותינו ז"ל במדרש רבא (ויקרא רבה ב, א) עשרה דברים נקראו יקר וחד מנייהו החסד שנאמר מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים (תהלים לו, ח) ולכן אלו הנשים שנדבה רוחם לעשות חסד זה קרי להו 'יְקָרוֹת' על שם החסד שנקרא יקר ולכן אמרה השונמית נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה (מלכים ב' ד, י) קִיר בהפוך אתוון יָּקָר על שם החסד שנקרא 'יָּקָר' דכתיב מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹקִים.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 43a · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף מ״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־671 מילים ב־26 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 26 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא כד, כג) ״ובני ישראל עשו כאשר…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה: (ויקרא כד, כג) ״וירגמו אותו…״

    3. קטע 335 מילים

      נפתחת ב״ואצטריך למיכתב אבן ואיצטריך למיכתב אבנים דאי…״

    4. קטע 425 מילים

      נפתחת ב״והא האי תנא נאמר קאמר אילו לא…״

    5. קטע 528 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אמר משה היכא הוה יתיב…״

      חכמים: רב אשי.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״עשייה בהדיא כתיב בהו ובני ישראל עשו…״

    7. קטע 716 מילים

      נפתחת ב״אמרו ליה רבנן לרב אשי לדידך כל…״

      חכמים: רב אשי.

    8. קטע 836 מילים

      נפתחת ב״אחד עומד כו': אמר רב הונא פשיטא…״

      חכמים: רב הונא.

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״בעי רב הונא סודר שמניפין בו וסוס…״

      חכמים: רב הונא.

    10. קטע 1057 מילים

      נפתחת ב״ותו הא דאמר ר' חייא בר רב…״

      חכמים: רב אשי, רב חסדא.

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב…״

      חכמים: רב אחא בר הונא, רב ששת.

    12. קטע 1223 מילים

      נפתחת ב״תא שמע דאמר רבי יוסי בר חנינא…״

      חכמים: רבי יוסי בר חנינא.

    13. קטע 136 מילים

      נפתחת ב״זיכה פשיטא לי אמר תיבעי לך:…״

    14. קטע 1435 מילים

      נפתחת ב״אפילו הוא כו': ואפילו פעם ראשונה ושניה…״

    15. קטע 157 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא תרגומה מפעם שניה ואילך…״

      חכמים: רב פפא.

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״מנא ידעי אמר אביי דמסרינן ליה זוגא…״

      חכמים: אביי.

    17. קטע 1712 מילים

      נפתחת ב״ולימסר ליה מעיקרא אגב דבעית לא מצי…״

    18. קטע 1833 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו…״

    19. קטע 1917 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר אביי וצריך למימר ביום פלוני…״

      חכמים: אביי.

    20. קטע 2041 מילים

      נפתחת ב״וכרוז יוצא לפניו לפניו אין מעיקרא לא…״

      חכמים: רב הפסח.

    21. קטע 2125 מילים

      נפתחת ב״אמר עולא ותסברא בר הפוכי זכות הוא…״

      חכמים: עולא.

    22. קטע 2239 מילים

      נפתחת ב״ת"ר חמשה תלמידים היו לו לישו מתאי…״

    23. קטע 2326 מילים

      נפתחת ב״אתיוהו לנקאי אמר להו נקאי יהרג הכתיב…״

    24. קטע 2426 מילים

      נפתחת ב״אתיוהו לנצר אמר נצר יהרג הכתיב (ישעיה…״

    25. קטע 2526 מילים

      נפתחת ב״אתיוהו לבוני אמר בוני יהרג הכתיב (שמות…״

    26. קטע 2623 מילים

      נפתחת ב״אתיוהו לתודה אמר תודה יהרג הכתיב (תהלים…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף מ״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026