בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    וערל בשרשמתו אחיו מחמת מילה:

    לא יבאוהיינו אזהרה מדברי קבלה בעלמא ולא לקי עלה:

    ומן המקדש לא יצא וגו'כלומר אע"פ שמתו אביו ואמו אין צריך לצאת מן המקדש שאם יעבוד לא יחלל הא כהן אחר שלא יצא חלל:

    מי כתיב בגופיהמי כתיב בכהן הדיוט גופיה חילול מכלל דמכהן גדול דכתי' ביה אונן ואינו מחלל הוא דקא אתי:

    ולא לישיבהדכיון דלא נבחר הוה ליה כזר ובפ"ב דזבחים (דף כג:) רמינן מכדי יושב כזר דמי ומיחל עבודה אימא במיתה הוא כזר אלמה תניא אינו במיתה והתם מפרק לה משום דהוי זר ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין שלשה כתובים הבאים כאחד דכתיב בהו מיתה ואין מלמדין:

    אמר קרא בובתרומה במיתה דכולהו נמי מיניה גמרי ואתא בו למיעוטא ולא בעל מום ומסתברא בעל מום הוא דקא ממעט ולא טמא וטבול יום שהן פסול טומאתן במיתה:

    גמר חטא חטא מתרומהמעילה כתיב בה וחטאה בשגגה והכא כתיב ולא ישאו עליו חטא ומתו:

    בו ולא במעילהוממיתה לחודה הוא דאמעיט דגבי מיתה הוא דכתיב בו אבל אזהרה מגמרא גמר להזיד במעילה בגזרה שוה דחטא חטא מתרומה:

    מה להלן בידי שמיםדבמאתים וחמשים איש דקרח בשרופים כתיב (במדבר יז):

    ר' יוחנן בן נורי וכו'דס"ל נביא שהדיח את הרבים בחנק ולקמן מפרש במאי פליגי:

    פלוגתא דר"ש ורבנןבאלו הן הנחנקין ויליף טעמא מקרא:

    והא תנןזר ששימש רבי עקיבא אומר בחנק ובברייתא קתני לר"ע בסקילה:

    מתניתין ר' שמעוןדאמר נביא שהדיח בחנק וזר ששימש מיניה גמר ורבי שמעון תלמידו של רבי עקיבא הוא ואמר לר"ע זר ששימש בחנק נביא שהדיח בחנק:

    וברייתא רבנןבני מחלוקתו של רבי שמעון ואף הם תלמידי רבי עקיבא הוו ואמרי משמו סקילה בתרוייהו:

    סנהדרין 84 עמוד א

    1וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני)׃

    2אונן מנלן דכתיב ״(ויקרא כא״, יב) ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו הא אחר שלא יצא חילל׃

    3א"ל רב אדא לרבא ונילף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה׃

    4מי כתיב ״ביה בגופיה מכללא קאתי הוי דבר הבא מן הכלל וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה״׃

    5יושב מנלן אמר רבא אמר רב נחמן אמר קרא ״(דברים יח״, ה) כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך לעמוד לשרת לעמידה בחרתיו ולא לישיבה׃

    6בעל מום ר' אומר: במיתה וחכמים אומרים באזהרה מ"ט דרבי דכתיב ״(ויקרא כא״, כג) אך אל הפרוכת לא יבא וגו' ויליף חילול חילול מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה׃

    7ונילף חילול חילול מנותר מה להלן בכרת אף כאן בכרת׃

    8מסתברא מתרומה הוה ליה למילף שכן פסול הגוף מפסול הגוף אדרבה מנותר הוה ליה למילף שכן קודש פנים פיגול ונותר׃

    9אלא מטמא ששימש גמר פסול הגוף מפסול הגוף קודש פנים פיגול ונותר מקודש פנים פיגול ונותר׃

    10ורבנן אמר קרא ״בו ולא בבעל מום״׃

    11הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה מאי טעמא דרבי אמר ר' אבהו גמר חטא חטא מתרומה מה להלן במיתה אף כאן במיתה׃

    12ורבנן אמרי אמר קרא ״בו בו ולא במעילה״:

    13זר ששימש במקדש: תניא רבי ישמעאל אומר נאמר כאן (במדבר יח, ז) והזר הקרב יומת ונאמר להלן (במדבר יז, כח) כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות מה להלן בידי שמים אף כאן בידי שמים׃

    14ר"ע אומר נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן (דברים יג, ו) והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה רבי יוחנן בן נורי אומר מה להלן בחנק אף כאן בחנק׃

    15במאי קמיפלגי רבי ישמעאל ורבי עקיבא. רבי עקיבא. סבר דנין יומת מיומת ואין דנין יומת מימות ורבי ישמעאל סבר דנין הדיוט מהדיוט ואין דנין הדיוט מנביא ורבי עקיבא כיון שהדיח אין לך הדיוט גדול מזה׃

    16במאי קמיפלגי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי בפלוגתא דרבי שמעון ורבנן דתניא נביא שהדיח בסקילה ר"ש אומר בחנק הא אנן תנן רבי עקיבא אומר בחנק׃

    17תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא מתניתין ר' שמעון ואליבא דר' עקיבא ברייתא רבנן ואליבא דרבי עקיבא:

    18הדרן עלך אלו הן הנשרפין.

    תוספות

    וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין וכו'לא דמי לההיא דפרק שני דזבחים (דף יח. ושם) דילפינן שתויי יין חוקה חוקה ממחוסר בגדים משום דדרשינן אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן וכן בכל הנהו דכתיב ולא יחללו דייקינן הא עבדו חיללו וילפינן חילול חילול מתרומה ובתורם מן הרעה על היפה דלא ילפינן דליהוי במיתה חט חט מתרומה תירץ הרב רבי יעקב דאורליינ"ש משום דהוי דבר הבא מן הכלל וצריך לחלק אמאי הוי דבר הבא מן הכלל טפי מהנך ובפרק כסוי הדם (חולין פה. ושם) דשרי רבי שמעון טריפה שנשחטה חולין בעזרה ומותרת בהנאה משום דהויא שחיטה שאינה ראויה ויליף ג"ש מוטבות טבח והכן אע"ג דגבי חולין בעזרה לא כתיב זביחה אלא מן הכלל דדרשינן ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום אין זה מן הכלל דהא כתיב כי ירחק ממך המקום וילפינן מוטבוח טבח דבזביחה הראוייה איירי ועל זביחה הראוייה דייקינן הא בקרוב מקום לא וכן בריש הבא על יבמתו (יבמות נה:) גבי העראה דיליף חייבי עשה כגון מצרי ואדומי דכתיב בהו דור שלישי יבא בג"ש ביאה ביאה אע"ג דלא כתיב ביאה אלא מן הכלל דדייקינן הא דור שני לא יבא הא נמי ניחא דילפינן בג"ש דדור שלישי יבא דההיא ביאה היא העראה והדר דייק הא דור שני לא יערה:

    אלא מטמא ששימשתימה דהוה לן למילף מנותר טפי משום דחילול דיחיד מחילול דיחיד עדיף כדאמרן לעיל חילול דרבים מחילול דרבים עדיף דגבי בעל מום כתיב ואל המזבח לא יגש וגו' ובנותר כתיב כי את קדש ה' חלל לאפוקי תרומה דכתי' כי יחללוהו וכ"ת פסול הגוף עדיף אם כן לעיל דיליף טמא ששימש מתרומה ופריך דניליף מנותר הוה ליה לשנויי משום דפסול הגוף עדיף ולא משום חילול דרבים ויש לומר דהכא פסול הגוף דעבודה מפסול הגוף דעבודה עדיף:

    בו ולא בבעל מוםכל הני דלעיל דלא ממעטינן דפסול טומאה הם כתרומה וטבל אע"ג דלאו פסול טומאה הוא דמי לתרומה טפי מהני:

    גמר חטא חטא מתרומהתימה דמשמע בפ' בתרא דמכות (דף יג.) דאיכא מלקות בקדשי בדק הבית דקא חשיב מעשר שני והקדש שלא נפדו ואמאי כיון דמתרומה ילפינן לא הוה לן למילף אלא דומיא דתרומה דקדשה קדושת הגוף כדאשכחן בזבחים שלהי פרק בית שמאי (זבחים דף מה:) דקדשי עובדי כוכבים לא מועלין בהן דגמרינן חט חט מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ואמרינן בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין ומפרש טעמא דכי גמרינן מעילה חט חט מתרומה דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף אבל קדשי בדק הבית דקדושת דמים לא וקצת יש לדחות ההיא דמכות דמיירי בקדשי מזבח שהוממו דשייך בהו פדיון אבל קשה ממעילה פרק הנהנה (דף יח:) דממעט מחובר ממעילה משום דגמרה מתרומה אלמא ילפינן קדשי בדק הבית מתרומה ויש לומר דהתם הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה' לרבויי ולא גמרינן אלא דומיא דקדושת הגוף ואע"ג דרבי יוסי דריש ליה התם ולא רבנן מכל מקום לרבנן נמי אהני לגבי הכי דלא גמרינן קדשי בדק הבית מתרומה (וע"ע תוס' תמורה ג. ד"ה מאי תרומה):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    כל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה כלל כיצד הרי ביארנו באונן שעבודתו פסולה ויצא לנו כן ממה שנאמר בכהן גדול ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חלל ואעפ"כ אין בו מיתה בידי שמים ואע"פ שהיה מקובל אצלם שהיה בענין זה לדון גזירה שוה והיה לנו לדון חלול חלול מתרומה לחייב בו מיתה הואיל ולא נכתב כן בגופו אלא שבא מן הכלל אין דנין בו גזירה שוה כלל:

    נביא שהדיח הרי הוא בסקילה והמודחים אע"פ שהם רוב העיר נדונים כיחידים בסקילה שאין נדונים בדין עיר הנדחת ליהרג בסייף אא"כ היו המדיחים שנים כמו שיתבאר:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳

    מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־355 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    וערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה:

    לא יבא והיינו אזהרה מדברי קבלה בעלמא ולא לקי עלה:

    ומן המקדש לא יצא וגו' כלומר אע"פ שמתו אביו ואמו אין צריך לצאת מן המקדש שאם יעבוד לא יחלל הא כהן אחר שלא יצא חלל:

    מי כתיב בגופיה מי כתיב בכהן הדיוט גופיה חילול מכלל דמכהן גדול דכתי' ביה אונן ואינו מחלל הוא דקא אתי:

    ולא לישיבה דכיון דלא נבחר הוה ליה כזר ובפ"ב דזבחים (דף כג:) רמינן מכדי יושב כזר דמי ומיחל עבודה אימא במיתה הוא כזר אלמה תניא אינו במיתה והתם מפרק לה משום דהוי זר ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין שלשה כתובים הבאים כאחד דכתיב בהו מיתה ואין מלמדין:

    אמר קרא בו בתרומה במיתה דכולהו נמי מיניה גמרי ואתא בו למיעוטא ולא בעל מום ומסתברא בעל מום הוא דקא ממעט ולא טמא וטבול יום שהן פסול טומאתן במיתה:

    גמר חטא חטא מתרומה מעילה כתיב בה וחטאה בשגגה והכא כתיב ולא ישאו עליו חטא ומתו:

    בו ולא במעילה וממיתה לחודה הוא דאמעיט דגבי מיתה הוא דכתיב בו אבל אזהרה מגמרא גמר להזיד במעילה בגזרה שוה דחטא חטא מתרומה:

    ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 84a · Sefaria

    תוספות

    וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין וכו' לא דמי לההיא דפרק שני דזבחים (דף יח. ושם) דילפינן שתויי יין חוקה חוקה ממחוסר בגדים משום דדרשינן אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן וכן בכל הנהו דכתיב ולא יחללו דייקינן הא עבדו חיללו וילפינן חילול חילול מתרומה ובתורם מן הרעה על היפה דלא ילפינן דליהוי במיתה חט חט מתרומה תירץ הרב רבי יעקב דאורליינ"ש משום דהוי דבר הבא מן הכלל וצריך לחלק אמאי הוי דבר הבא מן הכלל טפי מהנך ובפרק כסוי הדם (חולין פה. ושם) דשרי רבי שמעון טריפה שנשחטה חולין בעזרה ומותרת בהנאה משום דהויא שחיטה שאינה ראויה ויליף ג"ש מוטבות טבח והכן אע"ג דגבי חולין בעזרה לא כתיב זביחה אלא מן הכלל דדרשינן ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום אין זה מן הכלל דהא כתיב כי ירחק ממך המקום וילפינן מוטבוח טבח דבזביחה הראוייה איירי ועל זביחה הראוייה דייקינן הא בקרוב מקום לא וכן בריש הבא על יבמתו (יבמות נה:) גבי העראה דיליף חייבי עשה כגון מצרי ואדומי דכתיב בהו דור שלישי יבא בג"ש ביאה ביאה אע"ג דלא כתיב ביאה אלא מן הכלל דדייקינן הא דור שני לא יבא הא נמי ניחא דילפינן בג"ש דדור שלישי יבא דההיא ביאה היא העראה והדר דייק הא דור שני לא יערה:

    אלא מטמא ששימש תימה דהוה לן למילף מנותר טפי משום דחילול דיחיד מחילול דיחיד עדיף כדאמרן לעיל חילול דרבים מחילול דרבים עדיף דגבי בעל מום כתיב ואל המזבח לא יגש וגו' ובנותר כתיב כי את קדש ה' חלל לאפוקי תרומה דכתי' כי יחללוהו וכ"ת פסול הגוף עדיף אם כן לעיל דיליף טמא ששימש מתרומה ופריך דניליף מנותר הוה ליה לשנויי משום דפסול הגוף עדיף ולא משום חילול דרבים ויש לומר דהכא פסול הגוף דעבודה מפסול הגוף דעבודה עדיף:

    בו ולא בבעל מום כל הני דלעיל דלא ממעטינן דפסול טומאה הם כתרומה וטבל אע"ג דלאו פסול טומאה הוא דמי לתרומה טפי מהני:

    גמר חטא חטא מתרומה תימה דמשמע בפ' בתרא דמכות (דף יג.) דאיכא מלקות בקדשי בדק הבית דקא חשיב מעשר שני והקדש שלא נפדו ואמאי כיון דמתרומה ילפינן לא הוה לן למילף אלא דומיא דתרומה דקדשה קדושת הגוף כדאשכחן בזבחים שלהי פרק בית שמאי (זבחים דף מה:) דקדשי עובדי כוכבים לא מועלין בהן דגמרינן חט חט מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ואמרינן בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין ומפרש טעמא דכי גמרינן מעילה חט חט מתרומה דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף אבל קדשי בדק הבית דקדושת דמים לא וקצת יש לדחות ההיא דמכות דמיירי בקדשי מזבח שהוממו דשייך בהו פדיון אבל קשה ממעילה פרק הנהנה (דף יח:) דממעט מחובר ממעילה משום דגמרה מתרומה אלמא ילפינן קדשי בדק הבית מתרומה ויש לומר דהתם הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה' לרבויי ולא גמרינן אלא דומיא דקדושת הגוף ואע"ג דרבי יוסי דריש ליה התם ולא רבנן מכל מקום לרבנן נמי אהני לגבי הכי דלא גמרינן קדשי בדק הבית מתרומה (וע"ע תוס' תמורה ג. ד"ה מאי תרומה):

    Tosafot on Sanhedrin 84a · Sefaria

    מאירי

    כל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה כלל כיצד הרי ביארנו באונן שעבודתו פסולה ויצא לנו כן ממה שנאמר בכהן גדול ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חלל ואעפ"כ אין בו מיתה בידי שמים ואע"פ שהיה מקובל אצלם שהיה בענין זה לדון גזירה שוה והיה לנו לדון חלול חלול מתרומה לחייב בו מיתה הואיל ולא נכתב כן בגופו אלא שבא מן הכלל אין דנין בו גזירה שוה כלל:

    נביא שהדיח הרי הוא בסקילה והמודחים אע"פ שהם רוב העיר נדונים כיחידים בסקילה שאין נדונים בדין עיר הנדחת ליהרג בסייף אא"כ היו המדיחים שנים כמו שיתבאר:

    ונשלם הפרק תהלה לאל:

    Meiri on Sanhedrin 84a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ונילף חילול חילול מתרומה כו' טפי הוי ליה למילף חילול חילול מנותר חילול דיחיד מחילול דיחיד ולא מתרומה דהוה חילול דרבים אלא דלא נחית תלמודא להכי כיון דלא קאי הכי מכח קושיא דמי כתיב ביה בגופיה כו' וק"ל:

    תוס' בד"ה אלא מטמא כו' לאפוקי תרומה דכתיב כי יחללוהו כו' עכ"ל שגירת לישנא דתלמודא דכולהו אתיין מתרומה נקטו בדבריהם מיהו הכא דמטמא ששימש בעי למילף בעל מום ה"ל לאפוקי טמא ששימש דכתיב ולא יחללו וגו' וק"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 84a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' וכל דבר הבא מן הכלל עי' שיטה מקובצת בב"ק דף ה' ע"א ד"ה אתיא תחת. ובתשובת תולדות אדם להרשב"א סימן טז:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 84a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף פ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־355 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני)…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״אונן מנלן דכתיב (ויקרא כא, יב) ומן…״

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אדא לרבא ונילף חילול חילול…״

      חכמים: רב אדא, רבא.

    4. קטע 421 מילים

      נפתחת ב״מי כתיב ביה בגופיה מכללא קאתי הוי…״

    5. קטע 525 מילים

      נפתחת ב״יושב מנלן אמר רבא אמר רב נחמן…״

      חכמים: רב נחמן, רבא.

    6. קטע 630 מילים

      נפתחת ב״בעל מום ר' אומר: במיתה וחכמים אומרים…״

      חכמים: רבי דכתיב.

    7. קטע 710 מילים

      נפתחת ב״ונילף חילול חילול מנותר מה להלן בכרת…״

    8. קטע 820 מילים

      נפתחת ב״מסתברא מתרומה הוה ליה למילף שכן פסול…״

      חכמים: רבה.

    9. קטע 916 מילים

      נפתחת ב״אלא מטמא ששימש גמר פסול הגוף מפסול…״

    10. קטע 107 מילים

      נפתחת ב״ורבנן אמר קרא בו ולא בבעל מום…״

    11. קטע 1124 מילים

      נפתחת ב״הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים…״

      חכמים: רבי אומר, רבי אמר.

    12. קטע 128 מילים

      נפתחת ב״ורבנן אמרי אמר קרא בו בו ולא…״

    13. קטע 1335 מילים

      נפתחת ב״זר ששימש במקדש: תניא רבי ישמעאל אומר…״

      חכמים: רבי ישמעאל, רב יומת, רב הקרב.

    14. קטע 1436 מילים

      נפתחת ב״ר"ע אומר נאמר כאן והזר הקרב יומת…״

      חכמים: רב יומת, רבי יוחנן.

    15. קטע 1535 מילים

      נפתחת ב״במאי קמיפלגי רבי ישמעאל ורבי עקיבא. רבי…״

      חכמים: רבי ישמעאל, רבי עקיבא.

    16. קטע 1626 מילים

      נפתחת ב״במאי קמיפלגי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן…״

      חכמים: רבי עקיבא, רבי יוחנן, רבי שמעון.

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״תרי תנאי ואליבא דרבי עקיבא מתניתין ר'…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    18. קטע 185 מילים

      נפתחת ב״הדרן עלך אלו הן הנשרפין.…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף פ״ד ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026