ותרווייהו כר' יוחנן — במלתיה דר' יוחנן פליגי ועד שנתמלא סבירא להו מיהו רב יהודה סבר מלוי פגימתה דקאמר ר' יוחנן למהוי כי יתרא דהואי כמו יתר של קשת שתהא כל פגימת הקשת מליאה עד היתר דהיינו חצי העיגול והאי לסוף שבעה הוא ונהרדעי סברי מלוי פגימה דקאמר ר' יוחנן עד דתהוי כי נפיא עגולה במילואתה:
וליברך הטוב והמטיב — אדרב יהודה פריך נהי נמי דמשבעה ואילך ליכא למימר מחדש חדשים ליבריך מיהא הטוב והמטיב שכל שעה הוא מטיב לנו במילואתה תמיד שמוספת להאיר לעולם:
אטו כי חסר — מי חשבינן לה רעה לגבן לברוכי דיין האמת דנחשוב את מליאתה טיבותא לברוכי הטוב והמטיב:
וניבריך לתרוייהו — דיין האמת בחסרונה וטוב המטיב במילואתה:
דהיינו אורחיה — בכל חודש בריאת עולם כמנהגו היא ואין כאן דין פורענות בחסרונה ולא הטבתה לנו חסד במילואתה:
דיין — אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלין פני שכינה פעם אחת בחדש כדאמרן בג"ש:
אמר אביי — הואיל ומקבל פני שכינה הוא מעומד בעי לברוכי מפני כבוד שכינה שהוא מקבל:
תפקידם — מצוה שצויתם להתנהג בהילוך תקופותיהם:
ששים ושמחים — כדכתיב (תהלים יט) ישיש כגבור:
פועלי אמת — הן שאינם משנים את סדרם:
וללבנה אמר — הקב"ה שתתחדש בכל חדש:
עטרת תפארת — היא זו לעמוסי בטן סימן הוא להם שאף הם שמונים להם עתידים להתחדש בגלותן כמותה ולפאר יוצרם:
מלחמתה של תורה — הוריותיה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה לא כאדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה כי מהיכן יתגלה הסוד אלא בבעל משניות הרבה שאם יצטרך לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת או אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך משניות הרבה שבידו הא מני פלוני היא ששמענוהו במקום אחר אומר כך:
לא שנו אלא שעות — דמר סבר טעי אינש הכי ומר סבר לא טעי כולי האי:
אבל — הנץ החמה סימן מובהק הוא ואין לטעות בהנץ החמה בתוך שהיא זורחת:
ירידה לו — שאם יורידוהו היום לעין כל בושה היא לו:
לא ראו — האחד מאלו את טעמן של אלו והרי הן במחלוקתן מהו:
וניפטריה מעיקרא — משהוסיפו עד שבעים ואחד ונחלקו למה אנו מאחרים הדבר לדון אלו כנגד אלו מי אית לן לאהדורי בתר חובה:
כדי שלא יצאו מבית דין מעורבבים — גנאי לב"ד שיצאו במחלוקת ואין יודעין לגמור את הדין:
וליפטריה מבי דינא קמא — למה מוסיפין משנחלקו הראשונים ידונו אלו כנגד אלו אם ראה א' מאלו את דברי אלו הרי טוב ואם לאו יפטרוהו:
קש דינא — זקן דין זה ועמוק וקשה וצריך להמתין בו:
איפכא מבעי ליה — בדיני נפשות צריך לעיין יותר:
חכם דינא — יפה העמדתנו על בורייו ואין אחד ממנו צריך להפך ולדקדק בו ואין אומרים כן בדיני נפשות שאף משגמרוהו אם ידקדק האחד וימצא לו זכות מחזירין את הדין:
אינו דומה כו' — טוב הוא לו שיהא הוא מבייש עצמו ואל יאמר אחד מחביריו קש דינא ויתבייש מאחרים:
אגדול רמיא — ואפי' דברים של שבח הוא אומרן:
