בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף קי״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    וליפרקיה לכוליהומשני כר"י דאמר לא אלים למתפס פדיונו בההיא מנה גופא במס' מעשר שני (פ"ג מ"י) והיינו נמי מעשר שני דקאמר יגנז בקבורה:

    אלא לעולםבמעשר שני דעיר הנדחת טהור ואסקוה לגוה ודקאמר לישתרי באכילה דהא קלטוהו מחיצות אחר שנכנס לחומת ירושלים: דאמר רבא בשחיטת חולין פ' בהמה המקשה (חולין דף סח):

    מחיצות לאכול דאורייתאמן התורה מצוה לאכול לפנים מן החומה:

    אבל מחיצות לקלוטשיהיו מחיצות קולטות בין לענין פדייה בין לכל ענין מדרבנן הוא וכי גזור רבנן דתיהני קליטת מחיצות למעשר דשוב אינו יכול לפדותו ולענין עיר הנדחת נמי שלא יהא בשריפה היכא דאיתנהו מחיצות:

    דכתיב ואבדתםאת שמם מן המקום ההוא וגו' וסמיך ליה לא תעשון כן לה' אלהיכם ובמזוזה הואיל וכתיב בה אזכרות אי אפשר לשריפה משום קרא דלא תעשון כן ואנן בעינן שללה וליכא דהאי שלל שמים הוא:

    כלל בעשה ופרט בלא תעשהכגון והיתה תל עולם כלל דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה אלא תהיה תל עולם שהוא עשה לא תבנה עוד בנין בתים והוא לא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט לומר אין בכלל אלא מה שבפרט דלא תעשה פירוש הוא כלומר והיתה תל עולם לבנין קאמר אבל לגנות ופרדסים שרי אלא תרי מילי קאמר קרא דלא אמרינן פירושי קמפרש אלא מילי מילי קאמר והיתה תל עולם לגנות ופרדסים לא תבנה עוד כל בנינין שבעולם ואפילו לגנות ופרדסים לא תבנה עוד ודרשינן ליה לדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולומר בנין בכלל היה ולמה יצא להקיש לך מה בנין מיוחד שהוא ישוב בני אדם אף כל בנין כגון גנות ופרדסים (לישנא אחרינא) ור' יוסי הגלילי סבר אין דנין כר' אבין ודריש הכי והיתה תל עולם מכל מילי שלא יעשה בה שום דבר ולא תבנה עוד דמשמע בנין בתים אשמועינן לאו בבנין בתים וגנות ופרדסים איסור עשה הוא דאיכא. כך שמעתי:

    ר"ע סבר דניןדלא כר' אבין:

    דכ"ע אית להו דר' אביןואפילו ר"ע והא דקאמר דעיר הנדחת נעשית גנות ופרדסים לאו משום דבעלמא לית ליה דר' אבין דודאי מלתא קא מפרשי והיתה תל עולם במאי בבנין בתים דלא תבנה עוד לא משמע ליה בכל בנינין דקסבר עוד לכמו שהיתה משמע כלומר לא תחזור ולא תבנה עוד משמע כגון שהיתה מתחלה לא תבנה עוד אבל נעשה גנות ופרדסים:

    ומר סבר עוד לגמרי משמעכגון דאמר לעולם ועד ועוד לשון ועד הוא שלא תבנה לעולם לשום דבר לא לבנין בתים ולא לגנות ופרדסים לא תבנה עוד:

    מחוברין מותריןדתקבוץ ושרפת אמרה רחמנא מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושריפה יצא זה שמחוסר תלישה וקביצה ושריפה:

    וכל אשר בהאפילו אילנות מחוברין אשר בה נאסרין:

    ה"ג וישבע יהושע לאמר ארור האיש וגו'וקרא קדריש ואזיל בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה וכשיעמיד דלתיה ימות בנו הקטן:

    לא יריחו על שם עיר אחרתשלא יבנה יריחו ויסב שמה על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו שאפי' בנה עיר אחרת וקראה יריחו אסור לבנותה שאפי' שם יריחו ימחה לעולם וכתיב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו בימיו של אחאב ועל שעבר על האלה קרי ליה בית האלי:

    את יריחוולא יריחו עצמו בנה אלא עיר אחרת על שם יריחו שקראה לה יריחו ולא אתפרש הא מנלן:

    באבירם בכורו יסדהאבירם רשע כשמת אבירם הרשע לא היה לו לחיאל ללמוד שלא לבנות את יריחו:

    אבירם ושגוב מאי עבודדקרי להו רשעים:

    איני יודע ששגוב צעירומילתא באנפי נפשיה הוא ולמדרשא ממשמע שנאמר באבירם בכורו איני יודע ששגוב צעירו אלא מה ת"ל שגוב צעירו שהיה קובר והולך מאבירם ועד שגוב שהוא צעיר מכלם:

    אחאב שושבינואוהבו של חיאל היה אחאב:

    בי טמיאוי"א בי טעמא בית האבל שמטעימים אותו בדברים לנחמו ובכמה דוכתין כתיב בבראשית רבה טמיא בלא עיי"ן לשון אבל:

    על כל תלם ותלםשורה וערוגה ומקום גבוה הוא:

    ולא שביק מיטרא מיזל ומסגדשהיה הלכלוך הולך וגדל מרוב הגשמים הבאין לעולם שאין מניחין לילך להשתחוות לעבודת כוכבים מתוך דרכים מלוכלכות בטיט:

    מיד ויאמר אליהו חי ה' אם יהיה השנים האלה מטר וגו'האי קרא סמוך לקרא דחיאל בית האלי:

    אקלידא דמטראמפתח של מטר:

    כיון דחזאהקב"ה דאיכא צערא בעלמא א"ל הקב"ה לאליהו לך צרפתה לגלגל הדבר שיחזיר לו מפתח של מטר כדקא מפרש ואזיל:

    שלש מפתחות לא נמסרו ביד שליחעל אוצרו של הקב"ה יש מפתחות ומסרם ליד שלוחים הממונים אבל ג' מפתחות יש לו בידו שלא מינה שליח עליהם מבראשית אלא בידו הם ולא רצה למסור שליח עליהם וקאמר הקב"ה לאליהו אותם ג' מפתחות עכבתי בידי מבראשית ולא מניתי שליח עליהם אלא אותך שעשיתי ממונה על אחת מהם ועתה תשאל מפתח שני יאמרו שנים ביד תלמיד ואחד ביד הרב:

    דכתב לך הראה אל אחאב ואתנה מטרולא כתיב ותן מטר:

    דטרקיה לגליהשסתם שער שלו ואבדיה למפתחיה כך עשה אליהו נעל לשערי מטר ולבסוף אבד המפתח של גשמים שלא נפתח השער של מטר על ידו:

    אבא אליהוחביבי וגדולי:

    סנהדרין 113 עמוד א

    1וליפרקיה, דתנן: הלקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה. כר"י דאמר: יקבר. אי הכי, מאי איריא עיר הנדחת? אפילו דעלמא נמי!

    2אלא לעולם בטהור, וכגון דנפול מחיצות, וכדרבא דאמר רבא: מחיצה לאכול דאורייתא, לקלוט דרבנן. וכי גזור רבנן כי אתנהו למחיצה כי ליתנהו למחיצה לא.

    3כתבי הקדש יגנזו. מתניתין דלא כר"א דתניא: ר"א אומר, כל עיר שיש בה אפי' מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת, שנא' (דברים יג, יז) ״ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל״. והיכא דאיכא מזוזה לא אפשר, דכתיב: ״(דברים יב״, ד) ״לא תעשון כן לה' אלהיכם״.

    4ר"ש אומר: אמר הקב"ה וכו'. לימא בדר' אבין א"ר אילעא קמיפלגי? דא"ר אבין א"ר אילעא: כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה, אין דנין אותו בכלל ופרט.

    5דמר אית ליה דרבי אבין, ומר לית ליה דרבי אבין.

    6לא, דכ"ע אית להו דר' אבין, והכא בהא קמיפלגי: מר סבר ״עוד״ לגמרי משמע, ומר סבר ״עוד״ לכמה שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדסים.

    ברייתא

    7ת"ר היו בה אילנות תלושין אסורין, מחוברין מותרין. של עיר אחרת, בין תלושין בין מחוברין אסור מאי ״עיר אחרת״? אמר רב חסדא: יריחו, דכתיב: ״(יהושע ו״, יז) והיתה העיר חרם לה' וישבע יהושע בעת ההיא לאמר. ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃

    ברייתא

    8תניא לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו דכתיב: ״(מלכים א טז״, לד) בנה חיאל בית האלי את יריחו באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה׃

    ברייתא

    9תניא באבירם בכורו רשע לא היה לו ללמוד בשגוב צעירו היה לו ללמוד׃

    10אבירם ושגוב מאי עבוד (מאי קאמר) ה"ק באבירם בכורו היה לו ללמוד לאותו רשע בשגוב צעירו ממשמע שנאמר ״באבירם בכורו איני יודע ששגוב צעירו מה ת״ל שגוב צעירו מלמד שהיה מקבר והולך מאבירם עד שגוב׃

    11אחאב שושביניה הוה אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא יתיב וקאמר דילמא כי מילט יהושע הכי לט לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו א"ל אליהו אין אמר ליה השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא דכתיב ״(דברים יא״, טז) וסרתם ועבדתם וגו' וכתיב ״וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו' וההוא גברא אוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא״׃

    12מיד (מלכים א יז, יג) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד חי ה' אלהי ישראל אם יהיה טל ומטר וגו' בעי רחמי והבו ליה אקלידא דמטרא וקם ואזל׃

    13(מלכים א יז, ב) ויהי דבר ה' אליו לאמר לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית (מלכים א יז, ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו' מהיכא אמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב (מלכים א יז, ז) ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא כתיב ״(מלכים א יז״, ב) ויהי דבר ה' אליו לאמר קום לך צרפתה׃

    14וכתיב ״(מלכים א יז״, יז) ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית בעא רחמי למיתן ליה אקלידא דתחיית המתים אמרי ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב אייתי הא ושקיל האי דכתיב ״(מלכים א יח״, א) לך הראה אל אחאב [ואתנה] מטר׃

    15דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא משל דאליהו למה הדבר דומה לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה׃

    16דרש ר' יוסי בצפורי אבא אליהו׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    המזוזות והתפילין וספרי תורה שבעיר הנדחת הרי הן בכלל כתבי הקודש וכלן יגנזו ולשרפם אי אפשר שהרי אזכרות שבהן בקדושה נכתבו וכתיב ואבדתם את שמם לא תעשון כן לי"י אלהיכם כמו שהתבאר:

    פירות המחוברים שבעיר הנדחת מותרין שהרי מחוסרים תלישה הם וכל שכן האילנות עצמם והתלושים אסורים מ"מ כל עיר שהחרימוה בית דין והזכירו בכלל החרם כל אשר בה אף האילנות המחוברים בכלל והוא שאמרו של יריחו בין תלושים בין מחוברים אסורים שנאמר והיתה העיר חרם וכל אשר בה לי"י וכן הכל כפי מה מתנים אם להקל אם להחמיר:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף קי״ג עמוד א׳

    מסכת סנהדרין דף קי״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־539 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    וליפרקיה לכוליה ומשני כר"י דאמר לא אלים למתפס פדיונו בההיא מנה גופא במס' מעשר שני (פ"ג מ"י) והיינו נמי מעשר שני דקאמר יגנז בקבורה:

    אלא לעולם במעשר שני דעיר הנדחת טהור ואסקוה לגוה ודקאמר לישתרי באכילה דהא קלטוהו מחיצות אחר שנכנס לחומת ירושלים: דאמר רבא בשחיטת חולין פ' בהמה המקשה (חולין דף סח):

    מחיצות לאכול דאורייתא מן התורה מצוה לאכול לפנים מן החומה:

    אבל מחיצות לקלוט שיהיו מחיצות קולטות בין לענין פדייה בין לכל ענין מדרבנן הוא וכי גזור רבנן דתיהני קליטת מחיצות למעשר דשוב אינו יכול לפדותו ולענין עיר הנדחת נמי שלא יהא בשריפה היכא דאיתנהו מחיצות:

    דכתיב ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וגו' וסמיך ליה לא תעשון כן לה' אלהיכם ובמזוזה הואיל וכתיב בה אזכרות אי אפשר לשריפה משום קרא דלא תעשון כן ואנן בעינן שללה וליכא דהאי שלל שמים הוא:

    כלל בעשה ופרט בלא תעשה כגון והיתה תל עולם כלל דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה אלא תהיה תל עולם שהוא עשה לא תבנה עוד בנין בתים והוא לא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט לומר אין בכלל אלא מה שבפרט דלא תעשה פירוש הוא כלומר והיתה תל עולם לבנין קאמר אבל לגנות ופרדסים שרי אלא תרי מילי קאמר קרא דלא אמרינן פירושי קמפרש אלא מילי מילי קאמר והיתה תל עולם לגנות ופרדסים לא תבנה עוד כל בנינין שבעולם ואפילו לגנות ופרדסים לא תבנה עוד ודרשינן ליה לדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ולומר בנין בכלל היה ולמה יצא להקיש לך מה בנין מיוחד שהוא ישוב בני אדם אף כל בנין כגון גנות ופרדסים (לישנא אחרינא) ור' יוסי הגלילי סבר אין דנין כר' אבין ודריש הכי והיתה תל עולם מכל מילי שלא יעשה בה שום דבר ולא תבנה עוד דמשמע בנין בתים אשמועינן לאו בבנין בתים וגנות ופרדסים איסור עשה הוא דאיכא. כך שמעתי:

    ר"ע סבר דנין דלא כר' אבין:

    דכ"ע אית להו דר' אבין ואפילו ר"ע והא דקאמר דעיר הנדחת נעשית גנות ופרדסים לאו משום דבעלמא לית ליה דר' אבין דודאי מלתא קא מפרשי והיתה תל עולם במאי בבנין בתים דלא תבנה עוד לא משמע ליה בכל בנינין דקסבר עוד לכמו שהיתה משמע כלומר לא תחזור ולא תבנה עוד משמע כגון שהיתה מתחלה לא תבנה עוד אבל נעשה גנות ופרדסים:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 113a · Sefaria

    מאירי

    המזוזות והתפילין וספרי תורה שבעיר הנדחת הרי הן בכלל כתבי הקודש וכלן יגנזו ולשרפם אי אפשר שהרי אזכרות שבהן בקדושה נכתבו וכתיב ואבדתם את שמם לא תעשון כן לי"י אלהיכם כמו שהתבאר:

    פירות המחוברים שבעיר הנדחת מותרין שהרי מחוסרים תלישה הם וכל שכן האילנות עצמם והתלושים אסורים מ"מ כל עיר שהחרימוה בית דין והזכירו בכלל החרם כל אשר בה אף האילנות המחוברים בכלל והוא שאמרו של יריחו בין תלושים בין מחוברים אסורים שנאמר והיתה העיר חרם וכל אשר בה לי"י וכן הכל כפי מה מתנים אם להקל אם להחמיר:

    Meiri on Sanhedrin 113a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא כגון דנפל מחיצות וכדרבא כו' לקלוט דרבנן וכי גזר כו' מה שיש לדקדק בזה עיין באורך בדברי בעל המאור גם עיין בתוספות בפרק הזהב:

    בפירש"י בד"ה ולפרקיה כו' ומשני כר' יהודה כו' ובד"ה דכתיב ואבדתם את כו' שלל שמים הס"ד ואח"כ מ"ה כלל בעשה כו' ודרשינן ליה לדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד כו' ולא תבנה עוד דמשמע בנין בתים אשמעי' לאו בבנין בתים וגנות ופרדסים דאיסור עשה כו' עכ"ל דבריו אינן מובנים לי דאם נאמר דיצא בנין בתים מן הכלל ללמד על הכלל כולו שהוא יישוב בני אדם א"כ בגנות ופרדסים הוה נמי בלאו ואם נימא דלא הוה בגנות ופרדסים רק איסור עשה והיתה תל עולם א"כ לל"ל דיצא בנין בתים מן הכלל ללמד כו' דהא איכא למימר דלא בא רק ללמד על עצמו שהוא בלאו דלא תבנה אבל גנות ופרדסים לא הוה רק בעשה דוהיתה תל עולם ואפשר שהן ב' פירושים וחסר מפירושו לשון אחר ודו"ק:

    בד"ה אית כו' ולא תבנה עוד לא משמע ליה בכל בנינים דקסבר עוד כו' כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 113a · Sefaria

    בן יהוידע

    מָשָׁל אֵלִיָּהוּ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְגַבְרָא דְּטַרְקֵיהּ לְגַלֵּיהּ וְאַבְּדֵיהּ לְמַפְתְּחֵיהּ (מלכים א יח, א). יש להקשות דאין המשל דומה לנמשל וכאשר העיר מהרש"א בזה. ונראה לי בס"ד מה שאמר במשל 'אַבְּדֵיהּ לְמַפְתְּחֵיהּ' אין הכונה שאבדו מן העולם אלא רצונו לומר אבד מידו שיצא מתחת ידו ובא לרשות אחר שאין ידו מגעת שם להשיגו דהיינו באופן שהוא סגר שער החצר ויצא לחוץ ואחר שסגר השער נפל המפתח מידו ונתגלגל דרך חור או חלון ובא בתוך החצר דהשער סגור ואין ידו משגת את המפתח שהוא בפנים שיקחנו ויפתח בו יען כי האדם בחוץ והמפתח בפנים ורק העומד בפנים יכול ליקח המפתח לפתוח בו השער זה הוא המשל. וכן הוא הנמשל דמפתח של גשמים הוא כח רוחני אשר בו נפתח ההסגר שיש בעבים ויורד המטר על פני חוצות והנה אליהו זכור לטוב היה באותו זמן חוץ לשמים כי היה עודנו בארץ התחתונה והעבים הם פרושים תחת השמים על פני הארץ והגשם עצור בקרבם ויש הסגר סגור עליהם ועל ידי זה המפתח שהוא כח רוחני נפתח ההסגר ואז ירד הגשם לארץ וכשהיה מפתח זה מסור ביד אליהו זכור לטוב בהיותו עומד בחוץ על הארץ היה אליהו זכור לטוב והמפתח בחוץ מאחר שהמפתח בידו אבל אחר שהוכרח לעזוב המפתח הזה של הגשמים מידו כדי לקבל מפתח של תחיית המתים אז מפתח זה של גשמים עלה למקומו לפנים בשמים ונמצא אבד מפתח זה מידו של אליהו זכור לטוב כיון דחזר להיות בשמים בפנים מעבר השני של העבים ואז אור שכינתו יתברך השוכן בפנים הוא פותח מסגר הגשם במפתח שהוא בא בפנים.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 113a · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף קי״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־539 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״וליפרקיה, דתנן: הלקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה.…״

    2. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״אלא לעולם בטהור, וכגון דנפול מחיצות, וכדרבא…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 346 מילים

      נפתחת ב״כתבי הקדש יגנזו. מתניתין דלא כר"א דתניא:…״

    4. קטע 429 מילים

      נפתחת ב״ר"ש אומר: אמר הקב"ה וכו'. לימא בדר'…״

    5. קטע 510 מילים

      נפתחת ב״דמר אית ליה דרבי אבין, ומר לית…״

      חכמים: רבי אבין.

    6. קטע 626 מילים

      נפתחת ב״לא, דכ"ע אית להו דר' אבין, והכא…״

    7. קטע 753 מילים

      נפתחת ב״ת"ר היו בה אילנות תלושין אסורין, מחוברין…״

      חכמים: רב חסדא.

    8. קטע 831 מילים

      נפתחת ב״תניא לא יריחו על שם עיר אחרת…״

    9. קטע 913 מילים

      נפתחת ב״תניא באבירם בכורו רשע לא היה לו…״

    10. קטע 1035 מילים

      נפתחת ב״אבירם ושגוב מאי עבוד (מאי קאמר) ה"ק…״

    11. קטע 1178 מילים

      נפתחת ב״אחאב שושביניה הוה אתא איהו ואליהו למשאל…״

    12. קטע 1227 מילים

      נפתחת ב״מיד (מלכים א יז, יג) ויאמר אליהו…״

    13. קטע 1369 מילים

      נפתחת ב״(מלכים א יז, ב) ויהי דבר ה'…״

      חכמים: רב יהודה, רב מבי.

    14. קטע 1457 מילים

      נפתחת ב״וכתיב (מלכים א יז, יז) ויהי אחר…״

      חכמים: רב אייתי.

    15. קטע 1516 מילים

      נפתחת ב״דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא משל…״

      חכמים: רב חסדא.

    16. קטע 166 מילים

      נפתחת ב״דרש ר' יוסי בצפורי אבא אליהו…״

      חכמים: אבא.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף קי״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026