בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף ק״ב עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    איתפחנתרפא:

    אמרו לותלמידיו לא קבלת עילווך וכו':

    אמר אינהו מי הדרו בהומדרכם הרעה דאנא אהדר לי מלדרוש:

    אוקי אשלשה מלכיםאוקי סיום הך פירקא עד שהגיעו לג' מלכים:

    אמר למחר נפתח בחבריןנדרוש בחברינו שהיו תלמידי חכמים כמותנו ואין להם חלק לעתיד:

    א"למנשה בחלום:

    חברך וחברא דאביך אנןכלומר וכי סבור אתה שנהיה חבירך וחבירי דאבוך:

    מהיכא בעית למשרא המוציאאינך יודע מאיזה מקום בפת אתה צריך לבצוע המוציא:

    וחבירך קרית לןואתה קורא אותנו חבירך:

    מהיכא דקרים בשולאדרפתא ממקום שנקרמין פניה של פת בתנור דהיינו מלמעלה או מסביבות הפת או משוליו אבל באמצע לא שאם הביאו לפניו פרוסה של לחם לא יהא בוצע ומברך אלא משולי הפת ולא מאמצעיתו ל"א מהיכא דקדים כלומר מהיכא שמקדים לאפות והיינו הך ל"א מהיכא דגמר בשולא ממקום שהלחם אפוי יפה ולא מאותו מקום שקורין בשו"ל וראשון נראה:

    הוית נקוט שיפולי גלימךהיית מגבה שפת חלוקך מבין רגליך כדי שתהא קל לרוץ והיית רץ לשם מפני יצר עבודת כוכבים שהיה שולט:

    נפתח ברבוותאנתחיל לדרוש ברבותינו ולא אמר בחבירינו:

    אח לשמיםרע לשמים כדאמרינן (מגילה דף יא.) באחשורוש אח וראש:

    דכתיב ואח לצרה יולד[ווי לצרה] אלמא אח לשון רעה ווי:

    אב לעבודת כוכביםשהיה אוהבה ביותר דכתיב כרחם אב אלמא אב מרחם והני קראי בכדי נקט להו:

    ויהי הנקלבאחאב כתוב [כלומר קלות היו לאחאב כל חטאותיו של ירבעם]:

    מפני מה תלה הכתוב בירבעםדבכמה מקומות כתיב לא סר מכל חטאת ירבעם ולא כתיב אחאב אע"פ שהיה רשע ממנו:

    תחלה לקלקלהשהיה מלך ראשון שהקדיח את תבשילו:

    גם מזבחותםהכי רישיה דקרא בגלגל שוורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי:

    משתין בקירת"ח משית בקירות לבו:

    ומניין שכבד את התורה דכתיב והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם והיינו ספר תורה ועל זה השיבו את הדבר הזה לא אוכל לעשות:

    ודילמאמחמד עיניו היינו עבודת כוכבים:

    לא ס"דמדקאמרי ליה זקנים לא תשמע ולא תאבה ואי עבודת כוכבים מי הוו אמרו ליה הכי:

    סבי דבהתאזקנים שפלים שהיו רשעים כמו שמצינו באבשלום דקרי ליה לסבי דבהתא זקנים:

    שקול היהמחצה עונות ומחצה זכיות מדמהדרי כולי האי מי יפתה את אחאב משמע דבקושי גדול נענש:

    רוחו של נבותשלפי שהוא הרג נבות היה רוחו מחזר לפתותו ולהפילו:

    דפרע קיניהקנאה הפורע נוקם חמתו וקנאתו מחריב ביתיה כרוח של נבות שנקם כעסו מאחאב ויצא ממחיצתו של הקב"ה:

    קודר אזכרותמוחק שמות שבתורה:

    וכותב שם עבודת כוכבים תחתיהןלפיכך היה מתחבא שאילו היה עושה בפרהסיא לא היו מניחין [אותו] לעשות כן קודר כמו (עירובין נח.) מקדרין בהרים ל' (נוקב) [מחטט ונוקר]:

    שנשה יהששכח הקב"ה:

    שהנשיהשכיח:

    מה אחאב אין לו חלקכדאמרן עזוב לעולם הבא:

    ושניהםרבי יהודה דאמר יש לו חלק ורבנן דאמרי אין לו חלק:

    סנהדרין 102 עמוד ב

    1דאיתפח הדר קא דריש. אמרי: לא קבילת עלך דלא דרשת בהו? אמר: אינהו מי הדרו בהו, דאנא אהדר בי?

    2רב אשי אוקי אשלשה מלכים. אמר: למחר נפתח בחברין. אתא מנשה, איתחזי ליה בחלמיה. אמר: חברך וחבירי דאבוך קרית לן?

    3מהיכא בעית למישרא המוציא? אמר ליה: לא ידענא. א"ל מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת וחברך קרית לן א"ל אגמריה לי ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא א"ל מהיכא דקרים בישולא׃

    4א"ל מאחר דחכימתו כולי האי מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים א"ל אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי למחר אמר להו לרבנן נפתח ברבוותא׃

    5אחאב אח לשמים אב לעבודת כוכבים אח לשמים דכתיב ״(משלי יז״, יז) אח לצרה יולד אב לעבודת כוכבים דכתיב ״(תהלים קג״, יג) כרחם אב על בנים׃

    6(מלכים א טז, לא) ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט אמר ר' יוחנן קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם ומפני מה תלה הכתוב בירבעם מפני שהוא היה תחילה לקלקלה (הושע יב, יב) גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי א"ר יוחנן אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודת כוכבים והשתחוה לו׃

    7ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי דכתיב ״(מלכים א כא״, כא) והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל עצור בעוה"ז ועזוב לעוה"ב׃

    8א"ר יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל שנאמר ״(מלכים א טז״, כד) ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון׃

    9א"ר יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה׃

    10מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ"ב אותיות שנאמר ״(מלכים א כ״, ב) וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדוני המלך כל אשר שלחת (לעבדך) [אל עבדך] בראשונה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות׃

    11מאי מחמד עיניך לאו ס"ת׃

    12דילמא עבודת כוכבים לא ס"ד דכתיב ״(מלכים א כ״, ח) ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם (לא תאבה ולא תשמע) ודילמא סבי דבהתא הוו מי לא כתיב ״(שמואל ב יז״, ד) ויישר הדבר בעיני אבשלום (והזקנים) [ובעיני כל זקני ישראל] ואמר רב יוסף סבי דבהתא׃

    13התם לא כתיב ״וכל העם הכא כתיב וכל העם דאי אפשר דלא הוו בהון צדיקי וכתיב (מלכים א יט״, יח) והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׃

    14אמר ר"נ אחאב שקול היה שנאמר ״(מלכים א כב״, כ) ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אומר בכה מתקיף לה רב יוסף מאן דכתב ביה (מלכים א כא, כה) רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה' אשר הסתה אותו איזבל אשתו ותנינא בכל יום היתה שוקלת שקלי זהב לעבודת כוכבים ואת אמרת שקול היה אלא אחאב וותרן בממונו היה ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו כיפרו לו מחצה׃

    15(מלכים א כב, כא) ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן מאי רוח א"ר יוחנן רוחו של נבות היזרעאלי׃

    16מאי צא אמר רבינא צא ממחיצתי שכן כתיב ״(תהלים קא״, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי דפרע קיניה מחריב ביתיה׃

    17(מלכים א טז, לג) ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו א"ר יוחנן שכתב על דלתות שמרון אחאב כפר באלהי ישראל לפיכך אין לו חלק באלהי ישראל׃

    18(דברי הימים ב כב, ט) ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון א"ר לוי שהיה קודר אזכרות וכותב עבודת כוכבים תחתיהן׃

    19מנשה שנשה יה ד"א מנשה שהנשי את ישראל לאביהם שבשמים ומנלן דלא אתי לעלמא דאתי דכתיב ״(דברי הימים ב לג״, א) בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלים (מלכים ב כא, ג) ויעש (הרע) [אשרה] (בעיני ה') כאשר עשה אחאב מלך ישראל מה אחאב אין לו חלק לעוה"ב אף מנשה אין לו חלק לעוה"ב:

    20רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק לעוה"ב שנאמר ״(דברי הימים ב לג״, יג) ויתפלל מנשה אל ה' ויעתר לו וכו': א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ״(ירמיהו טו״, ד) ונתתים לזעוה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו מר סבר: בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עבוד ומר סבר׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה דכתיבלשון רעה ווי. עי' ברש"י הושע יג טו:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף ק״ב עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף ק״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־722 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    איתפח נתרפא:

    אמרו לו תלמידיו לא קבלת עילווך וכו':

    אמר אינהו מי הדרו בהו מדרכם הרעה דאנא אהדר לי מלדרוש:

    אוקי אשלשה מלכים אוקי סיום הך פירקא עד שהגיעו לג' מלכים:

    אמר למחר נפתח בחברין נדרוש בחברינו שהיו תלמידי חכמים כמותנו ואין להם חלק לעתיד:

    א"ל מנשה בחלום:

    חברך וחברא דאביך אנן כלומר וכי סבור אתה שנהיה חבירך וחבירי דאבוך:

    מהיכא בעית למשרא המוציא אינך יודע מאיזה מקום בפת אתה צריך לבצוע המוציא:

    ועוד 25 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 102b · Sefaria

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה דכתיב לשון רעה ווי. עי' ברש"י הושע יג טו:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 102b · Sefaria

    בן יהוידע

    אָמַר לְמָחָר נִפְתַּח בְּחַבְרִין (מלכים א' יב, כו) (מלכים א יג, לג) פירש מהרש"א על מנשה בלבד עיין שם. ולי נראה דקאי על כולם דסבירא ליה כמו שדרשו דורשי רשומות שכולם באים לעולם הבא וגם אנשי כנסת הגדולה דמנו אותם באין להם חלק לעולם הבא יודעים הם שסופם להיות להם חלק לעולם הבא וכתבו עליהם כך כדי דתהוי להו כפרה בכתיבה זו.

    אָמַר לֵיהּ אִי הֲוַת הָתָם הֲוַת נָקִיטְנָא בְּשִׁיפּוּלֵי גְּלִימָא וּרְהָטַתְּ אַבַּתְרָאִי (מלכים א' יב, כו) (מלכים א יג, לג). נראה לי בס"ד מה שאמר לו לשון זה ד'שִׁיפּוּלֵי גְּלִימָא' הוא, כי החיצונים נאחזים בשפולי הבגדים כאשר נאחזים ברגלים יותר משאר הגוף בסוד מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו.) הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי. ולכן מנהג ישראל לנער שפולי הגלימא אחר ברכת הלבנה כי בקנאת החיצונים בברכה זו יבואו בסוף הברכה להתאחז בשיפולי גלימא כי שם מקום אחיזתם לכך מנערים הגלימא לדחות אותם, וכן נמי מנערים שפולי הגלימא בסדר התשליך לעשות פועל דמיוני להשלכת העונות והקטגורים לתהומא רבא. וכאן אמר לו אי הוית התם הוות נקיט באותם כוחות החיצונים ורץ לעבודה זרה כי מאחר שהיית תפיס בידם הייתם דבוקים זה בזה והיו מושכים אותך ומריצים אותך.

    מִפְּנֵי מָה זָכָה עָמְרִי לְמַלְכוּת מִפְּנֵי שֶׁהוֹסִיף כְּרַךְ אֶחָד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (מלכים א טז, כד). נראה לי בס"ד מפני שהוספת הכרך היתה לכבוד ארץ ישראל ולא לכבודו אף על פי שזה היה עיר המלוכה שלו דאם לכבודו היה לו לקרות לו שם על שמו והוא קראו שומרון על שם שמר אדון ההר שלא רצה להתכבד בו הוא עצמו, וכיון דהיתה שומרון כרך שהוא מדרגה שלישית במעלה כי יש כפר ולמעלה ממנו עיר ולמעלה מן העיר כרך נמצא הכרך בכל מקום הוא מעלה שלישית לכך בשביל שלא כיון לכבודו זכה למלכות שלשה דורות. אי נמי זכה לשלשה דורות למלכות בעבור הכרך מפני שהכרך הוא משובח בשלשה שדרכו להיות בונים בו כל הבתים תחתיים שניים ושלישים.

    אַחְאָב שָׁקוּל הָיָה (מלכים א כב, כ) הנה רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים הקדמה ז') פירש שקול היה כלומר נפשו היתה חציה טוב וחציה רע אבל המעשים שלו רובם רעים עיין שם בדברי קדשו ברוחב. ולפי דברי רבינו האר"י ז"ל לא יש קושיא על רב נחמן אך רב יוסף הבין כונת רב נחמן כפשוטה דקאי על המעשים לכך מקשי ליה. ומה שאמר ' שֶׁהָיָה מְהַנֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנְּכָסָיו ' נראה אין כונתו להנות תלמידי חכמים אלא הוא 'הָיָה וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ' ולכך היה מאכיל לרעבים בשנת בצורת וכיון שבכלל הרעבים הם התלמידי חכמים לכן כפרו לו מחצה שנעשה חצי עונותיו זכויות ואז היה שקול במעשים מחצה ומחצה.

    וַיֹּאמֶר הֳ' אֵלָיו בַּמָּה (מלכים א כב, כא) הנה ודאי יודע הקדוש ברוך הוא במה כונתו לפתות ושאלו במה כדי שיגלה דבר זה שבלבבו שהוא רוצה להיות רוח שקר ואז יאמר לו 'צֵא מִמְּחִיצָתִי' דחשיב כאלו עשית. ומה שאמר ' דְּפָרַע קִינֵיהּ מַחֲרִיב בֵּיתֵיהּ ' לא נדחה לגמרי ח"ו אלא לפי שעה עד שישוב בגלגול ויתקן עון זה ואחר כך שב למדור השכינה.

    מְנַשֶּׁה, 'נָּשָׁה יָ־הּ' (מלכים ב כא, ג) נראה לי בס"ד כי חזקיהו המלך ע"ה נגזר עליו מיתה בשביל שלא נשא אשה להוליד בנים ואחר כך כשקבל עליו לישא הוסיף לו חמש־עשרה שנה כמנין שם י־ה דאיש ואשה שזכו שם י‏־ה בניהם (סוטה יז.) והוא לא נמנע מקודם אלא בשביל שראה שיוליד בנים רשעים וסוף בטח שישא בת ישעיה הנביא ע"ה וגורם זכות שניהם שיהיה הולד צדיק ובזה ישלים שם י־ה שבין איש לאשתו, והיה לו למנשה לזכור שם י־ה שבעבורו נתלבש אותו צדיק להוליד בן צדיק שבזה יהיה נשלם שם י־ה ואז יהיה צדיק כדי להשלים מחשבתו וכונתו של אביו בשם י־ה והוא שכח שם י־ה זה שנתכוון אביו להשלימו ולכך הרשיע.

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 102b · Sefaria

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף ק״ב, עמוד ב׳, בהיקף של כ־722 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 119 מילים

      נפתחת ב״דאיתפח הדר קא דריש. אמרי: לא קבילת…״

    2. קטע 220 מילים

      נפתחת ב״רב אשי אוקי אשלשה מלכים. אמר: למחר…״

      חכמים: רב אשי.

    3. קטע 330 מילים

      נפתחת ב״מהיכא בעית למישרא המוציא? אמר ליה: לא…״

    4. קטע 427 מילים

      נפתחת ב״א"ל מאחר דחכימתו כולי האי מאי טעמא…״

    5. קטע 526 מילים

      נפתחת ב״אחאב אח לשמים אב לעבודת כוכבים אח…״

    6. קטע 655 מילים

      נפתחת ב״(מלכים א טז, לא) ויהי הנקל לכתו…״

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי דכתיב…״

    8. קטע 841 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן מפני מה זכה עמרי למלכות…״

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״א"ר יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות…״

    10. קטע 1075 מילים

      נפתחת ב״מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ"ב אותיות…״

    11. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״מאי מחמד עיניך לאו ס"ת…״

    12. קטע 1245 מילים

      נפתחת ב״דילמא עבודת כוכבים לא ס"ד דכתיב (מלכים…״

      חכמים: רב יוסף, שמואל.

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״התם לא כתיב וכל העם הכא כתיב…״

    14. קטע 1478 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"נ אחאב שקול היה שנאמר (מלכים…״

      חכמים: רב יוסף.

    15. קטע 1539 מילים

      נפתחת ב״(מלכים א כב, כא) ויצא הרוח ויעמד…״

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״מאי צא אמר רבינא צא ממחיצתי שכן…״

      חכמים: רב פפא.

    17. קטע 1738 מילים

      נפתחת ב״(מלכים א טז, לג) ויעש אחאב את…״

    18. קטע 1821 מילים

      נפתחת ב״(דברי הימים ב כב, ט) ויבקש את…״

    19. קטע 1958 מילים

      נפתחת ב״מנשה שנשה יה ד"א מנשה שהנשי את…״

    20. קטע 2051 מילים

      נפתחת ב״רבי יהודה אומר מנשה יש לו חלק…״

      חכמים: רבי יהודה.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף ק״ב ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026