בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף צ״ו עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ומי סליק כו' והא כתיבבההיא פרשתא ויעלו צדקיה אל המלך רבלתה אלמא ברבלה הוה:

    זו אנטוכיאואנטוכיא קיימא לן דאינה מארץ ישראל:

    דמות דיוקנושל נבוכדנצר:

    חקוקה לו על מרכבתושל נבוזראדן ודומה לו כמו שעומד לפניו ולכך כתיב בא נבוכד נצר והיינו כבוד:

    טעין תלת מאה כודניית'משאוי שלש מאות פרדות:

    נרגא דפרזלאפטישי ברזל:

    דשליט' בפרזלאברזל חדוד הקוצץ ברזל אחר:

    בלעתינהולא בליעה ממש אלא שיברם שהיו מתפוצצין הפטישים בהכותם בשער לשברה:

    פתוחיה יחדמשמע על פתח אחד הלמו כל הכשילים וכילפות יחד ולא הועיל כלום:

    שוור בר שוורדולג בר דולג קום וכבש ירושלים לנבוזראדן קאמר ל"א שוור בר שוור מדלג בר מדלג קפצת פעם אחת עם סנחריב ועכשיו פעם שניה:

    בקופאמגב הפטיש ולא מחודו כמו קופא דמחטא (ב"מ דף לח:):

    יודע כמביא למעלהתפלה היא יודע לפניך אותו סבך עץ קרדומות ששבר בו את ירושלים כאילו הביאו למעלה בכסא הכבוד:

    גבה היכלאובקש לעלות לרקיע:

    דרכו ביה מן שמיאוהשפילוהו:

    זחה דעתיהמתגאה על שהיה מצליח:

    עמא קטילאשכבר נגזר עליהם על כך:

    וטחני קמחוטחני חטים לא נאמר אלא קמח שאין צריך טחינה:

    צמתךמקום שהקלעים צומתין בצד הראש:

    שובלקלע הראש שדומין לשבלים:

    גלי שוק עברי נהרותפורענות זה היה הקב"ה אומר לישראל לכו וטחנו קמח כלומר טחונים אתם כבר לקמח ותחזרו ותטחן עדיין תגלי קלעי ראשיכם ושוקיכם ותלכו בגלות:

    אייתו לי ואינסיואנסה אם דם זבחים הוא:

    כסי ולא אידמישחט בהמות ולא אידמי הדם:

    פרטתאשטר צוואה:

    ואיתגיירנבוזראדן:

    גר תושבשלא קבל עליו שאר מצות וקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים:

    של אותו רשענבוכדנצר:

    רפינו ולא נרפתהשהיה הקב"ה מבקש לרפאותו להכניס מבני בניו תחת כנפי השכינה:

    אלו נהרות בבלשהם רעים לשתות:

    צנייתא דבבלדקלים מרים הם שעומדים בנהרות ל"א צינונייתא דבבל דקלים רעים של נהרות בבל שאין נושאים פירות לפי שהמים רעים הן לגדל פירות בסוטה (דף מו:) אמרי' קושטא הוא דאמריתו הני צנייתא דבבל מששת ימי בראשית איתנהו ונהר שתחת הני צינונייתא מי מרים נינהו:

    שיבבישכנים:

    פוק תאצא ממקומך ובא אל ארץ ישראל ותכבשנה:

    כי אין האישמקרא הוא במשלי:

    בקריבא הואבקרוב הוא ויבא בעת דוחקם לפי דרכו של מקרא זה שהם שלחו לו שומעים אנו שהוא אכל מילתא דהוה אמרי ליה הוה משיב דבר זה:

    צרור הכסף לקח בידוצדיקים שבהן מתו:

    ואכרה לי בחמשה עשר כסףפדיתי אותה במצרים בט"ו בניסן:

    כסף וחומר שעורים ולתך שעוריםבזכות צדיקים שנקראו כסף חומר שעורים שלשים סאין ולתך חמשה עשר סאין אלו ארבעים וחמשה צדיקים שהעולם מתקיים עליהם בחולין פרק גיד הנשה (חולין דף צב.) פעמים ששלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ופעמים שט"ו כאן ושלשים בארץ ישראל ובמסכת חולין היכא דקא מפרש האי קרא בצדיקיא אמרי אין כסף אלא צדיקים וכן הוא אומר צרור הכסף לקח בידו:

    כבר קבע להם זמןשלא יבא עד ע' שנה שתשלים גלות בבל:

    מתלגא וממטראמחמת שלגים ומטרים:

    תא אשינא דטוריבא דרך תחתית ההרים וההרים יגינו עליך מן השלגים ומן המטרים:

    שלחו כר מושל ארץשלחו שליח אל נבוכדנצר שהיה מושל ארץ שיבא אל הר בת ציון דרך הסלעים וההרים:

    לית לי דוכתאלא יהיה לי מקום סביב לירושלים שנוכל אני וחיילי לישב במקום מכוסה מפני הגשמים:

    קבריהם של ישראלמערות שלהן סביב לירושלים ובהן אתה וחיילותיך יכולין לישב:

    יוציאו את עצמות מלכי יהודהשעתידים להשליך מן הקברים העצמות שבקברים שנאמר בעת ההיא וגו':

    אימת אתי בר נפליאיידי דאמרינן צרור הכסף לקח בידו שנתמעטו הצדיקים קא מיירי הא נמי במשיח וקאמ' תלמידים מתמעטין ואיידי דאמרי' ותהי האמת נעדרת אייתי הא דההוא אתרא דשמיה קושטא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 96 עמוד ב

    1ומי סליק נבוכד נצר לירושלים? והכתיב: ״(מלכים ב כה״, ו) ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה ואמר ר' אבהו זו אנטוכיא רב חסדא ורב יצחק: בר אבודימי חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו וחד אמר אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה כמי שעומד לפניו׃

    2אמר רבא טעין תלת מאה כודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה: נבוכדנצר לנבוזראדן כולהו בלעתינהו חד דשא דירושלם שנאמר ״(תהלים עד״, ו) פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון בעי למיהדר אמר מסתפינא דלא ליעבדו בי כי היכי דעבדו בסנחריב׃

    3נפקא קלא ואמר שוור בר שוור נבוזראדן שוור דמטא זימנא דמקדשא חריב והיכלא מיקלי פש ליה חד נרגא אתא מחייה בקופא ואיפתח שנאמר ״(תהלים עד״, ה) יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות׃

    4הוה קטיל ואזל עד דמטא להיכלא אדליק ביה נורא גבה היכלא דרכו ביה מן שמיא שנאמר ״(איכה א״, טו) גת דרך ה' לבתולת בת יהודה קא זיחא דעתיה נפקא בת קלא ואמרה ליה עמא קטילא קטלת היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחינת שנאמר ״(ישעיהו מז״, ב) קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות חטים לא נאמר אלא קמח׃

    5חזא דמיה דזכריה דהוה קא רתח אמר להו מאי האי אמרו ליה דם זבחים הוא דאישתפיך אמר להו אייתי ואנסי אי מדמו כסי ולא אידמו אמר להו גלו לי ואי לא סריקנא לכו לבשרייכו במסריקא דפרזלא׃

    6אמרו ליה האי כהן ונביא הוא דאינבי להו לישראל בחורבנא דירושלם וקטלוהו אמר להו אנא מפייסנא ליה אייתי רבנן קטיל עילויה ולא נח אייתי דרדקי דבי רב קטיל עילויה ולא נח אייתי פרחי כהונה קטיל עילויה ולא נח עד די קטל עילויה תשעין וארבעה ריבוא ולא נח׃

    7קרב לגביה אמר זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים ניחא לך דאיקטלינהו לכולהו מיד נח הרהר תשובה בדעתיה אמר מה הם שלא איבדו אלא נפש אחת כך ההוא גברא מה תיהוי עליה ערק שדר פורטיתא לביתיה ואיתגייר׃

    ברייתא

    8תנו רבנן נעמן גר תושב היה נבוזר אדן גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים ומאן נינהו שמעיה ואבטליון׃

    9מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ואף מבני בניו של אותו רשע ביקש הקב"ה להכניסן תחת כנפי השכינה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה היינו דכתיב ״(ירמיהו נא״, ט) רפינו את בבל ולא נרפתה עולא אמר זה נבוכדנצר רבי שמואל בר נחמני אמר אלו נהרות בבל ותרגמה דצינייתא (צרידתא) דבבלאי׃

    10אמר עולא עמון ומואב שיבבי בישי דירושלם הוו כיון דשמעינהו לנביאי דקא מיתנבאי לחורבנא דירושלם שלחו לנבוכדנצר פוק ותא אמר מסתפינא דלא ליעבדו לי כדעבדו בקמאי׃

    11שלחו ליה (משלי ז, יט) כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר ״(שמות טו״, ג) ה' איש מלחמה שלח להו בקריבא הוא ואתי שלחו ליה הלך בדרך מרחוק שלח להו אית להו צדיקי דבעו רחמי ומייתו ליה׃

    12שלחו ליה (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו ואין כסף אלא צדיקים שנאמר ״(הושע ג״, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים׃

    13שלח להו הדרי רשיעי בתשובה ובעו רחמי ומייתו ליה שלחו ליה כבר קבע להן זמן שנאמר ״(משלי ז״, כ) ליום הכסא יבא (לביתו אין כסא אלא זמן שנאמר ״(תהלים פא״, ד) בכסה ליום חגנו שלח להו סיתווא הוא ולא מצינא דאתי מתלגא וממיטרא׃

    14שלחו ליה תא אשינא דטורא שנאמר ״(ישעיהו טז״, א) שלחו כר מושל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון שלח להו אי אתינא לית לי דוכתא דיתיבנא ביה שלחו ליה קברות שלהם מעולין מפלטירין שלך דכתיב ״(ירמיהו ח״, א) בעת ההיא נאום ה' יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלים מקבריהם ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם׃

    15אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי אמר ליה מאן בר נפלי א"ל משיח משיח בר נפלי קרית ליה א"ל אין דכתיב ״(עמוס ט״, יא) ביום ההוא אקים׃

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה

    לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' עמון ומואב כו'עי' בר"ש פ"ד מ"ד דידים:

    רש"י ד"ה כסף וכו'וכעין זה לעיל צג ע"א ובברכות דף כו ע"ב:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף צ״ו עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף צ״ו עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־642 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ומי סליק כו' והא כתיב בההיא פרשתא ויעלו צדקיה אל המלך רבלתה אלמא ברבלה הוה:

    זו אנטוכיא ואנטוכיא קיימא לן דאינה מארץ ישראל:

    דמות דיוקנו של נבוכדנצר:

    חקוקה לו על מרכבתו של נבוזראדן ודומה לו כמו שעומד לפניו ולכך כתיב בא נבוכד נצר והיינו כבוד:

    טעין תלת מאה כודניית' משאוי שלש מאות פרדות:

    נרגא דפרזלא פטישי ברזל:

    דשליט' בפרזלא ברזל חדוד הקוצץ ברזל אחר:

    בלעתינהו לא בליעה ממש אלא שיברם שהיו מתפוצצין הפטישים בהכותם בשער לשברה:

    ועוד 36 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 96b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    גליון הש"ס

    גמ' עמון ומואב כו' עי' בר"ש פ"ד מ"ד דידים:

    רש"י ד"ה כסף וכו' וכעין זה לעיל צג ע"א ובברכות דף כו ע"ב:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 96b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    נָפְקָא קָלָא וְאָמַר שַׁוָּור בַּר שַׁוַּור נְבוּזַרְאֲדָן שְׁוַור פירש רש"י מדלג בר מדלג קפצת פעם אחת עם סנחריב ועכשיו פעם שניה עיין שם. ועדיין צריך להבין מאי שוור השלישית דאמרה 'נְבוּזַרְאֲדָן שְׁוַור'? ונראה לי בס"ד שוור השלישית הוא כי נתגייר אחר כך שדלג וקפץ מאמונת דת שלו ובא לדת ישראל.

    פָּשׁ לֵיהּ חַד נַרְגָּא נראה לי בס"ד הטעם שלכד ירושלים בחד נרגא לרמוז שנתחייבו בפורענות זו על שעבדו עבודה זרה וכפרו באחד. והא דהכה השער בגב הנרגא להורות על עוצם פשעם ומרדם שהיו אחוריהם אל היכל ד' ומתרזין כנגד ההיכל להכעיס. גם עוד שהיו לאחור ולא לפנים ולכן הכה השער באחורי הנרגא. או יובן אם נגרוס נַרְגָּה בה"א יהיו אותיות העומדים קודם אותיות 'נרגה' הם אותיות 'בקדם' והוא מה שראה יחזקאל הנביא ע"ה (יחזקאל ח, טז) שהם מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ לכך הכה השער באחורי הנרגה.

    מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לָמְדוּ תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם הנה בגמרא לא נזכר מי הם אך הרב פתח עינים ז"ל הביא משם הרמ"ע [רבי מנחם עזריה מפאנו] ז"ל שהיה רבי עקיבה מבני בניו של סיסרא והיינו שיצא מיעל מאותו ולד שנתעברה בו מסיסרא עיין שם. והרב הנזכר הביא קושיא מהגאון מהר"ח ז"ל והלא רבי עקיבה עצמו סבירא ליה גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר (יבמות מד:) ואיך יצא הוא מאותו הולד שנתעברה בו יעל מסיסרא, והלא ממזר אין לו הפסק דורות להתירו דכתיב ביה (דברים כג, ד) לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל הֳ' עַד עוֹלָם? ותירץ הרב פתח עינים כי הן מפלאות תמים דעים והותר הזרע על פי הנבואה של דבורה עיין שם. ואנא עבדא אמינא על מה שאמר מרן ז"ל בשולחן ערוך (אבן העזר סימן ד' סעיף ך') ממזר הבא על העכו"ם הולד עכו"ם ואם נתגייר הרי היא כישראל ואם בא על השפחה הולד עבד נשתחרר הרי הוא בן חורין לפיכך ממזר נושא לכתחילה שפחה שקבלה עליה מצות וטבלה לשם עבדות להתיר בניו שישתחררו ויהיו מותרים בישראלית עיין שם. ואם כן אפשר דהכי הוה מעשה שאותו הולד שיצא מבעילת סיסרא את יעל לקח גויה דהולד גוי ואחר כך נתגייר הילד והרי הוא כישראל. והנה לסברה זו של הרמ"ע דרבי עקיבה יצא מן זרע סיסרא נראה לי בס"ד לכן העלימה הגמרא הדבר הזה ולא פירשה אותו משום דסבר רבי עקיבה עכו"ם שבא על ישראלית הולד ממזר ולאו כולי עלמא גמירי ליישב הדבר כמו שתירץ הרב פתח עינים או כמו שתירצתי אנא עבדא ואפשר דנפיק מיניה זלותא לאותו צדיק אצל הפתאים לכך העלימה הגמרא את הדבר הזה. מיהו באמת רבינו האר"י ז"ל בשער הגלגולים לא אמר שיצא רבי עקיבא מיעל ולא אמר שלקחה יעל ניצוצי קדושה מקליפת סיסרא בבואו עליה אלא אמר לקחה ניצוצי קדושה מקליפת סיסרא בעת שתקעה היתד במצחו ומחצה רקתו וכמו שאמר שם בהקדמה ל"ו עיין שם. גם כתב שם וזה לשונו: גם לסיבה זו נכנסה נפש קדושה ומעולה של רבי עקיבה בהיותו בן גרים ולא מזרע ישראל לפי שהיתה טיפת זרע שיצאה מיוסף הצדיק ע"ה בעת הרהורו באשת פוטיפר שהיתה גויה עד כאן לשונו עיין שם. הרי לא אמר רבינו האר"י ז"ל שרבי עקיבה בא מאותו הולד שנתעברה בו מביאת סיסרא ועל כן אין לסמוך כי אם על דברי רבינו האר"י ז"ל ותו לא מידי. ולפי דברי רבינו האר"י ז"ל הנזכר לעיל צריך לומר מה שאמר כאן מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לָמְדוּ תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם קאי על רבי עקיבא והיינו כי לפי דברי רבינו האר"י ז"ל שכתב שם שהיה נצוץ אחד בנפש רבי עקיבה שהיה תחילה בקליפה של סיסרא מסיבת חטא אדם הראשון וקין בנו שיצא זה הניצוץ ונפל שם וזה הניצוץ כשיצא אחר כך מקליפת סיסרא מוכרח ליכנס בעת ביאתו לעולם הזה בגוף גר שהיה מבני בניו של סיסרא עד כאן דבריו עיין שם. ולפי זה מובן הטעם למה לא אמר תלמודא להדיה על רבי עקיבה והיינו מפני שרבי עקיבה לא היה כל ניצוצי נפשו מקליפת סיסרא אלא רק נצוץ אחד היה שם ואינו דומה לענין שמעיה ואבטליון ורב שמואל בר שילת דכולם היו שם.

    שָׁלְחוּ לֵיהּ תָּא אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא הנה נודע כי בבל הישנה שהיה בה נבוכדנצר היא קרובה לנהר פרת אצל עיר שקורין עתה חיל"י [אולי זה al-Ḥilla] והוא לא היה יודע שיש דרך קרוב לארץ ישראל שהוא דרך המדבר שקורין שאמי"י אלא היה חושב שצריך לבא על דרך עיר בגדאד ואשור ודייא'ר בכ'ר וארם צובא שהיא רחוק הרבה ולכך אמר להם שאינו יכול לבא מחמת שלגים ומטר במשך דרך רחוקה והם חדשו לו זה הדרך החדש שהוא על דרך המדבר שקורין עתה שאמי"י שהוא קרוב ולא ישהה בו ימים הרבה כדי שיחוש לגשמים ושלגים וסיימו לו הדרך באומרם 'אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא' שהיה בזמנם סימן לדרך זה ומאותו זמן נפתח זה הדרך ונודע לכל ועיין במדרש באותה פרה שברחה והגיעה לבבל ביום אחד (עיין ירושלמי מעשר שני ה, ב).

    פּוּק וְתָא אָמַר מִסְתַּפֵינָא לֹא לִיעֶבְדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּקַמָּאֵי, שָׁלְחוּ לֵיהּ "כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ" וְאֵין "אִישׁ" אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי ז, יט). אין להם השפעה מן הקדוש ברוך הוא אלא מן מלאך מט"ט [מטטרו־ן=314] שעולה מספרו רָחוֹק [314] וזהו הלך השפע שלהם בדרך של מרחוק הוא מט"ט דכתיב ביה כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם (שמות כג, כא) ושלח להו יש צדיקים דבעו רחמי ומייתו ליה לשפע מהקדוש ברוך הוא בלתי אמצעות מט"ט וכיון שיגיע להם השפע מהקדוש ברוך הוא שהוא רחום וחנון וישא לפשעיהם ולא יהיה להם גלות. עוד שלחו ליה 'צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ' (משלי ז, כ) כלומר גאולת מצרים היתה בחסד שהוא סוד כסף וכיון שהיתה בחסד יש פתחון פה למדת הדין לקטרג ולחדש להם גלות אחר אפילו אם יהיו נשפעים שלא על ידי אמצעות מט"ט ד'הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט' כתוב (בראשית יח, כה) וגם כוונו בזה על הצדיקים כדמפרש תלמודא. ושלח להם 'רְשָׁעִים הָדְרִי בִּתְשׁוּבָה' ומהפכים מדת הדין למדת רחמים ומייתו ליה להשפע מאתו יתברך בלתי אמצעי. ואמרו לו 'לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ' שקבע להם זמן וגם כוונו ליום שיושלם הכסא באות אל"ף אז יבא ביתו אשר הבטיחם בו שהוא מעשה שמים כמו שנאמר מִקְּדָשׁ אֲדֹנָ־י כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז).

    אֵימַת אָתֵי בַּר נִפְלֵי (עמוס ט, יא) נראה לי בס"ד קרי למשיח 'בַּר נִפְלֵי' דאתי מדוד המלך ע"ה שהיה תחילתו 'נֵפֶל'. אי נמי מפני שביאתו תלויה בבירור נצוצי הקדושה שנפלו בקליפה שיתגברו וכן אמרו רבותינו ז"ל (יבמות סב.) אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף. אי נמי יובן התורה נקראת אש על שם שהאדם צריך לעסוק בה בהתלהבות ומלוי אֵשׁ אל"ף שי"ן הוא אותיות 'נִפְלֵי' וביאתו תלויה בעסק התורה. אי נמי 'נִפְלֵי' לשון כסוי שהוא טמיר וגניז בגן עדן בקן צפור ומשם יתגלה ויבא בב"א [במהרה בימינו אמן].

    Ben Yehoyada on Sanhedrin 96b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    תוספות

    אין פירוש שמור לדף זה — לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו.

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף צ״ו, עמוד ב׳, בהיקף של כ־642 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״ומי סליק נבוכד נצר לירושלים? והכתיב: (מלכים…״

      חכמים: רב חסדא, רב יצחק.

    2. קטע 239 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא טעין תלת מאה כודנייתא נרגא…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 332 מילים

      נפתחת ב״נפקא קלא ואמר שוור בר שוור נבוזראדן…״

    4. קטע 463 מילים

      נפתחת ב״הוה קטיל ואזל עד דמטא להיכלא אדליק…״

    5. קטע 536 מילים

      נפתחת ב״חזא דמיה דזכריה דהוה קא רתח אמר…״

    6. קטע 647 מילים

      נפתחת ב״אמרו ליה האי כהן ונביא הוא דאינבי…״

      חכמים: רב קטיל.

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״קרב לגביה אמר זכריה זכריה טובים שבהן…״

      חכמים: רב לגביה.

    8. קטע 829 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן נעמן גר תושב היה נבוזר…״

    9. קטע 965 מילים

      נפתחת ב״מבני בניו של המן למדו תורה בבני…״

      חכמים: רבי שמואל בר נחמני, עולא, שמואל.

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״אמר עולא עמון ומואב שיבבי בישי דירושלם…״

      חכמים: עולא.

    11. קטע 1144 מילים

      נפתחת ב״שלחו ליה (משלי ז, יט) כי אין…״

    12. קטע 1226 מילים

      נפתחת ב״שלחו ליה (משלי ז, כ) צרור הכסף…״

    13. קטע 1343 מילים

      נפתחת ב״שלח להו הדרי רשיעי בתשובה ובעו רחמי…״

    14. קטע 1475 מילים

      נפתחת ב״שלחו ליה תא אשינא דטורא שנאמר (ישעיהו…״

    15. קטע 1534 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי…״

      חכמים: רב נחמן, רבי יצחק.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף צ״ו ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026