דכתיב ואם אסון יהיה - ואי לא מתכוין להרוג דשוגג הוא אמאי מקטיל אלא לאו ש"מ במתכוין וסתם רוצח ניתן להצילו בנפשו כדאמרינן לעיל וזה רודף היה שהיה מתכוין ואפ"ה כתיב דאם לא יהיה אסון שאין כאן חיוב מיתה ענוש יענש דמי ולדות:

אי אמרת בשלמא וכו' - כגון שיכול הרואה להציל באחד מאבריו דהוא לא ניתן להורגו הלכך אין כאן מיתה ויענש:

אלא אי אמרת וכו' - אמאי יענש הא רודף הוא וניתן להציל בנפשו:

דילמא שאני הכא - להכי משלם ואע"ג (דליכא) צד מיתה משום דמיתה לזה ותשלומין לזה המיתה והתשלומין אינן באין לו ע"י אדם אחד שהמיתה באה עליו בשביל חבירו שהיה מריב עמו והתשלומין דבעל האשה הן דאיניש דעלמא הוא הלכך לא מיפטר מתשלומין דהאי משום חיוב מיתה דמיחייב אאידך:

לא שנא - אם היה כאן חיוב מיתה אין חילוק להתחייב תשלומין בין שהמיתה באה עליו בשביל בעל התשלומין בין שבאה עליו בשביל אחר פטור:

מתחייב בנפשו הוא - ברדיפה זו שהרי ניתן להציל בנפשו ואע"ג דכלים הללו של שאר כל אדם הן דמיתה לזה ותשלומין לזה פטור:

ורודף שהיה רודף - אחר חבירו להורגו וזה רודף אחריו להצילו ושיבר את הכלים וכו':

סבר לה כאבוה - בעבודת כוכבים דעונשים מן הדין והדר יליף שבת בחלול חלול מעבודת כוכבים מחלליה מות יומת (שמות ל״א:י״ד) ומזרעך לא תתן להעביר למולך ולא תחלל (ויקרא י״ח:כ״א):

נתזה - שם האיש:

יעבור ואל יהרג - וחי בהם ולא שימות בהם:

חוץ מעבודת כוכבים וכו' - לקמן יליף לה:

בפרהסיא - לקמן מפרש כמה פרהסיא:

לא תחללו - בפרהסיא איכא חלול השם וצריך לקדש את השם וזהו ונקדשתי שמוסר נפשו על אהבת יוצרו:

ואהבת את ה' אלהיך - משמע שלא תמירנו בעבודת כוכבים:

לכך נאמר וכו' - כלומר תהא אהבתו חביבה לך יותר מכל החביב לך:

מה רוצח יהרג ואל יעבור - ואם אמר לו הוי רוצח והרוג את הנפש ואם לאו הריני הורגך יהרג ואל יעבור:

סברא הוא - שלא תדחה נפש חבירו דאיכא תרתי אבוד נשמה ועבירה מפני נפשו דליכא אלא חדא אבוד נשמה והוא לא יעבור דכי אמר רחמנא לעבור על המצות משום וחי בהם משום דיקרה בעיניו נשמה של ישראל והכא גבי רוצח כיון דסוף סוף איכא איבוד נשמה למה יהא מותר לעבור מי יודע שנפשו חביבה ליוצרו יותר מנפש חבירו הלכך דבר המקום לא ניתן לדחות:

מרי דוראי - אדון עירי ונכרי הוה:

מאי חזית דדמא דידך סומק טפי - מי יודע שיהא דמך חביב ונאה ליוצרך יותר מדם חבירך הלכך אין כאן לומר וחי בהם ולא שימות בהם שלא התיר הכתוב אלא משום חביבות נפשם של ישראל להקב"ה וכאן שיש אבוד נפש חבירו לא ניתן דבר המלך לדחות שצוה על הרציחה:

ואפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור - שלא ירגילו העובדי כוכבים להמריך את הלבבות לכך:

סנהדרין 74 עמוד א

1רב פפא אמר: במפותה, ודברי הכל.

2אביי אמר: ביכול להציל באחד מאבריו, ורבי יונתן בן שאול היא. דתניא: רבי יונתן בן שאול אומר, רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו, ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו.

3מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול? דכתיב: ״(שמות כא״, כב) ״וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו'״. וא"ר אלעזר: במצות שבמיתה הכתוב מדבר, דכתיב: ״(שמות כא״, כג) ״ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש״. ואפ"ה אמר רחמנא: ״ולא יהיה אסון ענוש יענש״.

4אי אמרת בשלמא: יכול להציל באחד מאבריו, לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה דיענש, כגון שיכול להציל באחד מאבריו.

5אלא, אי אמרת: יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו, היכי משכחת לה דיענש?

6דילמא שאני הכא, דמיתה לזה ותשלומין לזה.

7לא שנא, דאמר רבא: רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים בין של נרדף ובין של כל אדם פטור. מאי טעמא? מתחייב בנפשו הוא.

8ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור, של כל אדם חייב. של רודף פטור, שלא יהא ממונו חביב עליו מגופו. של כל אדם חייב, שמציל עצמו בממון חבירו.

9ורודף שהיה רודף אחר רודף להצילו, ושיבר את הכלים בין של רודף, בין של נרדף, בין של כל אדם פטור. ולא מן הדין, שאם אי אתה אומר כן, נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף.

10אבל הרודף אחר בהמה. תניא, רשב"י אומר: העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו, מק"ו ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו, פגם גבוה לא כל שכן? וכי עונשין מן הדין?! קא סבר: עונשין מן הדין.

ברייתא

11תניא, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו. סבר לה כאבוה, דאמר: עונשין מן הדין. ואתיא שבת בחילול״ ״חילול מעבודת כוכבים׃

12א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד, כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם ״עבור ואל תהרג״ יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים.

13ועבודת כוכבים לא? והא תניא: א"ר ישמעאל, מנין שאם אמרו לו לאדם ״עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג״, מנין שיעבוד ואל יהרג? ת"ל (ויקרא יח, ה) וחי בהם ולא שימות בהם׃

14יכול אפילו בפרהסיא תלמוד לומר (ויקרא כב, לב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי׃

15אינהו דאמור כר"א דתניא ר"א אומר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך׃

16אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאדך׃

17גילוי עריות ושפיכות דמים כדרבי דתניא רבי אומר (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו מרוצח׃

18מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד מקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להצילו בנפשו אף רוצח ניתן להצילו בנפשו׃

19ומקיש נערה המאורסה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור. אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור׃

20רוצח גופיה מנא לן סברא הוא דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי׃

21כי אתא רב: דימי א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזרת המלכות) אבל בשעת גזרת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור׃

22כי אתא רבין א"ר יוחנן אפי' שלא בשעת גזרת מלכות לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור׃

23מאי מצוה קלה אמר רבא בר רב יצחק אמר רב׃

תוספות

במפותה ודברי הכל - תימה היכי מוקמ' במפותה הא קתני סיפא אשת אחיו דיש לה קנס ועל כרחיך בנתארסה ונתגרשה דאי בעודה תחתיו חייבי מיתות פטורין כדתנן התם ונערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה כדקתני ר' עקיבא בסיפא ואי במפותה הרי מחלה כדמוכח בפ' אלו נערות (כתובות ד' לב.) דמוקי מתני' דאלו הן הלוקין ביתומה ומפותה וכ"ת דאתיא כרבי עקיבא דברייתא דאמר נערה שנתארסה ונתגרשה יש לה קנס וקנסה לאביה הא קתני סיפא הבא על בתו פטור משום דמתחייב בנפשו ובנתארסה ונתגרשה איירי ואי דאב תיפוק ליה דאפילו בא עליה אחר קנסה לאביה ואין לומר דאיצטריך היכא דלא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה דמה עמידה בדין שייך בדבר שהוא שלו ונראה לפרש דלעולם לעצמה ואפילו במפותה מיחייב אי אמרה בשעה שבא עליה שאינה מוחלת הקנס מיהו בירושלמי פריך לה ומשני כגון שלא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב אבל יש להוכיח. דעל כרחיך מתניתין לא מתוקמא כר' עקיבא דברייתא דהא רב פפא אית ליה התם באלו נערות (ד' לד:) חידוש הוא שחידשה תורה בקנס כו' והש"ס קאמר התם (ד' לח:) דמאן דאית ליה חידוש כו' על כרחך סבר לה כרבי עקיבא דמתני' ובירושלמי בפרק אלו נערות אמתניתין דיתומה שנתארסה ונתגרשה איכא פלוגתא דאמוראי דאיכא למאן דאמר המפתה פטור בבשת ופגם אבל קנס אינה יכולה למחול ואיכא לאוקמי רב פפא דהכא כי ההוא ומאן דאמר התם פטור מן הכל סבר כאידך שינויא דהכא:

שלא יהא ממונו חביב עליו - דמדניתן להצילו בנפשו כל שכן דניתן בממונו:

קסבר עונשין מן הדין - לא דמי לעונשין מן הדין דאפליגו בה אביי ורבא לקמן בפ' הנשרפין (סנהדרין ד' עו.) כדפרישית בפרק ד' מיתות (סנהדרין ד' נג: ד"ה השתא) והא דאיצטריכא לעיל חד למעוטי עבודת כוכבים היינו נמי למאן דאמר עונשין ומ"ד אין עונשין הוה משני חד למעוטי בהמה דדמי לעריות ואידך איידי דכתיב נער כתיב נמי נערה:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

מאירי

אע"פ שהותרה הרצועה להציל את הנרדף בנפשו של רודף כבר ביארנו שכל שהוא יכול להצילו באחד מאבריו עושה וכל שהיה יכול להצילו בכך ולא עשה אלא שהמיתו הרי זה שופך דמים אלא שאין בית דין ממיתין אותו:

המתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור הכהו בלא כונה ומת פטור נגף את האשה ויצאו ילדיה ומתה האשה פטור מדמי ולדות אע"פ ששוגג הוא באשה שכל שיש בדבר דין מיתה אלו היה מזיד לא חלקת בו בשוגג ופירוש המקרא ואם יש שם דין אסון ודין נתינת נפש תחת נפש יפטר אבל אם נתכון לחבירו ונגף את האשה הואיל ואפילו היה במזיד פטור מן המיתה משלם דמי ולדות על הדרך שביארנו בתשלומיהן בב"ק:

כל שכתבנו בכאן ובמקומות אחרים שאין אדם מת ומשלם דוקא בשמיתה ותשלומין אלו באין כאחד על ידי אחד אבל אם מיתה באה בשביל אחד והתשלומין בשביל אחר הרי זה מת ומשלם א"כ למה אמרו רודף שהיה רודף אחר חבירו אם להרוג אם לדבר עבירה ושבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור טעם הדבר מפני שמצד רדיפתו נתחייב בנפשו אף לבעל הכלים ונרדף ששבר את הכלים של רודף פטור שאין ממונו חביב מגופו של אחרים חייב שהמציל עצמו בממון חבירו חייב מושיע שרדף אחר הרודף להציל ושבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין אלא שאם אין אתה אומר כן אין לך אדם שמציל את חבירו מיד הרודף:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סנהדרין דף ע״ד עמוד א׳

מסכת סנהדרין דף ע״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 23 קטעים ממוספרים, כ־561 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–113)עמוד

היעד שנמצא: סנהדרין דף ע״ד ע״א

פתיחה בקורא