שנקליטיה יוצאין - נקליטין שני עצים ארוכים ומעמידין אותן באמצע דופני המטה אחד מראשותיה ואחד מרגלותיה ומפוצלין הן בראשותיהן ומניחין קנה מזה לזה ועליו פורסין הכילה ויש שמחברין אותן נקליטין למטה והיינו יוצאין שמחוברין ויוצאין מן המטה ואין יכול לכפותה מפני נקליטיה:

זוקפה - על מראשותיה או על מרגלותיה וארכובותיה למעלה ודיו:

מתני' ופורץ - גדרות אחרים:

לעשות לו דרך - לשדהו ולכרמו:

חלק בראש - חלק היפה בורר ראשון ונוטל מחצה:

גמ' בפרשת מלך - בספר שמואל (א ח) בניכם ובנותיכם יקח וכיוצא בהם:

רב אמר לא נאמרה פרשה - דשמואל אלא לאיים עליהם שתהא אימת מלכם עליהם אבל אינו מותר לעשות:

ה"ג רבי יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם - ולא גרס ליראם ולבהלם דהא לרבי יהודה יפה כיוונו שהרי נצטוו ישראל על כך והכי גרס לה בתוספתא:

שלש מצות - להכי נקט שלש הללו שהן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן כדמפרש לקמן בתחלה מלך ואחריה עמלק ואחריה בית הבחירה:

בכניסתם לארץ - דבכולהו כתיב ירושה וישיבה וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך (דברים י״ז:י״ד) בעמלק כתיב (שם כה) והיה בהניח ה' וגו' ובבנין בית הבחירה כתיב (שם יב) ועברתם את הירדן וישבתם בארץ וגו' והדר כתיב והיה המקום וגו':

לא נאמרה פרשה זו - דשום תשים עליך מלך משום מצוה אלא כנגד תרעומתם שגלוי לפניו שעתידים להתרעם על כך ולומר והיינו גם אנחנו ככל הגוים שנאמר ואמרת אשימה עתידין אתם לומר כן:

ר' נהוראי אמר כו' לא גרסינן ליה בתוספתא ותדע דשיבוש הוא דהא קי"ל בעירובין (דף יג:) דהוא רבי נחמיה הוא רבי נהוראי:

עמי הארץ קלקלו - דאילו זקנים שאלוהו לשופטם ולרדות הסרבנים שבהם אבל עמי הארץ תלו עליו מלחמותיהם שאמרו ויצא בראשינו ונלחם את מלחמתנו:

בתחילה - קודם שנשא שלמה נשים נכריות מלך אף על עליונים:

וכשם שמלך על תפסח ועזה כך מלך על כל העולם כולו - והכי קאמר קרא כי הוא רודה בכל עבר הנהר כמתפסח ועד עזה:

על מקלו - שהשליכו אשמדאי מכסאו כדאמרינן במסכת גיטין (דף סח:):

גונדו - טליתו ובסדר טהרות (כלים פרק טז) פירש רב האיי מקידה הוא מקידה של חרש ודומה לו חד אמר קודו וחד אמר מקלו (ויקרא רבה פרשה אחרי) והוא מקידה ששותה בה מים:

מלך והדיוט - ושוב לא חזר למלכותו:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

סנהדרין 20 עמוד ב

1סירוגו מתוכו, מטה סירוגה מעל גבה.

2מיתיבי: כלי עץ, מאימתי מקבלין טומאה? המטה והעריסה משישופם בעור הדג. ואי מטה מסורגת (היא) מעל גבה, למה לי שיפת עור הדג? אלא, הא והא מתוכו: מטה אעולי ואפוקי בבזיוני, דרגש אעולי ואפוקי באבקתא.

3אמר ר' יעקב: אמר ר' יהושע בן לוי: הלכה כרשב"ג אמר רבי יעקב בר אמי: מטה שנקליטיה יוצאין זוקפה, ודיו.

מתני׳ · משנה

4ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד, ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחה בידו. דרך המלך אין לו שיעור, וכל העם בוזזין ונותנין לו, והוא נוטל חלק בראש.

גמ׳ · גמרא

5תנינא חדא זימנא: אין מוציאין למלחמת הרשות אלא ע"פ ב"ד של שבעים ואחד. איידי דתנא כל מילי דמלך, תנא נמי מוציאין למלחמת הרשות.

6אמר רב יהודה אמר שמואל: כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. רב אמר: לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם, שנאמר: ״(דברים יז״, טו) ״שום תשים עליך מלך״ שתהא אימתו עליך.

7כתנאי, ר' יוסי אומר: כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו. ר' יהודה אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר: ״שום תשים עליך מלך״ שתהא אימתו עליך.

8וכן היה רבי יהודה אומר: ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה.

9רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר: ״(דברים יז״, יד) ואמרת אשימה עלי מלך וגו'׃

ברייתא

10תניא ר"א אומר: זקנים שבדור כהוגן שאלו שנאמר: ״(שמואל א ח״, ו) תנה לנו מלך לשפטנו אבל עמי הארץ שבהן קלקלו שנאמר: ״(שמואל א ח״, כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו׃

ברייתא

11תניא רבי יוסי אומר שלש מצות נצטוו ישראל, בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה ואיני יודע איזה מהן תחילה׃

12כשהוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה ואין כסא אלא מלך שנאמר ״(דברי הימים א כט״, כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך׃

13ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה או להכרית זרעו של עמלק תחלה כשהוא אומר (דברים יב, י) והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' הוי אומר להכרית זרעו של עמלק תחלה׃

14וכן בדוד הוא אומר (שמואל ב ז, א) ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב וכתיב ״(שמואל ב ז״, ב) ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'׃

15אמר ריש לקיש בתחילה מלך שלמה על העליונים שנאמר ״(דברי הימים א כט״, כג) וישב שלמה על כסא ה' ולבסוף מלך על התחתונים שנאמר ״(מלכים א ה״, ד) כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה׃

16רב ושמואל חד אמר תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי הוו יתבו וכשם שמלך על תפסח ועל עזה כך מלך על כל העולם כולו׃

17ולבסוף לא מלך אלא על ישראל שנאמר ״(קהלת א״, יב) אני קהלת הייתי מלך על ישראל וגו' ולבסוף לא מלך אלא על ירושלים שנאמר ״(קהלת א״, א) דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים ולבסוף לא מלך אלא על מטתו שנאמר ״(שיר השירים ג״, ז) הנה מטתו שלשלמה וגו'׃

18ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שנאמר ״(קהלת ב״, י) זה היה חלקי מכל עמלי רב ושמואל חד אמר מקלו וחד אמר גונדו׃

19הדר או לא הדר רב ושמואל חד אמר הדר וחד אמר לא הדר מאן דאמר לא הדר מלך והדיוט ומאן דאמר הדר מלך והדיוט ומלך:

20פורץ לעשות לו דרך: ת"ר אוצרות מלכים למלך ושאר ביזה שבוזזין מחצה למלך ומחצה לעם אמר ליה אביי לרב דימי ואמרי לה לרב אחא בשלמא אוצרות מלכים למלך אורחא דמלתא אלא שאר ביזה שבוזזין מחצה למלך ומחצה לעם מנלן? דכתיב:

תוספות

מלך מותר וכו' - תימה למה נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו ועוד דבפרק הכונס צאן לדיר (ב"ק דף ס.) קאמר דדוד שאל אם היה יכול להחליף גדישין של שעורין מישראל לתת בפני בהמתו וי"ל דבפרשת המלך כתיב (שמואל א ח׳:י״ד) יקח ונתן לעבדיו ולא לעצמו ועוד י"ל דבחנם היה יכול ליקח אם היה רוצה אבל כשהיה שואל אחאב שימכרו לו חשב נבות שרשות בידו לומר לא אמכור ועי"ל דנענש לפי ששאל הכרם לעשות ע"ז דכתיב (מלכים א כ״א:ב׳) והיה לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות (ישעיהו ס״ו:י״ז) והנקדן תירץ דאינו מותר רק בשדות הרחוקים מן העיר דלא מעלי כל כך אבל כרם נבות היה אצל היכל אחאב בשומרון ועי"ל דדוקא בשדה מקנה אבל שדה אחוזה שירש מאבותיו לא כמו שהשיב נבות חלילה לי מתתי נחלת אבותי לך אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

אמר ריב"ל הלכה כרשב"ג דאמר מטה שנקליטה יוצאין זוקפה ודיו מטה המיוחדת לכלים אין צריכין לכפותה:

ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו שדרך המלך אין לו שיעור - אמר שמואל כל האמו' בפרשת המלך המלך מותר בו ר' יוחנן אמר לא נאמרה פרשה זו משפט המלך ליקח את בני ישראל ולשומם לו במרכבתו ובפרשיו ולחרוש חרישו ולקצור קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו. ובנות ישראל יקח להיות לו רקחות טבחות ואופות ושדות בני ישראל וכרמיהם וזיתיהם הטובים יקח ונתן לעבדיו וזרעיהם יעשר וצאנם ינתן לסריסיו ולעבדיו ובהמתם ובחוריהם הטובים וחמוריהם יקח ועשה למלאכתו ולבני ישראל אמרו ואתם תהיו לו לעבדים וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה ה' אתכם ביום ההוא. אמר (לו) ר' יוחנן לא פירש להם אילו כולם שהתירם לו הקב"ה אלא לייראם ולבהלם בלבד. תניא אמר ר' יהודה ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ להעמיד להם מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק ואוקימנא להעמיד להם מלך ואחריו להכרית זרע עמלק ואחריהן בנין בית הבחירה א"כ למה נענש מפני שקדמה על ידן. זקנים כהוגן שאלו שנאמר ועתה שימה לנו מלך לשפטנו ועמי הארץ הן שקלקלו ואמרו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו:

ענין שלמה שנאמר עליו שמלך על העליונים שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך ובסוף על התחתונים כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם וחד אמר תפסח ועזה בהדי הדדי כו'. פי' קורו קערה שאוכל בה:

ירושלמי היה אומר זה היה חלקי מכל עמלי:

והעם בוזזין ונותנין לפניו והוא נוטל חלק בראש:

ת"ר אוצרות מלכים למלך ושאר ביזה מחצה לעם ומחצה למלך:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת סנהדרין דף כ׳ עמוד ב׳

מסכת סנהדרין דף כ׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־591 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–113)עמוד

היעד שנמצא: סנהדרין דף כ׳ ע״ב

פתיחה בקורא