בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף כ״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואמר רב דימיהא דקתני נאמן עלי אבא כגון דקבליה עליה בחד דיין ויש שנים כשרין עמו ואפילו הכי כיון דפסול מדאורייתא מצי הדר ביה הכא נמי כיון דחד לממון לא מתכשר מצי הדר ביה:

    אלמא דווקא קתנימדשני במילתיה דבדיינין נקט לשון יחיד ובעדים נקט לשון רבים וליתא לדריש לקיש והדרא קושיין לדוכתא והא עדים כמומחין דמו:

    א"ר אלעזרסיפא גבי עדים בבא הוא ואחר לפוסלן דהוו להו תרי דמסהדי אפסולה ומהימני ודיינין בערכאות שבסוריא כדאוקימנא ולא פסול ממש קאמר אלא בעינא בי דינא מעליא:

    נוגע בעדותו הואהאי בעל דין דמשום דלא ליסהוד עליה קאתי למיפסליה:

    שקרא עליו ערערבעל דין אומר לפנינו על מה הוא פוסלו ויש אחר עמו:

    ערערשמץ של פסול:

    דגזלנותאמעיד עליו הוא ואחר שגזלן הוא:

    נוגע בעדותו הואמשום דלא נסהיד עליה קאמר:

    דפגם משפחהעבד הוא ממשפחת עבד שלא נשתחרר בא ופסול הוא ומשפחתו:

    אמשפחה קמסהדיולאו משום האי לחודיה מסהדי הלכך סהדותא אחרינא הוא ולאו כנוגע בעדות דמי:

    מחלוקת בשתי כיתי עדיםשאמר בעל דין בפנינו יש לי שתי כיתי עדים בדבר זה הביא כת ראשונה ועמד הלוה ואחר ואמר פסולין הן דהשתא לאו כנוגע בעדות הוא שהרי אמר מלוה שיש לו כת אחרת ואם ביקש ולא מצא יפסיד דקסבר ר"מ צריך בעל דין לברר ולהעמיד על האמת כל דבריו שטוען בבית דין והני מיפסלי אף לעדיות אחרות ואם ביקש ומצא כת אחרת כשירה אף ע"פ שראשונה נפסלה הרי בירר דבריו שאמר להביאם והביא והוא לא דק דסבור שכשרים היו:

    ורבנן סברי אין צריך לבררויכול לומר אין לי עוד ונמצא זה נוגע בעדותו הוא ולא מיפסלי אפי' בעדות זו:

    נמצאת כת שניה קרובין או פסוליןע"י עדים גמורים מהו לר' מאיר מי אמרינן השתא ודאי נוגע בעדות הוא דאין לחבירו כת אחרת כשרה או דילמא מעיקרא מיהת כי אסהיד בעל דין ואחר עמו אקמאי למיפסלינהו לאו נוגע בעדות הוא דאכתי לא אשתכח כת שנייה פסולין הכי גרסינן לה כמו שפירשתי ולא נהירא חדא דאין זה בירור דברים לר' מאיר הואיל וכת האחת נפסלין ועדיין נוגע בעדות הוא ועוד דאי נמי הוי בירור דברים בהכי נוגע בעדות הוא דאם לא ימצא כת אחרת כשרה אלא כת פסולה נמצא מפסיד בפסול של ראשונים דאי לא נפסלו ראשונים היה מוציא ממונו על פיהם ודבריו נבררין ע"י שניה ואע"פ שפסולין ועכשיו הוא מפסיד הלכך אומר אני דגרסינן הכי והוא עיקר דר"מ סבר א"צ לברר וזה שאמר להביא שתי כיתי עדים והביאם והאחת נפסלת אין בכך כלום שא"צ לברר דבריו ודיו בכת אחת הכשרין ואלו נפסלין לעדות אחרת ע"פ בעל דין ואחר דאינו נוגע בעדות ורבנן סברי צריך לברר ונמצא זה נוגע בעדות ולא מפסיל נמצאת כת שניה קרובין או פסולין לר' מאיר מהו נהי דא"צ לברר מ"מ עכשיו אין כאן עדות וה"ל נוגע בעדות למפרע או דילמא כי אסהיד מיהא לאו נוגע בעדות הוה דאכתי לא מצאו כת שנייה פסולה:

    כבר העידו הראשונים(כת ראשונה) כשנמצאת כת שניה פסולה כבר נתקבלה בכשרות עדותן של אלו המעידין על הפסול ועדיין לא היה נוגע בעדות ומאחר שנתקבלה בהכשר נאמנין לפסול את הראשונים. ל"א כבר העידו העדים הראשונים כת ראשונה שהעידו בעדותן של בעלי דינין ומהימני דכיון דשניה פסולה תו לא מפסלי קמאי דה"ל נוגע בעדות ולשון ראשון נראה מדנקט בהאי לישנא כבר העידו:

    הבא לידון בשטר ובחזקהמחזיק בקרקע ואמר לו חבירו מה לך בכאן וא"ל אתה מכרתיה לי ואכלתיה שני חזקה ועדיין שטר מכירה בידי נידון בשטר על כרחו צריך להביא השטר ויברר דבריו ואם לא מצא שטר יפסיד דלא מהניא ליה חזקה ואע"ג דחזקה במקום שטר קיימא כדאמרי רבנן עד תלת שנין מזדהר איניש בשטרי' טפי לא מזדהר האי כיון דאמר ישנו בידי צריך לברר:

    נידון בחזקהמשמע על כרחו יביא עדי חזקה ושטר לא מהני להכי פריך בחזקה ולא בשטר והא שטר עיקר ראיה הוא וכיון דיש לו שטר אין בחזקה אפי' משום בירור דברים דבמקום שטר לא הוזכרה חזקה דהיא גופא לא אתיא אלא מכח השטר דאמר על ידי השטר החזקתי בו ואבד ממני לאחר ג' שנים:

    אף בחזקהבאיזה מהן שירצה ואם יש לו עדי חזקה א"צ לברר דבריו על השטר והיינו דאמר ר' מאיר כרבי ורבנן כר' שמעון:

    אפי' תימא רבנן כרבי סבירא להו דעד כאן לא קאמר רבי התם צריך לברר אלא משום דחזקה לאו עיקר ראיה הוא דמכח השטר הוא דאתיא דאי הוה טעין ברישא החזקתי בה מעצמי שלא אמר לי אדם דבר מעולם אין זו חזקה וכי אמר לו אתה מכרתיה לי דהיינו בשטר ואבדתיו לאחר ג' שנים הויא חזקה הלכך האי הואיל ואמר ישנו בידי צריך לברר אבל אמר יש לי ב' כיתי עדי' והביא אחת כיון דהני לאו מכח הני אתו א"צ לברר דבריו ולחזר אחר כת שניה וללישנא בתרא ה"ק אפי' תימא תרווייהו אליבא דרבי פליגי ור"מ אמר לך אנא דאמר אפי' לרבי ומשום דהלכה כרבי מחבריו מהדרינן לאוקומא לפלוגתייהו אליביה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 23 עמוד ב

    1ואמר רב דימי בריה דרב נחמן בריה דרב יוסף: כגון דקבליה עליה בחד.

    2צריכא, דאי תנא ״אבא״ ואביך בהא קאמרי רבנן דלא מצי הדר ביה, משום דאבא ואביך חזו לעלמא. אבל חד כבי תרי, דלעלמא לא חזי אימא: מודו ליה לר"מ׃

    3ואי אשמעינן בהא, בהא קאמר ר"מ אבל בההיא אימא מודו להו לרבנן. צריכא.

    4הא מדקתני רישא ״דיינו״, וסיפא ״עדיו״ אלמא דוקא קתני.

    5אמר ר' אלעזר: בבא הוא ואחר לפוסלן.

    6כל כמיניה? נוגע בעדותו הוא!

    7אמר רב אחא בריה דרב איקא: כגון שקרא עליו ערער.

    8ערער דמאי? אילימא ערער דגזלנותא, כל כמיניה? נוגע בעדותו הוא!

    9אלא: ערער דפגם משפחה. ר' מאיר סבר: הני אמשפחה קמסהדי, ואיהו ממילא קפסיל. ורבנן סברי: סוף סוף נוגע בעדותו הוא.

    10כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: מחלוקת בשתי כיתי עדים.

    11דר' מאיר סבר: צריך לברר, ורבנן סברי: אינו צריך לברר. אבל בכת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן.

    12אמרו לפניו רב אמי ורב אסי: אין שם אלא כת אחת, מהו?

    13אין שם אלא כת אחת? והאמרת: אבל בכת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן! אלא, נמצאת כת שניה קרובין או פסולין מהו?

    14אמר להן: כבר העידו עדים הראשונים. איכא דאמרי, אמר רב אשי: כבר העידו עדים הראשונים.

    15נימא, בפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל קמיפלגי?

    16דתניא: הבא לידון בשטר ובחזקה, נידון בשטר דברי רבי. רשב"ג אומר: נידון בחזקה.

    17והוינן בה: בחזקה ולא בשטר? אלא אימא: אף בחזקה.

    18וקיי"ל דבצריך לברר פליגי.

    19לא. אליבא דרשב"ג כ"ע לא פליגי. כי פליגי, אליבא דרבי. דר"מ כרבי.

    20ורבנן אמרי לך: עד כאן לא קאמר רבי התם אלא בחזקה, דמכח שטרא קאתי. אבל הכא, דהני עדים לאו מכח עדים אחריני קאתו, אפילו רבי מודה דא"צ לברר.

    21כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: רישא׃

    תוספות

    ואמר רב דימי כגון דקבליה בחדתימה למה לי לאתויי הא דרב דימי ויש לומר דאי לאו דרב דימי לא הוה קשיא ליה תנינא דאי מהתם ה"א דמיירי דקביל עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא והתם קאמר ר"מ דיכול לחזור אבל בחדא לריעותא לא אמר רבי מאיר דיכול לחזור בו ומשום הכי מייתי מילתיה דרב דימי דקא משמע לן דאפילו בחדא ריעותא קאמר ר' מאיר יכול לחזור בו וקא מקשי שפיר תנינא:

    ורבנן סברי צריך לבררה"ג הקונטרס ללשון אחרון דרבנן סברי דצריך לברר כו' אם יאמר אדם בב"ד אביא ב' כיתי עדים כשרים צריך לברר דבריו ולהביא שתי כיתי עדים כשרים ואם לא הביאם כשרים יפסיד הלכך אינו יכול לפסול הראשונים שאם הראשוני' פסולים זה לא יגבה חובו בעדים אחרונים שצריך לברר ולהביא כולם כשרים וקשה לר"ת דבפ' גט פשוט (ב"ב קסט: ושם) משמע דאפילו מאן דאמר צריך היינו לכתחילה יאמרו לו ב"ד ברר דבריך אבל מכל מקום אם אין יכול לברר בכך לא יפסיד ונראה לר"ת כפ"ה ללשון ראשון ר"מ סבר צריך לברר הלכך יכול לפסול הראשונים לפי שלא יפסיד שום דבר אם הראשונים פסולין לפי שבית דין אומרים לו ברר דבריך דמסתמא יעשה מה שב"ד יצוה עליו וא"כ לא יפסיד לפסול הראשונים שמתקיים העדות בשאר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    ואקשינן איני והא מדקתני רישא דיינו וסיפא עדיו אלמא עדיו דווקא קתני ונדחה זה הפירוק וחזרנו אלא מתני' כגון שמעיד בעל דין הנתבע הוא ואחר על משפחתם של עדים הללו שהן פסולי משפחת עבדים והדין ידוע שהעבד פסול לעדות הוא ר' מאיר סבר אמשפחה קא מסהיד והני סהדי מאיליהן פסלי ורבנן סברי האי בעל דין נוגע בעדותו הוא ואי מביא ראייה בעדים אחרים זולתי הוא שהן קרובים או פסולין שפיר ואם לאו הרי הן כשרין ואין יכול לפוסלן כי אתא רב דימי אמר מחלוקת ר' מאיר וחכמים בשתי כתי עדים דר' [מאיר] סבר צריך המגיש ראייתו לברר שזו הכת הן עדיו ואם נמצאו פסולין ויבא להגיש הכת האחרת יכול הנתבע לומר לו כבר בעת שביררת הכת האחרת כאילו בטלת (מעדות) [עדות] זו הכת זהו יכול לפוסלן שאמר ר' מאיר. וחכמים סברי אם בטלה עדות הכת הראשונה מגיש הכת השניה ושפיר דמי כי לא בטלם בתחלה. אבל בזמן שבתחלה אין שם אלא כת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן וכן אם נמצאת כת שנייה קרובין או פסולין מתקיימת העדות בכת הראשונה שכבר העידו ואמרינן לימא ר' מאיר וחכמים בפלוגתא דר' ורשב"ג פליגי ר' כר' מאיר וחכמים כרשב"ג דתניא הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי ר' רשב"ג אומר אף בחזקה. וקיי"ל דבצריך לברר פליגי ר' סבר צריך לברר וכיון שבא לידון בשטר ובירר כי בשטר זה תביעתו ונמצא השטר פסול בטלה גם החזקה. ורשב"ג סבר אם נפסל השטר מגיש עדי החזקה ומעמידין הקרקע בידו ודחינן לא הכא בשתי כתי עדים אפילו ר' כחכמים סבירא ליה דלא אמר ר' אלא בחזקה כי חזקה מכח שטרא קא אתיא והשטר הוא עיקר והחזקה אינה מועלת כלום אם אבד השטר. וכיון שנפסל העיקר בטלה החזקה הבאה מכחו אבל בשתי כתי עדים דהני לאו מכח הני קאתו אפי' ר' מודה דאין צריך לברר כחכמים וקיי"ל בהני כולהו כחכמים וצריך עיון.

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף כ״ג עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף כ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־274 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואמר רב דימי הא דקתני נאמן עלי אבא כגון דקבליה עליה בחד דיין ויש שנים כשרין עמו ואפילו הכי כיון דפסול מדאורייתא מצי הדר ביה הכא נמי כיון דחד לממון לא מתכשר מצי הדר ביה:

    אלמא דווקא קתני מדשני במילתיה דבדיינין נקט לשון יחיד ובעדים נקט לשון רבים וליתא לדריש לקיש והדרא קושיין לדוכתא והא עדים כמומחין דמו:

    א"ר אלעזר סיפא גבי עדים בבא הוא ואחר לפוסלן דהוו להו תרי דמסהדי אפסולה ומהימני ודיינין בערכאות שבסוריא כדאוקימנא ולא פסול ממש קאמר אלא בעינא בי דינא מעליא:

    נוגע בעדותו הוא האי בעל דין דמשום דלא ליסהוד עליה קאתי למיפסליה:

    שקרא עליו ערער בעל דין אומר לפנינו על מה הוא פוסלו ויש אחר עמו:

    ערער שמץ של פסול:

    דגזלנותא מעיד עליו הוא ואחר שגזלן הוא:

    נוגע בעדותו הוא משום דלא נסהיד עליה קאמר:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 23b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    תוספות

    ואמר רב דימי כגון דקבליה בחד תימה למה לי לאתויי הא דרב דימי ויש לומר דאי לאו דרב דימי לא הוה קשיא ליה תנינא דאי מהתם ה"א דמיירי דקביל עליה כבי תרי דהוי תרתי לריעותא והתם קאמר ר"מ דיכול לחזור אבל בחדא לריעותא לא אמר רבי מאיר דיכול לחזור בו ומשום הכי מייתי מילתיה דרב דימי דקא משמע לן דאפילו בחדא ריעותא קאמר ר' מאיר יכול לחזור בו וקא מקשי שפיר תנינא:

    ורבנן סברי צריך לברר ה"ג הקונטרס ללשון אחרון דרבנן סברי דצריך לברר כו' אם יאמר אדם בב"ד אביא ב' כיתי עדים כשרים צריך לברר דבריו ולהביא שתי כיתי עדים כשרים ואם לא הביאם כשרים יפסיד הלכך אינו יכול לפסול הראשונים שאם הראשוני' פסולים זה לא יגבה חובו בעדים אחרונים שצריך לברר ולהביא כולם כשרים וקשה לר"ת דבפ' גט פשוט (ב"ב קסט: ושם) משמע דאפילו מאן דאמר צריך היינו לכתחילה יאמרו לו ב"ד ברר דבריך אבל מכל מקום אם אין יכול לברר בכך לא יפסיד ונראה לר"ת כפ"ה ללשון ראשון ר"מ סבר צריך לברר הלכך יכול לפסול הראשונים לפי שלא יפסיד שום דבר אם הראשונים פסולין לפי שבית דין אומרים לו ברר דבריך דמסתמא יעשה מה שב"ד יצוה עליו וא"כ לא יפסיד לפסול הראשונים שמתקיים העדות בשאר:

    Tosafot on Sanhedrin 23b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    רבנו חננאל

    ואקשינן איני והא מדקתני רישא דיינו וסיפא עדיו אלמא עדיו דווקא קתני ונדחה זה הפירוק וחזרנו אלא מתני' כגון שמעיד בעל דין הנתבע הוא ואחר על משפחתם של עדים הללו שהן פסולי משפחת עבדים והדין ידוע שהעבד פסול לעדות הוא ר' מאיר סבר אמשפחה קא מסהיד והני סהדי מאיליהן פסלי ורבנן סברי האי בעל דין נוגע בעדותו הוא ואי מביא ראייה בעדים אחרים זולתי הוא שהן קרובים או פסולין שפיר ואם לאו הרי הן כשרין ואין יכול לפוסלן כי אתא רב דימי אמר מחלוקת ר' מאיר וחכמים בשתי כתי עדים דר' [מאיר] סבר צריך המגיש ראייתו לברר שזו הכת הן עדיו ואם נמצאו פסולין ויבא להגיש הכת האחרת יכול הנתבע לומר לו כבר בעת שביררת הכת האחרת כאילו בטלת (מעדות) [עדות] זו הכת זהו יכול לפוסלן שאמר ר' מאיר. וחכמים סברי אם בטלה עדות הכת הראשונה מגיש הכת השניה ושפיר דמי כי לא בטלם בתחלה. אבל בזמן שבתחלה אין שם אלא כת אחת דברי הכל אין יכול לפוסלן וכן אם נמצאת כת שנייה קרובין או פסולין מתקיימת העדות בכת הראשונה שכבר העידו ואמרינן לימא ר' מאיר וחכמים בפלוגתא דר' ורשב"ג פליגי ר' כר' מאיר וחכמים כרשב"ג דתניא הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי ר' רשב"ג אומר אף בחזקה. וקיי"ל דבצריך לברר פליגי ר' סבר צריך לברר וכיון שבא לידון בשטר ובירר כי בשטר זה תביעתו ונמצא השטר פסול בטלה גם החזקה. ורשב"ג סבר אם נפסל השטר מגיש עדי החזקה ומעמידין הקרקע בידו ודחינן לא הכא בשתי כתי עדים אפילו ר' כחכמים סבירא ליה דלא אמר ר' אלא בחזקה כי חזקה מכח שטרא קא אתיא והשטר הוא עיקר והחזקה אינה מועלת כלום אם אבד השטר. וכיון שנפסל העיקר בטלה החזקה הבאה מכחו אבל בשתי כתי עדים דהני לאו מכח הני קאתו אפי' ר' מודה דאין צריך לברר כחכמים וקיי"ל בהני כולהו כחכמים וצריך עיון.

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 23b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    עד אחד מחייב שבועה מן התורה כמו שהתבאר במקומו אבל ממון אין מוציאין אותו על פי עד אחד אא"כ קבלוהו עליהם כשנים הא אם קבלו עליהם כשנים מוציאין על פיו אפילו קבלו עליהם פסול כמו שאמרו בנאמן עלי אבא או אביך ואפילו קבלו כשנים כמו שיתבאר במשנה השניה וכן אם קבלו קרוב או פסול לדון להם כשלשה מומחין כמו שאמרו בנאמנין עלי שלשה רועי בקר כמו שיתבאר:

    מלוה שטען ואמר שיש לו על אותה הלואה שתי כתי עדים והוציא כת אחת ובא הלווה ואחר לפסלם אין אומרין יהא נאמן בזה לפסלן עם האחר שהרי אין זה נוגע בדבר הואיל ויש לו כת אחרת שהרי צריך הוא לברר ולהעמיד מה שאמר ואין לו לגבות עד שיביא כת אחרת כמו שאמר ואם לא מצא מפסיד אפילו לא נפסלה הראשונה ואחר שכן יהא נאמן עם האחר לפסלן לעדות אחרת לעלמא אינו כן אלא אין צריך לברר שכל שמגזם בעצמו לברר טענתו ביתר ממה שאין מדת הדין תובעתו אין מכשילין אותו על פיו וכל שלא מצא כת אחרת גובה על פי זו שהוציא ראשונה ומעתה הרי זה נוגע בעדות ואינה נפסלת לא לעדות זה ולא לעדות דעלמא מתוך עדות זה ומעתה אין צריך לומר אם בירר דבריו והביא שתי כתי עדים ובא הוא ואחר לפסול את הראשונה ונמצאת השניה קרובה או פסולה על פי שני עדים שאינו נאמן שהרי בירר ולא דקדק בגזומו בפסול ובקורבא ונמצא שאף לדעת האומר צריך לברר גובה עכשיו על פי הראשונה ומ"מ יראה שאם קבל עליו להביא שתי כתי עדים שצריך לברר על פי כשרים ואין אומרים שלא דקדק בגזומו שכל שקונין ממנו צריך הוא לדקדק גיזם להביא שתי כתי עדים והביאן ובא הלווה עם אחר לפסול הראשונה אין זה נוגע בדבר שהרי גובה חובו בכת אחרת ואם אחר שנגמר דינו על פי כת האחרת נמצאת אותה הכת שנתחייב על פיה קרובה או פסולה יראה שחוזרין ודנין אותו כנוגע בדבר ויש חולקין בזה אחר שבשעת העדות לא היו נוגעין בדבר וממה שאמרו בכאן כבר העידו וכו' אלא שי"מ כבר העידה כת ראשונה על עדות זה ונמצא שעל פיה אנו צריכין להגבות ונמצא נוגע בעדות ואף לשאר המפרשים יש אומרים שלא נאמר לדעת חכמים ועיקר הגירסא שבסוגיא זו ר' מאיר סבר צריך לברר ורבנן סברי אין צריך לברר שהרי הלכה פסוקה אין צריך לברר:

    מי שהיה מוחזק בקרקע ובא עליו מערער בעידי אבות והלה בא בטענת מכירה או מתנה ושכבר דר בה שני חזקה והיה מספיק לו זה וגיזם על עצמו שאף השטר בידו עדיין אומרין לו לכתחלה להביא את השטר ולידון על פיה ומ"מ אם חזר ואמר שאינו בידו נידון בחזקה ואם מעיז לומר שיש לו ולא יוציא יראה שמעגנין עליו את הדין וכן כל כיוצא בזה:

    בעל דין שפסל עידי התובע והדיינין שדנוהו אפילו הוא ואחר עמו אינו נאמן כמו שביארנו אפילו בירר טענתו על אחת מאלו בעדים כשרים אין אומרים שנתבררה על האחרת אלא מה שבירר בירר ומה שלא בירר לא בירר ואין שומעין לו מדיין לעד ולא מעד לדיין אע"פ שהכל דין אחד אלא אם פסל הדיינין בבירור ידון בבית דין אחר על פי אותם העדים ואם פסל העדים בבירור ידון על פי עדים אחרים באותו בית דין:

    Meiri on Sanhedrin 23b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא משום דאבא ואביך חזו לעלמא אבל חד כו' אימא דמודו ליה לר"מ כו' לכאורה קשה דהא תנא נמי ג' רועי בקר בהך מתני' דלא חזו לעלמא וי"ל דלפום סברא דהשתא סד"א דלא פליגי רבנן אר"מ בג' רועי בקר דלא חזו לעלמא אלא בנאמן עלי אבא כו' פליגי דחזו לעלמא וק"ל:

    בפירש"י בד"ה נמצאת כו' דר"מ סבר אין צריך לברר וזה שאמר להביא ב' כיתי עדים והביאם והאחת נפסלת כו' עכ"ל רצה לומר שהביא גם כת השניה הכשרים קודם שבא חבירו לפסול הראשונים דהשתא אינו נוגע בעדות דדיו בכת א' הכשרים משא"כ לפירוש קמא לרבנן דמיירי שפסל הראשונים קודם שהביא כת השניה דהשתא ודאי נוגע בעדות הוא דהיה יכול לומר אין לי עוד כת אחרת גם מה שהקשה רש"י לר"מ לפירוש קמא דנוגע בעדות הוא דאם לא ימצא כת אחת כשירה אלא פסולה כו' היינו דיש לחוש כן כיון שעדיין לא הביאן קודם שפסל הראשונים שמא לא ימצא לו כלל כת כשירה אלא כת פסולה אבל הכא כיון שכבר הביא כת הכשרים קודם שבא לפסול הראשונים ודאי דאין לחוש שיפסלו כת השניה כיון דכשרים לפנינו כל זה נראה לדקדק מל' רש"י ומהרש"ל כתב בזה דרך אחרת ואין צורך להאריך ולפי דברינו הא דקאמר אבל בכת אחת ד"ה אינו יכול לפוסלן היינו שהיה כת א' כשבא לפסלן אף אם באו אחר כך כת אחרת ודו"ק:

    תוס' בד"ה ואמר רב דימי כו' ה"א דמיירי דקביל עליה כתרי דהוי תרתי לריעות' והתם קאמר ר"מ כו' עכ"ל ק"ק דהא קתני נמי ג' רועי בקר בהך מתני' דליכא אלא חדא לריעותא ואפ"ה קאמר ר"מ דיכול לחזור וכן מוכח דלא הוי בג' רועי בקר רק חדא לריעותא כפי מה שפירשו התוס' לקמן דרבנן דפליגי אדר"מ מודו ליה בתרתי לריעותא דיכול לחזור ויש ליישב דמ"מ ניחא ליה לאתויי דרב דימי לאקשויי נמי מרישא דנאמן עלי אבא כו' וק"ל:

    בד"ה ורבנן סברי כו' דמסתמא יעשה מה שבית דין יצוה עליו כו' עכ"ל ר"ל דאע"ג דאם אינו יכול לברר לא יפסיד חבירו בכך מכל מקום אין הוא נוגע בעדות דמסתמא יעשה חבירו מה שיצוה בית דין ויביא כת אחרת ובהכי יתיישב נמי מה שהקשה רש"י לפירוש קמא דאם לא ימצא כת אחת כשירה אלא כת פסולה כו' דכיון דאנו אומרין ע"כ לפירוש ר"ת דמסתמא יביא כת אחרת לברר דבריו נאמר ג"כ דמסתמא יברר דבריו להביא כת כשירה דכת פסולה אין זה בירור ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 23b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף כ״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־274 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״ואמר רב דימי בריה דרב נחמן בריה…״

      חכמים: רב דימי, רב נחמן, רב יוסף.

    2. קטע 228 מילים

      נפתחת ב״צריכא, דאי תנא ״אבא״ ואביך״ בהא קאמרי…״

      חכמים: אבא.

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״ואי אשמעינן בהא, בהא קאמר ר"מ אבל…״

    4. קטע 49 מילים

      נפתחת ב״הא מדקתני רישא ״דיינו״, וסיפא ״עדיו״ אלמא…״

    5. קטע 57 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אלעזר: בבא הוא ואחר לפוסלן.…״

    6. קטע 65 מילים

      נפתחת ב״כל כמיניה? נוגע בעדותו הוא!…״

    7. קטע 710 מילים

      נפתחת ב״אמר רב אחא בריה דרב איקא: כגון…״

      חכמים: רב אחא, רב איקא.

    8. קטע 810 מילים

      נפתחת ב״ערער דמאי? אילימא ערער דגזלנותא, כל כמיניה?…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״אלא: ערער דפגם משפחה. ר' מאיר סבר:…״

    10. קטע 1011 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן:…״

      חכמים: רב דימי, רבי יוחנן.

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״דר' מאיר סבר: צריך לברר, ורבנן סברי:…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״אמרו לפניו רב אמי ורב אסי: אין…״

      חכמים: רב אמי, רב אסי.

    13. קטע 1322 מילים

      נפתחת ב״אין שם אלא כת אחת? והאמרת: אבל…״

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״אמר להן: כבר העידו עדים הראשונים. איכא…״

      חכמים: רב אשי.

    15. קטע 158 מילים

      נפתחת ב״נימא, בפלוגתא דרבי ורבן שמעון בן גמליאל…״

      חכמים: רבי ורבן, רבן שמעון.

    16. קטע 1613 מילים

      נפתחת ב״דתניא: הבא לידון בשטר ובחזקה, נידון בשטר…״

    17. קטע 179 מילים

      נפתחת ב״והוינן בה: בחזקה ולא בשטר? אלא אימא:…״

    18. קטע 184 מילים

      נפתחת ב״וקיי"ל דבצריך לברר פליגי.…״

    19. קטע 1912 מילים

      נפתחת ב״לא. אליבא דרשב"ג כ"ע לא פליגי. כי…״

    20. קטע 2028 מילים

      נפתחת ב״ורבנן אמרי לך: עד כאן לא קאמר…״

      חכמים: רבי התם, רבי מודה.

    21. קטע 217 מילים

      נפתחת ב״כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: רישא…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף כ״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026