מסכת סנהדרין דף צ׳ עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Sanhedrin 90a, Chapter 10 Ellu Hen HaNechnakin
רש"י
מחלוקת - דרבנן ורבי שמעון בנביא בעוקר כל הגוף בעבודת כוכבים ואומר נצטויתי ברוח הקודש מפי הגבורה להתנבאות לעקור כל מצות עבודת כוכבים מן התורה או לקיים מקצת ולבטל מקצת בהאי הוא דקאמרי רבנן סקילה משום דבהאי עניינא דכתיבא הדחה בנביא דגמרי סקילה מיניה בע"ז הוא משתעי דכתיב ובא האות והמופת וגו' נלכה ונעבדה היינו עקירת הגוף ובטול מקצת התם נמי כתיב בסיפא יומת כי דבר סרה וגו' להדיחך מן הדרך ואפי' במקצת במשמע ומיהו לא מישתעי קרא אלא בע"ז דדבר למד מעניינו:
אבל עוקר הגוף דשאר מצות דברי הכל בחנק - דנפקא לן מקרא אחרינא האמור בפרשה אחרינא דלא כתיב בה הדחה אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי (דברים י״ח:כ׳) והיינו מה שלא שמע וכתיב ומת הנביא ההוא וכל מיתה האמורה סתם חנק הוא:
פטור - דהתם דבר כתיב דבר שלם ולא חצי דבר:
ללכת זו מצות עשה - ברייתא היא בספרי גבי פרשת נביא המדיח דכתב בה הדחה (שם יג) להדיחך מן הדרך אשר צוך ה' אלהיך ללכת בה וגו' ודריש קרא יתירא ללכת זו מצות עשה דמשמע לעשות ולא משמע אזהרה:
בה לא תעשה - דגמרינן מאשר חטא בה דבלא תעשה מיירי אלמא דשאר מצות נמי הכא גבי הדחה כתיבי דאי לא משתעי קרא אלא בע"ז מאי עשה איכא:
ובין בשאר מצות - דהאי ללכת בה לא משמע ליה לרב המנונא אונתצתם דרחמנא אמר מן הדרך ואע"ז קאי דאכתי לא איתרבו שאר מצות בהאי עניינא דללכת בה כולה משמע:
ד"ה פטור - ואפילו מחנק דהתם דבר שלם כתיב ולאו אעוקר דברי תורה האי כי יזיד לדבר דבר קאי דהתם סקילה הוא אלא אדברים בעלמא כגון צדקיה בן כנענה:
היום עובדה - כלומר היינו קיום מקצת וביטול מקצת:
כרב חסדא - דאמר בע"ז הוא דפליגי אבל בשאר מצות עוקר הגוף הוא בחנק וביטול מקצת פטור:
ר"ש פוטר והוא הדין לרבנן - דגבי חנק דבר שלם כתיב ולרב חסדא הא דנקט ר"ש הא קמ"ל דרישא דקתני סתמא חייב ואפילו לרבנן בחנק דרבי שמעון הוא דקא מחייב חנק ולא סקילה דשאר מצות בעניינא הדחה דסקילה לא כתיבי:
מר כדאית ליה כו' - לרבנן בסקילה לרבי שמעון בחנק והוא הדין לרבנן ולרב המנונא האי דנקט ר' שמעון רבותא הוא כלומר ואפילו מחנק דרבי שמעון פטור וכ"ש מסקילה דמחייבי ליה רבנן בעוקר את הכל:
אם יאמר לך נביא - המוחזק עבור על דברי תורה הכל לפי תקנת השעה כגון אליהו בהר הכרמל בשחוטי חוץ:
נתנה התורה ממשלה בה - כלומר אפילו תראה אותו נביא מושל ועושה כרצונו דכתיב (דברים יג) ונתן אליך אות או מופת:
שתחילתו נביא אמת - כגון חנניה הנביא והאי ונתן אליך אות בעודו נביא אמת יתן לך אות בנבואה אחרת ולבסוף כשיחזור להרשיע יאמר לעבוד עבודת כוכבים וסמוך עלי שהרי מוחזק אני על ידי אות ומופת שנתתי לך כבר:
(לרשות הבעל - כגון מסרה האב לשלוחי הבעל ועדיין היא בדרך ולא קרינן בה בית אביה:
לאותה מיתה - שהיו מחייבין את הנידון:
ובועלה - כלומר וכל הבועלים נידונין כמיתת הנבעלת חוץ מבועל בת כהן:)
מה ת"ל לאחיו - לכתוב כאשר זמם לעשות ולישתוק:
אם לו הוקשו - לבועל שהיו מחייבין אותו חנק:
אם לה - שמחייבין אותה שריפה:
לאחיו ולא לאחותו - כל היכא דבעדותן מחייבין איש ואשה ודינן חלוק כי הכא לו הוקשו:
מתני' כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא - מעיקרא איירי בארבע מיתות ומפרש ואזיל להו לכולהו והדר מפרש הני דאין להם חלק לעולם הבא:
ה"ג האומר אין תחיית המתים מן התורה - שכופר במדרשים דדרשינן בגמרא לקמן מניין לתחיית המתים מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא דלא רמיזא באורייתא כופר הוא הואיל ועוקר שיש תחיית המתים מן התורה מה לנו ולאמונתו וכי מהיכן הוא יודע שכן הוא הלכך כופר גמור הוא:
אפיקורוס - מפרש בגמרא:
ספרים החיצונים - מפרש בגמרא:
1מחלוקת בעוקר הגוף דעבודת כוכבים וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים דרחמנא אמר: (דברים יג, ו) ״מן הדרך״ אפילו מקצת הדרך.
2אבל עוקר הגוף דשאר מצות, דברי הכל בחנק. וקיום מקצת וביטול מקצת דבשאר מצות, דברי הכל פטור.
3מתיב רב המנונא: (דברים יג, ו) ״ללכת״ זו מצות עשה, ״בה״ זו מצות לא תעשה. ואי סלקא דעתך בעבודת כוכבים עשה בעבודת כוכבים היכי משכחת לה? תרגמה רב חסדא: (דברים יב, ג) ״ונתצתם״.
4רב המנונא אמר: מחלוקת בעוקר הגוף, בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות, וקיום מקצת וביטול מקצת דעבודת כוכבים דרחמנא אמר: ״מן הדרך״, אפילו מקצת הדרך.
5אבל קיום מקצת וביטול מקצת, דבשאר מצות דברי הכל פטור.
ברייתא
6ת"ר המתנבא לעקור דבר מן התורה חייב. לקיים מקצת ולבטל מקצת ר"ש פוטר. ובעבודת כוכבים אפילו אומר: ״היום עיבדוה ולמחר בטלוה״ דברי הכל חייב.
7אביי סבר לה כרב חסדא, ומתרץ לה כרב חסדא. רבא סבר לה כרב המנונא, ומתרץ לה כרב המנונא.
8אביי סבר לה כרב חסדא, ומתרץ לה כרב חסדא: המתנבא לעקור דבר מן התורה דברי הכל בחנק. לקיים מקצת ולבטל מקצת ר"ש פוטר, והוא הדין לרבנן. ובעבודת כוכבים אפילו אמר ״היום עיבדוה ולמחר בטלוה״ חייב. מר כדאית ליה, ומר כדאית ליה.
9רבא סבר לה כרב המנונא, ומתרץ לה כרב המנונא: המתנבא לעקור דבר מן התורה, בין בעבודת כוכבים בין בשאר מצות חייב, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה. לקיים מקצת ולבטל מקצת בשאר מצות ר"ש פוטר, והוא הדין לרבנן. ובעבודת כוכבים אפילו אומר ״היום עיבדוה ולמחר בטלוה״ חייב, מר כדאית ליה ומר כדאית ליה.
10א"ר אבהו א"ר יוחנן: בכל, אם יאמר לך נביא ״עבור על דברי תורה״ שמע לו, חוץ מעבודת כוכבים שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו. תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: הגיע תורה לסוף דעתה של עבודת כוכבים לפיכך נתנה תורה ממשלה בה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו.
ברייתא
11תניא, א"ר עקיבא: חס ושלום שהקדוש ב"ה מעמיד חמה לעוברי רצונו! אלא כגון חנניה בן עזור, שמתחלתו נביא אמת, ולבסוף נביא שקר.
12וזוממי בת כהן מנהני מילי? אמר רב אחא בריה דרב איקא: דתניא, ר' יוסי אומר: מה ת"ל (דברים יט, יט) ״ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו״? לפי שכל המזוממין שבתורה, זוממיהן ובועליהן כיוצא בהן.
13בת כהן היא בשריפה, ואין בועלה בשריפה. זוממין איני יודע אם לו הוקשו, אם לה הוקשו. כשהוא אומר ״לעשות לאחיו״ לאחיו ולא לאחותו.
14הדרן עלך אלו הן הנחנקין׃
מתני׳ · משנה
15כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״(ישעיהו ס״, כא) ״ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר״. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא: האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס.
16ר"ע אומר: אף הקורא בספרים החיצונים, והלוחש על המכה ואומר (שמות טו, כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אבא שאול אומר: אף ההוגה את השם באותיותיו.
17שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא. שלשה מלכים: ירבעם, אחאב, ומנשה. ר' יהודה אומר: מנשה יש לו חלק לעולם הבא, שנאמר ״(דברי הימים ב לג״, יג) ״ויתפלל אליו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו״. אמרו לו: למלכותו השיבו ולא לחיי העולם הבא השיבו. ארבעה הדיוטות: בלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי.
גמ׳ · גמרא
18וכל כך למה? תנא: הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה.
19דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מניין שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה? שנאמר: ״(מלכים ב ז״, א) ״ויאמר אלישע שמעו דבר ה' [וגו'] כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שעורים בשקל בשער שומרון וכתיב: ״(מלכים ב ז״, ב) ״ויען השליש אשר (המלך) נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל.
תוספות
אין פירוש שמור לדף זה
לא נמצא נוסח בדפוסים האמינים שבידינו, ולכן לא מוצג כאן דבר.
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רבנו חננאל
אמר רב חסדא מחלוקת בעוקר הגוף דע"ז וקיים מקצת דע"ז - כי ביקש להדיחך מן הדרך אפי' מקצת מן הדרך אבל המדיח בעוקר הגוף דשאר מצות דברי הכל פטור ומותיב עליה רב המנונא ללכת זו מצות עשה בה זו מצות ל"ת ואי ס"ד בע"ז עשה בע"ז היכי משכחת לה. תרגמה רב חסדא ונתצתם את מזבחותם ובא והדיח ואמר אסור לנתוץ מזבחותם ופליג עליה רב המנונא במדיח בעוקר הגוף דשאר מצות ואמר רבנן אמרו בסקילה ור"ש בחנק אבל במדיח בקיום מקצת שאר מצות ובביטול מקצת דברי הכל פטור עד דמתידע לך:
ת"ר המתנבא לעקור דבר מן התורה חייב - לקיים מקצת ולבטל מקצת ר"ש פוטר ובע"ז אמר היום עובדה ולמחר ביטלה דברי הכל חייב. אביי סבר לה כרב חסדא ומתרץ לה כרב חסדא כו' רבא סבר לה כרב המנונא ומתרץ לה כוותיה המתנבא לעקור דבר מן התורה חייב לרבנן בסקילה לר"ש בחנק וקי"ל כרב המנונא דרבא קאי כוותיה. אמר ר' יוחנן בכל אם יאמר לך נביא עבור על אחת מן המצות שבתורה שמע לו חוץ מע"ז שאפילו מעמיד לך חמה באמצע רקיע אל תשמע לו:
תניא ר' יוסי אומר הגיע תורה סוף דעתה של ע"ז לתת שכר לצדיקים לפיכך נתנה תורה ממשלה בה למען כי הוא מנסה אותך והזהירך שאפי' מעמיד חמה באמצע רקיע אל תשמע לו תניא אמר ר"ע ח"ו שהקב"ה מעמיד חמה לנביא השקר אלא האי דכתיב ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת בהיותו נביא אמת כגון חנניה בן עזור שהיה בתחילתו נביא אמת ונתן אותות ומופתים ובאו ואח"כ סרח ונעשה נביא השקר. ולמען נסות את ישראל. השרה שכיתו עליו בתחילה שידע הקב"ה כי ישוב ויסרח באחרונה ובשביל זה הניחו בעולם פי' כגון זה מזהיר הכתוב אל תשמע לו וקי"ל כר"ע אבל נביא השקר מתחילתו ח"ו שהקב"ה נותן אות או מופת על ידו להטעות עולמו. בועל בת כהן נשואה בחנק וזוממין בחנק שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו לאחיו ולא לאחותו:
הדרן עלך אלו הן הנחנקין וסליקא לה מסכת סנהדרין - שבח ותהלה ליוצר הרים.
מסכת סנהדרין דף צ׳ עמוד א׳
מסכת סנהדרין דף צ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 19 קטעים ממוספרים, כ־594 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: סנהדרין דף צ׳ ע״א
פתיחה בקורא