עבורי מעברא במלה — מעברת על מדותיה:
גולם היא — קודם שנבעלה:
גולם — כלי שלא נגמר קרוי גולם כדתנן גולמי כלי עץ טמאין:
משמרות — מתחלפות ומתחדשות בשבת זו יוצאה וזו נכנסת וצריך להסתפר מפני משמרת חדשה זו הנכנסת שיראוהו ביופי:
לא לירבו כלל — ואפי' עד שלשים:
אמר ליה — פרע מקרי בשלשים יום:
אי הוה כתיב לא ישלחו פרע — הוה משמע לא יגדלו פרע עד שיעור פרע השתא דכתיב ופרע לא ישלחו דקאמר פרע והדר לא ישלחו משמע פרע דשלשים יום ליהוי אבל שלוחי טפי לא לשלחו:
דומיא דיין — דסמוך ליה ויין לא ישתו בבואם וגו' מקיש פרועי ראש לשתויי יין וכתיב ביין בבואם:
רבי אומר אומר אני כהן אסור לשתות יין לעולם — רישא דברייתא קתני כהן המכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו אסור ביין כל אותו היום אף בזמן הזה מכיר משמרתו ואינו מכיר בית אב שלו אסור כל אותו שבת אינו מכיר לא משמרתו ולא משמרת בית אב שלו אסור לשתות יין לעולם שמא עכשיו זמנו הוא ויש לחוש שמא יבנה בית המקדש:
רבי אומר אומר אני — אם באנו לחוש שמא יבנה אסור ביין לעולם ואפילו הוא מכיר שאינו עכשיו זמן משמרתו שמא יבנה וכל הקודם ואישתכח עייל ועביד:
אבל מה אעשה שתקנתן קלקלתן — חורבן הבית שקלקלן ועירבב סדר' משמרותיהן שהיה אוסרן ביין בזמן משמרתן ומתירן שלא בזמן משמרתן הוא תיקנן עכשיו לשתות יין לעולם דלא חייש שמא יבנה פתאום:
כמאן שתו האידנא כהני חמרא כרבי — שהרי רוב כהנים אינן בקיאין בזמן משמרותיהן ואסורין לעולם לרבנן:
התם היינו טעמא כו' — שינויא היא ובניחותא גרסינן לה כלומר מדאוריי' שרי ורבנן הוא דגזור:
ופרכינן הכא נמי מהרה יבנה וכו':
שתויי יין דמחלי עבודה — דכתיב (ויקרא י׳:י׳) יין ושכר וגו' וסמיך ולהבדיל בין הקדש ובין החול משמע בין עבודה קדושה לעבודה מחוללת גזרו בהו רבנן בזמן הזה משום מהרה יבנה:
ה"ג אף פרועי ראש מחלי עבודה קשיא:
הא עד דלא אתא יחזקאל — ואקשינהו:
מאן אמרה — פירוש מהיכא נפקא לן פרועי ראש במיתה:
הא דאמר רב חסדא — בזבחים בפ' שני דבר זה דכהן ערל פסול לעבודה:
כל בן נכר — כהן שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ונערל לבו או ערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה:
יחידאה — נאה ואין דוגמתה:
בן אלעשה — חתנו של רבי היה ונתן ממון ולמדו לו אותה תספורת:
