מסכת סנהדרין דף כ״ב עמוד ב׳

1נעוריך. אמר לו: כגון מאן? אמר לו: כגון אמך.

2איני? והא מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: (קהלת ז, כו). ומוצא אני: מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים ואמר לו כגון מאן וא"ל כגון אמך מיתקף תקיפא עיבורי מעברא במלה׃

3אמר רב שמואל: בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר ״(ישעיהו נד״, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו׃

4תנא אין איש מת אלא לאשתו ואין אשה מתה אלא לבעלה אין איש מת אלא לאשתו שנאמר ״(רות א״, ג) וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר ״(בראשית מח״, ז) ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל:

5אין רואין אותו כו': ת"ר מלך מסתפר בכל יום כהן גדול. מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחד לשלשים יום׃

6מלך מסתפר בכל יום שנאמר ״(ישעיהו לג״, יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך: כהן גדול. מע"ש: אמר רב שמואל בר נחמן א"ר יוחנן הואיל ומשמרות מתחדשות׃

7כהן הדיוט אחד לשלשים יום דכתיב ״(יחזקאל מד״, כ) וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם ויליף פרע פרע מנזיר כתיב ״הכא פרע לא ישלחו וכתיב התם (במדבר ו״, ה) גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים ותנן נמי סתם נזירות שלשים יום׃

8והתם מנא לן אמר רב מתנה דאמר קרא ״קדש יהיה בגימטריא תלתין הוו״׃

9אמר ליה רב פפא לאביי אימא לא לירבו כלל אמר ליה אי כתיב ״לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב ופרע פרע ליהוי שלוחי לא לישלחו״׃

10אי הכי האידנא נמי דומיא דיין מה יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף פרועי ראש בזמן ביאה אסור שלא בזמן ביאה שרי׃

11ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתי כהני חמרא האידנא כרבי מכלל דרבנן אסרי׃

12התם היינו טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא ה"נ בעינא כהן הראוי לעבודה וליכא׃

13הכא אפשר דמספר ועייל התם נמי אפשר דניים פורתא ועייל דאמר רב אחא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל יותר מכדי רביעית כ"ש דדרך טורדתו ושינה משכרתו׃

14רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן׃

15מיתיבי ואלו שבמיתה פרועי ראש ושתויי יין׃

16בשלמא שתויי יין דכתיב ״(ויקרא י״, ט) יין ושכר אל תשת אתה ובניך ולא תמותו אלא פרועי ראש מנא לן׃

17דאיתקש שתויי יין לפרועי ראש כתיב ״וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו (וכתיב) ויין לא ישתו וגו' מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה״׃

18ומינה מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה קשיא׃

19אמר ליה רבינא לרב אשי האי עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו עד שבא יחזקאל ולימדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני עד דלא בא יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ה"נ גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא׃

20(וכי גמרי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי)׃

21מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין תספורת לוליינית מאי תספורת לוליינית אמר רב יהודה אמר שמואל תספורתא יחידאה ה"ד אמר רב אשי ראשו של זה בצד עיקרו של זה׃

22שאלו את רבי איזהו תספורת של כ"ג אמר להן צאו וראו מתספורת של בן אלעשה תניא רבי אומר לא על חנם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול:

23הדרן עלך כהן גדול׃