בוני התלמוד

    מסכת סנהדרין דף י״ד עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    בעליל לעירבמפורסם לכל שקרוב הוא לעיר זו מכל עיירות:

    בית פגימקום לפנים מן חומת העיר ונדון כירושלים לכל דבריו:

    מצאןזקן ממרא לסנהדרין חוץ ללשכת הגזית שהיתה בהר הבית:

    יכול תהא המראתו המראהלידון בחנק:

    אילימאדנפוק מקצתן והורו אותן שבחוץ והמרה על דבריהם מאי איריא מקום גורם תיפוק לי דפטור משום דילמא הנך דבלישכה כוותיה סבירא להו:

    שררך אגן הסהרכתיב ודרשינן באחד דיני ממונות (ד' לז.) אל יחסר המזג אם נצרך אחד מהן לצאת אם יש שם עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא:

    על העירעל ירושלים וצריך לקדש התוספת בשתי תודות ובשיר כדאמרינן בשבועות (ד' יד.):

    הקריםהחמיץ:

    החלידודרוייל"א בלע"ז:

    לקוחותסוחרים בקיאים בשומא:

    בת אבא סוראהאשת רב פפא כדאמר בכתובות פ' אלו נערות (כתובות ד' לט.) אמר רב פפא אמרה לי בת אבא סוראה כו' והיתה עושה לעצמה:

    צינוראמזלג קטן שטוין בו זהב:

    כשמואללקמן בשמעתין:

    עשרה כהנים כתוביןבפדיון הקדישות שלשה בפרשת ערכין שהיא ראשונה ושלשה בפדיון בהמה וארבעה בקרקעות:

    אילימא משום דכתיב בהושלשה כהנים בפדיון בהמה דהיינו פדיון הקדש והוא הדין לשאר הקדשות:

    תסגי בארבע אלמה תנן הקרקעות תשעה וכהןאלא משום הכי בעי קרקעות עשרה משום דפרשה אחרונה היא וכדשלים פרשת הקרקעות כבר נשלמו י' כהנים ותלמד תחתונה מעליונה לכהן תהיה אחוזתו לא ממניינין דלאו בשומא כתב אלא והעריכו הכהן כערכך הכהן וחשב לו הכהן וכיוצא בהן:

    הקדשותדהיינו פדיון בהמה טמאה שהיא אמצעית ומשלמי בה שיתא כהנים דהא איכתיבא לה פרשת ערכין גבה ניבעי שיתא:

    ערךלא שייך גבי כלים אלא באדם ונותן לפי שניו כמו שכתוב בפרשה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    סנהדרין 14 עמוד ב

    1בעליל לעיר, צריך לעסוק במדידה.

    2מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: (דברים כא, ב) ״ויצאו זקניך ושופטיך ״זקניך״ זו סנהדרין, ושופטיך זה מלך וכהן גדול. מלך דכתיב: ״(משלי כט״, ד) ״מלך במשפט יעמיד ארץ״. כהן גדול דכתיב: ״(דברים יז״, ט) ״ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט׃

    3איבעיא להו: רבי אליעזר בן יעקב בחדא פליג או בתרתי פליג? במלך וכהן גדול פליג, אבל בסנהדרי אי כר' יהודה אי כרבי שמעון? או דילמא בסנהדרי נמי פליג, דאמר: כולה סנהדרי בעינן?

    4אמר רב יוסף: ת"ש מצאן אבית פגי והמרה עליהן, יכול תהא המראתו המראה? ת"ל (דברים יז, ח) ״וקמת ועלית אל המקום״, מלמד שהמקום גורם.

    5דנפוק כמה? אילימא מקצתן, דילמא הנך דאיכא גואי קיימי כוותיה? אלא פשיטא דנפוק כולהו. למאי? אילימא לדבר הרשות, מי מצו נפקי? והכתיב: ״(שיר השירים ז״, ג) ״שררך אגן הסהר אל יחסר המזג״! אלא פשיטא לדבר מצוה.

    6היכי דמי? לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר בן יעקב היא, דאמר: כולי סנהדרי בעינן? אמר ליה אביי: לא, כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות, כדתנן: אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בבית דין של שבעים ואחד.

    ברייתא

    7תניא כוותיה דרב יוסף: מצאן אבית פאגי והמרה עליהן, כגון שיצאו למדידת עגלה ולהוסיף על העיר ועל העזרות, יכול שתהא המראתו המראה? ת"ל ״וקמת ועלית אל המקום״, מלמד שהמקום גורם.

    8נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין, בשלשה. תנו רבנן: איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין? פירות שהרקיבו, ויין שהקרים ומעות שהחלידו. תנו רבנן: מעשר שני שאין דמיו ידועין, פודין אותו בשלשה לקוחות, אבל לא בשלשה שאין לקוחות. אפילו נכרי אחד מהן, אפילו אחד מהם בעלים.

    9בעי רבי ירמיה: שלשה ומטילין לתוך כיס אחד, מהו? תא שמע: איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין. דילמא כגון רב פפא ובת אבא סוראה.

    10ההקדשות בשלשה. מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא: ר' אליעזר בן יעקב אומר, אפילו צינורא של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה.

    11א"ל רב פפא לאביי: בשלמא לרבי אליעזר בן יעקב, דאמר כשמואל, דאמר שמואל: עשרה כהנים כתובין בפרשה, אלא לרבנן שלשה מנא להו?

    12וכי תימא דכתיב ״בהו שלשה״, קרקעות דכתיב ״בהו ארבעה תיסגי בארבעה״? וכי תימא: הכי נמי, אלמה תנן: הקרקעות תשעה וכהן?

    13אלא מאי, דמשלמי בהו עשרה? הקדשות, דמשלמי בהו שיתא, ליבעו שיתא! קשיא.

    14הערכין כו'. מאי ערכין המטלטלין? א"ר גידל אמר רב: באומר ״ערך כלי זה עלי״. דא"ר גידל אמר רב:

    תוספות

    מתני' דלא כי האי תנאתימה אי משום דמתני' לא חשיבא מלך וכהן גדול ה"נ אשכחן גבי אין מוסיפין על העיר דבעינן מלך ונשיא ואורים ותומים וב' תודות ושיר כדתנן בפ"ב דשבועות (דף יד.) וכן גבי מוציאין למלחמת הרשות דבעינן מלך ומשוח מלחמה כדאמר בגמ' (דף טז.) וי"ל דבכל הנהו לא חשיב כולהו מילי אלא שבעים וא' לחודייהו אבל הכא דסגי בג' או בה' אם איתא דצריך מלך וכהן גדול הוה ליה למיתני בהדיא:

    מלמד שהמקום גורםואע"ג דבמעשר שני כתיב נמי מקום ומעשר שני נאכל בכל העיר הכא גבי סנהדרין לא מקרי מקום אלא לשכת הגזית סמוך למחנה שכינה כדאמר באיזהו מקומן (זבחים דף נד:) גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודה ושכינה בחלק בנימין אבל בית פגי אע"ג דדינו כירושלי' כדאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צ.) והא בעי חומה כגון דדשו לפנים מחומת בית פגי ובפרק התודה (מנחות דף עח:) אמרינן השוחט את התודה ולחמה חוץ לבית פגי לא קדש את הלחם ולאו דווקא אבית פגי אלא אפי' בירושלים אין שם מקומו וכדאמר בפ"ק דשבת (דף טו.) מ' שנה קודם שחרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות ומפרש התם שלא דנו דיני נפשות ואמרינן בפרק בתרא דראש השנה (דף לא.) עשר גליות גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים:

    אילימא לדבר הרשות מי נפקיואחר תמיד של בין הערבים שהיו הולכין לביתם כדאמרי' בהנחנקין (לקמן סנהדרין פח:) היה הולך כל אחד ואחד לבדו ולא מתרמי שימצאו כולן ביחד:

    אל יחסר המזגכדאמר שאם הוצרך אחד מהן לצאת אם יש בה כ"ג יוצא ואם לאו אינו יוצא והיינו כמזיגה דעל חד תרי ואע"ג דסתם מזיגה על חד תלת כדאמרינן בריש המוציא יין (שבת דף עז. ושם) היינו דווקא רבא שהיה רגיל למזוג כן שהוא כמשפט המזיגה על חד תלת אבל שאר בני אדם האוהבין יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרי כדמשמע בשילהי הזהב (ב"מ דף ס. ושם) שהיתה מזיגתו משונה דאמר רבא מזיגה דידי מידע ידיע ואמר נמי בכיצד מעברין (עירובין דף נד.) דמיא האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא וי"מ אל יחסר המזג שלא יחסר בגימטריא מז"ג שהוא חמשים אבל אי חסר מ"ט אין לחוש דמשתיירי כ"ב ואין ב"ד שקול ומוסיפין עליהם אחד הרי כאן כ"ג:

    נטע רבעי ומעשר שני כו' שאין דמיו ידועין כו'לא קאי אנטע רבעי וכן מוכח בגמרא דקתני בברייתא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין אבל רבעי לא קתני והיינו טעמא מתוך שאדם להוט לאכול פירות נטיעה זו חיישינן אפי' בדמיו ידועין ומיהו בזמן הזה שאין מחללין בשויין לא בעי שלשה:

    בשלשה לקוחותיש מפרשים שרוצין לקנותו ויקח מי שיתן יותר ופי' הקונטרס עיקר דאיש ושתי נשיו היכי דמי ודוחק לומר דנתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בה:

    צינורא של הקדשפירש בקונטרס שטוין בה זהב והוה כי ההיא דכלים (פ"ט מ"ו) דתנן כוש שבלע את הצינורא ומלמד שבלע את הדרבן כוש הוא הפלך שהנשים טוות בו ועוד איכא צינורא אחר דאמרינן שילהי ר' עקיבא (שבת צ.) ובפ' בתרא [דמנחות] (דף קז.) דמחטטין בה את הפתילות ומקנחין בה את הנרות ועוד יש צינורא אחר דאמר בפ"ק דיומא (דף יב.) כהן גדול לובש ומהפך בצינורא משמע שהיינו מזלג שמהפך בו איברי תמיד ורבינו חננאל פירש צינורא עצי נורא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: CC-BY-SA

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    מתניתין דלא כר' אליעזר בן יעקב דבעי סנהדרין ומלך וכהן גדול ומיבעיא לן כוליה סנהדרין בעי או אפילו מקצתן ואתינן למפשטא מהא דתני מצאן זקן ממרא לסנהדרין בבית פאגי מקום נקרא בית פגי והוא חוץ לירושלים והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם מאי לאו דנפקי כוליה סנהדרין למדידת העגלה כר' אליעזר. ודחינן לא נפקי אלא להוסיף על העיר ועל העזרות. כדתנן בשבועו' [פרק ב'] אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בב"ד של שבעים ואחד. תניא בהדיא מצאן אבית פאגי כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל אל המקום מלמד שהמקום גורם:

    חליצה ומיאונין בג' וכן הלכתא והאי דאצריכוהו חליצה בה' לפרסומי מלתא:

    נטע רבעי ומעשר שני (שלו) שאין דמיו ידועים בג':

    ת"ר איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועים פירות שהרקיבו ויין שהחמיץ ומעות שהחלידו כגון זה פודין אותו בג' לקוחות ואפילו אחד מהן נכרי ואפילו אחד מהן בעלים אבל לא בג' שאינן לקוחות ש"מ דכל לגבי שומא לקוחות בעינן הא דבעי ר' ירמיה ג' מטילין בתוך כיס אחד. פי' כגון ג' שותפים מאי. ת"ש איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין ש"מ אפילו ג' מטילין לתוך כיס אחד שפיר דמי ודחי' ודלמא כגון רב פפא ובת אבא שאין להן בממון נשיהן פשיטות יד ולא איפשיטא בהדיא:

    הקדישות בג'פירוש המקדיש מטלטלין נפדין בג' ודלא כר' אליעזר בן יעקב דאמר אפילו צינורא של הקדש אינה נפדית אלא בעשרה בני אדם כשמואל דאמר עשרה כהנים כתובין בפרשה ואלו הן ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה טמאה או טהורה וד' במקדיש בית או שדה ואמרינן אליבא דתנא קמא ג' מנא ליה אי נימא משום דכתיב במקדיש בהמות ג' כהנים וכל המטלטלין כיוצא בהן. אי הכי קרקעות דלא כתיב בהו אלא ד' כהנים תסגי להו דיהיו נפדין בד' אלמה תנן הקרקעות אין נפדין אלא בעשרה אלא מאי טעמא צריכין עשרה דמשלמי בהו עשרה דכתיבי ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה. וד' במקדיש בית או שדה נמצא מנין עשרה כהנים משלים

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת סנהדרין דף י״ד עמוד ב׳

    מסכת סנהדרין דף י״ד עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־378 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    בעליל לעיר במפורסם לכל שקרוב הוא לעיר זו מכל עיירות:

    בית פגי מקום לפנים מן חומת העיר ונדון כירושלים לכל דבריו:

    מצאן זקן ממרא לסנהדרין חוץ ללשכת הגזית שהיתה בהר הבית:

    יכול תהא המראתו המראה לידון בחנק:

    אילימא דנפוק מקצתן והורו אותן שבחוץ והמרה על דבריהם מאי איריא מקום גורם תיפוק לי דפטור משום דילמא הנך דבלישכה כוותיה סבירא להו:

    שררך אגן הסהר כתיב ודרשינן באחד דיני ממונות (ד' לז.) אל יחסר המזג אם נצרך אחד מהן לצאת אם יש שם עשרים ושלשה כנגד סנהדרי קטנה יוצא ואם לאו אינו יוצא:

    על העיר על ירושלים וצריך לקדש התוספת בשתי תודות ובשיר כדאמרינן בשבועות (ד' יד.):

    הקרים החמיץ:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Sanhedrin 14b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    תוספות

    מתני' דלא כי האי תנא תימה אי משום דמתני' לא חשיבא מלך וכהן גדול ה"נ אשכחן גבי אין מוסיפין על העיר דבעינן מלך ונשיא ואורים ותומים וב' תודות ושיר כדתנן בפ"ב דשבועות (דף יד.) וכן גבי מוציאין למלחמת הרשות דבעינן מלך ומשוח מלחמה כדאמר בגמ' (דף טז.) וי"ל דבכל הנהו לא חשיב כולהו מילי אלא שבעים וא' לחודייהו אבל הכא דסגי בג' או בה' אם איתא דצריך מלך וכהן גדול הוה ליה למיתני בהדיא:

    מלמד שהמקום גורם ואע"ג דבמעשר שני כתיב נמי מקום ומעשר שני נאכל בכל העיר הכא גבי סנהדרין לא מקרי מקום אלא לשכת הגזית סמוך למחנה שכינה כדאמר באיזהו מקומן (זבחים דף נד:) גמירי דסנהדרין בחלקו של יהודה ושכינה בחלק בנימין אבל בית פגי אע"ג דדינו כירושלי' כדאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צ.) והא בעי חומה כגון דדשו לפנים מחומת בית פגי ובפרק התודה (מנחות דף עח:) אמרינן השוחט את התודה ולחמה חוץ לבית פגי לא קדש את הלחם ולאו דווקא אבית פגי אלא אפי' בירושלים אין שם מקומו וכדאמר בפ"ק דשבת (דף טו.) מ' שנה קודם שחרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות ומפרש התם שלא דנו דיני נפשות ואמרינן בפרק בתרא דראש השנה (דף לא.) עשר גליות גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים:

    אילימא לדבר הרשות מי נפקי ואחר תמיד של בין הערבים שהיו הולכין לביתם כדאמרי' בהנחנקין (לקמן סנהדרין פח:) היה הולך כל אחד ואחד לבדו ולא מתרמי שימצאו כולן ביחד:

    אל יחסר המזג כדאמר שאם הוצרך אחד מהן לצאת אם יש בה כ"ג יוצא ואם לאו אינו יוצא והיינו כמזיגה דעל חד תרי ואע"ג דסתם מזיגה על חד תלת כדאמרינן בריש המוציא יין (שבת דף עז. ושם) היינו דווקא רבא שהיה רגיל למזוג כן שהוא כמשפט המזיגה על חד תלת אבל שאר בני אדם האוהבין יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרי כדמשמע בשילהי הזהב (ב"מ דף ס. ושם) שהיתה מזיגתו משונה דאמר רבא מזיגה דידי מידע ידיע ואמר נמי בכיצד מעברין (עירובין דף נד.) דמיא האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא וי"מ אל יחסר המזג שלא יחסר בגימטריא מז"ג שהוא חמשים אבל אי חסר מ"ט אין לחוש דמשתיירי כ"ב ואין ב"ד שקול ומוסיפין עליהם אחד הרי כאן כ"ג:

    נטע רבעי ומעשר שני כו' שאין דמיו ידועין כו' לא קאי אנטע רבעי וכן מוכח בגמרא דקתני בברייתא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין אבל רבעי לא קתני והיינו טעמא מתוך שאדם להוט לאכול פירות נטיעה זו חיישינן אפי' בדמיו ידועין ומיהו בזמן הזה שאין מחללין בשויין לא בעי שלשה:

    בשלשה לקוחות יש מפרשים שרוצין לקנותו ויקח מי שיתן יותר ופי' הקונטרס עיקר דאיש ושתי נשיו היכי דמי ודוחק לומר דנתנו לה על מנת שאין לבעלה רשות בה:

    צינורא של הקדש פירש בקונטרס שטוין בה זהב והוה כי ההיא דכלים (פ"ט מ"ו) דתנן כוש שבלע את הצינורא ומלמד שבלע את הדרבן כוש הוא הפלך שהנשים טוות בו ועוד איכא צינורא אחר דאמרינן שילהי ר' עקיבא (שבת צ.) ובפ' בתרא [דמנחות] (דף קז.) דמחטטין בה את הפתילות ומקנחין בה את הנרות ועוד יש צינורא אחר דאמר בפ"ק דיומא (דף יב.) כהן גדול לובש ומהפך בצינורא משמע שהיינו מזלג שמהפך בו איברי תמיד ורבינו חננאל פירש צינורא עצי נורא:

    Tosafot on Sanhedrin 14b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · CC-BY-SA

    רבנו חננאל

    מתניתין דלא כר' אליעזר בן יעקב דבעי סנהדרין ומלך וכהן גדול ומיבעיא לן כוליה סנהדרין בעי או אפילו מקצתן ואתינן למפשטא מהא דתני מצאן זקן ממרא לסנהדרין בבית פאגי מקום נקרא בית פגי והוא חוץ לירושלים והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם מאי לאו דנפקי כוליה סנהדרין למדידת העגלה כר' אליעזר. ודחינן לא נפקי אלא להוסיף על העיר ועל העזרות. כדתנן בשבועו' [פרק ב'] אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא בב"ד של שבעים ואחד. תניא בהדיא מצאן אבית פאגי כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל אל המקום מלמד שהמקום גורם:

    חליצה ומיאונין בג' וכן הלכתא והאי דאצריכוהו חליצה בה' לפרסומי מלתא:

    נטע רבעי ומעשר שני (שלו) שאין דמיו ידועים בג':

    ת"ר איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועים פירות שהרקיבו ויין שהחמיץ ומעות שהחלידו כגון זה פודין אותו בג' לקוחות ואפילו אחד מהן נכרי ואפילו אחד מהן בעלים אבל לא בג' שאינן לקוחות ש"מ דכל לגבי שומא לקוחות בעינן הא דבעי ר' ירמיה ג' מטילין בתוך כיס אחד. פי' כגון ג' שותפים מאי. ת"ש איש ושתי נשיו פודין מעשר שני שאין דמיו ידועין ש"מ אפילו ג' מטילין לתוך כיס אחד שפיר דמי ודחי' ודלמא כגון רב פפא ובת אבא שאין להן בממון נשיהן פשיטות יד ולא איפשיטא בהדיא:

    הקדישות בג' פירוש המקדיש מטלטלין נפדין בג' ודלא כר' אליעזר בן יעקב דאמר אפילו צינורא של הקדש אינה נפדית אלא בעשרה בני אדם כשמואל דאמר עשרה כהנים כתובין בפרשה ואלו הן ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה טמאה או טהורה וד' במקדיש בית או שדה ואמרינן אליבא דתנא קמא ג' מנא ליה אי נימא משום דכתיב במקדיש בהמות ג' כהנים וכל המטלטלין כיוצא בהן. אי הכי קרקעות דלא כתיב בהו אלא ד' כהנים תסגי להו דיהיו נפדין בד' אלמה תנן הקרקעות אין נפדין אלא בעשרה אלא מאי טעמא צריכין עשרה דמשלמי בהו עשרה דכתיבי ג' בערכי אדם וג' במקדיש בהמה. וד' במקדיש בית או שדה נמצא מנין עשרה כהנים משלים

    Rabbeinu Chananel on Sanhedrin 14b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    עריפת עגלה שהזכרנו ענינה הוא שכשהיה הרוג נמצא בארץ ולא נודע מי הרגו אין מזיזין אותו ממקומו ויוצאין זקנים מבית דין הגדול שבירושלים הן שלשה לדעת הפוסקים כר' שמעון הן חמשה לדעת גדולי המחברים וכשטת תלמוד המערב ומודדים ממנו אל הערים שסביבותיו ואחר שנודע להם איזו קרובה קוברין את ההרוג במקומו וזקנים אלו חוזרין וזקני אותה העיר מביאין עגלה ועושין בה כדין האמור בתורה וכמו שהתבאר במקומו ואין בית דין הגדול יכולין לשלוח אחרים במקומן למדידה זו אלא הן עצמן יוצאין ואפילו נמצא בעליל ר"ל במקום המפורסם שעיר זו קרובה לחלל יותר משאר עיירות מודדין שמצוה לעסוק במדידה שמא מתוך המייתם יבא להם איזו אמתלא או איזה עדות עד שיגיעו לאמתת הענין ואין מלך וכהן גדול יוצאים למדידה זו ולא כל הסנהדרין אלא שלשה או חמשה על הדרך שבארנו:

    זקן ממרא האמור בתורה הוא חכם הנסמך שחלק עם בית דין הגדול בהוראה ולא חזר לדבריהם ולא עוד אלא שהורה לעשות כדבריו כמו שיתבאר דינו במסכתא זו ואם מצאן חוץ למקומן כגון שיצאו להוסיף על העיר ועל העזרות שאין מוסיפין בהם אלא בסנהדרין של שבעים ואחד כמו שיתבאר והמרה עליהם שם פטור שנאמר וקמת ועלית מלמד שהמקום גורם ואפילו מצאם במקום הנקרא בית פאגי אע"פ שהיה לפנים מן החומה ונדון כירושלים עצמה לכל דבר אין זה כלום שאין דנין אלא במקומם בלשכת הגזית:

    סנהדרין ר"ל בית דין הגדול של שבעים ואחד אין יוצאין כלם ממקומם אלא לדברים הצריכים ליעשות על ידם כגון תוספת העיר והעזרות ודומיהם על הדרך שיתבאר אבל לדבר הרשות אין יוצאין כלם משם אלא צריך שישארו כל שעה ושעה לשם עשרים ושלשה והוא שאמרו דרך סמך שררך אגן הסהר ר"ל כחצי גרן וכן אל יחסר המזג ר"ל שליש הסנהדרין כיין שהוא שליש המים שהעשרים ושלשה שליש מלגאו לשבעים ואחד ואע"פ שעודפין שנים מ"מ אין המנין משתלש אלא לעשרים ושלשה:

    המשנה הרביעית והיא גם כן מענין החלק הראשון החליצה בשלשה פירוש שלשה שידעו לקרות ולהקרות ומ"מ במסכת יבמות אמרו שמצותה לכתחלה בחמשה לפרסם את הדבר אלא שעקרה בשלשה ולפיכך כשמזדמנין בה חמשה אין צריך שיהו השנים יודעים להקרות אלא אפילו עמי הארץ והמיאונין ר"ל קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחיה שאין קדושיה כלום אלא שחכמים תקנו שתהא צריכה מיאון והוא שתאמר בפני עדים איני רוצה בפלוני שקדשוני לו אמי ואחי ואומר עכשיו במשנה זו שמיאון זה צריך שיהיה בפני שלשה ומ"מ הלכה בפני שנים כמו שיתבאר במקומו:

    נטע רבעי ומעשר שני שבא לחללן על מעות כדי להביא המעות לירושלים ואין דמי אותו הנטע או המעשר ידועים ר"ל שאין להם שער ידוע לסמוך עליו כגון פירות שהרקיבו ויין שהקרים ומעות שהחלידו והוא צריך להחליפן כל אלו צריכין שישומו על פי שלשה ופירשוה בגמ' להחמיר ולהקל להחמיר שדוקא בשלשה תגרים ובקיאים בשומת סחורה וזהו שאמרו בשלשה לקוחות ולהקל שאפילו היה אחד מהם גוי או בעל המעשר או אפי' היו שלשתם מטילין הדינרין לכיס אחד שהיה לנו לדונם כאיש אחד בפירוש אמרו אפי' איש ושתי נשיו אבל אם היו דמיו ידועין דיו באחד שקצבת השער ידועה היא ואפילו בבעלים ואינו דומה להקדש שההקדש מתוך שאם יזלזל בפדיונו נמצא מרויח יש לחוש בכך אבל נטע רבעי ומעשר שני הרי הכל של בעלים אלא שצריך להעלות המעות לירושלים ומאחר שהכל שלו אין כאן חשש זלזול ובתוספות פירשו שלשה לקוחות שלשה בני אדם שכלם רוצים ליקח ואינו נכון:

    וההקדשות בשלשה ר"ל שכל שהקדיש לבדק הבית הן בהמה הן כלים ורצה המקדיש לפדותו הרשות בידו ומוסיף חומש ולמד במשנה זו שכשפודין אותן שמין אותן בשלשה בקיאין ושלא כדברי האומר שאפילו צנור קטן ר"ל מזלג קטן שטווין בו זהב צריך עשרה ואפילו הקדש פירות שהשער שלהן קצוב הואיל ויש בהקדש הרבה דברים שצריכין שומא לא נחלוק בהם:

    Meiri on Sanhedrin 14b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא ושופטיך זה מלך וכ"ג כו' יש לדקדק כיון דאצטריך ושופטיך למלך וכ"ג מנליה סנהדרי גדולה דהיינו מיוחדין שבשופטיך וי"ל דדרשות שקולים הם ולמאי דמסיק נמי דכל סנהדרי בעי כל הסנהדרין ומלך וכ"ג שקולים הם למילף משופטיך וק"ל:

    תוס' בד"ה מלמד כו' אע"ג דדינו כירושלים כדאמר כו' ובפרק התודה כו' ולאו דווקא אבית פגי אלא אפילו בירושלים כו' עכ"ל שיעור דבריהם אע"ג דדינו כירושלים כדאמר כו' ובפ' התודה כו' דלחמה חוץ מבית פגי לא קידש הלחם אבל לפנים מבית פגי קידש כמו בירושלים ה"נ הכא. לאו דוקא אבית פגי אלא אפילו בירושלים אין שם מקומן של סנהדרין וכדאמר כו' דהשתא נמי לענין סנהדרין הוי דין בית פגי שוה כירושלים וק"ל:

    בד"ה אל יחסר המזג כו' במזיגה דעל חד תרין כו' עכ"ל והיינו כ"ג דע"א לא יבא לכלל חלוקה לג' חלקים רק עד ס"ט דהיינו על חד תרי והשנים הנותרים לא יבואו לכלל חלוקה שליש ומהרש"ל בזה אינו ברור לי ואין להאריך וק"ל:

    בד"ה בג' לקוחות כו' דאיש ושתי נשיו ה"ד ודוחק לומר דנתנו לה ע"מ כו' עכ"ל ומהא דמבעיא ליה לר' ירמיה ג' ומטילין לכיס א' כו' ל"ק להו דאיכא למימר בהו שפיר שכ"א יש לו מעות מיוחדין וכ"א רוצה לקנותו לעצמו אלא דקמבעיא ליה כיון דמתעסקין בשותפות ומטילין לכיס א' ה"ל כדעת א' ופשיט ליה מאיש וב' נשיו כו' דמסתמא מטילין לכיס א' כאשה הנותנת ונושאת בתוך הבית ומשני דלמא כגון רב פפא כו' שאשתו לא היה נושאת ונותנת בתוך הבית אלא עשאה לעצמה כפירש"י ואהא קשיא להו דמ"מ באיש וב' נשיו לפי סברת המקשה דבעי למפשט מיניה לא שייך לומר שכ"א יקח לעצמו דדוחק לומר דנתנו לה על מנת כו' ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Sanhedrin 14b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    רש"י ד"ה בית פאגי מקום לפנים עיין מנחות דף עח ע"ב ברש"י ד"ה חוץ לחומת ב"פ:

    תוס' ד"ה מלמד וכו' אע"ג דדינו כירושלים עי' פ"א משנה ח דכלים בר"ש:

    ד"ה נטע וכו' לא בעי שלשה עיין ר"ה דף לא ע"ב תוס' ד"ה וביקש:

    Gilyon HaShas on Sanhedrin 14b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף י״ד, עמוד ב׳, בהיקף של כ־378 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 15 מילים

      נפתחת ב״בעליל לעיר, צריך לעסוק במדידה.…״

    2. קטע 246 מילים

      נפתחת ב״מתניתין דלא כי האי תנא, דתניא: רבי…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    3. קטע 332 מילים

      נפתחת ב״איבעיא להו: רבי אליעזר בן יעקב בחדא…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי שמעון.

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יוסף: ת"ש מצאן אבית פגי…״

      חכמים: רב יוסף.

    5. קטע 536 מילים

      נפתחת ב״דנפוק כמה? אילימא מקצתן, דילמא הנך דאיכא…״

    6. קטע 638 מילים

      נפתחת ב״היכי דמי? לאו למדידת עגלה, ורבי אליעזר…״

      חכמים: רבי אליעזר, אביי.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״תניא כוותיה דרב יוסף: מצאן אבית פאגי…״

      חכמים: רב יוסף.

    8. קטע 846 מילים

      נפתחת ב״נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין,…״

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי ירמיה: שלשה ומטילין לתוך כיס…״

      חכמים: רבי ירמיה, רב פפא, אבא.

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״ההקדשות בשלשה. מתניתין דלא כי האי תנא,…״

    11. קטע 1122 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב פפא לאביי: בשלמא לרבי אליעזר…״

      חכמים: רב פפא, רבי אליעזר, אביי, שמואל.

    12. קטע 1220 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא דכתיב בהו שלשה, קרקעות דכתיב…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״אלא מאי, דמשלמי בהו עשרה? הקדשות, דמשלמי…״

    14. קטע 1418 מילים

      נפתחת ב״הערכין כו'. מאי ערכין המטלטלין? א"ר גידל…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: סנהדרין דף י״ד ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026