כשבא נחש על חוה — כשנתן לה עצה לאכול מן העץ בא עליה דכתיב (בראשית ג׳:י״ג) הנחש השיאני לשון נשואין:
גרים מאי — שלא היו על הר סיני מהיכן פסקה זוהמא:
מזלייהו הוו — בסיני וכל שעמדו על הר סיני נתקדשו ונטהרו ונתרפאו מכל מום ואף עורים ופסחים שהיו בישראל כדתניא בספרי:
ופליגא — הא דאמרן דלא פסקה זוהמא עד סיני:
מתני' — שובר אדם חבית - מליאה גרוגרות בסכין או בסייף לאכול ממנה גרוגרות דאין במקלקל שום איסור בשבת:
ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי — לנוקבה יפה בפתח נאה:
אין נוקבין מגופה — הדבוקה בפה החבית לעשות נקב אלא נוטל את כולה אבל כי נקיב לה מתקן פתחא:
וחכמים מתירין — דאין דרך פתח לחבית בכך:
ולא יקבנה מצידה — בגמרא מפרש לה:
שהוא ממרח — ויש כאן משום ממחק:
בערב — מדינה:
מחטאת — שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב:
גמ' לא שנו — דשובר החבית ומטלטל הסייף לכך:
אלא בדרוסות — שהגרוגרות דרוסות בעיגול וחותכין ממנו בקורדום או בסייף ואיידי דמטלטל סייף לחתוך גרוגרות תבר ביה נמי לחבית:
אבל מפורדות — שא"צ לחתכן לא יטלטל סייף לשבור החבית דמתני' ר' נחמיה דאמר אין כלי ניטל אלא לתשמיש המיוחד לו כדמוקי לקמן:
ואינו חושש — ואע"ג דיין לאו למחתכיה קאי:
רבנן היא — דפליגי אדר' נחמיה ואמרי כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך:
חותלות — כלי של כפות תמרים ועושין כמין סלים ונותנים לתוכן תמרים רעים להתבשל:
מתיר — אם הכסוי קשור בחבל:
אבל לא מפקיע — סותר שרשרות החבל בכלי:
ולא חותך — דאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו וסכין אינו עשוי לכך:
למיברז — לתחוב פויינדור"א בלע"ז:
בבורטיא — ברומח לתוחבו בדופניה לנקבו:
לעין יפה — להרחיב מוצא היין בנקב גדול מדלא נקיב ליה כדרך הנוקבין נקב עגול ויפה:
התם ודאי לעין יפה קמיכוין — שמרחיב פיה למטה ממגופתה כדקתני מתיז את ראשה שפת פיה:
לפתוחי מיפתח — יטול מגופתה:
למעלה — בראש המגופה התם הוא דשרו רבנן דלאו אורחא למיעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה:
אבל מצדה — זמנין דעבדי לה משום פתחא ואינו רוצה לפותחה למעלה שלא יפול עפר או פסולת ביין:
היינו דקתני ולא יקבנה מצדה — ואמגופה קאי ודברי הכל:
מחלוקת מן הצד — התם הוא דקאסר רבי יהודה משום דאיכא דעבדי ליה פתחא:
אין נוקבין נקב חדש — בכלי:
נקב ישן — שנסתם דכי חוזר ופותח לאו כעושה פתח הוא שהרי עשוי ועומד וסתימתו לאו כלום:
אוסופי נמי קמתקן פתחא — שמרחיבו ויש כאן משום גמר מלאכה:
הבלא — סרחון שלא ימותו התרנגולין:
ואם בא להוסיף מוסיף — ולא גזרינן דילמא אתי לאוסופי בלול של תרנגולין דלא מוסיף איניש עליה:
