דף ביאור
מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳
מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־347 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
וערל בשר שמתו אחיו מחמת מילה:
לא יבא והיינו אזהרה מדברי קבלה בעלמא ולא לקי עלה:
ומן המקדש לא יצא וגו' כלומר אע"פ שמתו אביו ואמו אין צריך לצאת מן המקדש שאם יעבוד לא יחלל הא כהן אחר שלא יצא חלל:
מי כתיב בגופיה מי כתיב בכהן הדיוט גופיה חילול מכלל דמכהן גדול דכתי' ביה אונן ואינו מחלל הוא דקא אתי:
ולא לישיבה דכיון דלא נבחר הוה ליה כזר ובפ"ב דזבחים (דף כג:) רמינן מכדי יושב כזר דמי ומיחל עבודה אימא במיתה הוא כזר אלמה תניא אינו במיתה והתם מפרק לה משום דהוי זר ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין שלשה כתובים הבאים כאחד דכתיב בהו מיתה ואין מלמדין:
אמר קרא בו בתרומה במיתה דכולהו נמי מיניה גמרי ואתא בו למיעוטא ולא בעל מום ומסתברא בעל מום הוא דקא ממעט ולא טמא וטבול יום שהן פסול טומאתן במיתה:
גמר חטא חטא מתרומה מעילה כתיב בה וחטאה בשגגה והכא כתיב ולא ישאו עליו חטא ומתו:
בו ולא במעילה וממיתה לחודה הוא דאמעיט דגבי מיתה הוא דכתיב בו אבל אזהרה מגמרא גמר להזיד במעילה בגזרה שוה דחטא חטא מתרומה:
ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Sanhedrin 84a · Sefaria
תוספות
וכל דבר הבא מן הכלל אין דנין וכו' לא דמי לההיא דפרק שני דזבחים (דף יח. ושם) דילפינן שתויי יין חוקה חוקה ממחוסר בגדים משום דדרשינן אין בגדיהן עליהן אין כהונתן עליהן וכן בכל הנהו דכתיב ולא יחללו דייקינן הא עבדו חיללו וילפינן חילול חילול מתרומה ובתורם מן הרעה על היפה דלא ילפינן דליהוי במיתה חט חט מתרומה תירץ הרב רבי יעקב דאורליינ"ש משום דהוי דבר הבא מן הכלל וצריך לחלק אמאי הוי דבר הבא מן הכלל טפי מהנך ובפרק כסוי הדם (חולין פה. ושם) דשרי רבי שמעון טריפה שנשחטה חולין בעזרה ומותרת בהנאה משום דהויא שחיטה שאינה ראויה ויליף ג"ש מוטבות טבח והכן אע"ג דגבי חולין בעזרה לא כתיב זביחה אלא מן הכלל דדרשינן ברחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקרוב מקום אין זה מן הכלל דהא כתיב כי ירחק ממך המקום וילפינן מוטבוח טבח דבזביחה הראוייה איירי ועל זביחה הראוייה דייקינן הא בקרוב מקום לא וכן בריש הבא על יבמתו (יבמות נה:) גבי העראה דיליף חייבי עשה כגון מצרי ואדומי דכתיב בהו דור שלישי יבא בג"ש ביאה ביאה אע"ג דלא כתיב ביאה אלא מן הכלל דדייקינן הא דור שני לא יבא הא נמי ניחא דילפינן בג"ש דדור שלישי יבא דההיא ביאה היא העראה והדר דייק הא דור שני לא יערה:
אלא מטמא ששימש תימה דהוה לן למילף מנותר טפי משום דחילול דיחיד מחילול דיחיד עדיף כדאמרן לעיל חילול דרבים מחילול דרבים עדיף דגבי בעל מום כתיב ואל המזבח לא יגש וגו' ובנותר כתיב כי את קדש ה' חלל לאפוקי תרומה דכתי' כי יחללוהו וכ"ת פסול הגוף עדיף אם כן לעיל דיליף טמא ששימש מתרומה ופריך דניליף מנותר הוה ליה לשנויי משום דפסול הגוף עדיף ולא משום חילול דרבים ויש לומר דהכא פסול הגוף דעבודה מפסול הגוף דעבודה עדיף:
בו ולא בבעל מום כל הני דלעיל דלא ממעטינן דפסול טומאה הם כתרומה וטבל אע"ג דלאו פסול טומאה הוא דמי לתרומה טפי מהני:
גמר חטא חטא מתרומה תימה דמשמע בפ' בתרא דמכות (דף יג.) דאיכא מלקות בקדשי בדק הבית דקא חשיב מעשר שני והקדש שלא נפדו ואמאי כיון דמתרומה ילפינן לא הוה לן למילף אלא דומיא דתרומה דקדשה קדושת הגוף כדאשכחן בזבחים שלהי פרק בית שמאי (זבחים דף מה:) דקדשי עובדי כוכבים לא מועלין בהן דגמרינן חט חט מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים ואמרינן בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין ומפרש טעמא דכי גמרינן מעילה חט חט מתרומה דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף אבל קדשי בדק הבית דקדושת דמים לא וקצת יש לדחות ההיא דמכות דמיירי בקדשי מזבח שהוממו דשייך בהו פדיון אבל קשה ממעילה פרק הנהנה (דף יח:) דממעט מחובר ממעילה משום דגמרה מתרומה אלמא ילפינן קדשי בדק הבית מתרומה ויש לומר דהתם הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה' לרבויי ולא גמרינן אלא דומיא דקדושת הגוף ואע"ג דרבי יוסי דריש ליה התם ולא רבנן מכל מקום לרבנן נמי אהני לגבי הכי דלא גמרינן קדשי בדק הבית מתרומה (וע"ע תוס' תמורה ג. ד"ה מאי תרומה):
Tosafot on Sanhedrin 84a · Sefaria
מאירי
כל דבר הבא מן הכלל אין דנין אותו בגזרה שוה כלל כיצד הרי ביארנו באונן שעבודתו פסולה ויצא לנו כן ממה שנאמר בכהן גדול ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חלל ואעפ"כ אין בו מיתה בידי שמים ואע"פ שהיה מקובל אצלם שהיה בענין זה לדון גזירה שוה והיה לנו לדון חלול חלול מתרומה לחייב בו מיתה הואיל ולא נכתב כן בגופו אלא שבא מן הכלל אין דנין בו גזירה שוה כלל:
נביא שהדיח הרי הוא בסקילה והמודחים אע"פ שהם רוב העיר נדונים כיחידים בסקילה שאין נדונים בדין עיר הנדחת ליהרג בסייף אא"כ היו המדיחים שנים כמו שיתבאר:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
Meiri on Sanhedrin 84a · Sefaria
מהרש"א — חידושי הלכות
גמרא ונילף חילול חילול מתרומה כו' טפי הוי ליה למילף חילול חילול מנותר חילול דיחיד מחילול דיחיד ולא מתרומה דהוה חילול דרבים אלא דלא נחית תלמודא להכי כיון דלא קאי הכי מכח קושיא דמי כתיב ביה בגופיה כו' וק"ל:
תוס' בד"ה אלא מטמא כו' לאפוקי תרומה דכתיב כי יחללוהו כו' עכ"ל שגירת לישנא דתלמודא דכולהו אתיין מתרומה נקטו בדבריהם מיהו הכא דמטמא ששימש בעי למילף בעל מום ה"ל לאפוקי טמא ששימש דכתיב ולא יחללו וגו' וק"ל:
Chidushei Halachot on Sanhedrin 84a · Sefaria
גליון הש"ס
גמ' וכל דבר הבא מן הכלל עי' שיטה מקובצת בב"ק דף ה' ע"א ד"ה אתיא תחת. ובתשובת תולדות אדם להרשב"א סימן טז:
Gilyon HaShas on Sanhedrin 84a · Sefaria
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת סנהדרין, דף פ״ד, עמוד א׳, בהיקף של כ־347 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 17 מילים
נפתחת ב״וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לְשָׁרְתֵנִי)״.…״
- קטע 217 מילים
נפתחת ב״אוֹנֵן מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא…״
- קטע 316 מילים
נפתחת ב״אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא לְרָבָא: וְנֵילַף ״חִילּוּל״…״
- קטע 421 מילים
נפתחת ב״מִי כְּתִיב בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ? מִכְּלָלָא קָאָתֵי. הָוֵי…״
- קטע 522 מילים
נפתחת ב״יוֹשֵׁב מְנָלַן? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן:…״
- קטע 628 מילים
נפתחת ב״בַּעַל מוּם: רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים…״
- קטע 710 מילים
נפתחת ב״וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן בְּכָרֵת,…״
- קטע 820 מילים
נפתחת ב״מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פְּסוּל…״
- קטע 916 מילים
נפתחת ב״אֶלָּא, מִטָּמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ גָּמַר. פְּסוּל הַגּוּף מִפְּסוּל…״
- קטע 107 מילים
נפתחת ב״וְרַבָּנַן, אָמַר קְרָא: ״בּוֹ״, וְלֹא בְּבַעַל מוּם.…״
- קטע 1125 מילים
נפתחת ב״הֵזִיד בִּמְעִילָה: רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים…״
- קטע 128 מילים
נפתחת ב״וְרַבָּנַן אָמְרִי: אָמַר קְרָא ״בּוֹ״, ״בּוֹ״ וְלֹא…״
- קטע 1329 מילים
נפתחת ב״זָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּמִקְדָּשׁ: תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:…״
- קטע 1434 מילים
נפתחת ב״רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר הַקָּרֵב…״
- קטע 1536 מילים
נפתחת ב״בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא? רַבִּי…״
- קטע 1628 מילים
נפתחת ב״בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן…״
- קטע 1718 מילים
נפתחת ב״תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. מַתְנִיתִין –…״
- קטע 185 מילים
נפתחת ב״הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין.…״
חכמים הנזכרים בדף
- רבי ישמעאל · דור שני לתנאים
סתם רבי ישמעאל האמור במקור התנאי הוא רבי ישמעאל בן אלישע.
מקור: מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳ · קטע 13 — “…שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּמִקְדָּשׁ: תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר…”
- רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות
ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…
מקור: מסכת סנהדרין דף פ״ד עמוד א׳ · קטע 14 — “רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְנֶאֱמַר…”
לשון המקור
וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לְשָׁרְתֵנִי)״.
אוֹנֵן מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו״. הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא, חִילֵּל.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא לְרָבָא: וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה.
מִי כְּתִיב בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ? מִכְּלָלָא קָאָתֵי. הָוֵי דָּבָר הַבָּא מִן הַכְּלָל, וְכׇל דָּבָר הַבָּא מִן הַכְּלָל אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּגְזֵרָה שָׁוָה.
יוֹשֵׁב מְנָלַן? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר קְרָא ״כִּי בוֹ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִכׇּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״. לַעֲמִידָה בְּחַרְתִּיו, וְלֹא לִישִׁיבָה.
בַּעַל מוּם: רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בָּאַזְהָרָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְגוֹ׳״, וְיָלֵיף חִילּוּל חִילּוּל מִתְּרוּמָה. מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה, אַף כָּאן בְּמִיתָה.
וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן בְּכָרֵת, אַף כָּאן בְּכָרֵת?
מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פְּסוּל הַגּוּף מִפְּסוּל הַגּוּף. אַדְּרַבָּה, מִנּוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן קוֹדֶשׁ, פְּנִים, פִּיגּוּל וְנוֹתָר.
אֶלָּא, מִטָּמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ גָּמַר. פְּסוּל הַגּוּף מִפְּסוּל הַגּוּף, קוֹדֶשׁ פְּנִים פִּיגּוּל וְנוֹתָר מִקּוֹדֶשׁ פְּנִים פִּיגּוּל וְנוֹתָר.
וְרַבָּנַן, אָמַר קְרָא: ״בּוֹ״, וְלֹא בְּבַעַל מוּם.
הֵזִיד בִּמְעִילָה: רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בָּאַזְהָרָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גָּמַר חֵטְא חֵטְא מִתְּרוּמָה. מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה.
וְרַבָּנַן אָמְרִי: אָמַר קְרָא ״בּוֹ״, ״בּוֹ״ וְלֹא בִּמְעִילָה.
זָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּמִקְדָּשׁ: תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכָּן ה׳ יָמוּת״. מָה לְהַלָּן בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף כָּאן בִּידֵי שָׁמַיִם.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת״. מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מָה לְהַלָּן בְּחֶנֶק, אַף כָּאן בְּחֶנֶק.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא? רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: דָּנִין ״יוּמָת״ מִ״יּוּמָת״, וְאֵין דָּנִין ״יוּמָת״ מִ״יָּמוּת״. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט, וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא. וְרַבִּי עֲקִיבָא: כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ – אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי? בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ – בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּחֶנֶק. הָא אֲנַן תְּנַן: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּחֶנֶק.
תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. מַתְנִיתִין – רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. בָּרַיְיתָא – רַבָּנַן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.
הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין.