מה לנו ולצרה הזאת — להכניס ראשינו בדאגה הזאת אפי' על האמת:
והלא כבר נאמר והוא עד — עליכם מוטל חובה ונשיאות עון אם לא תגידו מה שראיתם:
ושמא תאמרו מה לנו לחוב — להיות מתחייבים מדמיו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:
והלא כבר נאמר באבוד רשעים רנה — אם רשע הוא אין כאן עונש:
גמ' או אני או אתה — שמעון בן שטח קא"ל הכי:
דין ארבע מיתות — פורענות בידי שמים הדומה למיתה שהוא מחוייב בה:
נופל מן הגג — דומיא דסקילה כדתנן לקמן (סנהדרין דף מה:) בית הסקילה היתה גבוהה שתי קומות וקומה שלו הרי כאן שלש:
נחש מכישו — דקלי ליה זיהרא ארס של נחש שורפו:
ליסטין באין עליו — שדרכן להרגו בסייף וכן נמסר למלכות שמתיזין ראשו:
חטא אחרינא הוה גביה — שהיה מחוייב שריפה שהיא חמורה דאילו רוצח בסייף הוא ומיתת סייף קלה כדאמרינן בארבע מיתות (לקמן סנהדרין דף מט:):
הא בדיני ממונות אמדינן — עדות מאומד מדתנן ליה גבי איום עידי נפשות ולא תנן ליה גבי איום עידי ממונות בפרק דיני ממונות (לעיל סנהדרין דף כט.) דאמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי:
האוחר — נושך שמעתי ולי נראה כשהגמל הזכר מזדווג עם הנקבה קרי לי' אוחר דאמר בבכורות (דף ח:) גמל אחור כנגד אחור:
שזה הורגו — שדרך סוסים מזויינים להכות סוסים שבצידו והיינו מאומד:
וליטעמיך עד מפי עד — דתנן הכא ולא תנא לה אאיום בעידי ממון הכי נמי כו':
הוא אמר לנו — המחוייב אמר לנו שאני חייב לו אבל לא בפני התובע אמר לנו כן לא הויא הודאה:
איש פלוני אמר לנו — שזה חייב לזה שהוא ראה בהלואה היינו עד מפי עד:
הודה לו — שניהם היו שם:
אמרינן ליה בדיני נפשות — להרבות הדברים ולפרש לאיים ובדיני ממונות לא איכפת לן לאיים עליהם כל כך:
פצעים — מכת חרב קרי פצעים:
חבורות חבורות — לכך נאמר דמי:
בארץ נוד — ולא כתיב נע שכיפרה לו גלותו דכתיב (בראשית ד) ויצא קין:
שלשה דברים — חרב ורעב ודבר:
לא יצלח — שום הצלחה וביכניה מלך יהודה כתיב:
