מסכת סנהדרין דף ק״ט עמוד א׳

מַאן נְשַׁדַּר? נְשַׁדַּר בַּהֲדֵי נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, דִּמְלוּמָּד בְּנִסִּים הוּא.

כִּי מְטָא לְהָהוּא דִּיּוּרָא, בְּעָא לְמֵיבַת. אָמְרִי לֵיהּ: מַאי אִיכָּא בַּהֲדָךְ? אֲמַר לְהוּ: קָא מוֹבֵילְנָא כְּרָגָא לְקֵיסָר. קָמוּ בְּלֵילְיָא, שְׁרוֹנְהוּ לְסִיפְטֵיהּ, וּשְׁקַלוּ כֹּל דַּהֲוָה גַּבֵּיהּ וּמַלּוֹנְהוּ עַפְרָא. כִּי מְטָא לְהָתָם, אִישְׁתְּכַח עַפְרָא. אֲמַר: אַחוֹכֵי קָא מְחַיְּיכִי בִּי יְהוּדָאֵי. אַפְּקוּהּ לְמִקְטְלֵיהּ. אֲמַר: גַּם זוֹ לְטוֹבָה. אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְאִידְּמִי לְהוּ כְּחַד מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לְהוּ: דִּילְמָא הַאי עַפְרָא מֵעַפְרָא דְּאַבְרָהָם אָבִינוּ הוּא, דַּהֲוָה שָׁדֵי עַפְרָא הָווּ חַרְבֵי, גִּילֵי הָווּ גִּירֵי. בְּדוּק וְאַשְׁכַּחוּ הָכִי.

הֲוָה מָחוֹזָא דְּלָא הֲווֹ קָא יָכְלִי לֵיהּ לְמִיכְבְּשֵׁיהּ. שְׁדוֹ מֵהָהוּא עַפְרָא עֲלֵיהּ וְכַבְשׁוּהּ. עַיְּילוּהּ לְבֵי גִנְזָא, אָמְרִי: שְׁקוֹל דְּנִיחָא לָךְ. מַלְּיֵיהּ לְסִיפְטָא דַּהֲבָא. כִּי הֲדַר אֲתָא, אֲמַרוּ לֵיהּ הָנָךְ דָּיּוֹרֵי: מַאי אַמְטֵית לְבֵי מַלְכָּא? אֲמַר לְהוּ: מַאי דִּשְׁקַלִי מֵהָכָא אַמְטַאי לְהָתָם. שָׁקְלִי אִינְהוּ אַמְטוֹ לְהָתָם. קַטְלִינְהוּ לְהָנָךְ דָּיוֹרֵי.

דּוֹר הַפְּלַגָּה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳. מַאי עֲבוּד? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא: נִבְנֶה מִגְדָּל וְנַעֲלֶה לָרָקִיעַ, וְנַכֶּה אוֹתוֹ בְּקַרְדּוּמּוֹת כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אִם כֵּן, לִיבְנוֹ אַחַד טוּרָא!

(אֶלָּא) אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אֶלְעָזָר: נֶחְלְקוּ לְשָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת, אַחַת אוֹמֶרֶת: נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה. זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנֵשֵׁב שָׁם – ״הֱפִיצָם ה׳״, וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה – נַעֲשׂוּ קוֹפִים וְרוּחוֹת וְשֵׁידִים וְלִילִין, וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת נַעֲלֶה וְנַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה – ״כִּי שָׁם בָּלַל ה׳ שְׂפַת כׇּל הָאָרֶץ״.

תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כּוּלָּם לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה נִתְכַּוְּונוּ. כְּתִיב הָכָא: ״נַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״. מָה לְהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִגְדָּל שְׁלִישׁ נִשְׂרַף, שְׁלִישׁ נִבְלַע, שְׁלִישׁ קַיָּים. אָמַר רַב: אֲוִיר מִגְדָּל מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בָּבֶל וּבוֹרְסִיף סִימָן רַע לַתּוֹרָה. מַאי בּוֹרְסִיף? אָמַר רַבִּי אַסִּי: בּוֹר שָׁאפֵי.

״אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְכוּ׳״. תָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״. ״רָעִים״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְחַטָּאִים״ – לָעוֹלָם הַבָּא.

אָמַר רַב יְהוּדָה: רָעִים בְּגוּפָן, וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם. רָעִים בְּגוּפָן – דִּכְתִיב: ״וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם – דִּכְתִיב: ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״. ״לַה׳״ – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. ״מְאֹד״ – שֶׁמִּתְכַּוְּונִים וְחוֹטְאִים.

בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״רָעִים״ – בְּמָמוֹנָם, ״וְחַטָּאִים״ – בְּגוּפָן. רָעִים בְּמָמוֹנָם, דִּכְתִיב: ״וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן״. וְחַטָּאִים בְּגוּפָן, דִּכְתִיב: ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״. ״לַה׳״ – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. ״מְאֹד״ – זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה בִּירוּשָׁלַיִם הַרְבֵּה מְאֹד [וְגוֹ׳]״.

תָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה כְּתִיב בָּהֶם? ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ. מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ. נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה. לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל״.

אָמְרוּ: וְכִי מֵאַחַר שֶׁ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ״, לָמָּה לָנוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים? שֶׁאֵין בָּאִים אֵלֵינוּ אֶלָּא לְחַסְּרֵינוּ [מִמָּמוֹנֵנוּ]. בּוֹאוּ וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי רָגֶל דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ״.

דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרׇצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה״? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִיר נָטוּי, וְדוֹחִין אוֹתוֹ עָלָיו, וּבָאִים וְנוֹטְלִין אֶת מָמוֹנוֹ.

דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״חָתַר בַּחֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא יָדְעוּ אוֹר״? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּבַעֲלֵי מָמוֹן, וּמַפְקִידִים אֶצְלוֹ אֲפַרְסְמוֹן, וּמַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם. לָעֶרֶב בָּאִים וּמְרִיחִין אוֹתוֹ כְּכֶלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר״, וּבָאִים וְחוֹתְרִים שָׁם וְנוֹטְלִין אוֹתוֹ מָמוֹן.

״עָרוֹם יָלִינוּ מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת בַּקָּרָה״, ״חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַחְבְּלוּ שׁוֹר אַלְמָנָה״, ״גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ״, ״וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד״.

דָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי. אִחַתְרַין הָהִיא לֵילְיָא תְּלָת מְאָה מַחְתְּרָתָא בְּצִיפּוֹרִי. אֲתוֹ וְקָא מְצַעֲרִי לֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: יְהַבְיתְּ אוֹרְחֵיהּ לְגַנָּבֵי! אֲמַר לְהוּ: מִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּאַתּוּ גַּנָּבֵי? כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, שָׁפְעִי מַרְזְבֵי דְצִיפּוֹרִי דְּמָא.

אָמְרִי: דְּאִית לֵיהּ חַד תּוֹרָא – מַרְעֵי חַד יוֹמָא, דְּלֵית לֵיהּ – לִירְעֵי תְּרֵי יוֹמֵי. הָהוּא יַתְמָא בַּר אַרְמַלְתָּא, יְהַבוּ לֵיהּ תּוֹרֵי לְמִרְעֵיה. אֲזַל, שַׁקְלִינְהוּ וְקַטְלִינְהוּ. אֲמַר לְהוּ: