מסכת שבת דף ס״ו עמוד ב׳

לתרוצי סוגיא - לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו:

אני שונה אשה חולצת בהן - אלמא נעל קרינא ביה:

חמרא דאכפא - חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס"א:

קישורי - אשקצ"ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין:

פרמי - טלמוסא הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים:

מתני' בקשרים - מפרש בגמרא:

בזגין - אישקליט"ש של זהב לנוי:

גמ' אדא מרי - כך שמו:

קשרי פואה - גרנצ"א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי:

מוקמי - מעמידין החולי שלא יגדל:

ה' - קשרים:

מסו - מתרפאין:

נגרי - פסיעות:

נפל פותא בבירא - נפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו:

מאי איריא בנים - לרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים:

געגועין - ברמור"ט מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו:

תפילין - שיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא:

סכנתא - שמגעגע יותר מדאי:

סחופי כסא - כוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן:

לסוך - בכפות ידיו ורגליו:

דרב הונא מבי רב - שהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי:

מבסמי - שכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן:

לגוייתא דידייהו - תוכי ידיהם דהיינו כף:

דצייל - שהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר:

שיעא דדנא - מגופת החבית:

דציל האי שיעא - מחמת המים:

ליחנק - מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה:

לפופי - לכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי"ר בלע"ז:

מתני בנים - שתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי (אבא) בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא:

בן - חדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה:

תרוייהו - געגועין ולפופי:

כל מנייני - כל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני:

בשמא דאמא - פלוני בן פלונית:

דמיפרשי - כל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו:

כדמפרשי - כופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין:

אבן תקומה - אבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ"א בלע"ז:

במשקל - שום דבר ששקלוהו כנגדה:

ולא שהפילה - ולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר:

ולא שעיברה - שידוע לה שהיא מעוברת:

והוא דאיכוין ותקל - שנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו:

בת יומא - שאחזתו בכל יום:

זוזא חיוורא - צרוף וחדש:

למלחתא - למקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח:

בחללא דבי צוארו - תחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי:

נירא ברקא - ליצא של שער:

פרשת דרכים - מקום ששני דרכים מתפרשים:

שומשמנא גמלא - נמלה גדולה:

דדרי מידי - שטוען כלום:

לישקליה - לשומשמנא:

בגובתא דנחשא - כמין קנה של נחשת:

ולסתמייה באברא - יסתום פיה בעופרת:

גושפנקי - חותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט:

וליברזוליה - ינענענו:

ולידריה - ישאנו:

ולימא ליה - לשומשמנא:

טעונך עלי - מה שהיית נושא אשאנו:

וטעונאי - החולי שלי:

איניש אשכחיה ואיפסיק ביה - חולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו:

כוזא חדתא - כלי חרס קטן חדש:

אוזפן - הלוני:

וליהדריה ז' זימני ארישיה - יקיפנו סביבות ראשו: