מסכת סנהדרין דף צ״ו עמוד ב׳פרק 11 חלק

וּמִי סְלֵיק נְבוּכַד נֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם? וְהָכְתִיב: ״וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: זוֹ אַנְטוֹכְיָא! רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, חַד אָמַר: דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הָיְתָה חֲקוּקָה לוֹ עַל מֶרְכַּבְתּוֹ, וְחַד אָמַר: אֵימָה יְתֵירָה הָיְתָה לוֹ מִמֶּנּוּ וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו.

אָמַר רָבָא: טְעוֹן תְּלָת מְאָה כּוּדַנְיָיתָא נַרְגָּא דְפַרְזְלָא דְּשָׁלֵיט בְּפַרְזְלָא שַׁדַּר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן. כּוּלְּהוּ בְּלַעְתִּינְהוּ חַד דַּשָּׁא דִּירוּשְׁלֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן״. בָּעֵי לְמִיהְדַּר, אָמַר: מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ בִּי כִּי הֵיכִי דַּעֲבַדוּ בְּסַנְחֵרִיב.

נָפְקָא קָלָא וְאָמַר: ״שָׁוַור בַּר שָׁוַור, נְבוּזַרְאֲדָן, שְׁוַור דִּמְטָא זִימְנָא דְּמַקְדְּשָׁא חֲרִיב וְהֵיכְלָא מִיקְּלֵי״. פָּשׁ לֵיהּ חַד נַרְגָּא. אֲתָא מַחְיֵיהּ בְּקוֹפָא, וְאִיפְּתַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבׇךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת״.

הֲוָה קָטֵיל וְאָזֵל, עַד דִּמְטָא לְהֵיכְלָא. אַדְלֵיק בֵּיהּ נוּרָא. גְּבַהּ הֵיכְלָא. דְּרַכוּ בֵּיהּ מִן שְׁמַיָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּת דָּרַךְ ה׳ לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה״. קָא זִיחָא דַּעְתֵּיהּ. נְפַקָא בַּת קָלָא וַאֲמַרָה לֵיהּ: עַמָּא קְטִילָא קָטְלַתְּ, הֵיכְלָא קַלְיָא קְלֵית, קִימְחָא טְחִינָא טְחֵינְתְּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת״. ״חִטִּים״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״קֶמַח״.

חֲזָא דְּמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא רָתַח. אָמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: דַּם זְבָחִים הוּא דְּאִישְׁתְּפִיךְ. אֲמַר לְהוּ: אַיְיתֵי וַאֲנַסֵּי אִי מִדְּמוּ. כַּסִּי וְלָא אִידְּמוֹ. אֲמַר לְהוּ: גַּלּוֹ לִי, וְאִי לָא סָרֵיקְנָא לְכוּ לְבִשְׂרַיְיכוּ בְּמַסְרֵיקָא דְּפַרְזְלָא.

אֲמַרוּ לֵיהּ: הַאי כֹּהֵן וְנָבִיא הוּא, דְּאִינַּבִּי לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֶם, וְקַטְלוּהּ. אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ. אַיְיתִי רַבָּנַן, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. אַיְיתִי דַּרְדַּקֵּי דְּבֵי רַב, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. אַיְיתִי פִּרְחֵי כְהוּנָּה, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. עַד דִּי קְטַל עִילָּוֵיהּ תִּשְׁעִין וְאַרְבְּעָה רִיבּוֹא, וְלָא נָח.

קְרַב לְגַבֵּיהּ, אֲמַר: זְכַרְיָה, זְכַרְיָה, טוֹבִים שֶׁבָּהֶן אִיבַּדְתִּים. נִיחָא לָךְ דְּאֶיקְטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ? מִיָּד נָח. הַרְהַר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתֵּיהּ, אֲמַר: מָה הֵם שֶׁלֹּא אִיבְּדוּ אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת כָּךְ, הָהוּא גַּבְרָא מָה תֶּיהְוֵי עֲלֵיהּ? עֲרַק, שַׁדַּר פּוּרְטֵיתָא לְבֵיתֵיהּ, וְאִיתְגַּיַּיר.

תָּנוּ רַבָּנַן: נַעֲמָן - גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה, נְבוּזַר אֲדָן - גֵּר צֶדֶק הָיָה. מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לִמְּדוּ תּוֹרָה בִּירוּשָׁלַיִם, מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב לִימְּדוּ תּוֹרָה בָּרַבִּים. וּמַאן נִינְהוּ? שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.

מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל הָמָן לִמְּדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְּרָק. וְאַף מִבְּנֵי בָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁהֶחֱרִיב אֶת בֵּיתְךָ וְשָׂרַף אֶת הֵיכָלֶךָ תַּכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה? הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה״. עוּלָּא אָמַר: זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אֵלּוּ נַהֲרוֹת בָּבֶל, וְתַרְגֻּמַהּ: צִינְיָיתָא צְרִידָתָא דְּבַבְלָאֵי.

אָמַר עוּלָּא: עַמּוֹן וּמוֹאָב שִׁיבָבֵי בִּישֵׁי דִּירוּשְׁלֶם הֲווֹ. כֵּיוָן דְּשַׁמְעִינְהוּ לִנְבִיאֵי דְּקָא מִיתְנַבְּאִי לְחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֶם, שְׁלַחוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר: פּוֹק וְתָא. אָמַר: מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעְבְּדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּקַמָּאֵי.

שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק״, וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. שְׁלַח לְהוּ: בְּקָרִיבָא הוּא וְאָתֵי. שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק״. שְׁלַח לְהוּ: אִית לְהוּ צַדִּיקֵי דְּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ.

שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ״, וְאֵין כֶּסֶף אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׂעֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעֹרִים״.

שְׁלַח לְהוּ: הָדְרִי רַשִּׁיעֵי בִּתְשׁוּבָה, וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: כְּבָר קָבַע לָהֶן זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר ״לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבֹא בֵּיתוֹ״. אֵין כֶּסֶא אֶלָּא זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר ״בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״. שְׁלַח לְהוּ: סִיתְוָוא הוּא, וְלָא מָצֵינָא דְּאָתֵי מִתַּלְגָא וּמִמִּיטְרָא.

שְׁלַחוּ לֵיהּ: תָּא אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁלְחוּ כַר מוֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן״. שְׁלַח לְהוּ: אִי אָתֵינָא, לֵית לִי דּוּכְתָּא דְּיָתֵיבְנָא בֵּיהּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: קְבָרוֹת שֶׁלָּהֶם מְעוּלִּין מִפַּלְטֵירִין שֶׁלְּךָ, דִּכְתִיב: ״בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה׳ יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָים מִקִּבְרֵיהֶם וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם״.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק: מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימַת אָתֵי בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מַאן בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מָשִׁיחַ. מָשִׁיחַ בַּר נַפְלֵי קָרֵית לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב ״בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים