בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף ע״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    וחרזיה סילוא בביציםנקבו קוץ בביציו. לשון מחרוזות של דגים (ב"מ דף כא.):

    ונפק מיניהשכבת זרע:

    כחוט דמוגלאכמין ליחה ואפי' הכי אוליד בתר הכי:

    מאין הםזנתה אשתו:

    בידי שמיםע"י רעמים וברד או ממעי אמו:

    אי הוה כתיב הפצוע הוי משמע הפצוע מעיקרו כגון ממעי אמו:

    בכולןביצים וגיד וחוטי ביצים שהביצים תלוין בהן בתוך הכיס:

    מדלא מנה ביה דורות שמע מינהמדלא כתיבא ביה עד דור שלישי או עשירי כמו שנאמר בממזר ועמוני ומואבי ומצרי ש"מ משום דלאו בר אולודי הוא:

    אימא משפתיהששופכים רוק:

    כרות שפכהופיו אינו שופך אלא זורק למרחוק:

    מי כתיב כרות בשפוךממקום הרגיל לשפוך קודם לכן:

    שופךשותת:

    אידי ואידיקודם כריתה ולאחר כריתה:

    ניקב למטה מעטרהבסוף הגיד כלפי קרקע והולך הנקב באלכסון ויוצא כנגדו למעלה מן העטרה כלפי הגוף:

    לאכשוריהואיל ואין שני ראשי הנקב למעלה מעטרה דכל למטה מעטרה בשר בעלמא הוא כדקתני מתניתין אם נשתייר מן העטרה מלא החוט כשר. עטרה שורה גבוה המקפת סביבות הגיד:

    כל שהואכיון שהנקב עובר דרך על פני כל העטרה אפי' נקב כל שהוא מעכבת תולדתו ופסול:

    ואם נשתייר מעטרה כו'מתני' היא (לעיל יבמות דף ע.) ואכריתה קאי (פירש אכרות שפכה ולא אפצוע דכא):

    וכלפי ראשהלצד גופו נשתייר מלא השער על פני רוב הקיפה אבל אם נחתכה כלפי הגוף ונשתייר מלא החוט מן העטרה על פני היקף כל הגיד בצדה כלפי קרקע פסול:

    כקולמוסכחיתוך קולמוס שמחתכין את חודו באלכסון לכתוב בה:

    כמרזבשנחקק כסילון ויש לו דפנות מב' צדדים והחקק באמצע כמין צנור:

    כמרזב שליט בה אויראהרוח נכנס לתוך הדפנות ומתקרר הגיד לתוכו ואין הזרע מתבשל:

    כקולמוסלא שליט אוירא בתוך הגיד ומתבשל הזרע בחימום כהלכתו:

    האי גרידכמרזב גריד שכבת זרע מן הגוף בשעת תשמיש ומזריע שהרי לא נחסר הגיד מעוביו ונוגע בצידי הרחם ומתחמם ומוציא ויורה כחץ:

    והאי לא גרידכקולמוס ע"י שנחסר עוביו ואינו נוגע בכותלי הרחם אין מתחמם כל כך ואין נמשך מתוך הגוף בקילוח אלא שותת:

    מידי דהוה אברזא דחביתאשקצר ודק מלפניו ואינו נוגע בכותלי נקב החבית בפניו וכשהוא תוחבו ובא עד עביו נוגע כך אע"ג שאין ראש הגיד נוגע מפניו מתחמם הוא מחמת נגיעת אחוריו. אית דאמרי כקולמוס גריד שכבת זרע ממעי אשה ומוציאו ואין נקלט. ברזא דחביתא שאין שיפוע ראשו נוגע בדופני החבית שבפנים:

    ואפילו נכרת נמיכל הגיד דהא תנן אם נשתייר מעטרה מלא החוט כשר אע"פ שנחתך כל שמעטרה ולמטה:

    לשבושי למרימרלידע אם מחודד הוא להשיב על שאלתו:

    ההוא עובדאדהוה כמרזב:

    שפייהחתך הבשר מכל צד ונטל דופני מרזב ועשאו כקולמוס ואכשריה כרב הונא:

    גובתאקנה. נקב שראוי להוציא בו זרע נסתם והיה מוציא קרי דרך מי רגלים דתניא בבכורות (דף מד:) שני נקבים באדם אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע וביניהן כקליפת השום:

    קטניםמי רגלים:

    לאכשורישהרי אין כאן לא פצוע ולא דך ולא כרות:

    יבמות 75 עמוד ב

    1וחרזיה סילוא בביצים, ונפק מיניה כחוט דמוגלא, ואוליד! הא שלח שמואל לקמיה דרב ואמר ליה: צא וחזר על בניו מאין הם.

    2אמר רב יהודה אמר שמואל: פצוע דכא בידי שמים כשר. אמר רבא: היינו דקרינן ״פצוע״, ולא קרינן ״הפצוע״.

    3במתניתא תנא, נאמר: (דברים כג, ב) ״לא יבא פצוע״, ונאמר (דברים כג, ג) ״לא יבא ממזר״. מה להלן בידי אדם, אף כאן בידי אדם.

    4אמר רבא: פצוע בכולן, דך בכולן, כרות בכולן. פצוע בכולן בין שנפצע הגיד, בין שנפצעו ביצים, בין שנפצעו חוטי ביצים. דך בכולן בין שנידך הגיד, בין שנידכו ביצים, בין שנידכו חוטי ביצים. כרות [בכולן] בין שנכרת הגיד, בין שנכרתו ביצים, בין שנכרתו חוטי ביצים.

    5אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: ממאי דהאי פצוע דכא באותו מקום? אימא מראשו? אמר ליה: מדלא מנה ביה דורות, ש"מ באותו מקום.

    6ודלמא האי דלא מנה בו דורות, דאיהו הוא דאסור, בריה ובר בריה כשר?

    7דומיא דכרות שפכה: מה כרות שפכה באותו מקום, אף האי נמי באותו מקום.

    8וכרות שפכה גופיה ממאי דבאותו מקום הוא? אימא משפתיה! ״שפכה״ כתיב ״במקום ששופך״.

    9ואימא מחוטמו? מי כתיב ״בשפוך״?! ״כרות שפכה״ כתיב ״מי שעל ידי כריתה שופך״, שלא על ידי כריתה אינו שופך אלא מקלח. לאפוקי האי, דאידי ואידי שופך הוא.

    10במתניתא תנא, נאמר: ״לא יבא פצוע דכא״, ונאמר: ״לא יבא ממזר״. מה להלן באותו מקום, אף כאן באותו מקום.

    11ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה, סבר רבי חייא בר אבא לאכשורי. א"ל רבי אסי: הכי אמר ריב"ל עטרה כל שהיא מעכבת.

    12ואם נשתייר מעטרה כו'. יתיב רבינא וקמיבעיא ליה: מלא החוט שאמרו, על פני כולה או על פני רובה? אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: מלא החוט על פני רובה, וכלפי רישא.

    13א"ר הונא: כקולמוס כשרה, כמרזב פסולה. האי שליט בה אוירא, והאי לא שליט בה אוירא. ורב חסדא אמר: כמרזב כשרה, כקולמוס פסולה! האי גריד, והאי לא גריד.

    14אמר רבא: כוותיה דרב הונא מסתברא. האי לא שליט בה אוירא והאי שליט בה אוירא, אי משום גרידותא מידי דהוה אברזא דחביתא.

    15אמר ליה רבינא למרימר, הכי אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא: הלכתא, בין כקולמוס בין כמרזב כשרה. מיהו, מיבעיא ליה: למטה מעטרה, או למעלה? פשיטא דלמעלה מעטרה, דאי ס"ד למטה מעטרה אפילו נכרת הגיד נמי. ורבינא לשבושי למרימר הוא דבעי.

    16ההוא עובדא דהוה במתא מחסיא, שפייה מר בר רב אשי כקולמוס ואכשריה. ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא, איסתתים גובתא דשכבת זרע, ואפיק במקום קטנים. סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי. אמר רב פפי: משום דאתו׃

    תוספות

    ניקב למטה מן העטרה שכנגדו למעלה מן העטרהואר"י דעל גב גיד העטרה מארכת ובתחתונו של גיד הולכת ומתקצרת לראש הגויה וקאמר ניקב למטה מן העטרה בעליונו של גיד והנקב מפולש והוי בתחתונו של גיד למעלה מן העטרה לפי שמתקצרת שם וקאמר סבר רבי חייא לאכשורי כיון דמצד אחד דהיינו בעליונו הוי למטה מעטרה ומסיק דעטרה כל שהוא מעכבת ופסול כיון שמצד אחד הוא למעלה מן העטרה ונראה דנקב מפולש בעינן דאין לומר אפילו לא ניקב אלא עד חלל הגיד ואפילו למטה מעטרה פסול כיון שאם היה נקב מעבר אל עבר היה בצד אחד למעלה מעטרה דהא מכשרינן בסמוך כקולמוס וכמרזב וכיון דאפי' נחתך לגמרי כשר כל שכן ניקב:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא בין כקולמוס בין כמרזב כשרוכן פסק הרמב"ם ז"ל (שם ה"ד) ולא ידעתי טעם לדבריו דהא ודאי משמע דכמרזב פסול מעובדא דהוה במתא מחסיא כמרזב ושפייה מר בר רב אשי ואכשריה, דאלמא אי לאו דשפייה ועבדיה כקולמוס הוה פסיל ליה. וקיימא לן כמר בר רב אשי דבתרא הוא. ושמא הוא סובר דלית הלכתא כמר בר רב אשי בכוליה תלמודא בר ממיפך שבועה וחיורי וצ"ע (עיין כסף משנה שם וריטב"א בשם הגאונים).

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף ע״ה עמוד ב׳

    מסכת יבמות דף ע״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־389 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    וחרזיה סילוא בביצים נקבו קוץ בביציו. לשון מחרוזות של דגים (ב"מ דף כא.):

    ונפק מיניה שכבת זרע:

    כחוט דמוגלא כמין ליחה ואפי' הכי אוליד בתר הכי:

    מאין הם זנתה אשתו:

    בידי שמים ע"י רעמים וברד או ממעי אמו:

    אי הוה כתיב הפצוע הוי משמע הפצוע מעיקרו כגון ממעי אמו:

    בכולן ביצים וגיד וחוטי ביצים שהביצים תלוין בהן בתוך הכיס:

    מדלא מנה ביה דורות שמע מינה מדלא כתיבא ביה עד דור שלישי או עשירי כמו שנאמר בממזר ועמוני ומואבי ומצרי ש"מ משום דלאו בר אולודי הוא:

    ועוד 24 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yevamot 75b · Sefaria

    תוספות

    ניקב למטה מן העטרה שכנגדו למעלה מן העטרה ואר"י דעל גב גיד העטרה מארכת ובתחתונו של גיד הולכת ומתקצרת לראש הגויה וקאמר ניקב למטה מן העטרה בעליונו של גיד והנקב מפולש והוי בתחתונו של גיד למעלה מן העטרה לפי שמתקצרת שם וקאמר סבר רבי חייא לאכשורי כיון דמצד אחד דהיינו בעליונו הוי למטה מעטרה ומסיק דעטרה כל שהוא מעכבת ופסול כיון שמצד אחד הוא למעלה מן העטרה ונראה דנקב מפולש בעינן דאין לומר אפילו לא ניקב אלא עד חלל הגיד ואפילו למטה מעטרה פסול כיון שאם היה נקב מעבר אל עבר היה בצד אחד למעלה מעטרה דהא מכשרינן בסמוך כקולמוס וכמרזב וכיון דאפי' נחתך לגמרי כשר כל שכן ניקב:

    Tosafot on Yevamot 75b · Sefaria

    רשב"א

    אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא בין כקולמוס בין כמרזב כשר וכן פסק הרמב"ם ז"ל (שם ה"ד) ולא ידעתי טעם לדבריו דהא ודאי משמע דכמרזב פסול מעובדא דהוה במתא מחסיא כמרזב ושפייה מר בר רב אשי ואכשריה, דאלמא אי לאו דשפייה ועבדיה כקולמוס הוה פסיל ליה. וקיימא לן כמר בר רב אשי דבתרא הוא. ושמא הוא סובר דלית הלכתא כמר בר רב אשי בכוליה תלמודא בר ממיפך שבועה וחיורי וצ"ע (עיין כסף משנה שם וריטב"א בשם הגאונים).

    Rashba on Yevamot 75b · Sefaria

    מאירי

    זה שביארנו בניקב שאינו מוליד יש מפרשים דוקא בשאינו ראוי ליסתם הא בכל שהוא ראוי ליסתם או שנודע שנסתם כשר ולא עוד אלא אפילו לא נסתם וראינו שהוליד אע"פ שבסוגיא זו אמרו על רב ששלחו לפניו והשיב צאו וחזרו על בניו מאין הם מכל מקום אין דנין אותו בממזר ודאי אלא בספק ממזר הואיל ואיפשר לו ליסתם שמא נסתם קצת:

    ניקבה העטרה למטה בראשה שכלפי קרקע והולך הנקב באלכסון ויוצא לו כנגדו של נקב זה למעלה מעטרה בגופו של גיד אע"פ שאין שני ראשי הנקב למעלה מעטרה פסול שמאחר שכל הנקב הולך על פני כל העטרה מתוכה נתעכבה הולדתו:

    נעשה חקק בגיד כמין מרזב או כמין קולמוס כשר שאם הוא עשוי כקולמוס אין האויר שולט בו עד שיקרר את הגיד שהרי אין שם צד להיות האויר נקלט בו והרי הזרע מתבשל במה שנשתייר מן הגיד ומתחמם בהליכתו ומוליד ואם עשוי כמרזב אע"פ שהאויר שולט מצד קליטת הדפנות הואיל ולא נחסר הגיד מעביו נגרר הוא ונוגע בכותלי הרחם ומצד נגיעתו מתחמם על כרחו קרירותו של הנקלט ואם תאמר בעשוי כקולמוס מיהא הא לא גריר ר"ל שאינו נוגע בכותלי הרחם ובמה הוא מתחמם מידי דהוה אברזא דחביתא שהוא דק בצד ראשו ואינו נוגע בכותלי הנקב עד שנכנס מקצתו כך זה ואע"פ שאין ראש הגויה נוגע בכותלי הרחם מתחמם הוא על ידי נגיעת מקצתו ויורה כחץ ומוליד:

    כבר ביארנו שאם נכרתה העטרה כל שנשתייר מלא החוט על פני כל היקפה כשר ואין צריך לשנות כאן כלפי ראשה שהרי צריך שתקיף על פני כלה ולדעת האומר דעל פני רובה סאגי הוא שנאמר כלפי ראשה כלומר על גב הגיד שהעטרה נמשכת שם יותר:

    Meiri on Yevamot 75b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה ניקב למטה מן העטרה שכנגדו כו' ואר"י דע"ג גיד העטרה כו' עכ"ל דלישנא שכנגדו אינו מתיישב לפרש"י וכן הוא במרדכי ע"ש:

    Chidushei Halachot on Yevamot 75b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יבמות, דף ע״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־389 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 121 מילים

      נפתחת ב״וחרזיה סילוא בביצים, ונפק מיניה כחוט דמוגלא,…״

      חכמים: רב ואמר, שמואל.

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה אמר שמואל: פצוע דכא…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל, רבא.

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״במתניתא תנא, נאמר: (דברים כג, ב) ״לא…״

    4. קטע 444 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: פצוע בכולן, דך בכולן, כרות…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה ההוא מרבנן לרבא: ממאי דהאי…״

      חכמים: רבא.

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״ודלמא האי דלא מנה בו דורות, דאיהו…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״דומיא דכרות שפכה: מה כרות שפכה באותו…״

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״וכרות שפכה גופיה ממאי דבאותו מקום הוא?…״

    9. קטע 927 מילים

      נפתחת ב״ואימא מחוטמו? מי כתיב ״בשפוך״?! ״כרות שפכה״…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״במתניתא תנא, נאמר: ״לא יבא פצוע דכא״,…״

    11. קטע 1122 מילים

      נפתחת ב״ניקב למטה מעטרה, שכנגדו למעלה מעטרה, סבר…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, רבי אסי, אבא.

    12. קטע 1230 מילים

      נפתחת ב״ואם נשתייר מעטרה כו'. יתיב רבינא וקמיבעיא…״

      חכמים: רבא.

    13. קטע 1327 מילים

      נפתחת ב״א"ר הונא: כקולמוס כשרה, כמרזב פסולה. האי…״

      חכמים: רב חסדא.

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: כוותיה דרב הונא מסתברא. האי…״

      חכמים: רב הונא, רבא.

    15. קטע 1540 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבינא למרימר, הכי אמר מר…״

      חכמים: רב פפא.

    16. קטע 1634 מילים

      נפתחת ב״ההוא עובדא דהוה במתא מחסיא, שפייה מר…״

      חכמים: רב אשי, רב ביבי בר אביי, רב פפי, אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף ע״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026