גמ' פוק עיין בה — אמאי לא ישא את הקטנה:
רבי מאיר חייש למיעוטא — כדתניא לקמן קטן שמא ימצא כו' ה"נ חייש רבי אליעזר דשמא תמצא קטנה זו אילונית:
קטן וקטנה — או קטן או קטנה:
איש כתיב — בפרשת חליצה ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו:
פוגעים בערוה — כיון דלאו בני הקמת שם נינהו פגע באשת אח שלא במקום מצוה דרחמנא פטריה דכתיב אשר תלד (דברים כה) פרט לאילונית:
ואינה חולצת — דאינה נפטרת לשוק בחליצתה דאין מעשה קטנה כלום אבל מתייבמת ותגדל אצלו ותתקיים מצות יבום:
כשמה — לשון טועה שטועה מתחת בעלה לאחרים דלרבי אליעזר אין זונה אלא אשת איש:
מופקרת — ואפי' פנויה מאחר שהפקירה עצמה לכל קרויה זונה אבל משום בעילה אחת לא הויא זונה הפנויה:
הלך בעלה — לב"ד הגדול והוליכה להשקותה מי המרים שקינא לה ונסתרה ואסורה לו עד שתשתה עשאה זונה הואיל ונבעלה לפסול לה ואם מת אסורה לכהן:
אלא גיורת — דנבעלה בנכריותה לעובדי כוכבים וכן משוחררת דעובד כוכבים ועבד הואיל ולאו בני קדושין נינהו פסלי:
ושנבעלה — לפסול לה כגון א' מכל העריות וכגון בת ישראל לנתין וממזר:
לכי גדלה — דקידושי קטנה לאו כלום הן והויא ליה כאנוסת עצמו ומפותת עצמו:
מכלי לב — כמו מבלי לב:
[אי דקדשה אבוה כו'] — האב זכאי לקדש בתו קטנה בפ"ק דקידושין (דף ג:) את בתי נתתי לאיש הזה:
הא רבי אליעזר היא ולא רבנן — בתמיה. דקתני לעיל רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה ומשמע דפליגי רבנן עליה וכה"ג מי פליגי רבנן:
תתפתה — ותזנה עליו לפי שאין בה דעת כלום:
רב פפא אמר בכהן גדול והאי תנא הוא — דאסר קטנה מגזירת הכתוב:
בתולה — מעמיו יקח אשה:
[מאשה לא בטיל] — מדקתני לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א"כ יש לו בנים ולא קתני לא יבטל אדם מאשה אלא אם כן יש לו בנים שמע מינה הא יש לו בנים מאשה לא בטיל דצריך לישא אשה אבל אין צריך לחזר אחר ראויה לבנים:
למכור ס"ת — כדי לישא בת בנים ואם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא עקרה או זקנה:
ב"ש אומרים שני זכרים — אבל לא זכר ונקבה:
ילפינן ממשה — שכיון שהיו לו שני בנים פירש מן האשה:
מברייתו של עולם — אדם וחוה:
