בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף צ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אח מאב כו'משלות הן ורגילים בני אדם לאומרן:

    והוא בעלה דאםאחי מאבי נשא את אמי היינו דיעקב אנס את אשה והוליד בת ונשא ראובן את אנוסת אביו ובת יעקב אומרת כן:

    וברי הואבני הוא:

    שלום עלך ברישלום לך בני:

    בת אחותך אניבעובד כוכבים הבא על בת בתו והוליד בן ונמצאת זו אמו ובת אחותו שאמה של זו אחותו מן האב:

    דלאי דדלו דוולאלבני פועלין המשקין את השדות אני שואלת חידה זו:

    ליפול לכו סתר פתרהרי נפלה לכם חידה סתומה ומוסתרת להפתר:

    ה"ג בר הוא ואנא בת אחוה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו:

    בייא מאחקובלת אני על אחי שהוא אבי ובעלי ובן בעלי והוא בעלה דאם שהולידני מאמי והיינו נמי דהוא אב אלא לאפושי מילי הוא:

    לאחוה יתמי בני ברתיהאלו בני הזקן שהוליד ממנה דהוו אחין מאביו ובני ברתיה:

    וחזר הזקןאביו של זה וקאמרה הך בת של אביה הכי דהוא אחיה מן האם וגם אביה הוא ובעלה שחזר ובא עליה ובן בעלה שחזר הזקן ובא עליה והוליד בנים:

    והוליד ממנה בןוקאמרה ליה אחות אמו אנא ואת אחי מאב אחד אנא ואמך אחי מן אב אחד ואנא ואבוך אחי מן האם:

    וקא"ל בריה דשמעון לבר בריה דלויאנא ואת בני אחי בני שתי אחיות אנא ואבוך בני שני אחים אנא ואמך בני שני אחים:

    מתני' לא חולצין כו'דאחוה מן האב בעינן וגר אין לו שאר האב דרחמנא אפקרי' כזרע בהמה שנאמר (יחזקאל כ״ג:כ׳) וזרמת סוסים זרמתם:

    גמ' נשי דהדדיאשת אחיו ולאו משום ייבום אלא אפילו במקום בנים דקסבר אין קורבה לגר דכקטן שנולד דמי:

    מן האם ולא מן האב דכ"ע אסירדאתי לאיחלופי בישראל:

    בתר אביו שדינן ליה דהא בני פלניא קרו להוהלכך לא מסקי אינשי אדעתייהו שהן אחין מן האם ומידע ידעי דהאי דשרינן להו משום דאין אחוה מן האב לגר דסתם עובדת כוכבים זונה היא ומאיש אחר הוא:

    קרו להו נמי בני פלניתאואמרי אינשי הני ודאי אחי נינהו וקא שרינן להו באשת אחיו ואתי למישרי נמי בישראל כה"ג:

    מ"ט לאו משום דאסירימשום אחוה ואשמעינן מתני' דלא שייכא בהו יבום וקיימא עליה באשת אח:

    אי אמרת בשלמאלא מייבמין דקתני מתני' הכי אשמעינן דאסירא לייבם היינו דקתני אפי' דאע"ג כו' ואיכא למימר דתיהוי עליה כנכרית ואי בעי ליבומי מייבם אפי' הכי אסירא:

    אלא אי אמרתמתניתין לא אתא לאשמועינן אלא דשריא לעלמא מאי אפי' דמשמע אע"ג דכשתי אמהות דמו שרו לעלמא לגבי יבמה לשוק לא איכפת לן אי בני אם אחת נינהו או לא:

    דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושהדאתי לאיחלופי בישראל ולמישרי יבמה לשוק בלא חליצה אפי' הכי שרו לעלמא דמידע ידעי דייבום מן האב הוא ועובד כוכבים אין לו אב. ודוקא לעלמא אבל לדידהו מודי רב אחא דאפי' כרת דאשת אח איכא כיון דלידתן בקדושה הרי כאן אחוה מן האם ודקא משני רב אחא ולדידהו נמי שריין ארישא קאמר ולא אסיפא:

    שני אחים תאומיםדהני ודאי אחים נינהו מן האב דקי"ל (לקמן יבמות דף צח.) טיפה אחת היא ומתחלקת לשתים אפילו הכי לא חולצין ולא מייבמין:

    ואין חייבין משום אשת אחאפי' קידשו לאחר שנתגיירו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי הלכך אין לו אחוה ואפילו מן האם:

    לא חולצין ולא מייבמיןדצד ייבום מן האב הוא והני אין להם אב דזרע מצרי כבהמה:

    אבל חייביןכרת משום אשת אח מן האם שהרי היא כישראלית שילדה בנים:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    יבמות 97 עמוד ב

    1״אח מאב ולא מאם, והוא בעלה דאם, ואנא ברתה דאנתתיה״. אמר רמי בר חמא: דלא כר' יהודה דמתני'׃

    2״אח הוא, וברי הוא, אחתיה אנא דהאי דדרינא אכתפאי״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בתו.

    3״שלמא לך ברי, בת אחתיך אנא״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בתו.

    4״דלאי דדלו דוולא, ליפול בכו סתר פתר: דהאי דדרינא הוא בר, ואנא ברת אחוה״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו.

    5״בייא בייא מאח, והוא אב, והוא בעל, והוא בר בעל, והוא בעלה דאם, ואנא ברתה דאיתתיה, ולא יהיב פיתא לאחוה יתמי בני ברתיה״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על אמו והוליד ממנה בת, וחזר ובא על אותה בת, וחזר זקן ובא עליה והוליד ממנה בנים.

    6״אנא ואת אחי, אנא ואבוך אחי, אנא ואמך אחי״ משכחת לה בעובד כוכבים הבא על אמו והוליד ממנה שתי בנות, וחזר ובא על אחת מהן, והוליד ממנה בן, וקריא ליה אחתיה דאימא וקאמרה ליה הכי.

    7״אנא ואת בני אחי, אנא ואבוך בני אחי, אנא ואמך בני אחי״. הא בהיתירא נמי משכחת לה כגון ראובן שיש לו שתי בנות, ואתא שמעון ונסב חדא מינייהו, ואתא בר לוי ונסב חד מינייהו, וקאמר ליה בריה דשמעון לבר בריה דלוי.

    מתני׳ · משנה

    8הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה, והשני הורתו ולידתו בקדושה, וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה:

    גמ׳ · גמרא

    9בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי אמר ליה רבא והא רב ששת אסר א"ל הוא אסר ואנא שרינא׃

    10מן האב ולא מן האם כ"ע לא פליגי דשרי מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסיר׃

    11כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן דהא בני פלניא קרו להו ורב ששת קרו להו נמי בני פלונית׃

    12ואיכא דאמר פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם ומ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׃

    13תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין, מ"ט לאו משום דאסירי לא דאינה בתורת חליצה וייבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו׃

    14והא קתני אפילו אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכשתי אמהות דמו אפילו הכי אסירי אלא אי אמרת שרו מאי אפילו׃

    15דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה ואתי לאיחלופי בישראל אפ"ה שרי׃

    16איכא דאמרי הכי נמי מסתברא דשרו דקתני אפילו אי אמרת בשלמא שרו היינו דקתני אפילו דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה דאתי לאיחלופי בישראל אפ"ה שרו אלא אי אמרת אסירי מאי אפי'׃

    17דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי׃

    18ת"ש שני אחים תאומים גרים וכן משוחררים לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח, היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מייבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראלים לכל דבריהן קתני מיהת אין חייבין משום אשת אח חיובא ליכא׃

    תוספות

    אח הוא ברי הואכל אלו המעשים לא משמיעין לך מידי אלא לתשובות הצדוקים:

    דדלו דוולאפי' בקונטרס פועלין המשקין שדות ובערוך פי' חכמים דולי מים מבורות עמוקים כלומר מבינין הכל בחכמה:

    מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסיריפי' דלמא אתי לאיחלופי בישראל ולעיל בפ' שני (יבמות דף כב. ד"ה ערוה) פירשנו:

    והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסורוא"ת מאי אפילו אדרבה כיון דלידתו של ראשון בקדושה דומה שהוא אחיו גמור שדומה יותר כישראל וי"ל דמ"מ דמיא כשתי אמהות ולכך הוה ס"ד דשרי טפי וליכא למימר דלשמעינן רבותא טפי ואפי' הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה דהתם יכול להיות דשרי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשריפירוש, משום דבגיותן [בכתב יד: דבגירותן, נ"א דבגיותן. ועיין רש"י] לית להו אחוה מן האב, והלכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרינן לעיל בפרק כיצד (יבמות כב, א) משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומשום גזרה דאתו למשרי אשת אח בישראל ליכא, דכולי עלמא ידעי דגוים לית להו קורבה מצד אב כלל, הלכך לא אתי לאיחלופי בישראל.

    מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסורמשום דכיון דבגיותן אית להו קורבא מצד האם אתי לאיחלופי בבת ישראל.

    כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי משום דבני פלניא קרו להו. והלכך לא אתו לאיחלופי בישראל. ומשום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, משום דאינהו בגיותן לית להו איסור אישות אלא בחיי בעלה אבל לאחר מיתת בעלה לא, דבעולת בעל יש להן, הא מת הותרה אפילו לקרובין וכל שכן במשוחררין, דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפ"ד מיתות בסנהדרין (נח, ב) ומאן דאסר סבר בני פלניתא נמי קרו להו, ואיכא משום דאתי לאיחלופי בישראל.

    איכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. כלומר דמשום באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, דהא לית להו איסור קורבה באישות כדאמרן, מאי אמרת משום איחלופי בישראל, כולי עלמא ידעי דהני לית להו קורבה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

    אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה והורתו של שני בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי. ואף על גב דהני אפילו מדאורייתא אסירי וחייבין בכרת משום אשת אח כדקתני לקמן בסמוך, והורתו ולידתו שלא בקדושה דבר תורה שרי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומשום גזרה בלחוד הוא דאסרינן להו אף על פי כן קתני אפילו לאיסורא, משום דכיון דכב' אמהות דמי והוה במשמע שיהיו מותרין לגמרי קא משמע לן דאסירי. (עיין תוס' ד"ה והשני).

    מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף צ״ז עמוד ב׳

    מסכת יבמות דף צ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־462 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אח מאב כו' משלות הן ורגילים בני אדם לאומרן:

    והוא בעלה דאם אחי מאבי נשא את אמי היינו דיעקב אנס את אשה והוליד בת ונשא ראובן את אנוסת אביו ובת יעקב אומרת כן:

    וברי הוא בני הוא:

    שלום עלך ברי שלום לך בני:

    בת אחותך אני בעובד כוכבים הבא על בת בתו והוליד בן ונמצאת זו אמו ובת אחותו שאמה של זו אחותו מן האב:

    דלאי דדלו דוולא לבני פועלין המשקין את השדות אני שואלת חידה זו:

    ליפול לכו סתר פתר הרי נפלה לכם חידה סתומה ומוסתרת להפתר:

    ה"ג בר הוא ואנא בת אחוה משכחת לה בעובד כוכבים הבא על בת בנו:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yevamot 97b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אח הוא ברי הוא כל אלו המעשים לא משמיעין לך מידי אלא לתשובות הצדוקים:

    דדלו דוולא פי' בקונטרס פועלין המשקין שדות ובערוך פי' חכמים דולי מים מבורות עמוקים כלומר מבינין הכל בחכמה:

    מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסירי פי' דלמא אתי לאיחלופי בישראל ולעיל בפ' שני (יבמות דף כב. ד"ה ערוה) פירשנו:

    והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסור וא"ת מאי אפילו אדרבה כיון דלידתו של ראשון בקדושה דומה שהוא אחיו גמור שדומה יותר כישראל וי"ל דמ"מ דמיא כשתי אמהות ולכך הוה ס"ד דשרי טפי וליכא למימר דלשמעינן רבותא טפי ואפי' הורתו ולידתו של ראשון שלא בקדושה דהתם יכול להיות דשרי:

    Tosafot on Yevamot 97b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    מן האב ולא מן האם כולי עלמא לא פליגי דשרי פירוש, משום דבגיותן [בכתב יד: דבגירותן, נ"א דבגיותן. ועיין רש"י] לית להו אחוה מן האב, והלכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרינן לעיל בפרק כיצד (יבמות כב, א) משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומשום גזרה דאתו למשרי אשת אח בישראל ליכא, דכולי עלמא ידעי דגוים לית להו קורבה מצד אב כלל, הלכך לא אתי לאיחלופי בישראל.

    מן האם ולא מן האב כולי עלמא לא פליגי דאסור משום דכיון דבגיותן אית להו קורבא מצד האם אתי לאיחלופי בבת ישראל.

    כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי משום דבני פלניא קרו להו. והלכך לא אתו לאיחלופי בישראל. ומשום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, משום דאינהו בגיותן לית להו איסור אישות אלא בחיי בעלה אבל לאחר מיתת בעלה לא, דבעולת בעל יש להן, הא מת הותרה אפילו לקרובין וכל שכן במשוחררין, דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפ"ד מיתות בסנהדרין (נח, ב) ומאן דאסר סבר בני פלניתא נמי קרו להו, ואיכא משום דאתי לאיחלופי בישראל.

    איכא דאמרי פליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. כלומר דמשום באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא, דהא לית להו איסור קורבה באישות כדאמרן, מאי אמרת משום איחלופי בישראל, כולי עלמא ידעי דהני לית להו קורבה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

    אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו דאף על גב דהורתו של ראשון שלא בקדושה והורתו של שני בקדושה דכשתי אמהות דמי אפילו הכי אסירי. ואף על גב דהני אפילו מדאורייתא אסירי וחייבין בכרת משום אשת אח כדקתני לקמן בסמוך, והורתו ולידתו שלא בקדושה דבר תורה שרי, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ומשום גזרה בלחוד הוא דאסרינן להו אף על פי כן קתני אפילו לאיסורא, משום דכיון דכב' אמהות דמי והוה במשמע שיהיו מותרין לגמרי קא משמע לן דאסירי. (עיין תוס' ד"ה והשני).

    Rashba on Yevamot 97b · Sefaria · מהדורה: Gerlitz edition, published by Oraita · Public Domain

    ריטב"א

    מתניתי' הגיורת שנתגיירו בניה עמה פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה כדדייק לישנא וכדמשמע נמי מסיפא וכל כה"ג גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואפי' קורב' דאם לית להו וכ"ש קורבה דאב. וכשלידתן בקדושה ואין הורתן בקדושה יש להם שאר אם אבל אין להם שאר האב וזרעו של אב שנזרע שלא בקדושה רחמנא אפקריה וכמאן דליתיה דמי וכשהורתן בקדושה יש להם אפי' שאר האב והם כישראלי' גמורי' מן התורה וזה כלל גדול לכל השמועות והכי איתא במתני' דאתי' תאומי' דלקמן הילכך רישא דקתני הגיורת שנתגיירו בניה עמה שהיתה הורתן ולידתן שלא בקדושה אפי' שאר האם לית להו ופשיטא דלא שייך בהו יבום וחליצה דתליא באחים מן האב והא דקתני לא חולצין ולא מתיבמין בגמרא איפליגו בה (אם) איכא מ"ד דהק"ל דליתנהו בתורת ייבום כלל ואפי' מדרבנן ואי בעי למנסב נשי דהדדי לאחר מיתה נסבי ואעפ"י שהיו לה בנים דלאו אשת אח היא כלל ואיכ' מ"ד דמדרבנן אשמועי' שאסורי' לייב' ולא מדאורית' אלא מדרבנן משום גזירה וכדבעי' לפרושי בגמ':

    ואפילו היתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והורתו ולידתו של שני בקדושה פי' אסורים ליבם ואין בהם חליצה ויבום שהרי אינו אחיו מן האב כי הראשון שהיתה הורתה שלא בקדושה רחמנא אפקריה לזרעיה ואין חליצה וייבום אלא באחיו מן האב הילכך אסורי' ביבו' מן התורה דהא כיון דלידתן בקדוש' אחיו מן האם הם והויא לה אשתו של כל א' מהם לגבי חברי' אשת אח שלא במקום מצוה ובגמ' מפ' מאי אפי':

    גמרא בני יודא אמתא אשתחרור פי' והיתה הורתן ולידתן שלא בקדוש' כדמוכח לישנא שאלו היתה לידתן בקדוש' דכ"ע אסורי' בנשים דהדדי אפילו לאחר מיתה ומדאורייתא דהא אחים מן האם נינהו אבל השת' שאפי' לדתן שלא בקדוש' כקטן שנולד דמי ומדאוריית' לית להו שום אחוה ושום קורבה:

    שרא להו רב אחא בר יעקב למנסב נשי דהדדי פי' אפי' נשים דנסיב בגיירותן שרא להו לאחר מית' כיון דלית להו קורבה דאוריתא לית לן למסרינהו מדרבנן וכדמפרש ואזיל. ורב ששת פליג ואסור מדרבנן ודכ"ע נשי דנסוב בעכו"מתן שלא ידעום לאחר גיירו' בתור' קדושי' שרו אהדדי וזה הכלל יהיה בידך כי איסור קירבה בגרים הוא מפני א' מג' דרכי' הא' מדאורית' כשלידתן בקדושה דאית להו שאר האם מיהת וכן צ"ל כשהורתן בקדושה שיש להם שאר האב והשני דרכים מדרבנן באחת מטעם שלא יאמרו באנו מקדוש' חמורה לקדוש' קלה כדאית' בפ' כיצד ולקמן בדוכתי אחריני וזה נאמ' בכל איסורי ערוה שיש להם בעודן עכו"מז ממה שאסר הכתוב לבני נח כמפורש בסנהדרין בפ"ד מתות (דף נ"ז) דאלו במה שלא נאסר להם מן התורה אלא שהוא מחוקותיהם אינו חשיב אפילו קדושה קלה ואין חוששין לו כלל וכן קבלתי מרבותי ז"ל וכן דעתי נוטה ונפקא מינה לעכו"מז שנתגייר. והדרך הג' כי לפעמים אנו אוסרי' אותו אפילו במה שהיה מותר להם בעכו"מתן מן התורה משום שהוא אסור אלינו לגר גמור כדי שלא יבא לטעות ולמסרך ולהתחלף הם או אחרי' וכדאמרי' הכא בסוגיי' לקמן ואולי בנשי' שנשאו בעכו"מתן ליכא חדא מהני דאינהו לית להו ערוה משום אישות אלא אשת אב אליבא דר"ע דדריש על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו והא דמרבי' להו מדכתי' איש איש אל כל שאר בשרו שהעכומ"ז מוזהרי' בעריות אינו אלא לענין עריו' של שאר או לענין שאסורי' בנערה מאורסה שלנו ובכנוס' לחופה ולא נבעלה מש"כ לדידהו שאין להן איסור אלא בבעולת בעל אבל שום איסור אחר דמחמת אישות לית להו דהא אחות אשה שריא להו ראיה לדבר מיעקב שנשא שתי אחיות וכן מותר בכלתו כדמוכח מיהודה שבא על תמר ואמר צדקה ממנו ולא מצינן שהותר להם איסור ערוה משום מצות יבום ואפי' תאמר כי דרך יבום עשה כן יהודה וכיון דלית להו בעכו"מתן איסו' אשת אח אין לנו לאסור עליהם לאחר גיירותן אשת אח מטעם שלא יאמרו באנו לקדוש' קלה מקדושה חמורה ואי משום שהיתה עליו אסורה בעכומ"ז מדין אשת חבירו כשנכנס' לחופה ונבעלה הנהו נשואי' כבר פקעו בעכו"מתן וכ"ע ידעי דלא חשיבי כלום ואפי' מחיים וכ"ש לאחר מית' דאפי' נשואין גמורין שלנו פקעי ואי משום גזירה שלא יבואו לטעות באשת אח דעלמ' ליכא דלכ"ע כיון שלידתן שלא בקדושה לית להו אחוה וכגר שנתגיי' דמו ולא טעו בהו הילכך כי פליגי הכא בנשי דנסיב בגיירתן ואלו מחיים אסורה היא מן התורה מדין אשת איש כיון שנשאת בגירות וקדושיו קדושי' מן התורה אבל לאחר מיתה הוא דשרא רב אחא דפקע איסור אשת אח הא מדאורית' כקטן שנולד דמי הואיל ולדתן שלא בקדושה ואי מפני שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הא בעכו"מתן לית להו איסור אשת אח כדאמרן ובגזירה דטעות' ואיחלופי הוא דפליגי כדמפרש ואזיל. דרב אחא סבר דלא טעו בהא ורב ששת חייש דילמא טעו ומסרכי בהו כדמפרש ואזיל:

    כי פליגי מן האם ומן האב פי' שנקראי' אחים פעמים על שם אביה' פעמים על שם אמם רב אחא סבר דשרו דעל הרוב בני פלניא מקרו וכ"ע ידעי שאין אבות להם ולא טעו בהם ורב ששת סבר דכיון דלפעמי' קרו להו בני פלנית' נראי' כאחים מן האם וסבורים העולם כי שאר האם שלהם שאר הוא וקיים הוא בהם לעולם ואי שריית בהו אתי למיטעי אינהו ואחריני באחים מן האם:

    א"ד פליג רב אחא בר יעקב למשרי אפי' באחיו מן האם פי' ולהוסיף בא האי לישנא בתרייתא דה"ה דפליגי במן האם בלחוד ואסר בה רב ששת. מ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וק"ל מאי קאמ' וכי עד השתא לא ידעי ה"ט וי"ל דלישנא קלילא נקטי והכי קאמרי' הכל יודעי' דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולא טעו בהו כלל בענין זה דאיסור אשת אח דאלו במילי אחריני הוא ודאי גזרי' דאתו איהו גופיה וטעו בה כגון ההיא דאמ' לקמן גבי נשא אשה ובת' וגבי חמותו אבל בהא דחשש' הוא דטעו שאר אינשי למישרי בישראל דכות' קאמ' רב אחא דליכא למיחש ופוסק רב אלפס ז"ל הלכת' כרב ששת לחומר' ומשום דרב משמע דקאי כוותי' מדקא מתמה ואמ' והא רב ששת אסר אבל מ"ה ז"ל הסכים לדברי הפוסקי' הלכה כרב אחא לקול' כיון דאיסו' דרבנן הוא ועביד בה עובדא וראמי אנפשיה לומר רב ששת אסר ואנא שרינא מכלל דקים ליה שפיר בשריותא דיליה או מגמרא או משום טעמ' דמסתבר דאית לה וכנ"ע:

    תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין פי' ומילת' פסיקת' קתני אפי' בנשים שנשאו בגיירותן ולא עוד אלא שלא נצרכה אלא לזו דאלו לנשים שנשאו בעכו"מתן פשיט':

    מ"ט לאו משו' דאסורי' פי' דה"ק אינם רשאין ליבם דאלו שפטורי' מלייבם פשיטא אלא ודאי איסור' אתא לאשמועי' דמדרבנן מיהא אסירי בנישואי דאהדדי אפי' לאחר מיתה ופרקי' לא שאינן בתורת יבום וחליצה ושריא לעלמא. ואינהו נמי שרו בה פי' דתנא פטורין מחליצה לאשמועי' דלא חשיבא שום אחוה ואפילו מדרבנן דאפי' אינהו נמי שרו בה כאלו הם נכרים גמורים דהא קתני סיפא ואפי' אא"ב אסירא היינו דקתני אפי' דאע"ג וכו' דכשתי אמהות דמי א"ה אסירי וכו' ק"ל מאי קאמ' דבהא שייך אפי' לרבות' דאיסור' אדרבה וזה פשוט יות' לאיסור שהוא אסור מן התורה דאחים מן האם הם גמורי' וי"ל דהיינו מאי דקא מפרש כי לפי מראות בני אדם וטעות' שייך אפי' כי לעולם נרא' שכיוצא באלו שלא היתה הורתם שוה היתה כשתי אמהות טפי מהורתם ולידתם שלא בקדושה:

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Ritva on Yevamot 97b · Sefaria · מהדורה: Chidushei HaRitva Yevamot; Lvov, 1861. · Public Domain

    מאירי

    כבר ביארנו במקומו באיסור לשון הרע שהותר מכללו כל שאדם מספר בגנות בעל עבירות או בעל מדות מגונות בכונה שיהו השומעים מתרחקים ממנו עד שלא יהיו למדים ממעשיו ועל דרך זה היו אצל רבותינו משלים וחידות נאמרות באיסורי ביאה כדי להפליג בספור גנותן עד שיהו השומעים נזהרים בכך אלא שמתוך צחות המשלים הוזכרו מהם אף בביאות של היתר ועל דרכים אלו נאמר בסוגיא זו הרבה משלים שצריכים ביאור:

    הראשון אח מאב דלא מאם והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאינתתיה וביאור הדברים כאלו אשה אומרת ראו בן זה שהוא אחי מצד אבי ולא מצד אמי והוא בעלה של אמי ואני בת אשתו ודבר זה אתה מוצאו בהיתר ובאונסין כגון שאנס ישמעאל אשה והוליד ממנה בת ובנו של ישמעאל שהיה לו מאשה אחרת נשא אנוסת אביו ובת זו אומרת על בן ישמעאל שהוא אחיה מצד האב והוא בעל אמה והיא בת אשתו ובהיתר ומכל מקום בנשואין לא שהרי לא היה בנו של ישמעאל יכול לישא אשת אביו ואם כן אי אתה מוצאה להיתר אלא כדעת חכמים שהיו מתירין באנוסת אביו על הדרך שביארנו במשנתנו:

    השני אח הוא בר הוא אחתיה אנא אמיה אנא דהאי דדרינא ליה כלומר אשה שמוליכה תינוק על כתפה ואומרת תינוק זה שאני מוליכתו אחי הוא ובני הוא ואני אחותו ואמו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא באיסור ומתוך כך אינו מיחס בביאורה שם ישראל ומפרשה בגוי הבא על בתו וילדה ממנו בן ומוליכתו ונמצא שהוא אחיה ובנה והיא אחותו ואמו:

    והשלישי הוא באשה שאומרת לאחר שלמא עלך ברי בת אחתך אנא כלומר אתה בני ואני בת אחותך ואי אתה מוצאה אלא באיסור וכגון שבא הגוי על בת בתו והוליד ממנה בן ונמצאת זו שילדתו אמו של זה ובת אחותו:

    והרביעי כעין זה שהזכרנו והוא שהוא בנה והיא בת אחיו ואתה מוצאה בגוי הבא על בת בנו על הדרך שביארנו בבת בתו ומה שאמר דלאי דדוולי דולא ליפול לכו סתר ופתר דרך צחות הוא נאמר כלומר לכם פועלים שבשדותי להשקותם אני מפלת ומוסרת חידה זו שהיא מסותרת וצריכה פתרון:

    והחמשי בייא בייא מאח דהוא אב והוא בעל והוא בר בעל והוא בעלה דאם ואנא ברתא דאיתתיה ולא יהיב פתא לאחוה יתמי בני ברתיה כלומר שהאשה אומרת דרך צחות הריני קובלת ומתרעמת מפלוני שיש לו עמי כמה קורבות ואינו משגיח בבני שהם אחיו ובני בתו והזכיר בפרטי הקורבות שהוא אחיו ואביה ובעלה ובן בעלה ובעל אמה והיא בת אשתו ודבר זה אי אתה מוצאו אלא בעירוב איסורי ביאות ופירשה בגוי הבא על אמו והוליד ממנה בת ונמצאת שהיא אחותו ובתו וחזר ובא עליה ונמצאת אשתו והוא בעלה וחזר הזקן ר"ל אביו של גוי זה ובא על בת זו והוליד ממנה בנים ונקרא בעלה ונמצא הראשון עכשו בן בעלה של זו ובעל אמה ואינו נותן פת לאותם היתומים שנולדו לה מן הזקן ומת הזקן והם אחים שלו שהרי בני הזקן הם ובני בתו שהרי היא בתו:

    והששי אנא ואת אחי אנא ואבוך אחי אנא ואמך אחואתא כלומר שאומרת לתינוק שעל כתפה אתה אחי ובן אחי ובן אחותי ואי אתה מוצאה אלא באיסור כגון שבא גוי על אמו והוליד ממנה שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד ממנה בן ואחותה האחרת מוליכתו ונמצא שזה אחיה שהרי בן אביה הוא והוא בן אחיה שהרי האב אחיה מצד האם וכן הוא בן אחותה שהרי אותה הבת היולדתו היא אחותה מן האב ומן האם:

    השביעי אנא ואת בני אחואתא אנא ואבוך בני אחי אנא ואמך בני אחי ודבר זה אתה מוצאו אף בהיתר כגון שיש לראובן שתי בנות ושמעון אחיו נשא אחת מהן והוליד ממנה בת ובנו של לוי נשא האחרת והוליד ממנה בן והרי בת שמעון אומרת לבן זה שהוא בן בנו של לוי אנא ואת בני אחואתא ששתיהן בנות ראובן ואנא ואבוך בני אחי שהרי אני בת שמעון ואביך בן לוי ואנא ואימך בני אחי שאני בת שמעון והיא בת ראובן:

    ועוד 4 קטעי פירוש על דף זה.

    Meiri on Yevamot 97b · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמרא וא"ד פליג רב אחא כו' ומ"ט גר שנתגייר כקטן שנולד דמי כו' הא ודאי דרב ששת נמי אית ליה דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי כדקתני בב' אחים תאומים דאין חייבים משום אשת אח אלא דה"ק דרב אחא שרי מטעמא דהכל יודעין דגר שנתגייר כקטן שנולד ולא גזרינן משום אחלופי כדגזר רב ששת וק"ל:

    תוס' בד"ה והשני הורתו ולידתו בקדושה אפ"ה אסור וא"ת מאי אפילו אדרבה כו' עכ"ל ה"ה דה"מ להקשות דמאי אפילו אדרבה דבהורתו ולידתו בקדושה איסורא דאורייתא איכא וחייבין עליה משום אשת אח וברישא אינו אוסר אלא משום אחלופי ואין חייבין עליה ובתירוצם הא נמי ניחא:

    Chidushei Halachot on Yevamot 97b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יבמות, דף צ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־462 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״״אח מאב ולא מאם, והוא בעלה דאם,…״

    2. קטע 216 מילים

      נפתחת ב״״אח הוא, וברי הוא, אחתיה אנא דהאי…״

    3. קטע 314 מילים

      נפתחת ב״״שלמא לך ברי, בת אחתיך אנא״ משכחת…״

    4. קטע 422 מילים

      נפתחת ב״״דלאי דדלו דוולא, ליפול בכו סתר פתר:…״

    5. קטע 545 מילים

      נפתחת ב״״בייא בייא מאח, והוא אב, והוא בעל,…״

    6. קטע 635 מילים

      נפתחת ב״״אנא ואת אחי, אנא ואבוך אחי, אנא…״

    7. קטע 741 מילים

      נפתחת ב״״אנא ואת בני אחי, אנא ואבוך בני…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין…״

    9. קטע 926 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב, רב ששת, רבא.

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״מן האב ולא מן האם כ"ע לא…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״כי פליגי מן האב ומן האם מאן…״

      חכמים: רב ששת, אבא.

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״ואיכא דאמר פליג רב אחא בר יעקב…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב.

    13. קטע 1323 מילים

      נפתחת ב״תנן הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין…״

    14. קטע 1433 מילים

      נפתחת ב״והא קתני אפילו אי אמרת בשלמא אסירי…״

    15. קטע 159 מילים

      נפתחת ב״דאע"ג דתרוייהו לידתן בקדושה ואתי לאיחלופי בישראל…״

    16. קטע 1630 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי הכי נמי מסתברא דשרו דקתני…״

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״דאע"ג דראשון הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה…״

    18. קטע 1849 מילים

      נפתחת ב״ת"ש שני אחים תאומים גרים וכן משוחררים…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף צ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026