מסכת יבמות דף קכ״ב עמוד א׳

1תלתא ריגלי. אמר לה רב אדא בר אהבה: זיל לקמיה דרב יוסף, דחריף סכינא.

2אזלה קמיה. פשט מהא מתניתין: עובד כוכבים שהיה מוכר פירות בשוק, ואמר: ״פירות הללו של ערלה הן״ ״של עזיקה הן״, ״של נטע רבעי הן״ לא אמר כלום, לא נתכוון אלא להשביח מקחו.

3אבא יודן איש ציידן אמר: מעשה בישראל ועובד כוכבים שהלכו בדרך, ובא עובד כוכבים ואמר: ״חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת בדרך, וקברתיו״, והשיאו אשתו.

4ושוב מעשה בקולר של בני אדם, שהיו מהלכין לאנטוכיא, ובא עובד כוכבים אחד ואמר: ״חבל על קולר של בני אדם שמתו, וקברתים״, והשיאו את נשותיהם. ושוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר, ובא עובד כוכבים ואמר: ״חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר שמתו, וקברתים״ והשיאו את נשותיהם.

מתני׳ · משנה

5מעידין לאור הנר ולאור הלבנה, ומשיאין על פי בת קול. מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר: ״איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת״. הלכו ולא מצאו שם אדם, והשיאו את אשתו.

6ושוב מעשה בצלמון, באחד שאמר: ״אני איש פלוני בן איש פלוני, נשכני נחש והרי אני מת״. והלכו ולא הכירוהו, והלכו והשיאו את אשתו.

גמ׳ · גמרא

7אמר רבה בר שמואל: תנא, בית שמאי אומרים: אין משיאין על פי בת קול. וב"ה אומרים: משיאין על פי בת קול. מאי קמ"ל מתני׳ היא הא קמ"ל דאי משתכחת סתמא דאין משיאין בית שמאי היא:

8והלכו ולא מצאו: ודלמא שד הוה א"ר יהודה אמר רב שראו לו דמות אדם אינהו נמי דמו דחזו ליה בבואה׃

9ואינהו נמי אית להו: בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה ודלמא לדידהו אית להו בבואה דבבואה אמר רבי חנינא אמר לי יונתן שידא בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו׃

10ודלמא צרה הואי תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין:

מתני׳ · משנה

11אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מר"ג הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד׃

12וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר"ג שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא׃

13מתוך הדבר נזכר ר"ג שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא ר"ג נשותיהן על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי עבד מפי אשה מפי שפחה ר' אליעזר ורבי יהושע אומרים אין משיאין את האשה על פי עד אחד ר' עקיבא אומר לא ע"פ אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה ולא על פי קרובים:

גמ׳ · גמרא

14וסבר רבי עקיבא ע"פ אשה לא והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מק"ו ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטיהן זו שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה׃

15נשים שאמרו חכמים הוא דלא מהימני אשה בעלמא מהימנא לא קשיא כאן קודם שהחזיקו כאן לאחר שהחזיקו:

מתני׳ · משנה

16אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם והביאוהו בפונדק ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חברנו נומית להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו ולא תהא כהנת כפונדקית׃

17אמר להו לכשתהא כפונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו.