תלתא ריגלי — שהיו תלמידי חכמים נקבצים לשמוע דרשה הלכות פסח בפסח והיתה שואלת מהם. ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם:
של ערלה הן — פירות נטיעה הן וישנם משובחים מפירות אילן זקן:
של עזיקה — מפרדס מעוזק וגדר סביב לו לשומרו והיא שנת שביעית. וקשיא לי דמאי איסור יש כאן אם עבר זמן הביעור לא שנא מן המשומר ול"ש מן המופקר אסורים וקודם הזמן אלו ואלו מותרים:
לא אמר כלום — לאוסרם על כך אלא הלך אחר הרוב שזה משקר ולהשביח מקחו נתכוין וכן נטע רבעי להודיע שפירות נטיעה הן. וכמדומה לי דהאי עזיקה שם העיר שבארץ ישראל ופירותיה משובחים ואם היה עובד כוכבים זה בחוצה לארץ ומשבחם ואמר מעזיקה הבאתי אין חוששין לומר אמת דבריו ושמא לא נתעשרו וישראל מכרם לו אלא להשביח מקחו. והכא נמי לא נתכוין עובד כוכבים זה אלא לאיים על זה שיקצור לו מספוא לבהמותיו:
חבל — הפסד ועגמת נפש הוא:
קולר — חבורה:
לכרכום ביתר — כשבאה ביתר במצור:
מתני' על פי בת קול — שמעו קול צועקת פלוני מת ולא ראו אדם בצלמו:
גמ' מאי קמ"ל — רבה בר שמואל דלבית הלל משיאין וניעבד כותייהו סתם מתני' נמי הכי אמרה וממילא הלכתא היא כסתם משנה:
בית שמאי היא — ואין הלכה כאותו סתם:
שראו לו דמות אדם — מתחלה כשצעק:
בבואה דבבואה — צל צלו:
לימדני יונתן שידא — שד היה או בקי בהן:
ודלמא צרה הואי — שנשא אשה במקום אחר ובאה לקלקלה והלכה לה:
בשעת הסכנה — שאדם מסוכן כגון מי שהיה מושלך בבור ואמר כל שומע קולו יכתוב גט לאשתו כותבין ונותנין וסמכינן עליה בכל דבריו שאומר אני הוא פלוני בן פלוני. והכא נמי כשעת הסכנה דמיא שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ותשב עגונה:
מתני' ונומיתי לו — אמרתי לו:
כן — הן הדברים שאמרת שכולן חלוקין עליו:
משובשת בגייסות — שאיני יכול לילך אצלם ולהעיד זה ששמעתי:
גמ' להביא את גיטה — ממדינת הים ואע"פ שצריכים אנו למאמר פיה שתאמר בפני נכתב ונחתם דאפי' אדם כשר הביאו צריך לומר כן:
נשים שאמרו — חמש נשים דפירקין דלעיל (יבמות ד' קיז.):
נאמנות להביא גיטה — בפ"ב דגיטין (דף כג:):
מתני' אמרו לו — לרבי עקיבא מעשה בבני לוי כו':
נומית להם — אמרה להם:
ולא תהא כהנת — כלומר וכי לא תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית זו גרועה. ובגמ' מפרש מאי גריעותא:
אמר להם — רבי עקיבא:
לכשתהא הפונדקית נאמנת — כלומר לכשימצא דבר זה אמת שהאמינו את הפונדקית שהרי לא עליה סמכו אלא לפי תומה הסיחה והביאה להם מקלו ותרמילו:
[ס"א לכשתהא כפונדקית נאמנת — כלומר באותו ענין שהאמינו פונדקית הוי נמי שאר אשה נאמנת שהרי פונדקית הוציאה להן ועל הסימנים סמכו]:
