אמרי בי רב — דאמור לעיל הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה דקמיבעיא לו אליבייהו קידוש מאי:
מנו רב הונא — בפ"ק דסנהדרין (דף יז:):
ורב הונא הא קאמר אין הלכה — אע"ג דמשנינן התם אמרי בי רב רב המנונא היינו היכא דאמר רב הונא דאמרי בי רב דמוכחא מילתא דאאינש אחרינא קאמר אבל היכא דאיתמר סתמא ודאי הוי רב הונא:
טומטום דבירי — שהיה באותו מקום ואוליד ז' בנים אלמא לאו סריס הוא:
מאין הם — אשתו זינתה:
אטו כל דמקרע זכר משתכח — דלא מספקא ליה לרבי יוסי ברבי יהודה בנקבה אלא לסריס הוא דחייש ודינו כסריס דלא חולץ ולא מייבם:
ה"ק שמא יקרע וימצא נקבה ואפילו נמצא זכר שמא ימצא סריס חמה:
מאי בינייהו — מאי איכא בין ר' יוסי ברבי יהודה לאבוה:
לפסול במקום אחין — אם יש אחין שלימים עמו וחלץ לה טומטום לרבי יהודה דאמר שהוא כסריס מחזיק ליה בסריס ודאי ולא פסלה על האחין ומתייבמת ולר' יוסי שמא קתני ספיקא הוא ופסלה על האחין דלמא לאו סריס הוה וחליצה היא:
ולחלוץ שלא במקום אחין — אם אין שם אח אלא הוא לרבי יהודה לא בעיא חליצה מיניה לרבי יוסי ברבי יהודה בעיא חליצה מספק:
זה אנדרוגינוס — ועל שני משכבות הזהיר הכתוב:
ואת זכר כתיב — וה"ק את זכרותו של מי שיש בו שני משכבות לא תשכב:
ורבנן זכר גרידא מנא להו — בשלמא לר' סימאי ואת זכר כל זכרים במשמע משכבי לרבות משכב שני של אנדרוגינוס אלא לרבנן דמיבעי להו זכר למעוטי נקבות דאנדרוגינוס זכר גרידא מנא להו:
שלא כדרכה מנא להו — בין למר בין למר דהויא ביאה לענין עונשין של עריות הואיל ומפקי להאי משכבי לאנדרוגינוס:
במוקדשים יקדש — ליקרב:
הרובע ל"ג שאין לך עוף רובע אשה:
הנרבע והמוקצה כו' — במלוקין דקדשים קמיירי:
מטמאין בגדים כו' — כדין נבלת עוף טהור דכיון דאין ראויין להקרבה כדתניא מן הבהמה להוציא רובע ונרבע כו' בתמורה בפ' בתרא (דף כח.) ומליקתו נבלה:
מוקצה — שהקצהו ויחדו לתקרובת עבודת כוכבים:
נעבד — שהשתחוה לו ועשאו עבודת כוכבים:
נבלת עוף טהור אין לה טומאה אלא בבית הבליעה כדכתיב (ויקרא כב) לא יאכל לטמאה בה:
אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהן — כדדרשינן (נדה דף כח:) זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס. אלמא לרבי אליעזר לא קדשי:
