משאי אפשר — דאי לא איבראי חוה לא הוה נקבה אחריתי אבל הכא מי שיש לו שני זכרים נקבות הרבה בעולם:
מדעתיה — משום שכינה ואסור לשאר כל אדם לעשות כן:
הוסיף יום אחד — הקב"ה אמר לו וקדשתם היום ומחר והוא אמר היו נכונים לשלשת ימים:
ולא קבע לי זמן — אימתי ידבר עמי שאפרוש יום אחד קודם:
לאהליכם — לנשיכם:
אשר — לשון יישר:
עד שבתא — במס' שבת בפרק ר"ע (שבת דף פו.) גמרינן לה דעבוד פרישה בארבע בשבתא ופירשו חמישי וששי שלימים ובשבתא שריא שכינה והוא שלישי לימים השלמים ויום ראשון לא חשיב שלא היה לילו עמו:
את קין את הבל — אתין רבויין [הן] לומר נקבות היו עמהן:
כי שת לי זרע אחר תחת הבל — אלמא תשלומין בעי ולא סגיא בלא שני זכרים ושתי נקבות:
תרי תנאי — אליבא דר' נתן:
מ"ט דר' נתן אליבא דב"ה — או זכר או נקבה ולא מבריית עולם יליף ולא ממשה:
לא תהו בראה — לא ברא עולמו לתוהו אלא לשבת להיות עסוקים ביישובו של עולם:
אין לו בכור לנחלה — בן בכור שיולד לו משיתגייר אינו נוטל פי שנים:
בני נח בני פריה ורביה נינהו — דכתיב ויאמר להם פרו ורבו (בראשית ט׳:א׳): בנכריותן לאו בני דין נחלה נינהו דבת כבן ובכור כפשוט אבל ירושה נהגא בהו כדאמרינן בקדושין (דף יז:) עובד כוכבים יורש אביו דבר תורה:
בלאדן בן בלאדן — אלמא בנים מיקרו:
חייס — מתייחסין אחרי אביהם:
נתגיירו אין להם חייס — מראשונים דכקטן שנולד דמי:
שבו לכם פה — אליעזר עבד אברהם הוה:
ציבא עבד כנעני של מפיבושת הוה:
שאני הכא דיחסינהו בשמייהו — שהזכיר שמו [ושמו] של אביו בלאדן בן בלאדן אלמא בנים איקרו אבל הכא לא הוזכרו בשמותן:
משום דרב אסי — כלומר טעמא דפריה ורביה משום דרב אסי והאי כיון דנטלו על ידו מנשמות שבאותו אוצר ששמו גוף הרי קיים מצות פריה ורביה:
