מסכת יבמות דף ס״ב עמוד א׳

1משאי אפשר. ובית הלל נמי, לילפו ממשה! אמרי לך: משה מדעתיה הוא דעבד. דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום: פירש מן האשה, ושיבר הלוחות, והוסיף יום אחד.

2פירש מן האשה, מאי דרש? אמר: ומה ישראל, שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה, וקבע להם זמן, אמרה תורה: (שמות יט, טו) ״אל תגשו אל אשה״ אני, שמיוחד לדבור בכל שעה ושעה, ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה. והסכימה דעתו לדעת המקום, שנאמר: ״(דברים ה״, ל) ״לך אמור להם שובו לכם לאהליכם. ואתה פה עמוד עמדי״.

3שיבר את הלוחות, מאי דרש? אמר: ומה פסח, שהוא אחד משש מאות ושלש עשרה מצות, אמרה תורה (שמות יב, מג) ״כל בן נכר לא יאכל בו״. התורה כולה, וישראל מומרים על אחת כמה וכמה.

4והסכימה דעתו לדעת המקום, דכתיב: ״(שמות לד״, א) ״אשר שברת״, ואמר ריש לקיש: אמר ליה, הקב"ה למשה יישר כחך ששברת׃

5הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש דכתיב: ״(שמות יט״, י) וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפק ליה. ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שריא שכינה עד שבתא׃

ברייתא

6תניא רבי נתן אומר ב"ש אומרים שני זכרים ושתי נקבות ובה"א זכר ונקבה׃

7א"ר הונא מ"ט דרבי נתן אליבא דב"ש דכתיב ״(בראשית ד״, ב) ותוסף ללדת את אחיו את הבל הבל ואחותו קין ואחותו וכתיב ״(בראשית ד״, כה) כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ורבנן אודויי הוא דקא מודית׃

ברייתא

8תניא אידך ר' נתן אומר ב"ש אומרים זכר ונקבה ובה"א או זכר או נקבה אמר: רבא מ"ט דר' נתן אליבא דב"ה שנא' (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה ״לשבת יצרה״ והא עבד לה שבת׃

9איתמר היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר ר' יוחנן אמר קיים פריה ורביה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה דהא הוו ליה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׃

10ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר רבי יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו וריש לקיש אמר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׃

11וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בההיא קאמר רבי יוחנן משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו אימא מודי ליה לריש לקיש׃

12ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש אבל בההיא אימא מודה ליה לר' יוחנן צריכא׃

13איתיביה ר' יוחנן לר"ל (מלכים ב כ, יב) בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל וגו' א"ל בהיותן עובדי כוכבים אית להו חייס נתגיירו לית להו חייס׃

14אמר רב הכל מודין בעבד שאין לו חייס דכתיב ״(בראשית כב״, ה) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור מיתיבי: (שמואל ב ט, י) ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים אמר רב אחא בר יעקב כפר בן בקר׃

15א"ה ה"נ שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון והכא לא מפרש ואיבעית אימא יחסינהו בדוכתא אחריתי באבוהון ובאבא דאבוהון דכתיב ״(מלכים א טו״, יח) וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר׃

16איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר לא קיים׃

17רב הונא אמר קיים משום דרב אסי דאמר רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף שנאמר ״(ישעיהו נז״, טז) כי רוח מלפני יעטוף וגו' ורבי יוחנן אמר לא קיים פריה ורביה לשבת יצרה בעינן והא ליכא׃

18מיתיבי׃