בוני התלמוד

    מסכת יבמות דף ס״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    משאי אפשרדאי לא איבראי חוה לא הוה נקבה אחריתי אבל הכא מי שיש לו שני זכרים נקבות הרבה בעולם:

    מדעתיהמשום שכינה ואסור לשאר כל אדם לעשות כן:

    הוסיף יום אחדהקב"ה אמר לו וקדשתם היום ומחר והוא אמר היו נכונים לשלשת ימים:

    ולא קבע לי זמןאימתי ידבר עמי שאפרוש יום אחד קודם:

    לאהליכםלנשיכם:

    אשרלשון יישר:

    עד שבתאבמס' שבת בפרק ר"ע (שבת דף פו.) גמרינן לה דעבוד פרישה בארבע בשבתא ופירשו חמישי וששי שלימים ובשבתא שריא שכינה והוא שלישי לימים השלמים ויום ראשון לא חשיב שלא היה לילו עמו:

    את קין את הבלאתין רבויין [הן] לומר נקבות היו עמהן:

    כי שת לי זרע אחר תחת הבלאלמא תשלומין בעי ולא סגיא בלא שני זכרים ושתי נקבות:

    תרי תנאיאליבא דר' נתן:

    מ"ט דר' נתן אליבא דב"האו זכר או נקבה ולא מבריית עולם יליף ולא ממשה:

    לא תהו בראהלא ברא עולמו לתוהו אלא לשבת להיות עסוקים ביישובו של עולם:

    אין לו בכור לנחלהבן בכור שיולד לו משיתגייר אינו נוטל פי שנים:

    בני נח בני פריה ורביה נינהודכתיב ויאמר להם פרו ורבו (בראשית ט׳:א׳): בנכריותן לאו בני דין נחלה נינהו דבת כבן ובכור כפשוט אבל ירושה נהגא בהו כדאמרינן בקדושין (דף יז:) עובד כוכבים יורש אביו דבר תורה:

    בלאדן בן בלאדןאלמא בנים מיקרו:

    חייסמתייחסין אחרי אביהם:

    נתגיירו אין להם חייסמראשונים דכקטן שנולד דמי:

    שבו לכם פהאליעזר עבד אברהם הוה:

    ציבא עבד כנעני של מפיבושת הוה:

    שאני הכא דיחסינהו בשמייהושהזכיר שמו [ושמו] של אביו בלאדן בן בלאדן אלמא בנים איקרו אבל הכא לא הוזכרו בשמותן:

    משום דרב אסיכלומר טעמא דפריה ורביה משום דרב אסי והאי כיון דנטלו על ידו מנשמות שבאותו אוצר ששמו גוף הרי קיים מצות פריה ורביה:

    יבמות 62 עמוד א

    1משאי אפשר. ובית הלל נמי, לילפו ממשה! אמרי לך: משה מדעתיה הוא דעבד. דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו, והסכימה דעתו לדעת המקום: פירש מן האשה, ושיבר הלוחות, והוסיף יום אחד.

    2פירש מן האשה, מאי דרש? אמר: ומה ישראל, שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה, וקבע להם זמן, אמרה תורה: (שמות יט, טו) ״אל תגשו אל אשה״ אני, שמיוחד לדבור בכל שעה ושעה, ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה. והסכימה דעתו לדעת המקום, שנאמר: ״(דברים ה״, ל) ״לך אמור להם שובו לכם לאהליכם. ואתה פה עמוד עמדי״.

    3שיבר את הלוחות, מאי דרש? אמר: ומה פסח, שהוא אחד משש מאות ושלש עשרה מצות, אמרה תורה (שמות יב, מג) ״כל בן נכר לא יאכל בו״. התורה כולה, וישראל מומרים על אחת כמה וכמה.

    4והסכימה דעתו לדעת המקום, דכתיב: ״(שמות לד״, א) ״אשר שברת״, ואמר ריש לקיש: אמר ליה, הקב"ה למשה יישר כחך ששברת׃

    5הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש דכתיב: ״(שמות יט״, י) וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפק ליה. ש"מ תרי יומי לבר מהאידנא והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שריא שכינה עד שבתא׃

    ברייתא

    6תניא רבי נתן אומר ב"ש אומרים שני זכרים ושתי נקבות ובה"א זכר ונקבה׃

    7א"ר הונא מ"ט דרבי נתן אליבא דב"ש דכתיב ״(בראשית ד״, ב) ותוסף ללדת את אחיו את הבל הבל ואחותו קין ואחותו וכתיב ״(בראשית ד״, כה) כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ורבנן אודויי הוא דקא מודית׃

    ברייתא

    8תניא אידך ר' נתן אומר ב"ש אומרים זכר ונקבה ובה"א או זכר או נקבה אמר: רבא מ"ט דר' נתן אליבא דב"ה שנא' (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה ״לשבת יצרה״ והא עבד לה שבת׃

    9איתמר היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר ר' יוחנן אמר קיים פריה ורביה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה דהא הוו ליה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׃

    10ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר רבי יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו וריש לקיש אמר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׃

    11וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בההיא קאמר רבי יוחנן משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו אימא מודי ליה לריש לקיש׃

    12ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש אבל בההיא אימא מודה ליה לר' יוחנן צריכא׃

    13איתיביה ר' יוחנן לר"ל (מלכים ב כ, יב) בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל וגו' א"ל בהיותן עובדי כוכבים אית להו חייס נתגיירו לית להו חייס׃

    14אמר רב הכל מודין בעבד שאין לו חייס דכתיב ״(בראשית כב״, ה) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור מיתיבי: (שמואל ב ט, י) ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים אמר רב אחא בר יעקב כפר בן בקר׃

    15א"ה ה"נ שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון והכא לא מפרש ואיבעית אימא יחסינהו בדוכתא אחריתי באבוהון ובאבא דאבוהון דכתיב ״(מלכים א טו״, יח) וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר׃

    16איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר לא קיים׃

    17רב הונא אמר קיים משום דרב אסי דאמר רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף שנאמר ״(ישעיהו נז״, טז) כי רוח מלפני יעטוף וגו' ורבי יוחנן אמר לא קיים פריה ורביה לשבת יצרה בעינן והא ליכא׃

    18מיתיבי׃

    תוספות

    מדעתיה הוא דעבדאע"ג דק"ו קאמר אין זה ק"ו גמור דאטו מפני שצוה פעם אחד לבטל יבטל לעולם פרו ורבו אי נמי דוקא אז אמר לבטל משום עשרת הדברות:

    וקבע להם זמןוא"ת אדרבה משום דקבע להם זמן וידבר עמהם בודאי יש לפרוש יותר מעל הספק ויש לומר דהכא פי' וקבע להם זמן (משה) שלשה ימים ולא היו צריכים לפרוש אלא יום אחד משום קרי אלא דמשום ספק פליטה הוזקקו לפרוש שלשה ימים ק"ו אני שלא קבע לי זמן ויש ספק שיתיחד הדבור בשעת תשמיש או ביום תשמיש:

    דכתיב אמור להםוא"ת ומנלן שפירש מדעתו והלא משעה שנאסר במתן תורה עם ישראל שוב לא הותר לו כדכתיב ואתה פה עמוד עמדי ויש לומר דאי לאו דפירש מדעתו למה כעסו עליו אהרן ומרים אלא ודאי כששמע מפי הגבורה אל תגשו אל אשה נשא ק"ו בעצמו וגלה לה דעתו ועשה לה אהל בפני עצמו או נתן לה גט ולפיכך כעסו עליו וא"ת ולמה המתינו כל כך שלא כעסו עליו אלא בחצרות שהוא זמן גדול אחר מתן תורה וי"ל שלא נתגלה להם אלא באותה שעה כדתניא בסיפרי שבשעה שאמר הקב"ה למשה ליקח ע' זקנים מישראל אמרה מרים אשרי נשותיהן של אלו שנתבקשו לגדולה אמרה צפורה אוי להן לנשותיהן של אלו שמיום שדברה השכינה עם אחיך פירש ממני וא"ת ולמה כעסו עליו מאחר שהסכים לו המקום וי"ל משום דאמרינן (במכות דף י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו וסייעוהו בבא לטהר:

    התורה כולה וישראל מומרים כו'אין זה ק"ו גמור דשאני פסח משום דקדשים אבל כל התורה כולה אדרבה יש לו ללמדם ולהחזירם בתשובה:

    אף היום לילו עמואין זו דרשה גמורה דהיום משמע היום ממש:

    רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביהאע"ג דלענין כמה דברים אמרינן (לעיל יבמות כב.) גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מכל מקום מסתברא ליה לר' יוחנן הכא כיון דבנכריותו קיים דזרעו מיוחס אחריו באותה שעה מפטר נמי כשנתגייר:

    בני פריה ורביה נינהווא"ת דבפ' ד' מיתות (סנהד' נט: ושם) משמע דבני נח לא מיפקדו אפריה ורביה וי"ל דהכא לאו בני חיוב אפריה ורביה קאמר אלא כלומר שבניהם נקראים על שמם כדאמרינן בסמוך:

    דלאו בני נחלה נינהוכלומר נחלת בכורה אבל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף יז:):

    הכל מודים בעבד שאין לו חייס כו'ואם נשתחרר לא קיים פריה ורביה וא"ת הא דאמרינן גבי חציו עבד וחציו בן חורין לישא שפחה אינו יכול משמע דאם היה יכול לישא שפחה הוה סגי ליה בהכי ואמאי והא לא. מיפקד אפריה ורביה ולא מיפטר בהכי ויש לומר דאם היה יכול לישא שפחה לא הוה כפינן לרבו לשחררו כיון דשבת מיהא היה יכול לקיים אף על גב דפריה ורביה לא מקיים בהכי ואף על גב דלעיל משמע דפריה ורביה תלי בשבת דקאמר רבא מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית הלל לא תהו בראה לשבת יצרה והא עבד ליה שבת מכל מקום לא הוה כפינן לרבו כיון דיכול לקיים כל דהו:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    ריטב"א

    שלשה דברים עשה משה מדעתו וכו' פי' יפה במ' שבת פי' ר"ע בס"ד:

    דלאו בני נחל' נינהו פי' בני נחל' דבכור' הא לאו הכי הא אמרינן בעלמא דעכו"מז יורש את אביו ד"ת וכדאיתא בקדושין ודעת הגאון ז"ל ב"ש מ"ש (צ"ל דישראל) משומד שישנו בדין נחלה ובכורי' נמי שקיל כי אעפ"י שחטא ישראל הוא וה"נ איתא בפ"ק דקדושי' ומיהו אם רצו ב"ד לקנסו ולהפקיע ירושתו מפני תיקון העולם הרשות בידם וכן כתב הרמב"ם ז"ל ולענין הקנאותיו ומחילתיו נמי כישראל גמור ומיהו אם חוקי המלכות הם שיהיו הקנאותיו וקנינו כעכו"מז דינא דמלכות דינא וכדאמרינן בפ"ק דגיטין:

    שאני הכא דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבהתייהו פי' שהראה בשמם שם אבוהון כדכתי' מרורך בלאדן ואין פי' זה כאידך דאמר בסמוך הדר יחסינהו בשמי' ובשמא דאבהתייהו דהתם פי' דיחסינהו באבוהון ובשמא דאבי דאביהון וזה מן הלשונות שבתלמוד שפי' מתחלף ואיכא בנסחי דגרסי בהדיא בסמוך דיחסינהו בשמ' דאבוהון ואבוהון דאבוהון:

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת יבמות דף ס״ב עמוד א׳

    מסכת יבמות דף ס״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־556 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    משאי אפשר דאי לא איבראי חוה לא הוה נקבה אחריתי אבל הכא מי שיש לו שני זכרים נקבות הרבה בעולם:

    מדעתיה משום שכינה ואסור לשאר כל אדם לעשות כן:

    הוסיף יום אחד הקב"ה אמר לו וקדשתם היום ומחר והוא אמר היו נכונים לשלשת ימים:

    ולא קבע לי זמן אימתי ידבר עמי שאפרוש יום אחד קודם:

    לאהליכם לנשיכם:

    אשר לשון יישר:

    עד שבתא במס' שבת בפרק ר"ע (שבת דף פו.) גמרינן לה דעבוד פרישה בארבע בשבתא ופירשו חמישי וששי שלימים ובשבתא שריא שכינה והוא שלישי לימים השלמים ויום ראשון לא חשיב שלא היה לילו עמו:

    את קין את הבל אתין רבויין [הן] לומר נקבות היו עמהן:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Yevamot 62a · Sefaria

    תוספות

    מדעתיה הוא דעבד אע"ג דק"ו קאמר אין זה ק"ו גמור דאטו מפני שצוה פעם אחד לבטל יבטל לעולם פרו ורבו אי נמי דוקא אז אמר לבטל משום עשרת הדברות:

    וקבע להם זמן וא"ת אדרבה משום דקבע להם זמן וידבר עמהם בודאי יש לפרוש יותר מעל הספק ויש לומר דהכא פי' וקבע להם זמן (משה) שלשה ימים ולא היו צריכים לפרוש אלא יום אחד משום קרי אלא דמשום ספק פליטה הוזקקו לפרוש שלשה ימים ק"ו אני שלא קבע לי זמן ויש ספק שיתיחד הדבור בשעת תשמיש או ביום תשמיש:

    דכתיב אמור להם וא"ת ומנלן שפירש מדעתו והלא משעה שנאסר במתן תורה עם ישראל שוב לא הותר לו כדכתיב ואתה פה עמוד עמדי ויש לומר דאי לאו דפירש מדעתו למה כעסו עליו אהרן ומרים אלא ודאי כששמע מפי הגבורה אל תגשו אל אשה נשא ק"ו בעצמו וגלה לה דעתו ועשה לה אהל בפני עצמו או נתן לה גט ולפיכך כעסו עליו וא"ת ולמה המתינו כל כך שלא כעסו עליו אלא בחצרות שהוא זמן גדול אחר מתן תורה וי"ל שלא נתגלה להם אלא באותה שעה כדתניא בסיפרי שבשעה שאמר הקב"ה למשה ליקח ע' זקנים מישראל אמרה מרים אשרי נשותיהן של אלו שנתבקשו לגדולה אמרה צפורה אוי להן לנשותיהן של אלו שמיום שדברה השכינה עם אחיך פירש ממני וא"ת ולמה כעסו עליו מאחר שהסכים לו המקום וי"ל משום דאמרינן (במכות דף י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו וסייעוהו בבא לטהר:

    התורה כולה וישראל מומרים כו' אין זה ק"ו גמור דשאני פסח משום דקדשים אבל כל התורה כולה אדרבה יש לו ללמדם ולהחזירם בתשובה:

    אף היום לילו עמו אין זו דרשה גמורה דהיום משמע היום ממש:

    רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה אע"ג דלענין כמה דברים אמרינן (לעיל יבמות כב.) גר שנתגייר כקטן שנולד דמי מכל מקום מסתברא ליה לר' יוחנן הכא כיון דבנכריותו קיים דזרעו מיוחס אחריו באותה שעה מפטר נמי כשנתגייר:

    בני פריה ורביה נינהו וא"ת דבפ' ד' מיתות (סנהד' נט: ושם) משמע דבני נח לא מיפקדו אפריה ורביה וי"ל דהכא לאו בני חיוב אפריה ורביה קאמר אלא כלומר שבניהם נקראים על שמם כדאמרינן בסמוך:

    דלאו בני נחלה נינהו כלומר נחלת בכורה אבל עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה כדאמרינן בפ"ק דקדושין (דף יז:):

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Yevamot 62a · Sefaria

    ריטב"א

    שלשה דברים עשה משה מדעתו וכו' פי' יפה במ' שבת פי' ר"ע בס"ד:

    דלאו בני נחל' נינהו פי' בני נחל' דבכור' הא לאו הכי הא אמרינן בעלמא דעכו"מז יורש את אביו ד"ת וכדאיתא בקדושין ודעת הגאון ז"ל ב"ש מ"ש (צ"ל דישראל) משומד שישנו בדין נחלה ובכורי' נמי שקיל כי אעפ"י שחטא ישראל הוא וה"נ איתא בפ"ק דקדושי' ומיהו אם רצו ב"ד לקנסו ולהפקיע ירושתו מפני תיקון העולם הרשות בידם וכן כתב הרמב"ם ז"ל ולענין הקנאותיו ומחילתיו נמי כישראל גמור ומיהו אם חוקי המלכות הם שיהיו הקנאותיו וקנינו כעכו"מז דינא דמלכות דינא וכדאמרינן בפ"ק דגיטין:

    שאני הכא דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבהתייהו פי' שהראה בשמם שם אבוהון כדכתי' מרורך בלאדן ואין פי' זה כאידך דאמר בסמוך הדר יחסינהו בשמי' ובשמא דאבהתייהו דהתם פי' דיחסינהו באבוהון ובשמא דאבי דאביהון וזה מן הלשונות שבתלמוד שפי' מתחלף ואיכא בנסחי דגרסי בהדיא בסמוך דיחסינהו בשמ' דאבוהון ואבוהון דאבוהון:

    Ritva on Yevamot 62a · Sefaria

    מאירי

    זה שביארנו לבית הלל שקיום מצות פריה ורביה בזכר ונקבה מפני שברייתו של עולם כך היתה ר"ל אדם וחוה ואע"פ שמשה פירש מן האשה בשני בנים מנפשיה עבד כלומר שפירש מפני הנבואה שהיתה מתמדת בו והוא שאמרו שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום פירש מן האשה ושבר את הלוחות הראשונות והוסיף יום אחד מדעתו בהפרשת הר סיני פירש מן האשה מפני שדרש לעצמו ומה ישראל שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה וקבע להם זמן אמרה תורה אל תגשו אל אשה אני שכל שעה מדבר עמי ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה והסכימה דעת הקב"ה עמו שנאמר שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמד עמדי שבר את הלוחות מפני שדרש ואמר ומה פסח אחת מתרי"ג מצות ואמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו כל התורה כלה וישראל משומדים על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום דכתיב אשר שברת יישר כחך ששברת הוסיף יום אחד מדעתו דכתיב וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה של עכשו כבר יצאה לה שמע מינה תרי יומי לבר מהאיך והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שרא שכינה עד שבתא והם התחילו בהפרשה ביום רביעי:

    היו לו בנים בגיותו ונתגיירו בניו עמו הרי זה פטור מפריה ורביה אע"פ שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי מכל מקום לענין פריה ורביה מהנו ליה אחר שנתגיירו עמו וכן אם הוליד בנים משנתגייר אין אחד מהם בכור לנחלה:

    יראה מסוגיא זו שבני נח מצווים בפריה ורביה וכדקאמר דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו וכן יראה שאינם בני נחלה וכדקאמר אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו ואע"פ שאמרו קדושין י"ז ב' גוי יורש את אביו דבר תורה מכל מקום אינם בדין נחלה לחלק בין בכור לפשוט ולהיותו בן קודם לבת:

    זה שכתבנו בגוי ונתגייר שקיים מצות פריה ורביה מבנים שנתגיירו עמו ושאין הנולד אחריהם משנתגייר בכור לא נאמר אלא בגוים מפני שיש להם חייס ר"ל שמתיחסים אחר אבותיהם וכדכתיב בלאדן בן בלאדן וכן בן הדד בן טברמון בן חזאל אבל עבדים כנענים אין להם חייס ואע"פ שבציבא עבדו של מפיבשת נאמר ולציבא חמשה עשר בנים הואיל ואינו מזכיר בהם פלוני בן פלוני אין זה אלא כלשון הכתוב אף בבהמה פר בן בקר:

    Meiri on Yevamot 62a · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    גמ' וכתיב כי שת לי אלהים זרע גו' עיין ע"ז במהרש"ל באורך ופירושו דחוק דהא ודאי מהא דהיו לאדם וחוה ב' בנים וב' בנות ליכא למילף מידי דדלמא הכי הוו להו בנין ואין זה מבריאת עולם כדילפינן לעיל מאדם וחוה גופייהו אלא הכא מדכתיב כי שת לי גו' משמע ליה דשת אתא לתשלומין מה שנחסר מהבנים שנזכרו בהאי קרא ותוסף ללדת גו' שנתחייב בהן אדם הראשון ויראה עוד מפרש"י דמאת קין דריש הכא נקבה לקין אבל את אחיו ואת הבל הני את בהבל קמשתעי ובב"ר דריש מיניה שני תאומות להבל וכן כתבו התוס' בפ' א' דיני ממונות בשם ב"ר ע"ש:

    Chidushei Halachot on Yevamot 62a · Sefaria

    מהר"ם

    ד"ה אף היום וכו' אין זו דרשא גמורה וכו' דאל"כ לא מקרי מוסיף מדעתו:

    Maharam on Yevamot 62a · Sefaria

    גליון הש"ס

    גמ' קין ואחותו עיין סנהדרין דף לח ע"ב תד"ה וירדו ובסוטה דף ט ע"ב רש"י ד"ה קין ובב"ב דף קכג ע"א ובמהרש"א חדושי אגדות שם:

    שם ר' יוחנן אמר קיים כו' עיין טורי אבן ר"ה דף כח ע"א תד"ה אילימא:

    שם מיתיבי ולציבא עיין טורי אבן חגיגה דף ב ע"א ד"ה כאן כמשנה ראשונה:

    Gilyon HaShas on Yevamot 62a · Sefaria

    בן יהוידע

    אֵין בֶּן־דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נז, טז) "כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי". נראה לי בס"ד הכונה כך דקאי על רוח הרביעי העתיד להתגלות בזמן מלך המשיח דכתיב ביה (ישעיהו יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הֳ' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הֳ', ויעטוף כלומר יתאחר מטעם כי נְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי מכבר והנם באוצר הנקרא גוף וצריך שיבואו כולם ואז יתגלה הרוח הנזכר בזמן הגאולה בב"א [במהרה בימינו אמן].

    Ben Yehoyada on Yevamot 62a · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת יבמות, דף ס״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־556 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 131 מילים

      נפתחת ב״משאי אפשר. ובית הלל נמי, לילפו ממשה!…״

    2. קטע 259 מילים

      נפתחת ב״פירש מן האשה, מאי דרש? אמר: ומה…״

    3. קטע 334 מילים

      נפתחת ב״שיבר את הלוחות, מאי דרש? אמר: ומה…״

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״והסכימה דעתו לדעת המקום, דכתיב: (שמות לד,…״

    5. קטע 541 מילים

      נפתחת ב״הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש דכתיב:…״

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״תניא רבי נתן אומר ב"ש אומרים שני…״

      חכמים: רבי נתן.

    7. קטע 741 מילים

      נפתחת ב״א"ר הונא מ"ט דרבי נתן אליבא דב"ש…״

      חכמים: רבי נתן.

    8. קטע 834 מילים

      נפתחת ב״תניא אידך ר' נתן אומר ב"ש אומרים…״

      חכמים: רבא.

    9. קטע 942 מילים

      נפתחת ב״איתמר היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    10. קטע 1034 מילים

      נפתחת ב״ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בהיותו…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    11. קטע 1128 מילים

      נפתחת ב״וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בההיא קאמר…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    12. קטע 1215 מילים

      נפתחת ב״ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש…״

    13. קטע 1329 מילים

      נפתחת ב״איתיביה ר' יוחנן לר"ל (מלכים ב כ,…״

    14. קטע 1439 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הכל מודין בעבד שאין לו…״

      חכמים: רב הכל, רב אחא בר יעקב, שמואל.

    15. קטע 1539 מילים

      נפתחת ב״א"ה ה"נ שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא…״

      חכמים: אבא.

    16. קטע 1616 מילים

      נפתחת ב״איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא…״

      חכמים: רב הונא, רבי יוחנן.

    17. קטע 1740 מילים

      נפתחת ב״רב הונא אמר קיים משום דרב אסי…״

      חכמים: רב הונא, רב אסי, רבי יוחנן.

    18. קטע 181 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: יבמות דף ס״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026