אחות אשה — דאפילו במזיד בא על אחותה לא מיתסרא אשתו עילויה מדאורייתא כדקתני לקמן הלכך בשוגג כו':
אותה — ושכב איש אותה:
והלא דין הוא — שתאסר ולכך נאמר אותה:
מקום שבא על איסור קל — לקמן מוקים לה באשת איש ואמאי קרי לה איסור קל שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי היתר יש בגט:
נאסר האוסר — נאסר בה בעלה האוסרה לאחרים:
מקום שבא על איסור חמור — כגון אחות אשתו שאשתו אוסרת את אחותה כל ימיה:
אינו דין שנאסר האוסר — שתאסר אשתו האוסרת את אחותה לכך נאמר אותה:
בבא על חמותו שפוסל את אשתו עליו — ולקמן יליף לה מקרא:
שב"ש אומרים פוסל — מק"ו כדאמרן ואותה לא דרשי:
אמר ר' יוסי לא נחלקו כו' שלא פוסל — דדורשין אותה:
שבש"א פוסל — דדרשי' אותו ואתהן כדלקמן:
לפי שבתחלה כו' — רבי יוסי מפרש טעמא דלא נחלקו על אחות אשה:
שבתחלה — עד שלא קדש אשתו:
הוא אוסרה — על כל אדם והיא אוסרתו בקרובותיה:
לא נאסרה במותר לה — כדדרשינן (לעיל יבמות דף נו:) הא נתפשה מותרת:
שגג באסור לו — באחותה:
וזה הדין לשוגג — הדין הזה מלמדנו על השוגג שלא פסלה:
מאי טעמא דרבי יהודה — דאמר הבא על חמותו פסל את אשתו:
וכי כל הבית כולו בשרפה — אשתו מה חטאת:
אסריתה עלך — לאנתתך:
בא עליה האי — כשנשאה האחרון אסרה על הראשון:
בא עליה האחד — גירשה השני והחזירה הראשון הרי לך איסור קל בלאו ואסרה על השני דהדר הויא לגביה גרושתו משנשאת והיינו נאסר האוסר נאסר שני זה שהיה אוסרה על זה הראשון שהחזירה:
מה למחזיר כו' — תאמר בבא על אחות אשתו שתאסר אשתו שלא נטמא גופה ואיסור אחות אשתו אינו איסור עולם שאם מתה אשתו מותר באחותה:
איסור ברוב לא גרסי':
יבמה למאן — מי בא עליה באיסור:
אילימא יבמה לאחר — שבא עליה אחד מן השוק והיינו איסור קל דלאו בעלמא וקתני נאסר האוסר נאסר בה יבמה שהיה אוסרה על זה וכדרב המנונא:
ואיסורה ברוב — לכל אדם היא באיסור עד שלא חלצה תאמר באחות אשה שאינה אסורה אלא לזה:
אלא יבמה לאחין — שבא עליה אחד מן האחין באיסור אסרה על האוסרה עליו והיכי דמי דעבד בה קמא מאמר ואסרה על אידך והאי מאמר יבמין דרבנן הוא ולאו קדושין גמורין למיהוי אשת איש וכי בא עליה שני בא על איסור קל הוא ואפ"ה אסרה על הראשון האוסרה עליו:
מאי איריא בא עליה שני — דקתני מקום שבא על איסור קל אפילו חזר ועשה בה מאמר נמי אסרה לבעל המאמר הראשון כרבנן דאמרי יש מאמר אחר מאמר:
אלא אפילו נתן גט — כלומר אלא פריך הכי אפילו עשה זה מאמר ובא אחיו ונתן גט או חלץ פסלה על ידו:
סוטה למאן — למי נבעלה דקרי לה איסור קל:
אי נימא לבעל — שנבעלה לבעל אחר שקינא לה ונסתרה דאסירא ליה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה (במדבר ה׳:י״ג) וקתני נאסר האוסר אסרה על הבועל אפילו לאחר מיתתו או אפילו כשיגרשנה:
מאי איריא בא עליה — בלא בא עליה נמי משעה שנסתרה עמו נאסרה על בעל ועל בועל לעולם עד שתשתה כדתנן (סוטה דף כז:) נטמאה נטמאה שתי פעמים אחד לבעל ואחד לבועל:
אלא סוטה — שנבעלה לבועל נאסר בעלה האוסרה עליו:
והאי — מי הוי בא על איסור קל איסור חמור הוא דהיינו אשת איש:
