מסכת יבמות דף ל״ב עמוד א׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Yevamot 32a, Chapter 3 Arba'ah Achin
רש"י
ומקצתו חלוץ - ואתי למימר בב' יבמות הבאות מבית אחד חדא מתייבמת ואחרת חלצה:
נתן גט למאמרו - אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח"כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזי:
אבל היא אסורה - ולא משום דקם ליה בלא יבנה דפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה:
הותרה אפילו היא - לשלישי כשימות שני:
מאי דעבד שקליה - והויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון. ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתא דרבא בפרק רבן גמליאל (לקמן יבמות ד' נב:) דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:
פשיטא השתא ומה התם דלא אידחיא מהאי ביתא - לעיל (יבמות דף ל.) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשא נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה משום אחות אשה. ואע"ג דבההיא נפילה קמייתא לא אידחיא לה לגמרי דהא קאי נשוי נכרית שזוקקה לייבום וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה אפי' הכי חשבינן לה לגבי בעל אחותה כאשת אח שיש לה בנים לאיתסורי עליה אפילו לאחר מיתת אחותה:
הכא - דבשעת נפילה אידחיא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה ומשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עליה מיבעיא:
תנא הא - מתני' דהכא תנא ברישא:
והך - דשלשה אחים דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי חזיא מעיקרא להיתרא ושריא [משום הכי לא תניא]:
הדר חזיא לאיסורא - דמ"מ לדידה לא קרינא ביה משעת נפילה יבמה יבא עליה:
דחביבה ליה - משום דחידוש הוא:
ומשנה הראשונה - שיתירה היא משנשנית זו הואיל והיתה שנויה מתחלה:
לא זזה ממקומה - לעוקרה לגמרי:
בא עליה - בחיי אשתו:
משום אשת אח - דהא רחמנא פטרה מייבום וקמה עליה כמי שיש לו בנים:
אלא משום אשת אח - כדמוקי טעמא לקמן:
נשא חי ואח"כ נשא מת - איסור אחות אשה קדים דקודם שנשאה אחיו המת היתה עומדת עליו באיסור אחות אשה:
בנשא מת ואח"כ נשא חי - דאיסור אשת אח קדים ותו לא אתי איסור אחות אשה וחייל עלה דקסבר אין איסור חל על איסור:
מיתלא תלי - דאי הוה פקע איסור אשת אח הוה חייל איסור אחות אשה דהאי דלא חייל מעיקרא משום טעמא דאיסור אשת אח דהוה קאי קמיה הלכך הואיל ואיסור אחות אשה מוכן ועומד לחול עליה פטורה מן היבם לא פקע איסור אשת אח וחייב משום אשת אח:
שתי מיתות - כגון חמותו והיא אשת איש דאחמותו שריפה ואאשת איש חנק:
נידון בחמורה - בשריפה:
חמותו ונעשית אשת איש - שהיתה אלמנה כשנשא בתה:
נידון באשת איש - ואע"ג דקיל הוא. אלמא לא אתי איסור חמותו וחייל אאשת איש דאי חיילי תרוייהו עליה הוה לן למדייניה בחמורה:
1ומקצתו חלוץ.
2ויאמרו! אי דמייבם והדר חליץ הכי נמי.
3אלא גזירה דילמא חליץ ברישא והדר מייבם, וקם ליה באשר לא יבנה, ורחמנא אמר: כיון שלא בנה שוב לא יבנה.
4אמר רבא: נתן גט למאמרו הותרה צרתה. אבל היא אסורה, דמחלפה בבעלת גט.
5איכא דאמרי, אמר רבא: נתן גט למאמרו הותרה אפי' היא. מאי טעמא? מאי דעבד בה שקליה.
מתני׳ · משנה
6שני אחין נשואין שתי אחיות, ומת אחד מהן, ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית, הואיל ונאסרה עליו שעה אחת.
גמ׳ · גמרא
7פשיטא! השתא, ומה התם דלא מידחיא מהאי ביתא לגמרי אמרת לא, הכא דקא מידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"ש תנא הא תנא ברישא, והך חזיא להיתירא ושריא, והדר חזיא לאיסורא. ואיידי דחביבה ליה אקדמה, ומשנה לא זזה ממקומה.
ברייתא
8ת"ר בא עליה חייב עליה משום אשת אח, ומשום אחות אשה, דברי רבי יוסי. רבי שמעון אומר: אינו חייב אלא משום אשת אח בלבד. והא תניא, ר"ש אומר: אינו חייב אלא משום אחות אשה בלבד!
9לא קשיא: כאן שנשא חי, ואח"כ נשא מת. כאן שנשא מת, ואח"כ נשא חי.
10ור' שמעון, היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי, כיון דאיסור אחות אשה לא חייל תתייבם יבומי!
11אמר רב אשי: איסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי, אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל, והילכך לא פקע.
12וסבר רבי יוסי איסור חל על איסור? והא תניא: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות נידון בחמורה. רבי יוסי אומר: נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו.
13ותניא: כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו? חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו. אשת איש ונעשית חמותו נידון באשת איש.
תוספות
גט למאמרו כו' - הקשה ריב"ן דתנן בפר"ג (לקמן יבמות דף נ.) דיש מאמר אחר מאמר ואם עשה מאמר בזו ובזו צריכה ב' גיטין וחליצה בין יבם אחד לב' יבמות בין ב' יבמין ליבמה אחת אבל יבומי חד מינייהו לא ולרבא יתן גט למאמרו ולא לזיקתו וליבומי אידך ותירץ דלכתחלה אין לעשות כן דגזרינן גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכא רבא דהותרה אפי' היא דכיון דתו ליכא למיגזר בהאי מאמר אטו שאר מאמרות דעלמא לא גזרינן דלא שכיחי כולי האי אבל לכתחלה גזרינן משום האי מאמר גופיה:
דאידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"ש - אע"ג דמהאי בבא שמעינן דאסירא אע"ג דאיחזיא בהך נפילה דלא שמעינן מבבא דלעיל כדאמר לעיל (יבמות דף ל.) מ"מ כיון דאידחיא מהאי ביתא לגמרי פשיטא דאסירא אע"ג דחזיא בהא נפילה ולעיל דקאמר טעמא דאיחזיא בהך נפילה אהאי מתניתין משום דאכתי לא אסיק אדעתיה טעמא דאידחיא מהאי ביתא:
שנשא חי ואח"כ נשא מת - אע"ג דבכי האי גוונא שרו ב"ש צרה לייבומי לעיל בפ"ק (יבמות דף ח.) דכיון דלא חייל איסור אשת אח חשבי שלא במקום מצוה ר"ש לית ליה האי סברא דמכל מקום הרי היא אשת אחיו:
לא פקע - ואע"ג דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי כיון דלא פקע איסור אשת אח כמו אילונית דאוסרת צרתה אע"ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה וא"ת לר"ש משכחת לה אשת אח מן האב דפוטרת צרתה וליחשבה בהדי ט"ו נשים בפ"ק (דף ב. ודף י.) למ"ד בפלוגתא קא מיירי וכן האי דלעיל דקתני נאסרה עליו עולמית גם היא פוטרת צרתה וליחשבה וי"ל דהני כיון דמכח אחות אשה אסירא בכלל אחות אשה נינהו:
ונעשית אשת איש נידון בחמותו - ואין זה מכח זיקה ראשונה דבלאו הכי מי שנתחייב ב' מיתות נידון בחמורה:
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה - יש מפרשים (תוס' להלן (יבמות נב, ב) ד"ה או ועיין רמב"ן) אשת השני שנעשית לה צרה במאמר זה אבל צרתה ממש הבאה עמה מבית אחד אסורה דאיהי נמי מיחלפא בצרת בעלת הגט דעלמא. ואינו מחוור דהא דקאמר רבא נתן גט למאמרו ומשמע דפרושו למאמרו דוקא אבל נתן לה גט סתם לא, והכי מוכח לקמן בפרק ר"ג (שם) ואי צרתה אשת השני קאמר כל שכן בסתם או שפירש למאמרו ולזיקתו אלא צרתה הבאה עמה מבית בעלה קאמר דבדידה ממש דעבד בה מעשה גזרינן בצרתה דלא עבד בה מעשה לא גזרינן אלא דקשה לי דהא משמע דאמתניתין קיימי ובמתניתין לאו בשני יבמות הבאות מבית אחד, ויש לומר דאמאי דאייתינן עלה כדי שלא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד חדא מיבמת וחדא חולצת קאי כנ"ל. וללישנא בתרא דרבא אפילו בדידה נמי לא גזרינן דמאי דעבד שקליה. וכתב רש"י ז"ל לקמן בפרק ר"ג (שם ד"ה דילמא) דדוקא לאחין אבל לידידה אסירא דבדידיה גזרינן וכן דעת הרמב"ם ז"ל והא דקאמר רבא סתם הותרה אפילו היא, ולא פירש הותרה לאחין, דאמתניתין קאי שעשה מאמר ומת איהו וקיימי אחין.
הא דתנו רבנן בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה - פירש רש"י בא עליה בחיי אשתו. ולפי פירושו לאו אסיפא קא מיפלגי, דהיינו ואחר כך מתה אשתו של שני, אלא ארישא דקתני ומת אחד מבעלי אחיות. אבל ר"ח ז"ל פירש אסיפא דמתניתין וז"ל נפלה לפניו אחות אשתו, פירוש ואחר שמת אחיו מתה אשת החי ונפלה לפניו אחות אשתו ליבום, בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה עד כאן. ולא ידעתי מפני מה חייב משום אחות אשה אחר שמתה אשת החי. אלא שכך מצאתי בתוספתא מפורש כדבריו דגרסינן התם בפ"ה (ה"ב) שני אחין נשואין שתי אחיות מת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת, אם בא עליה חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי. ואפילו הכי נראה לי שדברי התוספתא לצדדין אמורים, והכי קאמר אם מתה אחר כך אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית, בא עליה קודם שמתה אשתו חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי ר' יוסי, או משום כולל או משום מוסיף כדאיתא בגמרא.
מסכת יבמות דף ל״ב עמוד א׳
מסכת יבמות דף ל״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־257 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: יבמות דף ל״ב ע״א
פתיחה בקורא