שאין משלם קנס במפותה — שאם מפותה היא אהנו ליה נשואין למפטריה מקנסא שהמפתה אין משלם קנס אלא כשאין כונסה דכתיב אם מאן ימאן (שמות כ״ב:ט״ו) אבל אם מהור ימהרנה לו לאשה לא יתן כלום אבל אונס נותן מיד אפילו הוא כונסה דכתיב (דברים כ״ב:י״ט) ונתן האיש השוכב עמה ולו תהיה לאשה:
אמרה לשמעתא — להא דרב הונא דאמר ומוציאה בגט:
סופה להיות מוכת עץ תחתיו — כלומר סופה ליבעל לו ולאבד בתוליה:
סופה להיות בעולה תחתיו — ואם נשא נשוי דקתני לגמרי קאמר דמותר לקיימה הואיל ולעצמו נבעלה וסופה להיות בעולה לו:
סבר לה כר' אלעזר — דאמר (לקמן יבמות דף סא:) פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה וקיימה עליה בלאו ומחייבי לאוין דכהונה הוי הולד חלל:
דרב עמרם — לקמן בפירקין (שם):
ביש חלל מחייבי עשה — ר' אליעזר ב"י לא כר' אלעזר סבירא ליה ולאו זונה היא ולא קיימא עליה בלאו אלא בעשה דכתיב בתולה יקח ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה:
וכתיב לא יחלל אכולהו — ואפי' אבתולה יקח ולא בעולה דעשה הוא:
אלה הפסיק הענין — דכתיב אלה בתר חייבי לאוין לאשמועינן אלה שהן חייבי לאוין חלוקין מדין חייבי עשה:
למעוטי נדה — שאם בא כהן על אשתו נדה אין הולד חלל:
ולכתביה לבסוף — הואיל ולאו לפלוגינהו אתי:
קשיא — לרב אשי דמוקי פלוגתייהו בטעמא דהני קראי:
אחותו ארוסה — של כהן הדיוט אבל נשואה פשיטא לן דאין מטמא דכתיב ולאחותו הבתולה:
אנוסה ומפותה — אחותו שנאנסה או שנתפתתה:
דברי הכל אין מטמא לה — וטעמא דכולהו מפרש לקמן:
ומוכת עץ אין מטמא לה דברי ר"ש — ר"ש לטעמיה דאמר במתניתין מוכת עץ אסורה לכ"ג אלמא לאו בכלל בתולה היא:
שאינה ראויה לכ"ג אין מטמא לה — דהכא והכא בתולה כתיב:
דברי כל אדם — ואפי' לרבי מאיר דפסיל בוגרת לכהן גדול הכא לענין טומאה איתרבי כדלקמן:
פרט לאנוסה ומפותה — שאינה בתולה:
יכול שאני מוציא אף מוכת עץ — שאינה בתולה:
לרבות את הארוסה — ואיצטריך לרבויא דלא תימא אשר לא היתה פרט לארוסה שהיתה לאיש דהויה לשון קידושין היא:
ה"ג למה לי קרא והא אמר ר"מ בתולה מקצת בתולים משמע — לעיל אמר הכי מדאיצטריך למכתב בבתוליה לגבי כ"ג להוציא את הבוגרת לר"מ מכלל דבתולה בוגרת נמי משמע:
מהתם — כי ימצא איש נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ח):
