ואי מינסבא דלמא מיעברא — לאחר לידתה ומיעכר עליה חלבה וקטלה לברה ברעב:
ממסמסא ליה — מאכילתו:
לא יהב לה בעל — משום דלאו בריה הוא:
וליתבעיניה ליורשים — של בעל ראשון:
אשה בושה לבא לב"ד — ולתבוע יורשים בשביל בנה:
והורגת את בנה — על כרחה מת בנה ברעב:
הי נינהו בתולות הי נינהו ארוסות — הא חדא היא דהיכי משכחת לה בתולה יבמה אם לא ארוסה:
הכי קאמר — כלומר לא תתני אחת ואחת דמשמע תרי מילי אלא כולה חדא קתני ופרושי קמפרש אחת בתולות ואחת בעולות וכגון שנתארמלו או נתגרשו בין מן האירוסין דהיינו בתולות בין מן הנשואין דהיינו בעולות:
הלכה כר' יוסי — דשרי ארוסות לינשא הואיל וליכא למיחש לזרע ראשון ונשואה ליארס. והאי דנקט ר' יוסי ולא רבי יהודה דהא רבי יהודה נמי שרי ארוסה לינשא בהדיא אלא משום דר' יוסי נימוקו עמו:
מכלל דיחידאה פליג עליה — תנא קמא דאמר לא ינשאו ולא יתארסו אחת ארוסות ואחת בתולות דאסר אפי' ארוסות ליארס כ"ש לינשא יחידאה היא ולאו סתמא דרבים היא:
ה"ג אין והתניא — בניחותא:
רדופה — רגילה. וגם סמוך למיתתו עמדה בבית אביה זמן מרובה דליכא למימר מעוברת היא:
או שהיה לה כעס — ולא שימשה:
עקרה — שנעקר רחמה ונטלה האם שלה:
אילונית — ממעי אמה לקויה היא ואין לה סימני שער ודדים:
או שאינה ראויה לילד — לאיתויי [מחמת] סמא או חולי:
כולן צריכות להמתין — דגזרו שאינה ראויה אטו ראויה:
ממתני' דכרמא — שנשנית בכרם ביבנה מחמת אותה משנה חזר בו:
בכרם ביבנה — שהיו יושבים שורות שורות כעין הכרם:
לא חש לקימחיה — למה שהוא טוחן ומוציא מפיו כלומר לדיבורו:
סתם ואח"כ מחלוקת היא — דהא איפלגו עלה ר' יוסי ור' יהודה:
מחלוקת ואחר כך סתם — בין שסתם אחריה מיד באחד מהם בין שסתם אחריה במסכת אחרת באותו הסדר כגון נתן צמר לצבע דמחלוקת בב"ק בהגוזל (ב"ק דף ק:) וסתם בב"מ (דף עו.) כל המשנה ידו על התחתונה וסתם לן כר"י דאמר אם השבח יתר על היציאה כו' הלכה כסתם:
סתם ואחר כך מחלוקת — כי מתני':
מנקיט — מלקט ממנו הלכות פסוקות הלכה כפלוני ופלוני:
